מנהיג בעקבות הקול

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה

הקציבו לחניכים שלוש דקות ובקשו מכל אחד מהם לחפש בגוגל מידע על ההשפעה של רבי כלפון משה הכהן ולשתף את שאר השבט בפרט אחד שמצאו.

ספרו לחניכים שרבי כלפון משה הכהן היה מנהיג אהוב ונערץ בעל השפעה רבה על בני הקהילה שלו. מתוך אמונתו הגדולה ברעיון הציוני היה בקשר עם גורמים רבים מחוץ לקהילה והטביע את חותמו גם במעגלים רחבים יותר. בפעולה הקרובה נעסוק בהשפעה שלו על הקהילה ובתפיסה הציונית שהנחיל.

 

שלב א: אתחלתא דגאולה

אפשרות א: תלו ברחבי החדר או הניחו על הרצפה כמה קטעים (נספח 1). בקשו מהחניכים להסתובב ולקרוא את הקטעים בעיון. גלו להם כי כדאי להם לקרוא את כולם כי זה ישפר את סיכוייהם לנצח אחר כך במשחק.

אפשרות ב: צוותו את החניכים לזוגות או לשלישיות וחלקו לכל קבוצה דף קטעים (נספח 1). הנחו אותם לקרוא יחד את המקורות וגלו להם כי כדאי להם לקרוא את כולם כי זה ישפר את סיכוייהם לנצח אחר כך במשחק.

סיכום קצר (משותף לשתי האפשרויות): ראינו במקורות האלה את תמיכתו של הרב כלפון משה הכהן ברעיון הציונות ובביצועה וכן את השפעתו על קהילתו ובכלל.

 

שלב ב

בשלב זה נרצה להעמיק את ההבנה באופן חווייתי ומהנה.

לפניכם כמה שאלות ותשובות הקשורות לקטעים שקראו החניכים קודם (נספח 2) וגם קישור וברקוד למשחק ‘קהוט’ עם אותן שאלות (נספח 3). בחרו אם לשחק בקהוט או להשתמש בשאלות ובתשובות בצורה אחרת, המתאימה יותר לכם ולשבט.

 

הנחיות למשחק קהוט:

• מומלץ להשתמש במחשב ולוודא כי לפחות לכל זוג חניכים יש טלפון חכם.
• לאחר לחיצה על הקישור או סריקת הברקוד יוצג על המסך משחק קהוט בנושא ‘ציונות ורבי כלפון משה הכהן’. לחצו עליו ובחרו play as guest (שחק כאורח). לאחר מכן לחצו על כפתור ירוק שכתוב עליו classic. קוד המשחק (pin) יופיע בראש המסך.
• שלחו לחניכים את הקוד (pin) של המשחק, והם יכתבו אותו במקום המיועד בטלפון שלהם.
• אפשר להוריד את היישומון kahoot ולשחק דרכו, ואפשר להיכנס לאתר דרך הדפדפן ולשחק שם.
• לאחר שכל החניכים יהיו בפנים לחצו על ­­­­start והתחילו לשחק.
• מהלך המשחק: בכל פעם תופיע על המסך שאלה אחת ותחתיה ארבע תשובות בארבעה צבעים. במסך של החניכים יופיעו רק הצבעים. קראו את השאלה, והחניכים יצטרכו ללחוץ במכשיר שלהם על הצבע שבו מופיעה התשובה הנכונה לדעתם. הזמן מוקצב: יש לחניכים 20 שניות לענות. לאחר 20 שניות יתחלף המסך ויוצגו המנצחים בשאלה זו.

הערה למדריכים: אם זו הפעם הראשונה שאתם מתפעלים משחק קהוט, מומלץ להתנסות בו לפני הפעולה עם המשפחה או ביניכם המד”שים כדי לוודא שהתפעול עובד חלק.

 

שלב ג: ומה זו ציונות בשבילי?

לאחר שלמדנו על תפיסת הציונות של הרב כלפון משה הכהן נרצה לחשוב איך התפיסה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים שלנו, אילו עקרונות שהנחו את הרב הכהן יוכלו להנחות גם אותנו כשנרצה ללמוד ולעשות ציונות.

