לוקחים אחריות על השבט- צעירים

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א – מה המקום שלי בשבט? – 20 דקות

למדריכים: בשלב הפתיחה של הפעולה ישתפו החניכים בתחושותיהם בשבט. צרו את האווירה המתאימה לשיתוף: רוגע, בלי ציניות. חשוב לסמוך על החניכים שהם יכולים לבטא את עצמם ולשדר להם שמאמינים בהם.

 

אפשרות א: חלקו לכל החניכים דפים וטושים. על כל חניך וחניכה לצייר בצד אחד של הדף איך הם מרגישים כשהם מגיעים לשבט, ובצד השני של הדף איך היו רוצים להרגיש.

אפשר להשמיע מוזיקה רגועה ברקע כדי להשרות את האווירה המתאימה.

לאחר שהחניכים יסיימו לצייר ערכו סבב ובקשו מהחניכים לספר מה ציירו באחד מצידי הדף.

בשבטים קטנים או בעלי יכולת הקשבה גבוהה כל החניכים ידברו. בשבטים גדולים יותר אפשר לבחור כמה חניכים שישתפו במה שציירו. אפשר להחליט שכל חניך יספר על ציור אחד שלו, ולא על שני הציורים.

 

אפשרות ב: בשבטים אנרגטיים יותר אפשר לעשות את השלב הזה אחרת: החניכים יציגו הצגות קצרות וידגימו בהן איך הם מרגישים בשבט או איך הם רוצים להרגיש.

 

שימו לב, כשהחניכים משתפים בתחושותיהם הם עלולים לפגוע בחבריהם לשבט. חשוב לוודא שהם לא פוגעים זה בזה ולא מאשימים זה את זה האשמות שמונעות מהשיח להתקדם למקום חיובי לקראת המשך הפעולה. אם אתם נתקלים במקרה כזה עצרו את הסיטואציה ואל תניחו לה להימשך. לאחר הפעולה קראו לחניך הפוגע ולחניך הנפגע ודברו בעדינות ובישירות על מה שקרה.

 

שלב ב – להיות חלק משבט שלם – 15 דקות

למדריכים: בשלב הזה אנחנו עולים קומה. בשלב הקודם הדיבור היה על הפרט, וכאן עוברים לדבר על הקבוצה.

אפשרות א: חלקו לחניכים את הסיפור על עוגת יום ההולדת (נספח), וקראו אותו יחד.

מומלץ לעצור לפני המסר ולפתח דיון עם החניכים: למה רבו כל המצרכים? מה היה יכול לגרום להם להשלים?

השורה התחתונה שתרצו להגיע אליה בדיון היא שאילו היו המצרכים מבינים שעליהם לפעול יחד, ולא היו שופטים את חבריהם במהירות בלי להבין את הפרטים לעומקם, הם לא היו רבים, והיו מצליחים להכין את העוגה.

אם אתם חוששים שהחניכים יאבדו קשב לפני החלק השלישי, ותרו על הדיון והמשיכו בסיפור.

אפשרות ב: שחקו עם החניכים מחניים או כדורגל. לפני המשחק סכמו עם שני חניכים, בלי ששאר השבט ידע, שבמהלך המשחק אחד המדריכים יסמן להם, והם יצטרכו להתחיל לריב מריבה שתפריע למשחק להימשך.

אחרי שהם יפריעו למשחק עצרו את המשחק ועברו לדיון.

שאלו: מה גרם למשחק להתפרק? מה היה יכול לגרום למשחק להימשך?

השורה התחתונה שתרצו להגיע אליה היא שכאשר שני חניכים רבים ואינם מצליחים להכיל זה את זה, המשחק נהרס. אילו הם היו מכילים וסלחניים יותר, אילו היו מבינים שלכל אחד יש מקום משלו בשבט, המשחק היה נמשך כשורה.

אם אתם חוששים שהחניכים יאבדו קשב לפני החלק השלישי, ותרו על הדיון והמשיכו הלאה.

 

סיכום ביניים:

בשלבים הראשונים עסקנו במקום של כל חניך וחניכה בשבט ובחשיבות של השבט כמקום שלכולם יש חלק בו וכולם מרגישים בו בנוח.

עכשיו נרצה להוריד את כל מה שדיברנו לשבט שלנו ולקבל עלינו החלטות שיאפשרו להתחיל בתהליך של הפיכת השבט למקום כזה.

 

שלב ג – כתיבת תקנון לשבט! – 25 דקות

למדריכים: זה הזמן שבו החניכים מיישמים את הדברים שעסקתם בהם בפעולה. הקדישו זמן ומחשבה לחלק הזה: חשבו מראש מהם הצרכים בשבט ובחרו את הדרך המתאימה ביותר לחניכים שלכם בכתיבת התקנון.

חלקו את החניכים לקבוצות קטנות, בכל קבוצה שניים עד ארבעה חניכים.

בשבטים קטנים אפשר לפעול בשלב הזה כל אחד לבד או כולם יחד, בקבוצה אחת. בשבטים גדולים אפשר שהקבוצות יהיו גדולות מעט יותר, אך מומלץ שלא יהיו יותר משישה חניכים בקבוצה.

