איתור סניפים וכפרי בוגרים
נפתח את הפעולה במשחק קצר שישחרר את האנרגיה של החניכים לקראת ההמשך ויפגיש אותם עם נושא המערך- גוש קטיף.
נחלק את החניכים לקבוצות (לפי גודל השבט). ניתן לכל קבוצה שבע כרטיסיות שעל כל אחת מהן כתובה אות. האותיות ירכיבו יחד את המילים: גוש קטיף. נגיד לחניכים שהמשימה שלהם היא לנסות להרכיב מהאותיות את המילים של הנושא של הפעולה. הקבוצה הראשונה שמצליחה היא הקבוצה המנצחת. במידה והמשימה מורכבת מידי, אפשר למקד את החניכים שהאותיות אמורות להרכיב שם של אזור כל שהוא בארץ. אם החניכים מסתבכים עוד, אפשר לגלות להם שהאותיות מרכיבות למעשה שתי מילים ואפילו לתת להם את האות ראשונה של המילה הראשונה..
לאחר שהחניכים חשפו את נושא המערך בו נעסוק, נבקש להציף את המידע שיש להם על חבל גוש קטיף. (חשיבותו של שלב זה הינה כהקדמה לשלבים הבאים בהם נפגיש את החניכים עם סיפור גוש קטיף: היכולת של מידע חדש להיקלט ולהיות מופנם מתרחשת בצורה טובה יותר, כאשר החניך מרגיש מעורב ופותח את “תיקיות המידע” שכבר נמצאות בתוכו על הנושא המדובר)
את הצפת המידע נעשה בצורה הבאה: החניכים ישבו בעיגול, כאשר בסבב כל חניך צריך לומר מידע שהוא יודע על גוש קטיף (מקום בארץ, שם של ישוב, מה קרה בתקופת הגירוש, במה עסקו, איפה הם כיום, וכו’). הכלל הוא שאסור לחזור על מידע שכבר נאמר על ידי חניך קודם. לכל חניך יש עשרים שניות למשימה, מי שלא מצליח – נפסל ויוצא מהמעגל. נחזור על הסבב שוב ושוב עד שיהיה מנצח.
שלב זה, שהוא החלק המרכזי של הפעולה, יפגיש את החניכים בצורה מסודרת עם סיפור גוש קטיף. נעשה זאת בעזרת משחק: “חפשו את המטמון” שיוביל את החניכים שלב אחרי שלב במסלול סיפור החיים של הגוש.
נחלק את החניכים לשתי קבוצות (במידה והשבט גדול, כדאי לחלק את החניכים למספר רב יותר של קבוצות כדי שמירב החניכים יהיו שותפים פעילים במשחק). נצלם את כתבי החידה (נספח מס’ 1) כמספר הקבוצות ונחביא אותם במקומות שונים באזור הסניף לפני הפעולה. כדאי שסדר המקומות יהיה שונה מקבוצה אחת לשנייה, אבל על סדר הכתבים כדאי לשמור שכן הם עוקבים אחר סיפורו של הגוש שלב אחרי שלב באופן כרונולוגי. בתחתית כל אחד מכתבי החידה עליך להוסיף אחרי המילה “לכו ל__” את המקום הספציפי בו אתה מחביא את כתב החידה הבא.
הקבוצה הראשונה שמגיעה אל המטמון היא הקבוצה המנצחת. במטמון כדאי לשים משהו נחמד ולידו גם מפת ארץ ישראל ובה סימון של איזור גוש קטיף. חשוב שהחניכים יכירו היכן היה ממוקם הגוש במפת ארץ ישראל וסמוך לאילו ישובים הוא היה.
כתבי החידה כתובים בשפות סימנים שונות. תוכל לתת לחניכים דף עם פענוח השפות השונות ואזי המשימה שלהם תהיה לגלות באיזה שפה כתוב כל כתב חידה, או לא לתת להם דף מפענח ואז החניכים יצטרכו לנסות לחשוב לבד באיזו שפת סתרים כתוב כל אחד מכתבי החידה. לאחר כל כתב חידה מצורף הפענוח שלו.
