איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
קומונריות
“וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ:”
עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות החורבן שקבעו חז”ל בעקבות חורבן בית ראשון. ביום זה החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים, מצור זה עתיד להימשך כשנה וחצי בסופה, ב-ט’ באב, נחרב הבית. במהלך תקופה זו התדרדר המצב בעיר באיטיות אך בעקביות עד להיווצרותה של הקטסטרופה הטוטאלית שמתוארת במגילת איכה.
בעל ‘ערוך השולחן’ (אורח חיים סימן תקמט) מביא מסר מאד מיוחד שעלינו להפיק מיום זה.
“ועל כי בעשרה בטבת היתה התחלת הצרות ע”כ קבעוהו לתענית לדורות.”
מאוחר יותר חיברו חז”ל לעשרה בטבת שני אירועים נוספים שהתרחשו בסמוך לו: מותו של עזרא הסופר- מי שקומם את הריסות ממלכת יהודה אחרי שבעים שנות גלות והביא לבניית בית שני. וכן תרגום התורה ליוונית בימי מלכות יוון.
אם כן ישנן 3 סיבות לצום עשרה בטבת שנקבעו ע”י חז,ל. ובימינו הוסיפה הרבנות הראשית גם את זיכרון השואה לצום זה.
ספר יחזקאל פרק כד
ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי לחודש לאמר:
בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה:
ספר ויקרא פרק כג
אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם והקרבתם אישה לה’:
וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה’ אלוקיכם:
בית יוסף אורח חיים סימן תקנ
עשרה בטבת אם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו: ולפעמים הוא חל ביום שישי ומתענין בו
ה”ר דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית (עמ’ רנד) שעשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום חד מפני שנאמר בו (יחזקאל כד ב ) בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים ולא ידעתי מנין לו זה. וכתב עוד דעשרה בטבת חל לפעמים בששי ומתענין בו ביום ושאר צומות לעולם אין חלים בששי:
אז… הבנו מהן הסיבות לצום…והבנו שאת הצום הזה בשונה משאר צומות החורבן אין דוחים….אך איפה אנחנו נמצאים בתחושה הפנימית כלפי הצום הזה? האם אנחנו מעבירים אותו בניסיון לא להרגיש את הקושי…לישון…להתעסק במשהו שיעביר לנו את הזמן? או שאנחנו באמת מחוברים וכואבים???
יש לי חבר שהיה מעורב, שלא באשמתו, בתאונת דרכים קשה. הוא אישית יצא מזה ללא פגע בגוף, אך הוא בהחלט זועזע מהאירוע. כעבור יומיים הוא נהג ברכבו ולפתע תקלה ברכב גרמה לו לאבד שליטה. הרכב נהרס כליל והוא יצא ללא פגע גופני. אני מדגיש שהוא לא נפגע גופנית, היות וצמידות האירועים בהם הוא היה מעורב ובגללם כמעט נהרג פעמיים – זעזעו את נפשו. הוא החליט שהקב”ה מאותת לו – וקיבל על עצמו לעשות ‘תשובה’ כללית. את התהליך הוא פתח ביום צום שהוא קיבל על עצמו. אישית, איני זוכר כי אי-פעם ראיתי אדם שכה הזדהה עם צום שקיים. הסיבה ברורה: הוא קיבל על עצמו את הצום, כשהרקע להחלטה הייתה נהירה לו וליוותה אותו בימים ובלילות (נטולי השינה). הוא הזדהה לחלוטין עם הצורך בצום וממילא הפיק ממנו רבות.
הרב יונה גודמן
בדורות עברו הצליחו יהודים לצום ולהתפלל מעומק לבם למען הקמת המקדש וגאולת ישראל. הם הצליחו בכך בין השאר מפני שהם סבלו מרעב ומחולי, מרדיפות ומדלות, ואלו סייעו להם לחוש על בשרם עד כמה הגאולה חסרה להם. דווקא אנו, שזכינו לחיות בדור של ראשית הגאולה ובתוך שפע יחסי – נעשינו לפתע ‘מסתפקים במועט’. בסך הכול טוב לנו במצבינו, ולכול היותר כמהים אנו להעלאה במשכורת ולעוד חופשה מוצלחת.
הרב יונה גודמן
ממשיך הרב יונה גודמן ואומר שעל מנת להתחבר באמת צריך לגשת לעשרה בטבת דרך תכנים הנוגעים ללב, לקשיים וחסכים הנמצאים בעמ”י היום, העיסוק בשואה בפרט שיום זה נקבע ליום הקדיש לנספי השואה הוא נושא שמעצם עצמו חשוב, וערך נוסף לו שיכול לחבר אותנו גם לכאב ולתחושת החוסר הגדול של בית המקדש.
והלוואי שנזכה בקרוב:
זכריה (ח): “כה אמר ה’ צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי – יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”.
בשורות טובות ישועות ונחמות בבניין ירושלים עיר קודשנו..