איתור סניפים וכפרי בוגרים
חופשי זה לגמרי לבד? נגיף הקורונה וההגבלות שנגזרות ממנו מעמידים בפנינו אתגרים חדשים בתחום החברתי. בפעולה ננצל את המצב הנוכחי כדי לבחון וללמוד עם החניכים את החשיבות של החברה בחיינו. כמו כן נלמד איתם על חוויית הבדידות ואיך לצלוח את אתגר הריחוק החברתי יחד כשבט.
אפשרות 1:
התחילו את הפעולה במשחק: בקשו מכל חניך וחניכה לכתוב על דף רשימה של כל החניכים המשתתפים בפעולה ולמצוא משהו שמקשר אותם עם כל אחד מהרשימה (כדי לעודד אותם למצוא קשרים מקוריים לא נחשיב פרטים שכנראה שכיחים למדי אצל רוב החניכים כגון בית ספר, גיל ומין). ינצח מי שיצליח למצוא הכי מהר קשר עם כולם.
מכיוון שהתקשורת דרך הזום מאתגרת מבחינת האינטראקציה בין החניכים, המשחק יתבצע כך: העבירו את כל החניכים למצב ‘השתק’ (mute), והחניכים יתקשרו ביניהם באמצעות הצ’אט של הזום, שדרכו הם יכולים לפנות אישית אל חבר מסוים בשבט. כאשר הם ימלאו את כל הרשימה עליהם לסמן לייק או כפיים בכפתור reaction בזום. הראשון שיסמן הוא המנצח. כמובן, מומלץ להשמיע מוזיקת רקע. כמו כן מומלץ שהמדריכים ישאירו את הרמקולים עובדים וידרבנו את החניכים לנצח.
אפשרות 2:
הכינו חידון שבטי ביישומון קהוט. בכל סבב תופיע השאלה “מה משותף ל..” ושמות של שלושה-ארבעה חניכים, ובתשובות יופיעו אפשרויות לקשרים בין החניכים ששמותיהם צוינו.
אפשרות 3, לשבטים גדולים:
חלקו את השבט לשניים-שלושה חדרים בזום. התחרות תהיה בין הקבוצות, והמשימה של כל קבוצה היא להצליח ליצור שרשרת קשרים שמחברת בין כל חברי הקבוצה.
לדוגמה:
בקבוצה של אבי, בני, גדי ודני נחפש קשר בין אבי לבני, בין בני לגדי, בין גדי לדני ובין דני לאבי.
אפשר לחשוב על זה כמין אחיזת ידיים באמצעות קשרים חברתיים. להלן שרטוט:
הקבוצה שתצליח למצוא קשרים בין כל חבריה ראשונה תנצח במשחק.
הציגו לחניכים את נושא הפעולה ופתחו באמירה שאחד המאפיינים של התקופה שאנחנו נמצאים בה הוא הנוכחות של המושג ריחוק חברתי. ריחוק זה מספק לנו הזדמנות לנסות להעמיק ולהבין מה המשמעות של החברה בחיים שלנו.
דונו עם החניכים:
כעת נעמיק בכמה נקודות משמעותיות שהחברה מבטאת בחיינו: זהות ושייכות, שיתוף פעולה, תמיכה וביטחון, חיים יהודיים. חלקו את השבט לשלושה חדרים בזום. כל קבוצה תלמד על תחום אחר (נספח 2), ולאחר מכן נתכנס שוב ונשמע מנציגי כל קבוצה את סיכום הדברים.
כדי להקל קצת את הקושי שבריכוז דיון בזום נהלו את הסיכום לפי קבוצות: הקרינו סרטון קצר שקשור לאחד התחומים, והקבוצה שהסרטון קשור לתחום שלמדה תשתף בסיכום הדברים.
מומלץ להקציב ללימוד בחדרים כחמש דקות ולא להאריך בשיתוף במליאה כדי שהפעולה לא תהיה ארוכה מדי (לא חייבים לצפות בכל הסרטונים, ייתכן שאחד יספיק כדי לעורר עניין. קראו את כל הפעולה והחליטו מראש אילו סרטונים להקרין בה).