על כל קבוצה לחשוב על כלל אחד שהיא רוצה שייכנס לתקנון השבט, תקנון שמטרתו להפוך את השבט למקום נעים ומכיל יותר, וממילא למקום שהם ישמחו יותר להגיע אליו. אפשר לקשר למתודה הראשונה ולסיפור העוגה.

כדאי להבהיר את ההוראות לחניכים, ואם יש צורך גם לתת כלל לדוגמה כדי שהחניכים לא יסתבכו בדיונים בקבוצות.

הקציבו לדיונים בקבוצות חמש עד עשר דקות.

במהלך הדיונים בקבוצות הסתובבו בין החניכים ועזרו להם לחשוב על הכללים.

לאחר שכל הקבוצות מגבשות כללים, ערכו סבב שבו כל קבוצה מספרת לשבט על הכלל שבחרה.

בו בזמן רושמים את הכללים על בריסטול גדול, והבריסטול הזה ילווה את השבט שלכם מעכשיו. שימו לב, אם יש צורך בדיוקים שלכם בכללים שהחניכים הציעו, לפני שכותבים את הכללים בתקנון הציעו להם את הדיוקים. חשוב להציע בנעימות כדי שירגישו שהכלל עדיין שלהם ולא של המדריכים.

לאחר שהחניכים מסיימים להגיד את הכללים שלהם, זה הזמן שלכם – אם יש כללים נוספים שלדעתכם חשובים בשבט, הוסיפו אותם לתקנון. מומלץ שלא להוסיף יותר משני כללים, כדי שהחניכים ירגישו שהתקנון לגמרי שלהם.

בשבטים יצירתיים אפשרו לחניכים לקשט את הבריסטול.

תלו את הבריסטול במקום מרכזי בחדר השבט בסניף כדי שילווה מעתה את השבט שלכם.

כללים לדוגמה: מקשיבים לחברים כשהם מדברים, לא מדברים בזמן שחבר מדבר, לא צוחקים על משהו שחבר אומר.

 

סיכום:

עברו על כל שלבי הפעולה עם החניכים: בהתחלה כל אחד חשב על ההרגשות שלו בשבט, מה הוא מרגיש ומה הוא רוצה שיהיה. לאחר מכן הבנו למה חשוב שכולם ירגישו בנוח, ובשלב האחרון כתבנו את התקנון השבטי, שהוא הדרך שלנו להפוך את השבט למקום שכולם מרגישים בו בנוח.

כולנו רוצים שיהיה לנו כיף להגיע לשבט ושגם החברים שלנו ייהנו בו וירגישו בבית. עלינו לדעת שכדי שכולם ירגישו בנוח וייהנו אנחנו צריכים לפעול על פי הכללים שקבענו לנו.

 

נספח

עוגת יום ההולדת

זה סיפור נחמד וקליל

על מאורע שנשמע מאוד רגיל

אחד האחים במשפחה חגג יום הולדת

ולכבוד השמחה כל המשפחה חוגגת

לצורך האירוע התכנסו האחים להכין לו עוגה

ויחדיו הביאו לשולחן את הקמח, הביצים והנפה

לקערה את הקמח המנופה הם הכניסו

ולשאר שלבי האפייה הם המשיכו

אך לפתע מה קרה?!

הקמח והקקאו פרצו במריבה

זה טען שהוא קרא לו בשמות

ואילו השני אמר שהאחר העיר לו הערות

מייד הכף הצטרפה וניסתה ביניהם לפשר

אך הם צעקו לעברה: "היי, מה את מתערבת! מה הקשר?!"

הביצים גם הן לקחו יוזמה ומיהרו לעזור

אך בתוך כל המהומה הן נתקלו בסוכר מאחור

"מי נגע בי?!" הסוכר צעק מייד

והביצים, שרק רצו לעזור, נעלבו והלכו לשבת בצד

האחים לא ידעו מה לעשות בתוך כל המהומה

איך נוכל לעמוד במשימה?!

שעת המסיבה כבר ממש מגיעה,

ואם המצרכים לא יירגעו – לא תהיה עוגה…

***

למה הסיפור דומה, אתם שואלים את עצמכם?

ובכן, חניכים יקרים, הסיפור הזה הוא בעצם בשבילכם.

אם כל המצרכים בסיפור היו מבינים שיש להם את אותה מטרה

הם לא היו פוגעים בחבריהם ונפגעים בחזרה.

כך גם השבט שלנו, שמכיל חניכות וחניכים מאוד מגוונים

ולכל אחד מאיתנו רצונות משלו ותחביבים אהובים

אחד אוהב לצעוק, אחד שקט,

אחת כל היום רוקדת ואחת רק במקומה יושבת.

ברור לכולם שכל אחד בשבט רוצה להרגיש בנוח ובסניף ליהנות

אך אנחנו צריכים לזכור שגם לחברינו יש רצונות…

ולכן עכשיו נחליט יחד וגם כל אחד ואחת בנפרד

שבשבט הזה אנחנו נותנים מקום לכל אחד!

 

 

להורדת והדפסת הפעולה