מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

ישיבות נקים בכל מקום

ישיבות נקים בכל מקום

התגשמות חלום התורה בארץ ישראל

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעפילים | הרא"ה
משך הפעולה
עד שעה
נושא
חלומות | שאיפות | נושא שנתי | חודש ארגון
  • מתאים לשבת
  • פעולה ממערך
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

אילו היינו מספרים לסבא של סבא שלנו שאנו בתנועת נוער דתית בארץ ישראל, חיים בביטחון ומדברים עברית, הוא לא היה מאמין לנו. דורות רבים חלמו על מציאות שאנו סבורים שהיא מובנת מאליה. בפעולה זו נפנה את המבט להתגשמות חלום התורה פה בארץ, נתבונן במה היא באה לידי ביטוי ונלמד כיצד קידם אותה הרב חיים דרוקמן זצ”ל.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יעמיקו את ההבנה שאנו חיים בתקופה של הגשמת חלום תורני שדורות ייחלו לו, ויעריכו זאת.
  2. החניכים ילמדו על דמותו של הרב דרוקמן ועל השפעתו בעולם התורה שאנו מכירים כיום.
  3. החניכים יצביעו על השינויים שחלו במצבנו הרוחני והתורני.

מהלך הפעולה:

 

פתיחה: מה משותף?

אפשרות א: תנו לחניכים דפים שבהם רשימות ערים, והם יצטרכו לגלות מה משותף לערים שברשימה (נספח 1). בדף האחרון תהיה רשימת המקומות שיש בהם מדרשות וישיבות (נספח 2).

אפשרות ב: בחרו כמה חניכים, ותנו לכל אחד מהם פתק ובו שם של אחד המקומות מהרשימה (נספח 2). כל חניך יציג בפנטומימה את המקום שקיבל, ושאר החניכים יצטרכו לנחש מהו המקום. לאחר מכן שאלו את החניכים: מה משותף לכל המקומות?

לאחר כמה ניסיונות של החניכים לגלות מה משותף לכל המקומות גלו להם שכל המקומות הם ערים או יישובים שיש בהם ישיבה או מדרשה, וזוהי רק רשימה חלקית של ערים ויישובים כאלו.

 

שלב א: לא מובן מאליו

אפשרות א: תנו לחניכים דף קטעים (נספח 3) והסבירו להם שבגלות היה חשש גדול שהתורה תישכח.

אפשרות ב: פזרו תמונות של בגדים (נספח 4), ובקשו מהחניכים לבחור את הבגדים שיתביישו ללכת בהם ברחוב. מן הסתם הם לא יבחרו בכיפה ובחצאית אלא בבגדים המוזרים. הקריאו להם את הציטוט של הרב דרוקמן (נספח 5) על תקופה שבה חבישת כיפה הייתה בושה גדולה.

הסבירו: המציאות שבה התורה נוכחת כל כך בחיים שלנו אינה מובנת מאליה, והיא התגשמות חלום של דורות רבים. הקריאו קטע מהשיר ‘פה בארץ חמדת אבות’, שנכתב בתקופת החלוצים וממחיש שזה היה אחד מחלומותיהם בקום המדינה:

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר, חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

 

שלב ב: איך זה קרה?
חלקו את השבט לשתי קבוצות או יותר, ותנו לכל קבוצה פתקים שבהם נקודות ציון בתחיית התורה בארץ (נספח 6). הכריזו על תחרות בין הקבוצות: הקבוצה שתסיים ראשונה לסדר את האירועים לפי הסדר שבו קרו, תנצח.

שרשרת משימות: חלקו לכל חניך וחניכה פתק מרשימת המשימות (נספח 7). אפשר להפחית או להוסיף משימות כמספר החניכים, רק חשוב לשים לב שנוצר רצף משימות. המשימה הראשונה ברצף מתחילה כאשר מישהו מוחא כף, אך אל תעשו זאת. חכו כשתי דקות, ורק אז תמחאו כף (אפשר בינתיים לשאול אותם: למה אתם לא עושים כלום?)

הסבירו לחניכים שצריך שמישהו יתחיל כדי שיתגלגל כל הרצף, וגם בציר הזמן שאנו רואים אולי לא כל שלב בו נראה חשוב כל כך, אבל בשביל שעולם התורה שלנו יהיה כמו שהוא היום היה צריך מישהו שיקפוץ למים ויזום. נקודות ההתחלה האלה הן נקודות מפנה חשובות שהפכו את מדינת ישראל למרכז התורה העולמי שהיא כיום.