הניחו על הרצפה נייר רצף גדול, כתבו בגדול את המילה ‘ציונות’ ובקשו מהחניכים לרשום מהי ציונות בעיניהם ומה התחדש להם בעקבות הלימוד של תפיסתו הציונית של הרב כלפון משה לגבי הציונות. בקשו מהם להסתכל שוב בקטע האחרון שקראו (בנספח 1). שאלו אותם:

• אילו מהסיבות האלה רלוונטיות גם לציונות שלנו היום?
• אילו סיבות או סימנים להגעת הגאולה הייתם מוסיפים על גבי אלו שמנה רבי כלפון משה הכהן?

 

סיכום

בפעולה זו העמקנו בהכרת דמותו ותפיסת עולמו של רבי כלפון משה הכהן. למדנו מקורות שכתב ושנכתבו עליו העוסקים ביחסו לציונות, חווינו אותם גם במשחק חווייתי ומיוחד, ולבסוף ראינו היכן תפיסתו הייחודית של רבי כלפון משה יכולה להיות רלוונטית גם לחיינו שלנו.

 

נספחים

 

נספח 1 –

קטעים

• “רבנו היה נערץ ומקודש מאד על בני עדתו, וכשהיו מזכירים שמו היו מנשקים את ידם לאות קדושתו. בעבודתו הרבנית היה ארך-אפיים בצורה יוצאת מן הכלל, והתנהג במתינות ובסבלנות אין קץ עם קהל עדתו. בשל ענוותנותו המופלגת נתחבב רבינו והיה אהוב ונערץ אצל הכל. אף הגויים שבעירו ובסביבה היו שולחים אצלו לדון את דינם, והיו נשבעים בשמו שבועה חמורה” (אתחלתא היא, עמ’ צט).
• “כמשה רבנו שנהג את צאן עדתו במדבר והשקם האכילם במים ובמן, כך רבנו משה דאג לכל מחסור בני עדתו, ובשעות הקשות ביותר של ימי המלחמה העולמית השניה, בזמן מצור ורעבון, השתדל רבנו להשיג תבואה בעבור בני ישראל, ובפרט לעניים שלא היה מי שיכלכלם בזמן קשה זה” (אתחלתא היא, עמ’ צט).
• “תקנות רבות תיקן רבנו לעדת ג’רבא בעניינים שונים, כגון בענייני חתן וכלה, סידור הגט ונתינתו, בענייני שחיטה, תקנת ה’דרשה’ לפני ר”ח, תקנה נגד ההוללות של כמה המוניים בהילולא דרשב”י בלג בעומר” (אתחלתא היא, עמ’ ק).
• “בימינו אלו רבים מאחינו בית ישראל אף כי לא גדלו על ברכי היהדות התורה והמצווה וכתינוק הנשבה בין הגויים הם נידונים. על כל פנים התעורר בלבם רגש לאומי לאהבת קיום האומה הישראלית… גם ראוי נחוץ לזה ארץ לישראל ויעשו כח להשתדל בכל עוז לכבוש את ארץ-ישראל ולהושיב שם אחינו בית ישראל כל איש אשר ידבנו לבו לקרבה אל מלאכת הקדוש ולהיות איכר ורועה צאן ובעל-מלאכה או מסחר בארץ הקודש” (גאולת משה, עמ’ 39).
• “ואנכי הצעיר אומר כי אין להרחיק דעת המשתדלים בטובה הכללית מכמה טעמים: … (1) כי ליבי אומר לי… כי כל מה שאפשר בדרך הטבע, צריך השתדלות טבעית… (2)… והנה זה ממש קיום ופיקוח נפשות ומצות עשה לישוב ארץ-ישראל לדעת הרמב”ן… (3) כי זה הוא ממש מסך וגדר גדול לבלתי התבולל ישראל בעמים ולהפיח בלב אחינו התקה הנושנה אשר בעוונות הרבים רבים כמעט נתיאשו מהגאולה… (4) כי לפי דעתי רחוק מאד שתהיה תנועה זו תנועה גשמית ולדעתי תנועה שמיימית היא זו” (גאולת משה, עמ’ 39).
• “רבנו הרב כלפון משה מבקש להתעדכן ולדעת את כל הנעשה, על כן חותם הוא על מינויים לעיתונים שונים ועל קבצים תורניים שמהם יוכל לעמוד על התנודות והתמורות החולפים על ראש העם” (אתחלתא היא, קג).
• “בכל דרשותיו ומאמריו קרא רבינו הרמ”ך לבני קהילתו לקום ולהתעודד, לקחת חלק בבנין ההולך ומתרקם בארץ ישראל. גם בצרות הנתכות על ראשי העם ראה יד ההשגחה שבאה לעורר את העם מתרדמת הגלות הארוכה, לבל יאבד את רגשי לאומיותו ולא יאבד ויתבולל בעמים” (אתחלתא היא, עמ’ קו).
• “וכבר ניצוצי הגאולה האירו ומאירים מעת לעת, כמו שיראה כל מבין ומשכיל הנותן לב ועין חודרת על זה: (א) כי מצב כל ישראל אשר בארץ ואשר בחוצה לארץ היו במצב איום ונורא, וממש ‘סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ’ (איכה ד, ט”ו); ועתה בארצות הנאורות רבים מאחינו בית ישראל שבחוצה לארץ זכו אל אזרחיות גמורה. וכן אחינו שבארץ זכו לאזרחיות גמורה.