לאחר שבשלב הקודם החניכים פגשו בקבוצות את סיפורו של גוש קטיף, כדאי לעשות סדר בסיפור אצל החניכים שאולי מבולבלים מרוב מידע שפגשו בכתבי סתרים שהקשו לעקוב אחרי מהלך העניינים עצמו.
על פי השלבים שבסיפור – יציגו המדריכים חלק מהשתלשלות האירועים, כאשר לאחר כל הצגה קצרה יצטרכו החניכים לזכור לאיזה מחלקי הסיפור היא רומזת. במידה והשבט שלכם כבר בוגר דיו לדיונים, כדאי לאחר כל חלק לדון עם החניכים בקצרה בנקודה שמועלית לקמן:
הצגה 1: הישיבה של הסוכנות היהודית בה מתווכחים כיצד ניתן להתמודד עם העובדה שתוכנית החלוקה לא כוללת את הנגב בכלל.
(אפשר לדון בשאלה האם נכון היה לנסות ולהשפיע על תוכנית החלוקה או אולי להודיע שאנחנו פשוט לא מקבלים אותה..)
הצגה 2: יגאל אלון שר ממשלת העבודה מחליט להקים נקודות ישוב יהודיות בחבל עזה מטעמים ביטחוניים.
(אפשר לדון האם טעמים ביטחוניים הם סיבה טובה בשביל להתיישב בארץ שיראל)
הצגה 3: חקלאים בגוש קטיף מגיעים ומתלבטים האם אפשר להפריח את השממה בחולות. הם שומעים מהערבים באזור שאין סיכוי..
(אפשר לדון מה אנחנו היינו עושים במקום התושבים שהגיעו עם חלום אבל הערבים טוענים מניסיון שאין לזה סיכוי.. האם מאמינים שאנחנו נצליח או פועלים ב”ריאליות” וחושבים על חלום חדש)
הצגה 4: משפחה שמתמודדת עם ירי של פצצות מרגמה לבית שלה.
(אפשר לדון כיצד הייתם נוהגים אתם כאשר כל כך מסוכן לחיות באזור אבל גם כל כך חשוב..)
הצגה 5: חיילים מפנים משפחה מהבית שלה בגוש קטיף
(אפשר לדון בשאלה מה מרגישה וחושבת משפחה כאשר מגיעים חיילים לגרש אותה מהבית שלה)
כשלב נוסף בהיכרות עם חבל קטיף נציג בפני החניכים חידות בציורים (נספח מס’ 2) שיחביאו בתוכם את שמות הישובים שהיו בגוש קטיף ובחבל עזה בכלל (מוכנסים גם שמות של ישובי צפון השומרון שגם הם נעקרו מבתיהם בתוכנית ההתנתקות). במידה ונראה לכם שהמשימה תהיה קשה מידי עבור החניכים שלך שמן הסתם לא שמעו את שמות רוב הישובים הללו, תוכלו לתת בתחילת המשימה לחניכים דף ועליו שמות הישובים, כך שהחניכים יצטרכו לגלות מה שם הישוב המתחבא בחידה המצוירת מתוך אוסף השמות שלפניהם.