 

שלב ג: הרב דרוקמן

הציגו לחניכים תמונה של הרב דרוקמן (נספח 8). שאלו אותם מי זה ומה הם יודעים עליו (בנספח 9 יש מידע בקצרה על חייו של הרב דרוקמן. השלימו בעזרתו את הפרטים החסרים שהחניכים לא ידעו). הצביעו על ציר הזמן שבניתם ושאלו את החניכים: לאילו מהדברים האלה הרב דרוקמן קשור?

ספרו לחניכים שהרב דרוקמן למד בישיבת כפר הרא”ה ובישיבת מרכז, והיה חבר תנועת בני עקיבא מגיל 13 ועד יומו האחרון, אך נקודת הזמן הראשונה בציר שבה יש לו השפעה רבה היא הקמת כרם ביבנה. המציאות שלפני הקמת הישיבה הייתה שכמעט כל הישיבות העל-תיכוניות היו חרדיות. דבר זה גרם לרוב חברי תנועת בני עקיבא לא ללכת לישיבות כלל, ומי שהלכו אליהן ברוב המקרים הפכו מהר מאוד לחרדים ועזבו את הדרך הציונית-דתית. הקמת ישיבת הסדר שינתה את התמונה והייתה הפתח לישיבות הדתיות-לאומיות הרבות שאנו רואים היום.

כמה שנים לאחר מכן, בוועידה השישית של התנועה, דחף הרב דרוקמן להחלטה שחיזקה עוד יותר את עולם התורה באותה תקופה: לחייב את חברי התנועה בשנת לימוד תורה אחת לפחות בישיבה.

 

שלב ד: איפה אנחנו היום?

אפשרות א: תנו לחניכים את מילות השיר ‘הבה נפיץ’ (נספח 10), שכתב הרב נריה, ושאלו אותם אם לדעתם החלום התגשם. אילו היה הרב נריה חי כיום, מה הוא היה אומר על המציאות שלנו? (ביום חול אפשר להשמיע את השיר).

אפשרות ב: תנו לחניכים את מילות הפיוט ‘תיתן אחרית’ (נספח 11), שעניינו החורבן. שאלו: ראינו היום שאנו חיים במציאות של הגשמת חלום. האם יש לדעתכם שורות בשיר שאינן רלוונטיות כיום? לאחר שידונו בכך מעט תנו להם את מילות הפיוט עם תיקוניו של הרב דרוקמן (נספח 12) והשוו בין הפיוטים (ביום חול אפשר להשמיע את השיר).

 

סיכום
ראינו בפעולה שאנו חיים במציאות של הגשמת חלום תורני שדורות רבים ייחלו לו. אולפנות וישיבות הן דבר מובן מאליו בשבילנו, עולם לימוד התורה הולך וגדל משנה לשנה, וחבישת כיפה ולבישת חצאית כבר אינן מביכות. דיברנו על דמותו של הרב דרוקמן ועל השפעתו על צמיחת עולם התורה הציוני-דתי ועל שאנו כיום צריכים להיות בתודעה של הכרת הטוב על שאנו זוכים לחזות בהתגשמות החלום.

 

נספחים:

נספח 1

ערים שיש בהן אוניברסיטאות ומכללות: חיפה, ירושלים, רחובות, רמת גן, תל אביב, באר שבע, אריאל, הרצלייה

ערי הקודש: ירושלים, חברון, טבריה, צפת

ערים שיש בהן חוף ים: אשדוד, אשקלון, בת ים, הרצלייה, חדרה, חיפה, נהרייה, נתניה, עכו, קריית ים, ראשון לציון, תל אביב, טירת כרמל

הערים שבהן מספר התושבים הגדול בישראל: ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה

מקומות שמתחילים באות ט: טבריה, טירת צבי, טירת יהודה, טלמון, טירת כרמל, טנא-עומרים

מקומות שיש בשמם המילה “עין”: מודיעין, בת עין, עין גדי, עין הנציב, עינת, פקיעין, ראש העין

 

 

