איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
פעולה ממערךמי אני (פעולה 1)
תקופת הנעורים היא הזמן שבו כל נער ונערה מתחילים לברר לעומק את זהותם העצמית, לבחון איך הם רואים את עצמם ומה הם רוצים להיות. אבל היכולת להסתכל על עצמי אינה פשוטה, ונוח יותר לברוח והסחי את הדעת בעיסוק אינטנסיבי ברשתות החברתיות, שהופך את נקודת המבט על עצמי ועל הסביבה לשטחית ורדודה. בפעילות הזאת ניתן את הזמן ואת הכלים לשאילת השאלות ולתחילת הבירור. מומלץ מאוד לבקש מכולם להניח את הטלפונים בצד בזמן הפעילות כדי להתנתק מהמדיה ומהסחות דעת האחרות.
למדו עם החברים את הלימוד המצורף (נספח 1) ושאלו אותם: כיצד אפשר לבנות בניינים עצמיים? מה דורש בניין כזה?
(מהות שונה מהתבודדות – החברים ידברו עם עצמם ואל עצמם) – רצוי לצאת לטבע. תנו לכל חבר וחברה דף ועט, בקשו מכולם להתפזר כל אחד בפינה משלו ולכתוב לעצמם במפורט שלושה דברים משמעותיים שנמצאים בהם ומרכיבים את זהותם.
פזרו בחדר שאלות המבררות את הזהות (נספח 2), וחלקו מעטפה לכל חבר וחברה. בקשו מהחברים להסתובב בין השאלות, לכתוב לעצמם תשובות ולהכניס למעטפה.
על הצורך בהסתכלות פנימה, אל עצמי.
חלקו את השאלות לשלוש ערמות, ובכל ערמה שאלות המצריכות רמת חשיבה אחרת. הניחו במרכז המעגל את שלוש הערמות עם השאלות פונות כלפי מטה, וכל חבר בתורו יבחר מאיזו ערמה (רמת קושי פשוטה, בינונית ועמוקה) לקחת שאלה. עליו להקריא את השאלה ולענות עליה, ואחריו כולם יענו על השאלה לעצמם או לכולם, בכתב או בעל פה. השאלות מבררות לכל אחד דברים חשובים בעצמו ומעוררות נקודות למחשבה על אודות עצמו.
המשחק יכול לבוא נוסף על השלב הקודם או בנפרד. כל חבר וחברה יחברו שתי שאלות עומק המבררות את הזהות העצמית שלהם ובוחנות את האני הפנימי שבהם (שאלות לדוגמה: מה מאכזב אותי? איך אני נראה בעיני האחים הקטנים שלי? מה מעניק לי סיפוק?). לאחר שכולם יכתבו את השאלות, אספו את כל הפתקים והניחו אותם בערמה חדשה, וכעת המשחק יתנהל כרגיל: כל חבר בתורו ייקח שאלה, יקריא את השאלה ויענה עליה, ולאחריו כולם יענו על השאלה.
“מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים. הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם. אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני, שאיננו פוסק תמיד עבודתו הזריזה” (הרב קוק, אורות הקודש ב, שיד).
שולם עם עצמי (רמי פורטיס)
התמונה הזאת צולמה בזמן חזרה לקראת הופעה קרובה. אני יכול להצטלם עם כל מיני דברים סימבוליים, אבל בסוף אנחנו מצלמים את עצמנו וזה גם בעצם כל הסיפור. הסלפי הזה, וזה שאנחנו מחייכים לעצמנו. אם אבחן את הדברים דרך הפריזמה של חשבון נפש, השנה עשיתי שולם עם עצמי, בכל המובנים. הסלפי הזה הוא לא בשביל אחרים, הוא בשבילי הרי. אני מבוגר מכל “הסלפאים” האחרים ברשת. וכשאני מנסה למצוא את הסיבות למבול הסלפים הזה, אני חושב שזו הקבלה העצמית.
ברור שיש עדיין ביקורת כלפי עצמי, אבל בגלל שעשיתי שלום עם עצמי השנה הורדתי גם את סף הביקורת. אני עושה דברים אחרים ביני לבין עצמי. דברים תודעתיים יותר, שיחות עם עצמי. משוחח יותר עם הלב מאשר עם המוח. פעם הייתי מדבר עם המוח אבל עם השנים גיליתי שהוא מרמה. בטלוויזיה, למשל, קיבלתי החלטות שלא באו מהלב אלא באו מהשכל. דרך ההופעה שלי שם שמתי לב לאופן שבו אני מקבל החלטות, מהלב ולא מהראש. לא הייתי מודע למקור של זה. יותר קל להיות קשוב ללב בגלל שאני מוזיקאי ומוזיקה לא מתחברת לשכל אלא לרגשות.
