איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם גם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם?
בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
פתיחה:
ספרו, הציגו או תנו לחניכים להציג את הסיפור על ר’ אריה לוין (נספח 1).
שאלו את החניכים:
סכמו: יש אנשים (כמו ר’ אריה) שאוהבים כל יהודי, לא משנה מי הוא, מה הוא חושב ומה מעשיו. קשה מאוד להיות ברמה של ר’ אריה, אבל חשוב שגם אנחנו ננסה ללמוד ממנו, להתחקות אחריו ולאהוב כל יהודי!
מקורות הרחבה למדריכים: עוד כמה סיפורים על ר’ אריה ועל אחרים שהיו מאוהבי ישראל (נספח 2).
שאלו את החניכים:
אפשרות א: הניחו על הרצפה שישה עיגולים בצבעים שונים ובקשו שני מתנדבים.
על המתנדב הראשון לדרוך על כמה עיגולים בסדר מסוים, ועל החניך השני לחקות בדיוק את הסדר שהראשון עשה. אפשר לעשות זאת כמה פעמים, בהתחלה ברמה קלה (שלושה-ארבעה צעדים), וככל שעובר הזמן להקשות יותר ויותר (תשעה-עשרה צעדים).
אפשר ששני זוגות יתחרו ביניהם איזה זוג מצליח לחקות הכי הרבה צעדים.
הניחו על הרצפה לפני החניכים גיליון נייר ובו דברי ספר החינוך: טעם מצוות אהבת ישראל: “כמו שהוא יעשה בחברו כן יעשה חברו בו, ובזה יהיה שלום בין הבריות”.
כלומר, מטרת מצווה זו היא לייצר עולם שבו יצליחו אנשים לחיות זה עם זה ויהיה סדר בחיים המשותפים.
כל זה נכון, אך באהבת ישראל יש רובד נוסף מעבר לאוסף פרטים שמצליחים לקיים חברה מתוקנת.
שאלו את החניכים: מדוע לפי ספר החינוך צריך לאהוב את הבריות?
סכמו: ראינו במשחק שמה שאני אעשה, ככה גם החבר שלי ינהג. אם אהיה נחמד ואוהב את החבר שלי, ככה גם הוא ינהג בי, וכך יהיה לנו נעים יותר לחיות בעולם.
דבר זה הוא ודאי נכון, אך באהבת ישראל יש רובד נוסף מעבר לאוסף פרטים שמצליחים לקיים חברה מתוקנת.
אפשרות ב: חלקו את השבט לשתי קבוצות: קבוצת “אוהב” וקבוצת “לא אוהב”.
קראו בקול רשימת מקרים (נספח 3), וכל קבוצה צריכה להגיד מה היא הייתה עושה אם היא אוהבת את האדם הזה או לא אוהבת אותו, בהתאם לשם הקבוצה.
סכמו: אם לא נאהב אחרים, יהיה כאן בלגן.
הניחו על הרצפה לפני החניכים גיליון נייר ובו דברי ספר החינוך:
טעם מצוות אהבת ישראל: “כמו שהוא יעשה בחברו כן יעשה חברו בו, ובזה יהיה שלום בין הבריות”. כלומר, מטרת מצווה זו היא לייצר עולם שבו יצליחו אנשים לחיות זה עם זה ויהיה סדר בחיים המשותפים.
כל זה נכון, אך באהבת ישראל יש רובד נוסף מעבר לאוסף פרטים שמצליחים לקיים חברה מתוקנת.
אפשרות א: חלקו לחניכים כוסות חד-פעמיות (או קאפלות) ובקשו מהם ליצור מהן פירמידה. כאשר הפירמידה עומדת יציבה בקשו מאחד החניכים להוציא את אחת הכוסות התחתונות. מובן שכל המגדל יקרוס.
אפשרות ב: חלקו לכל חניך וחניכה פתק ובו משימה שעליהם למלא (נספח 4). בשבטים גדולים כדאי לחלק את השבט לשתי קבוצות ולתת לכל קבוצה את המשימות בנפרד.
המשימות הן משימות שרשרת. אם אחד החניכים לא ממלא את המשימה שלו, המשחק נתקע.
שאלו את החניכים:
אפשרות ג: שחקו עם החניכים את משחק המולקולות. החניכים מסתובבים בחלל, ולאחר כמה שניות צעקו “מולקולות (מספר מ-2 ומעלה)”, ועל החניכים להסתדר בקבוצות לפי המספר הנקוב. לדוגמה, אם צעקתם “מולקולות 3”, על החניכים להסתדר בשלשות.