נספח 2: מקומות שיש בהם ישיבה או מדרשה

ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, אילת, מגדל עוז, פרדס חנה, ראש פינה, ירוחם, סוסיא, עתניאל, עכו, שדרות, קרחית ארבע, חברון, מעון, צפת, מודיעין, עלי, אלון שבות, חולון, גבעת שמואל, קרני שומרון, בית אל, שעלבים, כרמיאל, כפר עציון, בית שאן, מצפה רמון, קדומים, הר ברכה, יד בנימין, באר שבע, דימונה, לוד, מרכז שפירא, חיפה, בת ים, בני נצרים, מצפה יריחו, כרמל, אלון מורה, תקוע, נתיבות, אפרת, שבות רחל

 

נספח 3: קטעים

  1. “פנו למשרד הביטחון אנשי האגודה, שיש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס – צריך יהיה לסגור את בתי הישיבות” (מדברי דוד בן-גוריון בפרוטוקול הועדה לענייני חוץ וביטחון של מועצת המדינה הזמנית, כ”ז באלול תש”ח, 1 באוקטובר 1948).
  2. “בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לַמִּקְרָא יוֹצְאִין מֵהֶן מֵאָה לַמִּשְׁנָה יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד יוֹצֵא מֵהֶם אֶחָד לְהוֹרָאָה” (קהלת רבה ז).
    מה זה אומר על מצב לימוד התורה באותה תקופה?
  3. “אמר לו רבי חייא: אני אספר לך מה אני עושה כדי שלא תשתכח תורה מישראל, אני זורע זרעי פשתן ומשליכם, וקולע מהן רשתות ומלכודות, וצד צביים, ומאכיל את בשרם ליתומים, ומתקן מהעור של הצביים קלף, והולך למקום שאין מלמדי תינוקות, וכותב חמישה חומשי תורה לחמישה תינוקות, ושונה שישה סדרי משנה לשישה תינוקות, לכל אחד ואחד אני אומר שישנה את הסדר לחברו” (כתובות קג).
    מצב התורה קשה כל כך, עד שרבי חייא עוזב את לימודו כדי להכין חומשים ומשניות ומלמד חומש אחד לכל ילד וסדר משנה אחד לכל ילד כדי שיהיה מי שימשיך את הלימוד הלאה.
  4. “ולולי שגברה השכחה, לא נכתבה המשנה, ומצאו סמך משום עת לעשות לה’ הפרו תורתך” (מגן אבות לרשב”ץ אבות א, א).

המשנה היא חלק מהתורה שבעל פה, כיוון שעברה בעל פה מדור לדור. אם כן, מדוע כתבו אותה?

 

נספח 4

 

נספח 5
“אני זוכר מציאות שנער שסיים כיתה ח’ היה זורק את הברט שלו. לא הלכו עם כיפות. מי חלם ללכת עם כיפה. הוא היה זורק את הברט שלו. זאת הייתה המציאות. ביטוי מצמרר לכך היה בהספד לאחד מחבריי, הספיד איזה פרופסור חשוב, והוא התבטא כך, שמעו טוב, זה מצמרר, הוא אמר: ‘כשאני למדתי באוניברסיטה העברית חשבתי שאני שייך לדור האחרון של מניחי תפילין’. והוא אמר את הדברים האלה כי זו הייתה המציאות. הכול היה בכיוון ההפוך. הכול היה בכיוון העזיבה”.
(קטע מדבריו של הרב דרוקמן)

 

 

נספח 6: נקודות ציון

  • הקמת ישיבת ‘מרכז הרב’ – הישיבה הגבוהה הציונית-דתית הראשונה בארץ ישראל
  • הקמת בני עקיבא – תנועת נוער דתית בארץ ישראל
  • הקמת ישיבת כפר הרא”ה – ישיבה תיכונית דתית-לאומית ראשונה בישראל
  • קום המדינה – 400 תלמידי ישיבה בכל הארץ
  • הקמת כרם ביבנה – ישיבת ההסדר הראשונה בישראל
  • הקמת מרכז ישיבות בני עקיבא לאיגוד הישיבות התיכוניות בארץ
  • הקמת אולפנת כפר פינס – האולפנה הראשונה בישראל
  • הקמת מדרשת לינדנבאום – המדרשה הראשונה לנשים
  • כיום: כמאתיים מוסדות גבוהים ללימוד תורה בציונות הדתית (ישיבות, מדרשות ומכינות) ובהם כ-15,000 תלמידים ותלמידות, מאות אולפנות וישיבות תיכוניות ועוד מוסדות לימוד תורה חרדיים רבים