עוד אפשרות:
אם אתם מרגישים שהחניכים חסרי סבלות ומתקשים להתרכז בדיון מחולק לחדרים, אפשר להציג את התחומים למיניהם באמצעות הסרטונים ולדון בקצרה בכל תחום עם כלל החניכים.
הסרטונים:
https://www.youtube.com/watch?v=qDgqUbKSFZQ
שימו לב: לכל תחום עליכם ליצור דף של docx בגוגל דרייב כדי שתוכלו לשתף בו את החניכים על מנת שהם יוכלו ללמוד יחדיו.
סכמו את מה שנאמר עד עכשיו והסבירו כי החברה של האדם היא חלק מרכזי בחייו ומרכיבה תחומים חשובים ומהותיים בחייו כמו הזהות והשייכות שלו, התמיכה ושיתוף הפעולה בחייו והחיים היהודיים של האדם היהודי.
אחרי שלמדנו והבנו את החשיבות של החברה בחיים שלנו נעבור להתמקד באתגר שהקורונה מעמידה בפנינו בתחום החברתי, בדגש על חוויה של בדידות. בחלק זה מומלץ לבחור באחד משני הסרטונים המוצעים כדי שהפעולה לא תהיה ארוכה מדי.
לשבטים הבוגרים: אפשר לצפות בכתבה (או בחלקה) על הקושי של ניצולי שואה בזמן קורונה: https://www.youtube.com/watch?v=_RIK-6nZkXc&t=18s.
הסבירו לחניכים שהקורונה מציבה בפנינו אתגרים חדשים מבחינה חברתית. על חלקם כבר דיברנו, כמו הקושי הטכני בביצוע משימות או קיום מצוות וחגים כמו שאנחנו רגילים (אפשר לתת לחניכים להעלות נקודות בעצמם). אך נקודה מרכזית שרבים נתקלים בה היא חוויה של בדידות.
נעבור להגדיר את המושג בדידות ונבחין עם החניכים בהבדל שבין להיות בודד ללהיות לבד (מופיע במצגת, נספח 1).
צפו עם החניכים בסרטון הסבר על חוויית הבדידות (הסרטון די ארוך, מומלץ לצפות בו מראש ולהחליט באילו קטעים לצפות עם החניכים. אחרי הפעולה אפשר לשלוח לחניכים את הקישור למעוניינים בצפייה בו במלואו).
בדידות (לא לשכוח להפעיל כתוביות בעברית):
https://www.youtube.com/watch?v=n3Xv_g3g-mA
סכמו והסבירו לחניכים: כמו שראינו, חברה וקשרים חברתיים תופסים מקום מרכזי וחשוב בחיים של כל אדם, והקשרים האלה חיוניים בחיים. ראינו גם שלהיות לבד לא בהכרח אומר שאנחנו בודדים. לכן אנחנו יכולים להבין כי למרות הקושי שבריחוק אפשר להיות רחוקים פיזית ועדיין לטפח ולשמר קשרים חברתיים כדי לצמצם את חוויית הבדידות. שאלו את החניכים: איך אנחנו כשבט יכולים לפעול כדי לקיים קשר חברי בזמן הקורונה ולצמצם חוויות של בדידות?
הציגו לחניכים שקופית ריקה ובקשו מהם להציע רעיונות ופעילויות שאפשר לעשות כשבט כדי לחזק קשרים חברתיים בקורונה. להלן כמה הצעות:
אפשרות: צפו עם החניכים בסרטון של כאן 11 –
איך להתמודד עם בדידות בבידוד? | שאלה אחת: https://www.youtube.com/watch?v=0FZ55qGjaHs
נספח 1 –
מצגת מלווה לפעולה
[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2020/11/מצגת-פעולה-וירטואלית-חברה-בבידוד_.pptx”]
נספח 2 –
לימוד בקבוצות
*זהות ושייכות –
מסכת אבות פרק א, משנה יד
“הוא היה אומר: אם אין אני לי מי לי?
וכשאני לעצמי מה אני?
