איתור סניפים וכפרי בוגרים
כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. יב אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ–מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.
דברים י"א, י-יב
ארץ ישראל, ארצו של עם ישראל נתברכה בברכה מיוחדת. אין בה מים בשפע, אך גם אין בה מחסור מוחלט. ארץ ישראל תלויה בכמות הגשמים שיורדים ונקלטים באדמה.
עם ישראל שזוכה לשבת בארץ המיוחדת שלנו, מתפללים בכל ליבנו על ירידת הגשמים.
הקב"ה אומר לנו כיצד להתנהג כדי שנזכה לגשם:
וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם–לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. יז וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם.
דברים י"א
רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי.
פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת. שלח רבי חנינה והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי. אמר לו:
התרצה לצאת עמי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו שניהם והתענו, ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי: לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים, ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי. אלא דרומיים ליבם רך ופתוח, ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני הבורא. ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה, ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא…
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג, הלכה א
גזר תענית
ולא בא מטר .
ירד לפניו שליח הציבור ,
אמר "משיב הרוח" – ונשב רוח ,
אמר "מוריד הגשם" – ובא מטר .
אמר לו [רב] – מהם מעשיך ?
אמר לו [שליח הציבור] – מלמד ילדים אני ומלמד לבני עניים כבני עשירים, וכל שאי אפשר לו
אינני לוקח ממנו דבר.
ויש לי בריכה של דגים וכל אחד שפושע (מתרשל בלימודו)אני 'משחד' אותו בהם ומשדל
אותו ומפייס אותו עד שבא וקורא "
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, כ"ד ע"א ). "
המלמד שלנו מקיים יחס נפשי שווה , שיח חינוכי בין שני המעמדות של תלמידיו. ראשית, תלמידיו העניים מתקבלים כמו שהם , ניתן לראות את מידת החסד העולה מכאן. בנוסף לכך, יש כאן מסר שהתורה הנלמדת עמוקה יותר מן המעמד. לימוד זה הוא לימוד ללא הבדל חיצוני- חברתי. התורה היא תורת חיים!
לכן אותו מחנך מבין שגם תלמיד שפושע הוא עדיין ישקיע בו וייתן בו אמון ויגרום לו ללמוד ולהתפתח.
מלמד זה מפנה אמירה נוקבת כלפי הקב"ה שגורמת להורדת גשמים- כשם שאין הוא מעניש את הראוי לעונש, אלא מעודד אותו, כך הקב"ה יעודד אותנו בגשם המשמש מדד לטיב הקשר והאהבה שלו אותנו, מתוך כך ישוב האמון שלנו בעצמנו לשוב בתשובה ולעבוד את ה' בלבב שלם.
בז' בחשון מתחילים לשאול את הגשמים וכדברי המשנה במסכת ברכות:
"מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים ושואלין הגשמים בברכת השנים"
(ברכות ה',ב')
בשמיני עצרת התחלנו להזכיר את הגשם בברכת גבורות: "משיב הרוח ומוריד הגשם" , וכעת אנו מבקשים את הגשם כי אנחנו ממש צריכים אותו והעולים לרגל בזמן בית המקדש כבר חזרו לביתיהם.
נסכם: לקשר בין הקב"ה בין עם ישראל יש ביטויים שונים, ואחד ומיוחד שבהם הוא הגשם. הדבר הראשון במעלה שהקב"ה מבטיח את דברו בעולם הוא הגשם ולהיפך ח"ו. לא בכדי נתן לנו הקב"ה דווקא בארץ ישראל המיוחדת ושמא מלכתחילה נבראה באופן שאין בה נהרות. השגחתו מצויה בארץ בכל יום ויום.. גשמי הארץ הם גשמי אהבה וקשר.
מעבר לגשם שמספק מים, חיים ופרנסה הגשם בארץ מבטא אהבה ואמון של הקב"ה בנו.
על גבי זה, המים חשובים לנו לקיומנו ולשם כך עלינו לפעול בשלשה דרכים:
[gview file="http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2020/10/לימוד-יום-שאילת-גשמים.pdf"]