איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתלדף לימוד מעוצב להורדה לחצו כאן!
| שמות לה פסוק כז
"וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃"
| רש“ר הירש
והנשאם – במדרש רבה על במדבר (ז, ב, וכן בספרי שם) צויינו הנשיאים לגנאי: הם ראו את הקריאה לעם לתרום למשכן כזלזול במעמדם המכובד. הם ציפו לכך שתרומות העם לא יספיקו, ושאז ייפול בחלקם הכבוד להשלים את החסר. אך בגלל זריזות העם, לא התקיימה ציפייתם, כך שלבסוף לא נותר להם דבר לתרום, זולת האבנים הטובות לבגדי הכהן הגדול, והשמן והבשמים לקטורת ולשמן המשחה.
מחשבתם של הנשיאים הייתה ראויה לגנאי. שכן בדבר זה, במפעל הלאומי הגדול, הם ראו את עצמם כעומדים במדרגה גבוהה יותר מהעם, וכנציגי העם, במקום להיות בתוככי העם כבניו ואחיו האציליים ביותר. עקב כך, במקום ללכת בראש העם בנתינה נלהבת, הם היו האחרונים לתת. פגם זה נרמז בכתיב החסר של "הנשאם" במקום "הנשיאים". באותה העת הם לא הוכיחו עצמם כ"נשיאים" של העם.
בתוך שלל התרומות למשכן, חלקם של נשיאי השבטים היה קטן למדי. המדרש מסביר שהם ציפו שהעם לא יביא יותר מדי ואז הם ישלימו את השאר, אך העם בזריזותו ובמסירותו הביא כל מה שהיה צריך. רש"ר הירש מסביר שציפייה זו של הנשיאים נבעה מהתנשאות של הנשיאים על פשוטי העם ומחשבה שהם במדרגה אחרת, מה שהוביל אותם בסוף להישאר מאחור ולהיות אחרונים לתת.
במקום ללכת בראש העם בנתינה נלהבת, הם היו האחרונים לתת | רש"ר הירש
בוחן פתע
יודעים את התשובות?
שלחו למספר- 0523662637
היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס!