ואם לא עכשיו, אימתי?”
קראו והסבירו במילים שלכם את המשנה ממסכת אבות.
מה המשנה מלמדת אותנו במילים “וכשאני לעצמי מה אני” על המשמעות של החברה בחיי האדם?
קראו את ההסבר למשנה שמובא בקטע הבא:
“אני לעצמי?
כאשר הלל הזקן פותח במילים ‘אם אין אני לי מי לי’? הוא מתכוון אולי לאותה זהות אישית שכל אדם מפתח לעצמו. אם האדם לא יפתח את זהותו האישית הכוללת את כישרונותיו, יכולותיו, עמדותיו, איש לא יעשה את זה עבורו. הלל מדבר כמובן בהיבט הרוחני. על האדם לפתח עמדות ההולמות את חובותיו כיהודי מאמין.
אך הלל הזקן מבקש להזכיר: קיימת זהות נוספת. הזהות החברתית. האדם לא יכול לפעול בתוך המרחב האישי שלו, השדה הפרטי של תפיסותיו. הוא חלק מחברה. ועל כן ‘כשאני לעצמי’ – כלומר אם ה’אני’ מופנה רק ל’עצמי’ – מה אני? חסר אני חלק מן הזהות החברתית. כאמור זהותו של האדם מורכבת גם מזו החברתית, וההעדר שלה פוגם בזהות ה’אני’ הכללית. גם כאן, צריך האדם למצא את הזהות החברתית הנכונה, ולקבוע בפני עצמו ובפני האחרים כי הוא שייך לחברה נכונה, חברה יהודית שומרת מצוות.” (הרב עזריאל יונה)
• מה זה אומר להיות חלק מכלל? למה זה חשוב כל כך?
• מתי אתם מרגישים שייכים לכלל?
*שיתוף פעולה וביטחון –
אנשים טובים (נעמי שמר)
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות
אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד
איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה
אנשים טובים…
איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש –
אנשים טובים…
וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות
אנשים טובים…
הרב סולובייצ’יק
“דרכו של אברהם אבינו הייתה לצעוד קדימה אל המקום שראה מרחוק. אבל האדם לבדו, בלי סיוע, אינו מסוגל להגשים שום דבר חזון. צריך שיהיו לו חברים לדעה, שיצעדו יחד עמו, יילחמו אתו, ויתגברו יחד על המכשולים. צריך שיתקיים בהם ‘וילכו שניהם יחדיו’ (בראשית כב, ח) אברהם לבדו לא היה יכול להגשים את חזונו בדבר העם הנצחי. הוא היה זקוק לעזרתו של יצחק – ה’יחדיו’ הוא הכרחי. זהו למעשה תנאי קודם להצלחתה של שליחות כל שהיא”.
*חיים יהודיים –
הרב קוק, עין אי”ה ברכות ט, שמ
”’הסכת – עשו כתות כתות ועסקו בתורה, שאין התורה נקנית אלא בחבורה” (בבלי, ברכות סב ע”ב).
מפני שתורה הקדושה היא תורת חיים, שאינה מנהגת את ההולכים בה לחיי נזירות ומאיסה בעולם ובתענוגיו הטהורים, המרימים את המעלה האישית ומשמחים בלבו.
על כן יש בתכונתה הצורך לחיי חברה ורעות שהוא הדבר המביא לחיים מדיניים יפים ונאים וטבע קנין הרעות וחברת טובים וחכמים קבוע בתכונתם.
וההתרחקות מן הבריות והנזירות המופלגת, שהסיעו רבים ממי שבקשו מסברת עצמם למצוא קרבת אלוקים, מתוך חברת בני אדם ונתקום מהחיים הציבוריים, היא זרה לרוחה, עד שבטבע עצם קנייתה ולמודה תתנגד לזה, ואינה נקנית אלא בחבורה, ההיפך של הבדידות וההתרחקות מבני אדם”.
הסבר: טבעה של התורה הוא להילמד בחבורה, כיוון שהתורה היא תורת חיים, ואין חיים ללא חברה.