 

נספח 7: שרשרת משימות

כשמישהו מוחא כף, עליך לעמוד על כיסא

  • כשמישהו עומד על כיסא, עליך לשבת על הרצפה
  • כשמישהו יושב על הרצפה, עליך להוציא את הלשון
  • כשמישהו מוציא את הלשון, עליך להרים יד
  • כשמישהו מרים יד, עליך לומר לו לו כל הכבוד
  • כשמישהו אומר כל הכבוד, עליך לקפוץ על רגל אחת
  • כשמישהו קופץ על רגל אחת, עליך להצטרף אליו
  • כשיש שניים שקופצים על רגל אחת, עליך לומר להם לשבת
  • כשמישהו אומר למי שקפצו על רגל אחת לשבת, עליך לחלוץ את הנעל
  • כשמישהו חולץ את הנעל, עליך לחבק את אחד המדריכים
  • כשמישהו מחבק את אחד המדריכים, עליך לצעוק “קוקוריקו”

 

נספח 8

הרב דרוקמן זצ"ל

הרב דרוקמן זצ”ל

 

נספח 9: מידע על הרב דרוקמן

הרב חיים מאיר דרוקמן נולד בפולין בשנת תרצ”ג (1932). לאחר השואה הוא עלה לארץ, ופה הצטרף לתנועת בני עקיבא ואף נעשה חבר הנהלה בה. עד סוף ימיו הרב לא עזב את התנועה, אך המשיך לעשות דברים רבים במקביל: היה מחנך, חבר כנסת ומנהיג ציבור ציוני-דתי ומהרבנים הבולטים בציבור. הוא עמד בראש ישיבת אור עציון והיה נשיא מוסדותיה, היה רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. אחת התכונות הבולטות של הרב הייתה אהבת ישראל שבו והרצון תמיד לעזור ולסייע לכל אדם מישראל.
הרב נפטר בחנוכה בשנה שעברה, כשהיה בן 90, ועד יומו האחרון המשיך בעשייה ציבורית ובהפצת תורה מתוך תחושת שליחות גדולה.

 

נספח 10:

הבה נפיץ את האור הגדול
את אור התורה.
נסיר מעלינו כל מכשול
נקים בארצנו ישיבה.

ישיבות נקים בכל מקום
בעיר ובכפר,
בעמק, בהר, בצפון, בדרום
וגם בסוף המדבר.

יבוא היום – יבין העם
כי התורה היא חיינו.
ילכו ללמוד תורה כולם
והיא תאיר את דרכנו.

ישיבות נקים…

https://www.youtube.com/watch?v=g1KINs4IVp0

 

נספח 11:

תיתן אחרית לעמך
תשיב מקדש לתוכנו
תרומם הר מרום הרים
תקומם קרן גדועה
תצהיר מחשכי איווי
תפאר יושבת בדד
תעטה בה מלוכה לבדך
תסיר חרפה מעיר
תנער זדים מזבולך
תמציא צדקה לעדתך
תלבב את רעייתך
תכרות לה ברית חדשה
תיקר נפשה בעיניך
תטהרנה במים טהורים
תחנה בעיר חנה דוד
תזקוף קומת תמרה
תודיע לכל אהבתנו
תהלך בקרב מחנותינו
תדרוש גאולה לגלותנו
תגלה קץ לקנותינו
תבוא מהרה לרחמנו
תאמירינו לך ונאמירך לנו.

 

נספח 12: תיתן אחרית עם תיקוני הרב דרוקמן

תיתן אחרית לעמך
תשיב מקדש לתוכנו
תרומם הר מרום הרים
תקומם קרן גאולה
תצהיר מחשכי איווי
תפאר ישבה בדד
תעטה בה מלוכה לבדך
תסיר חרפה מדביר
תנער זדים מזבולך
תמציא צדקה לעדתך
תלבב את רעייתך
תכרות לה ברית חדשה
תיקר נפשה בעיניך
תטהרנה במים טהורים
תחנה בעיר חנה דוד
תזקוף קומת תמרה
תודיע לכל אהבתנו
תהלך בקרב מחנותינו
תדרוש גאולה לשבותנו
תגדל קץ לקנותינו
תבוא מהרה לרחמנו
תאמירינו לך ונאמירך לנו.

 

https://www.youtube.com/watch?v=oMv3Q1AvfIU

דעתך חשובה לנו