חניך שנשאר בלי קבוצה מתאימה יוצא מהמשחק. ממשיכים את המשחק עד שנשארים בו רק שני חניכים, והם מוכרזים מלכי המולקולות.
שאלו את החניכים:
סכמו את שלב ב: הקשר שבין עם ישראל הוא קשר הכרחי שאינו יכול להינתק. אנחנו ישות אחת. אם מישהו לא יהיה שותף או לא ימצא את המקום שלו, כמו במשחקים, כל הקבוצה לא תצליח במשימה, כולנו נקרוס. אנחנו תלויים זה בזה, ורק אם נשתף פעולה וכל אחד יעשה את המוטל עליו ויהיה נאמן לשאר העם, נצליח למלא את ייעודנו בעולם.
הסבירו לחניכים שרוב האומות שחיות כיום הן אוסף אנשים שגרו באותו מקום והתלכדו לאומה אחת. מה שאין כן העם היהודי, שיצאו כולם מאותו אבא – יעקב אבינו. כמו קשר של משפחה זהו אינו קשר בחירי. המוצא המשותף הוא החוט שמקשר בינינו לבין יהודים שחיים בשווייץ ובהודו, לדוגמה.
אפשרות א: הניחו על הרצפה כרטיסיות תמונות (נספח 5) ובקשו מהחניכים לבחור קלף שמזכיר להם סיפור שקרה להם וקשור לאהבת ישראל, ולשתף את יתר חברי השבט.
אפשרות ב: הושיבו את החניכים בשני מעגלים, מעגל פנימי ומעגל חיצוני, כאשר פני המעגל הפנימי כלפי פני המעגל החיצוני (כל חניך יושב מול חניך אחר).
בקשו מהחניכים לספר זה לזה סיפור על מקרה שבו הם הרגישו חיבור לכלל עם ישראל, לאוכלוסייה או לאדם ששונה מהם.
בכל כמה דקות מחאו כף, וברגע שתמחאו כף על חניכי המעגל הפנימי לעבור כיסא אחד ימינה ולספר עוד סיפור (או את אותו הסיפור). ככה כל החניכים ישמעו כמה סיפורים מחבריהם.
סיכום:
ראינו בפעולה שאהבת ישראל היא לא סתם אהבה פשוטה בין שני דברים שונים אלא קשר הכרחי שלא ניתן לנתק. אנחנו מחייבים לאהוב כל יהודי מתוך הבנה שהוא חלק מאיתנו ואיננו יכולים בלעדיו.
נספח 1 – ר’ אריה לוין
יום אחד הסתובב ר’ אריה לוין ברחבי העיר, כשלפתע נקרה בדרכו תלמידו לשעבר. הרב רצה לשאול בשלומו, אך זה נתחמק ממנו למדרכה השנייה. כך פעמים מספר. לבסוף הצליח הרבי לדבר איתו ושאלו: מדוע התחמקת ממני?
ענה לו תלמידו: רבי, כפי שאתה רואה הורדתי את הכיפה והתרחקתי מן הדת, וכעת הינני מתבייש מפניך שמא תחשוב עליי דברים רעים.
השיב לו הרבי: כפי שעיניך רואות, נמוך קומה אני, ועיניי רואות עד גובה הלב. אני יודע מי אתה ומה אתה, ומסתכל אני מעבר לחיצוניות.
נספח 2 – עוד סיפורים על אוהבי ישראל
עבור מו”ר מרן הרב מרדכי אליהו זצ”ל היה כל יהודי ויהודי כבן, והוא דאג לכל אחד ואחד מהם כאילו היה אביו.
פעם הוזמן מרן הרב לטבריה בעת כהונתו כרב ראשי כדי להשתתף בשרשרת אירועים צפופה ביום אחד, הכוללת אירועים חגיגיים באולמות העירייה. בלו”ז הצפוף נמנו גם ביקורים בכמה תלמודי תורה ובתי ספר.
כאשר נכנס מרן הרב אל שערי העיר הודיעה המשטרה כי מסיבות ביטחוניות יש לוותר על חלק
מהאירועים. ראש העיר ביקש שלנוכח ההתפתחויות ידלג מרן הרב על הביקורים בתלמודי התורה, אך מרן הרב סירב ואמר: הילדים המתינו לי תחת השמש הקופחת שעות ארוכות, והפקידים ונציגי העיריות ציפו לי במשרדיהם הממוזגים, לכן אני חייב קודם כול לילדים.
הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ’ב, זכותו תגן עלינו, הקפיד בין השאר לקיים בכל מאודו מצוות ביקור חולים, ולא פסח על אדם אחד בקהילתו הגדולה שלא ביקרו בשעת חוליו.
פעם נכנס רבי לוי יצחק לבקר חולה אחד שהיה נוטה למות, ומצאו מתפתל מצד אל צד בדאגה ובחוסר מנוחה.
ממה אתה מודאג בשעה זו? שאל רבי לוי יצחק את החולה שלפניו.
רבי קדוש! השיב האיש בקול רפה מחמת החולשה. הינני חש כי שעותיי ספורות, וליבי מלא חרדה במה אני בא לעולם האמת ומה יהא חלקי וגורלי בעולם הבא!
הצדיק רבי לוי יצחק קם מכיסאו, גחן אל פני החולה הנרגש וקרא: אין כל מקום לדאגה מצידך. זה עתה גמרתי בליבי לתת לך במתנה את כל חלקי בעולם הבא.
מייד עשה הצדיק קבלת קניין על מתנתו לחולה, ופני האיש נראו לפתע מאושרים ושלווים. כעבור שעה קלה עצם החולה את עיניו ושבק חיים לכל חי.
שאל אחרי כן אחד ממקורבי הצדיק את רבי לוי יצחק: רבנו, כשנכנסת לחדרו של אותו חולה ראית בוודאי שרגעיו ספורים, וכל עידוד אינו עשוי להועיל לו אלא לשעה קלה בלבד. מדוע נהגת כלפיו ברוחב לב כזה והענקת לו את כל עולם הבא שלך?
שמע בני, השיב הצדיק מברדיצ’ב בהתרגשות, נוח לי למסור עת עולם הבא שלי כדי לחסוך רגע אחד של צער ודאגה מיהודי חולה!
מסופר על ר’ אריה לוין שהלך פעם עם אשתו לרופא ואמר לו: “הרגל של אשתי כואבת לנו”. ככה התייחס לכל כאב של יהודי, כאילו היה גם כאבו הפרטי.
נספח 3 – מקרים
נספח 4 – רשימת משימות
צעק: “התחלה!”
כשמישהו צועק: “התחלה!” מחא כפיים
כשמישהו מוחא כפיים, טפח על הרגליים
כשמישהו טופח על הרגליים, תגיד למדריך: “אין עליך בעולם!”
כשמישהו אומר למדריך “אין עליך בעולם”, הרם ידיים
כשמישהו מרים ידיים, צחק
כשמישהו צוחק, בכה
כשמישהו בוכה, שיר “יונתן הקטן”
כשמישהו שר “יונתן הקטן”, רוץ מסביב למעגל
כשמישהו רץ מסביב למעגל, החלף מקום עם ההוא שיושב מולך
כשמישהו מחליף מקום עם ההוא שיושב מולו, עמוד על הכיסא
כשמישהו עומד על הכיסא, ספור עד עשר
כשמישהו סופר עד עשר, הסתובב במרכז המעגל
כשמישהו מסתובב במרכז המעגל, תגיד את כל ה-ABC
כשמישהו אומר את כל ה-ABC, גלגל ידיים
כשמישהו מגלגל ידיים, אמור את כל השמות של היושבים במעגל
כשמישהו אומר את כל שמות היושבים במעגל, שאל: “יש למישהו טישו?”
כשמישהו שואל “יש למישהו טישו”, צעק “אברא כדברא!”
כשמישהו צועק “אברא כדברא!” קרא “קוקוריקו!”
כשמישהו קורא “קוקוריקו!” קפוץ עשר פעמים על רגל אחת
כשמישהו קופץ עשר פעמים על רגל אחת, התחל לעשות “קצב”
כשמישהו עושה “קצב”, חבק את ההוא שיושב משמאלך
כשמישהו מחבק את ההוא שיושב משמאלו, תן כיף למי שיושב מימינך
כשמישהו נותן כיף למי שיושב מימינו, התיישב במרכז המעגל
כשמישהו מתיישב במרכז המעגל, תגיד: “הרצל אמר לנקוש בלשון”
כשמישהו אומר “הרצל אמר לנקוש בלשון”, נקש בלשון
כשמישהו נוקש בלשון, תגיד: “הסוף!”
נספח 5 – כרטיסיות תמונות
