מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מפסיקים למחזר, מתחילים להמציא!

סוג הפעולה
דף לימוד | עשייה
מתאים לגיל
הרא"ה | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד חצי שעה
מערך
1/3
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

להורדת הלימוד בפורמט PDF לחצו כאן

 

מהלך הלימוד

-“שומע, אחי? יש לך רעיון על איזה נושא אני יכול לעשות את העבודה בהיסטוריה?”

-“עזוב אותך, למה לך לעבוד קשה… אביא לך מאחי הגדול את העבודה שהוא עשה, תעשה אותו דבר, זו אחלה עבודה…”

-“אה, מצוין. תודה. ותגיד, מה לגבי הפעולה בשבת? זוכר שדוד המדריך ביקש ממנו להעביר במקומו?

-“כן, בטח. נשב בשישי על האינטרנט, נמצא איזה משהו. אל תדאג, יהיה מעיף!”

“סבבה… ודבר אחרון, עוד לא החלטנו איזה פרויקט אנחנו הולכים להציג בטקס של מועצת התלמידים בבית הספר!”

-“וואי, נכון… לא חשבנו על זה באמת… תקשיב, אני בעד פשוט לבדוק מה עשו בשנים שעברו, ניקח את הדבר הכי שווה ונעשה אותו דבר, למה סתם להמציא את הגלגל? בטוח שכל מה שנחשוב נגלה שכבר עשו לפנינו”.

 

השיחה הזו נשמעת מוכרת לכולנו, בין שבנושאים האלה ובין שבנושאים אחרים. אנחנו מרגילים את עצמנו להתקבע למה שכבר קיים, לחזור על מה שכבר נעשה, ואיננו מתאמצים להביא משהו חדש מעצמנו. אנחנו חוסמים את החשיבה היצירתית שלנו וחוסמים את האמון שלנו בעצמנו שאנו מסוגלים לחדש, ליצור, להמציא!

 

בואו ננסה להבין קודם כול מה זה בכלל אומר ‘להמציא’? למה באמת יש צורך בזה?

“‘מה רבו מעשיך ה’ כלם בחכמה עשית’ (תהלים קד) – כי הנה האומן העושה כלים היקרים היפים מכלי כסף וזהב או שארי כלים הטובים, הנה יש בהם שתי בחינות, בחינה אחת היא, יש אומן שהוא אומן נפלא באומנות היד לרוב הרגילו בעשיית הכלים ועושה אותם בתיקונם הנכון שיהיו מהודרים ביופי, ועיקר עשיית ציור הכלי, לא משלו הוא, כי קיבלה מרבו או ראה כלי אחד ונתן דעתו עליה עד שהבין ממנה כל אופני עשייתה ועשה גם הוא באומנות ידו כמו כן, והרי היא כמעשה הראשונה יפה ונאה בתכלית. והנה לזה יקרא אומן ולא חכם כי לא חכמתו עמדה לו בזה כיון שלא הוציא בשכלו חכמה חדשה מה שלא ראה ולא ידע בידיעת רבו. אבל אם נמצא אומן שהוא חכם ומבין מדעתו, ובכל יום מחדש חידושים אשר לא נראו ולא נשמעו מעולם, ועושה אותן בתכלית ההידור והיופי, לזה נאה לקרותו חכם כי חכמתו עמדה לו לחדש בכל יום חידוש אחר מצד חכמתו אשר בקרבו. והנה זה האומן החכם אשר עושה כלי נפלאה מחדש מה שלא היה עדיין בעולם כמו למשל עשיית כלי השעות הנקרא זייגיר, כאשר המציא אותו בעל מלאכה הראשון מצד חכמתו אשר בראשו, זה הרואה את הכלי ההיא, אם חכם הוא ומבין מה שעשה זה להמציא דבר חדש בעולם, אינו משבח את אופני עשיית כלי הזו לרוב תיקונה היפה וההידור ויופי עשייתה אשר בה, רק משבח את האומן החכם אשר עשה כלי הזו בחכמתו, ואומר הלא זה יכול הוא לחדש בכל יום תמיד חידושין אשר לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ, כי גם זה חידוש הוא שחידשו אומן חכם הזה וכמו כן יכול להמציא תמיד חידושים רבים” (ר’ חיים מצ’רנוביץ, ‘באר מים חיים’, בראשית).

 

  • מהם שני סוגי האומנים הקיימים? מה ההבדל ביניהם?
  • מי מהם נקרא ‘אומן’ ומי נקרא ‘חכם’, ומדוע?
  • לפי קטע זה, מה זה ‘להמציא‘?

 

“‘ויחלם והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה’ (בראשית כח)… ידועים הדברים ביחס לחלומות. על אותו סולם חולם יעקב אבינו, ודווקא חולם עליו ולא רואה אותו במציאות כמשל. כמובן מצד ההקשר הנבואי של נבואה הבאה בחלום, אבל בעומק הדברים נבואה חייבת לבוא דווקא בחלום. עלינו לחלום, להתנתק מהמציאות בצורה מסוימת כדי לחדור לעומקה, להתבונן ברמה כללית ולא במקום הנקודתי בו אני נמצא כרגע. זה חלום.