 

(ב) ארץ ישראל אשר הייתה ממש מיום שגלינו מארצנו ‘גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ; לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב, כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה’ בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ’ (דברים כ”ט, כב) – עתה, הודות לאל ברוך-הוא, הרבה עיירות ומושבות בארץ נעשו כגן עדן ובם עובדים הרבה איכרים מאחינו, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו; ואלפים ורבבות מפירות הארץ ותנובותיה נשלחים לכל קצות התבל למקנה וקניין.

(ג) שפתנו העברייה, אשר כמעט מיום שגלינו ועד עתה הייתה שכוּחה ועזובה ועומדת באותו המצב של הייאוש, ועתה הנה היא שפה חיה מדוברת כמעט בכל ארץ ישראל לגבולותיה סביב…

(ד) סלילת הדרכים והמצאת המכונות הקיטוריות ליבשה, לים ולאוויר, אשר מיום ליום הולכים ומתרבים להקריב המרוחקים בזרוע….

(ו) היישוב אשר גדל ועלה למעלה-ראש בארצנו תובב”א וכמאה מושבות ועיירות אשר היו מני אז ועד עתה למדבר שמם וארץ ציה נהפכו למדינות ועיירות וכפרים.. וכמעט כל עמי התבל וכותבי העיתים בכלל ובפרט מודים ומתפלאים על ההתקדמות של ארצנו בימינו במטעים בצעדים ענקיים שאין דוגמתן בכל העולם.

(ז) התכוננות ‘חבר לאומים’ כלליי לכל עמי ומלכי התבל, אשר מטרתו היחידה היא להשבית ולבטל כל מיני מלחמה מן העולם כולו, על ידי הבנה ישרה בין המתקוממים להילחם. וכבר עשה פרי ותנובה רבה בהשבתת כמה מלחמות מן העולם; ועתיד מזהיר לו עוד להתכונן יותר ויותר עד שיהיו כל מלכי התבל נשמעים לו בלתי יוצא מן הכלל…

(ח) הסכמת והצהרת הממלכה האדירה בריטניא הנאורה יר”ה (ירום הודה). המפורסמת בשם הצהרת בלפור אשר במכתב גלוי לכל העמים הצהיר השר הזה בשם ממלכתו..

(ט) המלחמה העולמית אשר כמוה לא נהייתה וכמוה לא תוסיף – וכמו שאמרו במגילה (יז ע”ב): ‘מלחמה, אתחלתא דגאולה היא’ – וממנה צמחו ב’ עמודי עולם: חבר לאומים יר”ה. וארץ ישראל בית לאומי עברית.

(י) הכוסף והתשוקה לרבים מאחינו בית ישראל לעלות אל הארץ לעובדה ולשומרה, או לנשק את עפרה ולחונן את אבניה…

(יב) התקדמות העיר ‘תל אביב’ אשר הייתה מקרוב ממש למדבר שממה וציה ועתה היא עיר מהוללה בתבל וכולה מיושבת רק מאחינו בית ישראל ודרים בה יותר משמונים אלף מאחינו בית ישראל וכולם מתפרנסים בנחת מיגיע כפם ועתיד מזהיר לה להתקדם כהנה וכהנה.

