לפני שלושה שבועות התרחש אירוע שגרם לכל עם ישראל מכל המגזרים פשוט לשבת להתפלל, לקוות ולהאמין שהנערים יחזרו הביתה בשלום… ואז ביום שני בערב, עלתה לכותרות אותה הכותרת שהעם כל כך לא רצה שתגיע “נמצאו גופות הנערים, ברוך דיין אמת.” אין לנו טעם לנסות להבין ל̞מה זה קרה, את החשבונות הללו אנחנו נשאיר לה’, אין ביכולתנו להבין אותם.

נשאר לנו רק לנסות להבין, לחשוב עם עצמנו או בחבורה, אבל באמת- לחשוב למה ה’ עשה זאת. אנחנו יודעים שלכל מעשה של ה’ יש מטרה מסוימת, כל צרה שבאה ,באה לא סתם, היא באה להוביל תהליך מסוים, לעשות שינוי מסיום בנו כעם או כפרטים. תפקידנו הוא להבין מהו אותו שינוי ולנסות בכל כוחנו לקדם אותו.
ואם אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות לעילוי נשמתם זו בדיוק הנקודה הזאת של לקדם את המטרה שלשמה נשמותיהם הקדושות נלקחו מן העולם הזה. אני יודע, זה קשה לראות את זה, וזה לדבר גם קצת גבוה, אבל זה אפשרי!
אנחנו צריכים להבין שיש לנו כוחות להשפיע כקבוצה וכפרט ולא משנה באיזה גיל אנחנו. ואם אנחנו רוצים תכל’ס לעשות, לדעתי אנחנו אמורים לרכז את הכוחות שלנו בלקדם את המטרה הזאת.

אחד מהשירים שלא הפסקנו לשיר בשבועות האחרונים הוא “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה”- אנחנו צריכים לדעת שזהו תהליך ארוך ואסור לנו לפחד ממנו.

אנו צריכים להבין שתהליך זה הוא חלק מתהליך הגאולה השלמה וזה לגמרי ביכולתנו לקדם אותו.
הלוואי שנזכה להיות חלק משמעותי מתהליך זה, ושנתבשר רק בבשורות טובות.

שבת שלום!

אוראל לוי ועמיאל לקס שבט נאמן מסניף פסגות