איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתבפעולות הקודמות במערך הכרנו את יהדות ברית התפוצות ואת המשותף בין החברות השונות. בפעולה זו נלמד על הערבות ההדדית בין חלקי עם ישראל ונכיר אוכלוסייה זו יותר מקרוב.
ציוד נדרש:
חלקו את השבט לשתי קבוצות וערכו תחרות בין שתי הקבוצות: הקבוצה שתסיים ראשונה שני בקבוקי שתייה – תנצח (אפשר להשתמש בשתייה מוגזת כדי להקשות עליהם). הכלל הוא שאסור לחניך ששתה לשתות שוב מהרגע שהבקבוק יוצא מידיו.
לאחר סיום התחרות הדגישו לחניכים את האחריות הגדולה שהייתה מוטלת על כל אחד מחברי הקבוצה בביצוע המטלה, וכי ללא קבלת אחריות ועזרה לחברי הקבוצה לא היה אפשר לנצח. בדומה לכך בעם ישראל עלינו להיות אחראים כלפי העם שלנו, כלפי אחינו, ועלינו להכיר אותם ולפעול כדי שיהיה להם טוב.
עמדו במעגל והעמידו מקל מטאטא במרכזו. ברגע שתעזבו אותו תצעקו “אחת!”, ואחד החניכים יצטרך לרוץ לתפוס את המקל לפני שהוא נופל. אותו החניך יצעק עכשיו “שתיים!” ויעזוב אותו לבא אחריו, וכן הלאה. בכל פעם מותר רק לחניך אחד לתפוס את המקל. המטרה היא שבכל 20 הפעמים שהמטאטא ייעזב הוא לא ייפול.
אמרו לחניכים שהמשחק במטאטא הוא נמשל למצב בעם ישראל. כשאנחנו רואים תחום או תכונה שמצריכים חיזוק בין חלקי העם, לא נחכה שמישהו אחר ילך וירים את המטאטא, יפעל לשנותם, אלא אנו נקראים אל הדגל, ומצופה שנרוץ ונפעל מיד לשפר ולתקן את המצב בעם.
קראו עם החניכים את השיר ‘כמו רקפות בין הסלעים’ של אריאל הורוביץ (נספח 2). השיר עוסק בקשיים שיש במדינה, ושבזמנים קשים מתגלים רבים שמוכנים למסור את הנפש למילוי צורכי המדינה.
דונו עם החניכים:
פזרו בחדר קטעי מידע על אסירי ציון מברית המועצות (נספח 2. בשבט גדול מומלץ להדפיס כמה עותקים מכל קטע מידע). כל חניך וחניכה יכינו תעודת זהות על אסיר ציון שיבחרו וימלאו את פרטיה בהתאם לקטעי המידע על פי השאלות המנחות בתעודת הזהות. המטרה היא לחבר את החניכים לקורות חייו של אסיר ציון וליצור מפגש והיכרות קרובה עם דמויות אלו.
סיכום
בפעולה זו, האחרונה במערך זה, עסקנו בצורך בערבות הדדית בעם והבנו שעלינו לקבל אחריות למצב בעם ולפעול ולהשפיע על שינויו. נוסף על כך הכרנו באופן אישי אסיר ציון, עולה מברית המועצות, דרך כתיבת קורות חייו בתעודת זהות.
נספח 1 – רקפות בין הסלעים
רקפות בין הסלעיםאריאל הורוביץ בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון וכשהיא לפתע צריכה בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה וכשהיא לפתע צריכה… בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה וכשהיא לפתע צריכה… |
נספח 2 – תעודת זהות
סילווה זלמנסון 
נולדה ב-1944, לוחמת למען עליית יהדות ברית המועצות, אסירת ציון לשעבר שהייתה שותפה לניסיון חטיפת מטוס ריק לשם העלאת הנושא לתודעת הציבור. בתקופת נעוריה הייתה מעורבת בפעילות ציונית מחתרתית שכללה תרגום ספרים ולימוד עברית, דברים שיכלו להביא למעצרה ולהגלייתה לגולאג.