(יג) מה שבכל התבל כולו נסוגו לאחור כל נתיבי המסחר והתעשייה עשר מעלות אחורנית. ולהפך בארצנו תובב”א הם מתקדמים בצעדים ענקיים עד כי היה דבר זה לשיחה ולפלא לכל עמי התבל” (דרשה לפרשת ניצבים).

 

נספח 2 –

שאלות ותשובות

1. כיצד באו לידי ההערצה וההערכה של רבי משה כלפון בקרב בני קהילתו?

תשובה: כשהיו מזכירים את שמו היו מנשקים את ידם, סימן לקדושתו.

2. הגעתי לפני רבי משה כלפון כדי שיכריע במחלוקת ביני לבין שכני. מדוע זה היה חריג?

תשובה: כי מדובר בגוי, תושב ג’רבא. גם בעבורי היה רבי משה כלפון דמות מוערכת מאוד.

3. מנהיגותו של רבי משה כלפון הייתה מעוררת השראה, עד כדי כך ש-

תשובה: בימי המצור והרעב בתקופת מלחמת העולם השנייה דאג לבני קהילתו למזון ותבואה, ובפרט לעניים שבהם.

4. מה המשותף לדברים האלה: סידור הגט ונתינתו, דיני שחיטה, דרשה לפני ראש חודש, הילולא דרשב”י בל”ג בעומר?

תשובה: ארבעתם קשורים לתקנות שתיקן רבי כלפון משה בקהילתו.

5. מה היה יחסו של רבי משה כלפון לכך שראשי התנועה הציונית אינם שומרי תורה ומצוות?

תשובה: חיזק את ידיהם ואת מעשיהם וראה בהם את תחילתה של הגאולה.

6. איך ציפה רבי משה כלפון מבני קהילתו ומהיהודים בעולם בכלל לתת יד ולהצטרף לתנועה הציונית?

תשובה: לעלות לארץ, כמובן, להיות שם בעלי מלאכה, רועי צאן וחקלאים וכן לתרום מכספם למען הצלחת העלייה לארץ ולפיתוחה.

7. מהן הסיבות שמנה רבי משה כלפון להצטרפות לתנועה הציונית ולפעולתה?

תשובה: יש חשיבות להשתדלות הטבעית, האנושית. העלייה לארץ היא פיקוח נפש. מצוות עשה של יישוב הארץ על פי הרמב”ן. זה שומר על עם ישראל מפני התבוללות. התנועה הציונית נותנת תקווה לבני עמנו שהתייאשו בגלל אורך הגלות. אף שזו תנועה גשמית לכאורה, היא תנועה רוחנית מאוד.

8. מה עשה רבי כלפון משה באופן מעשי על מנת לחזק את התנועה הציונית?

תשובה: פעמיים ניסה לעלות בעצמו לארץ ישראל, דחף את בני קהילתו לעלות אליה, חתם על מינויים לעיתונים כדי שיוכל להיות מעודכן בהתפתחותה של התנועה הציונית.

9. מדוע מזכיר רבי משה כלפון בדרשה לפרשת ניצבים את היותם של היהודים אזרחים בארצות שונות ובארץ ישראל?

תשובה: סימן לכך שהגאולה קרובה.

10. באיזה הקשר מצוטט הפסוק הזה בדרשה לפרשת ניצבים: “גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ; לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב, כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה’ בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ” (דברים כט, כב)?

תשובה: עיירות ומושבות רבות בארץ ישראל פורחות ומשגשגות, עד כדי כך שפירות הארץ מיוצאים לחו”ל, ועל כן זהו סימן כי הגאולה קרובה, ועלינו לסייע לה להתרחש ולעלות לארץ.

11. אילו סימנים נוספים מביא רבי משה כלפון לכך שהגאולה קרובה?

תשובה: השפה העברית חזרה להיות מדוברת וחיה, הכבישים וכלי התחבורה מתפתחים, התפתחותה של ארץ ישראל מעוררת התפעלות בעולם כולו.

12. אילו שני דברים חשובים צמחו כתוצאה ממלחמת העולם השנייה, ולכן המלחמה היא אתחלתא דגאולה?

תשובה: הקמת חבר הלאומים, הגדרת ארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי.

 

נספח 3 –

קישור וברקוד

https://katzr.net/fbf57e

 

להורדת והדפסת הפעולה