איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
| ויקרא פרק י פסוק ג
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן."
| רש“ר הירש
בכוח מעַשי בקרוַבי – תיוודע קדושתי. שכן מתוך שלא אסלח לחטאות קרובי – ואף אגזורעליהם דין מוות – יתברר, שרצוני הוא מוחלט; שהרי אף גדולי עולם הקרובים אלי – ודווקאהם – לא הורשו לסטות הימנו סטייה קלה. כך יכיר העם את כל כובד המשקל של חובת השמיעה בקולי.
לפירוש זה, יש בדברים אלה משום נחמה לאהרן; ולפיכך נאמר לאחר מכן: וידם אהרן. אלמלא היו בניו קרובי ה', אולי היה נסלח לחטאם; ואף הגזירה האלוהית שנגזרה עליהם לא היה בה משום אזהרה כה חמורה לעם. דברים אלה הם בניגוד לתפיסה המודרנית – המעניקה חסינות לגדולי הרוח על עבירות מוסריות שבידם; לדידה (=לפיה), זכאים אנשי רוח ליחס של סלחנות יתירה, אם פגעו בחוקי המוסר האלוהי. ואילו בתפיסת היהדות – כל הגדול מחבירו, חובותיו המוסריות גדולות ממנו. וכך דרשו במסכת יבמות קכא ע"ב: "וסביביו נשערה מאד (תהלים נ, ג) – מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה".
אחרי מות נדב ואביהוא אומר הקב"ה שמשמעות המעשה היא "בקרובי אקדש". רש"ר הירש מסביר ביטוי זה כך – דווקא בגלל שהם היו קרובים אל ה', הוא הקפיד איתם יותר. שלא כמו בתפיסה המודרנית ש"עושה הנחות" למנהיגיה הרוחניים על עבירות מוסריות שבידם – ביהדות ההיפך הוא הנכון – כל מי שגדול יותר – התביעה ממנו גדולה עוד יותר!
בתפיסת היהדות – כל הגדול מחבירו, חובותיו המוסריות גדולות ממנו | רש"ר הירש
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!