אני לוקח את הסיכון להישמע קלישאתי, אבל אני מאחל את ה”שולם” שעשיתי עם עצמי לכל העולם. אני נורא רוצה שיהיה שלום. זה לא פוליטי. אני רוצה שכמו שאני עשיתי שלום עם עצמי, שכל העולם יחווה את זה. אני לא יודע אם הדרך שלי היא הדרך הנכונה אבל כל אחד יכול למצוא את הנתיב שעושה לו טוב, כמו שאני מצאתי בשנה האחרונה. זה פשוט ככה. החיים הם פשוטים. אנחנו עשינו אותם מורכבים. אנחנו צריכים ללמוד לסלוח לעצמנו, זו ההתחלה הכי טובה. אנחנו מאשימים את עצמנו וכועסים על עצמנו, בלי להבין שזו לא בושה לבקש גם מעצמנו סליחה.
רציתי לעשות תמונה שהיא הכי ישרה והכי כנה שיכולה להיות. הדרך היחידה שאתה יכול להיות לגמרי כן עם עצמך זה כשאתה מסתכל על עצמך במראה – רק אתה ועצמך, ממש מסתכל לעצמך באישונים. אתה רואה את עצמך דרך העיניים שלך בלבד, בלי שום השפעות חיצוניות. אתה הכי חשוף והכי שקוף באותו רגע – מה שאתה רואה זה מה שיש, אין לך לאן לברוח, זה רק אתה עם עצמך. זה חשבון הנפש האמיתי.
בשנה האחרונה עברתי תהליך של להסתכל על עצמי באמת, בן אדם צריך לעבוד הרבה עם עצמו כדי להישיר מבט למראה ולהסתכל על עצמו, בלי להסתכל הצידה. המבט הזה אל תוך עצמי גרם לי להבין שברמה האישית, התבגרתי מאוד.
מהי תוכנית הרדיו האהובה עליך?
דמות מוערכת מהילדות?
אילו המדריכים שלך היו מציעים לך לבקש שלוש בקשות, מה היית מבקש/ת?
איזו משימה בבית היא האהובה עליך?
מהו המאכל האהוב עליך?
מהי התוספת האהובה לטוסט שלך?
אילו היית ביציאת מצרים, איפה היית ממוקם/מת – באמצע, בהתחלה או בסוף?
אילו היית ראש מחלקת נוער, מה היית משנה?
מה החלום שלך?
על איזה נושא את/ה הכי אוהב/ת לדבר?
איזה/ו מדריך/ה הכי זכור/ה לך?
איזה מספר הוא האהוב עליך? למה?
איזה ספר השפיע לך על החיים?
לאיזה ספר בתנ”ך את/ה הכי מתחבר/ת?
אילו היית חיה, מה היית רוצה להיות?
באיזה כלי נגינה היית רוצה לדעת לנגן?
איזה תחביב תמיד רצית לאמץ?
מה לבשת בבת/ר מצווה?
איפה היית רוצה לגור?
איזה תכונה היית רוצה שתהיה אצל בן/בת הזוג שלך?
על איזה ערך חשוב לך לחנך את ילדיך?
לאיזו תנועת נוער את/ה רוצה לשלוח את ילדיך?
ספר/י על פעולה ששמעת שמשמעותית לך בחיים
איזו עונה בשנה היא האהובה עליך?
איזה רב הוא הרב שלך?
מהי שבת בשבילך?
מה דעתך על שליחות בחו”ל?
מהו הצבע האהוב עליך?
לאיזו תפילה את/ה הכי מתחבר/ת?
איזה זמר מועדף עליך?
לאיזו נעל מנעליך את/ה הכי מתחבר/ת?
אילו הייתה לך אפשרות לקבל חנות שלמה בחינם, מה היית בוחר/ת?
אילו הייתה לך אפשרות להעביר מסר לאומה, מה הוא היה?
מתי בפעם האחרונה חשבת על מסלול החיים שלך?
מהו השיר האהוב עליך?
לאיזה גיל היית רוצה לחזור?
ספר/י על משהו חשוב שיש לך בחדר השינה
כמה ילדים אתם?
במה ההורים שלך עובדים?
תכונה אחת שאת/ה לוקח/ת מאבא ומאימא?
באיזה צבע הילקוט שלך?
איזו תכונה של אחרים יכולה לשגע אותך?
מאיזה מוצא את/ה בדיוק?
מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
איזו פינה את/ה הכי אוהב/ת בבית?
למה קראו לך בשמך?
איך תקרא/י לילד הראשון שלך?
מה עדיף – עיר או יישוב?
מה את/ה מוכן/נה לעשות למען מדינת ישראל?
ספר/י על מסורת משפחתית
מה חשוב לך לקדם בסניף?
למה את/ה חבר/ה בבני עקיבא?
מי מייעץ לך?
מהו הקינוח האהוב עליך?