(התשובות לפי סדר הציורים: שא-נור, פאת שדה, אלי סיני, ניסנית, נצרים, כדים, גנים, כרם עצמונה, כפר ים, מורג, רפיח ים, כפר דרום, בדולח, גן אור, עצמונה, שלו, נוה דקלים, תל קטיפא, קטיף, גני טל, חומש, נצר חזני, גדיד)
כסיום לפעולה אנחנו מציעים לתת לחניכים מעין “שיעורי בית”.. חלקו לכל זוג או יותר מהחניכים את אחד משמות הישובים ובקשו מהם להשיג כמה שנותר מידע על הישוב שקיבלו עד לפעולה הבאה. כמובן שכדאי להביא פרס נחמד (ממתק שווה) לקבוצה שתצליח להביא את המידע הרב ביותר על היישוב שקיבלה…
בפעולה נחשפנו לחבל ארץ שהיה מפעל התיישבות פורח ומלא חיים, שכיום איננו. התחלנו לשמוע מעט אודותיו. נפגשנו מעט עם החיים, עם הקשיים ועם החורבן שליוו את חיי הגוש. בע”ה בהמשך המערך נוסיף ונרחיב, ונראה איפה גוש קטיף יכול לפגוש אותנו בחיים שלנו…
כתב חידה מספר 1:
צצאמשפא שרפב דעמו צפכצ כגתבפטצ טפק כוטמ צדיא ציקמטצ: שבטא אב”ע מעיצ צחפלטפא צמצפקמא תא אפלטמא תסק זבגצ צטדפקפא. צאפלטמא צמאצ כצדמי תסק זבגצ טדפקפא מבפש מצפקמפא שטרש פלל כצבומז זכ אפלטמא צסכפדצ צשמטכתפימא בצרקמגצ תא צטרש לבנס ציקמטצ צזגשמא. שיפהתמ מפי למופג אב”ע זכצ רגזמט בכ צופזכ ציעגסמ מלוג קגפי בשסשכ זעצ. שיצכל יכסיא צבסגפג לוג קגפי ופטאצ.
כלפ כ_______
פתרון כתב חידה מס’ 1 – כתב החידה כתוב בשפת האתב”ש
תרגום:
ההתיישבות בגוש קטיף החלה לראשונה עוד לפני הקמת המדינה: בשנת תש”ז יזמה הסוכנות היהודית את תוכנית אחד עשרה הנקודות. התוכנית היתה להקים אחד עשרה נקודות ישוב יהודיות בנגב וכך להשפיע על תוכנית החלוקה הבינלאומית שהגדירה את הנגב כשטח המדינה הערבית. במוצאי יום כיפור שנת תש”ז עלה גרעין של הפועל המזרחי לכפר דרום שבחבל עזה. במהלך מלחמת השחרור כפר דרום פונתה.
לכו ל________
כתב חידה מספר 2:
אטכמאז תמ ורנא דזת תמ כתזגכנ כוזהכנ גטגמ ריכצ וכאו גתסא 1968, תסו מבטש נמטנא תתא וכנכנ. גתסו חז וטמכי כדבמ במזס תוכו בח תש גננתמו ניפנ נצמדא ופגזהו מורכנ תאכ סרזהזא כתזג כוזהכזא גטגמ פחו. נצמדא ופגזהו ועגכשו בא ווטמיו גלל תטתזג נבה מכקזש צכקזמ גאזל טגמ פחו תוזב בחזש פנ קצכצזא בזלמזעכס פסרכא תמ פשגכנ ופתזכ מוזזא עלסו גכיטזסכא מנהכסו. אזל לנו תסכנ וזרנז גדזת ריכצ 14 כתזגכנ צזשטכנ זאזעעכנ. וכתזגכנ וזרנז גבכתזשו זגפכהזהו תמ וננתמו זולסעא תשבז גרכזנ טככנ כוזהכנ גטגמ פחו סלע בעישידכ טתזג מנהכסא כתשבמ.
מלז מ______
פתרון כתב חידה מס’ 2 – כתב החידה כתוב בשפת המעקב: כל אות כתובה כמו האות שנמצאת אחריה בא”ב
תרגום:
תחילתו של הקמת גוש של ישובים יהודים בחבל קטיף היתה בשנת 1968, שנה לאחר מלחמת ששת הימים. בשנה זו החליט יגאל אלון שהיה אז שר בממשלה מטעם מפלגת העבודה להקים שתי נקודות ישוב יהודיות בחבל עזה. מפלגת העבודה הסבירה את ההחלטה בכך שחשוב מאד ליצור פיצול בתוך חבל עזה שהוא אזור עם צפיפות אוכלוסין ענקית של ערבים העשוי להוות סכנה ביטחונית למדינה. תוך כמה שנים הוקמו בגוש קטיף 14 ישובים פורחים ותוססים. הישובים הוקמו באישורה ובעידודה של הממשלה והכנסת שראו בקיום חיים יהודים בחבל עזה נכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל
לכו ל_________________
כתב חידה מספר 3:
תפוקתב אישה לש ייח שוג פיטק ויה וב תודסומ כוניח מיבר מינווגמו וגאדש מכוניחל לש ידלי שוגה מהילאשו מג ורהנ נירענ תורענו יבחרמ צראה. שוגב ויה: 44 תונועמ, 33 ינג מידלי, 6 יתב רפס ידומלתו הרות, 3 תודסומ מינוכית, 6 תובישי, 3 מיללוכ, 4 תושרדמ הניכמו מדק תיאבצ. פנע פסונ חתפתהש נפואב אלפומ שוגב היה תואלקחה. הליחתב רשאכ ועיגה מיבשייתמה מוקמל מה ועמש ייברעב רוזאה המדאבש תילוחה ניא יוכיס חימצהל רבד. מיבשייתמה אל ורמא שאונ וסינ וחילצהו רבעמ הפוצמל. הנשב הנורחאה לש שוגה העיגה הקופתה תיאלקחה לש רוזאה 320ל פלא נוט תרצות מיוושש כרעומ יצחכב דראילימ לקש. 65% אוצימ תואלקחה תינגרואה צראב היה שוגהמ 90%ו תוקרימ מילע לדג מג אוה תומדאב שוגה.