ולי נדמה, ואולי גם זה חלום, שהרבה מלימוד התורה שלנו, ובעיקר התפילות שלנו במהותן הן התחברות לאותו חלום גדול, לשאיפות הגדולות לתיקון עולם במלכות ש-ד-י. ולמה זה חשוב שחיינו יהיו מחוברים לחלום הזה? כי רק בחיבור מתמיד אליו נגיע להגשמתו בחיי המעשה. וזה העניין שכתב הרב משה צבי נריה זצ”ל, על כך שבסופו של יום, מי שחולם בגדול – מגשים בפועל, ומי שמצטמצם להרהורים קטנים – לא משכלל את העולם ואפילו מחריב אותו.

 

  • האם מוטב לנו לחלום על דברים גדולים שנראים לנו רחוקים ולא מציאותיים כרגע, או לחלום על דברים שהם אולי קטנים יותר, אבל יהיה לנו קל יותר להגשימם?

 

“עם כל אדם ואדם בא חידוש לעולם, משהו ראשון ויחיד שעוד לא היה כמותו. לפי תורת החסידות חייב כל אדם מישראל לידע ולכוון בדעתו שהוא יחיד בעולם בבחינתו, ועדיין לא היה בעולם כדומה לו. שאילו כבר היה כמותו בזה העולם שוב לא היה צורך בו שיבוא הוא לעולם. כל אדם בריאה חדשה הוא ועליו לתקן את מידתו בזה העולם. ובאמת, לפי שאין בני האדם נוהגים כן הם מעכבים את ביאת הגואל.

הדבר שהוא יחיד ומיוחד בכל אדם ואין כמותו בשום אדם אחר, אותו חייב האדם לפתח ולהביאו לכלל מעשה, ולא שיחזור על מה שכבר עשאו אדם אחר, ואפילו גדול שבגדולים. רבי שמחה בונם מפשיסחה אמר פעם בימי זקנותו, שעה שכבר היה סגי נהור [עיוור]: “לא הייתי רוצה להתחלף עם אברהם אבינו. שהרי מה יתרון לה’ יתברך, שאברהם אבינו יהא כמותו של בונם הסומא ובונם הסומא יהא כמותו של אברהם אבינו?” ועוד מובהקים מאלה הדברים שאמר באותו עניין רבי זוסיא מהאניפולי, סמוך לפטירתו: “בעולם הבא לא ישאלוני: ‘למה לא היית משה רבינו?’ אלא ישאלוני: ‘למה לא היית זוסיא?’ ” (מרטין בובר, דרכו של אדם על פי תורת החסידות, פרק ב, מוסד ביאליק תשי”ז, ע”מ 15–16).

 

 

הגיע הזמן להניח מאחור את ההרגלים שמקבעים אותנו למציאות, למעשים שחוזרים על עצמם, ולהתחיל להמציא, להביא לעולם דברים שעוד לא היו לפנינו, להביא את עצמנו למקום שעדיין לא הגענו אליו, ובכך להביא את העולם כולו לקומה חדשה!

שיירת נמלים הולכת בטור עורפי ארוך ועושה עיקוף מסביב לעלה או למכשול אחר

נמלה אחת סוטה מהמסלול ועולה על העלה (מקצרת את הדרך), ואחריה באות נמלים אחרות 

הנמלה שחתכה את השורה מדברת:

הגיע הזמן לשים בצד את ההרגלים ואת המחשבות המקובעות שלנו ולהתחיל להמציא! להביא לעולם דברים שעוד לא היו לפנינו. להביא את עצמנו ואתנו את העולם כולו למקום שלא היינו בו מעולם!

 

“גדול תלמוד – שמביא לידי מעשה” – הקיץ הזה, לומדים ועושים!

במקביל ללימודים שנלמד ננסה לראות איפה ההמצאות פוגשות אותנו כשבט ברמה המעשית; נבדוק מהם הצרכים בסניף ובעיר שלנו, מהם הדברים שכבר נעשו למענם ואיפה אנחנו יכולים לחדש ולהביא משהו שעוד לא היה.

בואו נחשוב קודם כול: מה בכלל הצורך בשכונה, ביישוב או בעיר שלנו, או בכלל בעם ישראל? במה אנחנו כשבט יכולים לקדם את המציאות סביבנו? באיזה תחום אנחנו רוצים להמציא ולחדש?

כתבו לפחות חמישה צרכים שונים שיש בסביבה שלכם, ובכל אחד כתבו מה כבר נעשה בעבר כדי לקדמו ומה עוד לא נעשה.

הצרכים שיש בסביבה שלנו מה כבר נעשה בעבר לצורך זה? רעיון לדבר חדש שעוד לא נעשה לצורך זה
     
     
     
     
     
     

קומיקס המצאה

דעתך חשובה לנו