בשאר העולם לא ידעו על מצבם של יהודי ברית המועצות; נציגי המדינה היו טוענים שכל אחד רשאי וחופשי לצאת מהמדינה ושהיהודים אינם עוזבים רק מפני שהם לא רוצים. בעקבות מלחמת ששת הימים הופסקה לגמרי העלייה מברית המועצות ונדחו כל בקשות היציאה מהמדינה בגלל תמיכת ברית המועצות בארצות ערב וניתוק היחסים עם ישראל.
בשנת 1970 התקבצה קבוצה שתכננה לחטוף מטוס ריק מנוסעים לברוח איתו ולהטיסו לישראל; שם המבצע: “מבצע חתונה”. סילווה הייתה החוט המקשר בין האנשים. בחברי הקבוצה היו הטייס מארק דימשיץ ואדוארד קוזניצוב, בעלה של סילווה. בקבוצה היו 16 לוחמי חירות, ובהם ארבע נשים כולל סילווה.
העולם כולו הזדעזע לגלות שאזרחי מדינה שלמה מוחזקים בכלא מסך הברזל. כל הנשים שוחררו למעט סילווה, אשר הייתה כאמור החוט המקשר בין רוב חברי הקבוצה. על סילווה נגזרו עשר שנות מעצר, ועל בעלה אדוארד גזר דין מוות. ב-1974 שוחררה סילווה בעסקת חילופי אסירים, ומייד עלתה לישראל ולא חדלה מן המאבק לשחרור בעלה ושאר אסירי ציון שנשארו בשבי. אחרי עלייתה לארץ המשיכה סילווה להיאבק למען יהודי ברית המועצות עד נפילתה של המעצמה. כיום היא אומנית וציירת.
יוסף מנדלביץ’ 
הרב יוסף מנדלביץ’ (נולד ב-1947) היה אסיר ציון בברית המועצות בשנות ה-70 וה-80. משמש ר”מ לגמרא במכון מאיר ופעיל ציבור.
בשנת 1966 הקים בברית המועצות ארגון יהודי מחתרתי שעסק בלימוד עברית ויהדות וערך ביטאון מחתרתי ששמו “העיתון”. בשנת 1970 היה שותף ב”מבצע חתונה” – ניסיון לחטוף מטוס קטן משדה תעופה על יד סנט פטרבורג כחלק מהמאבק למען עלייה חופשית של יהודי ברית המועצות. חברי הקבוצה הואשמו בבגידה, אישום שדינו מוות. מנדלביץ’ נידון ל-15 שנות מאסר. במהלך מאסרו הוא שבת רעב 58 ימים. בכלא פגש מנדלביץ’ לראשונה את נתן שרנסקי. ב-1981 עלה מנדלביץ’ לישראל ופעל לשחרור אסירי ציון נוספים. בתחילת גל העלייה ב-1989 הקים עם שרנסקי ארגון של יוצאי ברית המועצות ששמו “הפורום הציוני”. ב-2004 היה במקימי “מכון לנדר” בירושלים. הקים מכון תעסוקה לעולים הכולל אולפן מתקדם לעברית וקורסים מגוונים להכשרה מקצועית של העולים.
בפברואר 1986, לאחר תשע שנות מאסר, שוחרר לבסוף שרנסקי במסגרת עסקה שבה נמסרו לברית המועצות חמישה מרגלים תמורת שלושה מרגלים מערביים, ובהם שרנסקי. בעקבות העלייה הרוסית הגדולה בשנות ה-90 של המאה ה-20 הקים שרנסקי את מפלגת ישראל בעלייה, שמטרתה הייתה לתת ביטוי לצורכיהם ולמצוקותיהם של ציבור העולים מברית המועצות לשעבר. ב-2009 נבחר שרנסקי ליושב ראש הסוכנות היהודית כמועמד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שרנסקי פעל תשע שנים בראש הסוכנות היהודית.