וכל ל______
פתרון כתב חידה מס’ 3 – כתב החידה כתוב בשפת ראי: יש לקרוא את המילה מהסוף להתחלה
תרגום:
בתקופת השיא של חיי גוש קטיף היו בו מוסדות חינוך רבים ומגוונים שדאגו לחינוכם של ילדי הגוש ושאליהם גם נהרו נערים ונערות מרחבי הארץ. בגוש היו: 44 מעונות, 33 גני ילדים, 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכונים, 6 ישיבות, 3 כוללים, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית. ענף נוסף שהתפתח באופן מופלא בגוש היה החקלאות. בתחילה כאשר הגיעו המתיישבים למקום הם שמעו מערביי האזור שבאדמה החולית אין סיכוי להצמיח דבר. המתיישבים לא אמרו נואש ניסו והצליחו מעבר למצופה. בשנה האחרונה של הגוש הגיעה התפוקה החקלאית של האזור ל320 אלף טון תוצרת ששווים מוערך בכחצי מיליארד שקל. 65% מיצוא החקלאות האורגנית בארץ היה מהגוש ו90% מירקות עלים גדל גם הוא באדמות הגוש.
לכו ל____________
כתב חידה מספר 4:
5 8 30 / 40 300 50 400 / 1987 / 20 1 300 200 / 80 200 90 5 / 5 1 10 50 400 10 80 1 4 5 / 5 200 1 300 6 50 5 / 5 10 6 / 10 300 6 2 10 / 5 3 6 300 / 40 9 200 400 / 10 70 4 / 30 5 400 100 80 6 400 / 70 200 2 10 10 / 5 1 7 6 200. / 2 300 50 6 400 / 5 300 40 6 50 10 40 / 5 5 400 50 20 30 6 10 6 400 / 5 10 6 / 2 70 10 100 200 / 2 10 10 4 6 10 10 / 1 2 50 10 40 / 6 2 100 2 6 100 10 / 400 2 70 200 5 / 70 30 / 40 20 6 50 10 6 400 / 2 20 2 10 300. / 2 300 50 6 400 / 5 400 300 70 10 40 / 5 5 400 100 80 6 400 / 5 80 20 6 / 30 80 10 3 6 70 10 / 10 200 10 / 6 40 9 70 50 10 / 90 4 / 70 30 / 40 20 6 50 10 6 400 / 1 7 200 8 10 40 / 6 20 30 10 / 200 20 2 / 30 300 / 5 90 2 1 . / 2 300 50 6 400 / 5 1 30 80 10 10 40 / 300 10 4 200 3 6 / 5 70 200 2 10 40 / 1 400 / 10 20 6 30 6 400 / 5 30 8 10 40 5 / 300 30 5 40 / 6 40 1 7 / 200 6 2 / 5 5 400 100 80 6 400 / 5 10 6 / 2 90 6 200 5 / 300 30 / 80 90 90 6 400 / 40 200 3 40 5 / 6 100 60 1 40 10 40 / 300 50 8 400 6 / 70 30 / 5 10 300 6 2 10 40 / 2 30 10 / 5 80 60 100 5 . / 20 40 70 9 / 6000 / 80 90 90 6 400 / 20 1 30 6/ 50 6 200 6 / 70 30 / 5 10 300 6 2 10 40 / 2 40 5 30 20 / 5 300 50 10 40 .
30 20 6 / 30____________
פתרון כתב חידה מס’ 4 – כתב החידה כתוב בשפת הגימטריה
תרגום:
החל משנת 1987 כאשר פרצה האינתיפאדה הראשונה היו ישובי הגוש מטרת יעד להתקפות ערביי האזור. בשנות השמונים ההתנכלויות היו בעיקר ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות בכביש. בשנות התשעים ההתקפות הפכו לפיגועי ירי ומטעני צד על מכוניות אזרחים וכלי רכב של הצבא. בשנות האלפיים שידרגו הערבים את אפשרויות הלחימה שלהם ומאז רוב ההתקפות היו בצורה של פצצות מרגמה וקסאמים שנחתו על הישובים בלי הפסקה. כמעט 6000 פצצות כאלו נורו על הישובים במהלך השנים.
לכו ל__________
כתב חידה מספר 5:
בבשבנבתב 2004 הבובדביבעב אברביבאבלב שברבובןב שבשביבמבשב כברבאבשב מבמבשבלבתב יבשברבאבלב מבטבעבמב הבלביבכבובדב עבלב בביבצבובעב תבובכבנביבתב הבהבתבנבתבקבובתב שבכבלבלבהב פביבנבובי כבלב הביבשבובבביבםב הביבהבובדביבםב מבחבבבלב קבטביבפב. תבובשבבביב הבגבובשב יבחבדב עבמב אבלבפביבמב רבבביבמב נביבסבוב בבמבשבכב חבובדבשביבמב אברבובכביבמב לבהבבביבעב אבתב הבתבנבגבדבובתבמב לבתבובכבנביבתב ובלבמבנבובעב אבתב בביבצבובעבהב. הבהבתבנבגבדבובתב הבגביבעבהב גבמב מבצבדב חבבברביב הבכבנבסבתב ובהבמבתבפבקבדביבמב שבלב הבלביבכבובדב שבבבחברבוב אבתב אברביבאבלב שברבובנב לברבאבשב הבמבפבלבגבהב עבלב בבסביבסב אבמביברבובתב אבחברבובתב לבגבמברביב שבלבוב. כבשבנבהב ובחבצביב לבאבחברב מבכבנב בבמבובצבאביב תבשבעבהב בבאבבב תבשבסב”הב גבוברבשבוב כבלב הבתבובשבבביבמב הביבהבובדביביבמב מבגבובשב קבטביבפב, הבצבבבאב עבזבבב אבתב הבאבזבוברב, הבבבתביבמב נבהברבסבוב ובבבתביב הבכבנבסבתב נבשבאברבוב עבובמבדביבמב רביבקביבמב ובהבעברבבביבמב חביבלבלבוב אבובתבמב.
לבכבוב לב_______
פתרון כתב חידה מס’ 5 – כתב החידה כתוב בשפת הב’: לאחר כל אות מופיעה האות ב’
תרגום:
בשנת 2004 הודיע אריאל שרון ששימש כראש ממשלת ישראל מטעם הליכוד על ביצוע תוכנית ההתנתקות שכללה פינוי כל הישובים היהודים מחבל קטיף. תושבי הגוש יחד עם אלפים רבים ניסו במשך חודשים ארוכים להביע את התנגדותם לתוכנית ולמנוע את ביצועה. ההתנגדות הגיעה גם מצד חברי הכנסת והמתפקדים של הליכוד שבחרו את אריאל שרון לראש המפלגה על בסיס אמירות אחרות לגמרי שלו. כשנה וחצי לאחר מכן במוצאי תשעה באב תשס”ה גורשו כל התושבים היהודיים מגוש קטיף, הצבא עזב את האזור, הבתים נהרסו ובתי הכנסת נשארו עומדים ריקים והערבים חיללו אותם.
לכו ל___________