איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת
הערה לקומונרית: תוכלי להדפיס את הדפים למדריכים ללא הנקודות לדיון, ואותם לשאול בעל פה. לחילופין, תוכלי גם לתת להם את המקורות עם שאלות, לתת להם להתמודד עם המקורות והשאלות בזוגות, ולאחר מכן לאסוף את הדברים כולם יחד, כל חברותא והמסקנות שלה…
“ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה”
“עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה. רחל תפסה פלך שתיקה, ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה. בנימין תפש בשתיקה- תדע שאבנו שהייתה בחושן היתה ‘ישפה’, לומר: יודע היה במכירת יוסף ושותק. ישפה- ‘יש פה’ ושותק. שאול בן בנה (שמואל א, טז)- “ואת דבר המלוכה לא הגיד לו”. אסתר- “אין אסתר מגדת את מולדתה ואת עמה”.
“…באותה שעה היה הקב”ה בוכה ואומר: אוי לי על ביתי! בני, היכן אתם? כהני, היכן אתם? אוהבי, היכן אתם? מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה. אמר הקב”ה לירמיה… לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם שהם יודעים לבכות…
א”ר שמואל בר נחמן בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקב”ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק. אמר לפני הקב”ה: מפני מה נשתניתי מכל אומה ולשון שבאתי לידי בושה וכלימה זאת… מפני מה הגלית את בני ומסרתן בידי האומות והרגום בכל מיתות משונות והחרבת את בית המקדש, מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך? …למאה שנה נתת לי בן וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלשים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני ונעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו אלא אני בעצמי כפתתי אותו ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?
פתח יצחק ואמר: רבש”ע כשאמר לי אבא (בראשית כ) אלקים יראה לו השה לעולה בני לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צוארי תחת הסכין, ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?
פתח יעקב ואמר רבש”ע לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן וכשיצאתי מביתו פגע בי עשו הרשע ובקש להרוג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם ועכשיו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה לאחר שגדלתם כאפרוחים של תרנגולים וסבלתי עליהם צער גידול בנים כי רוב ימי הייתי בצער גדול בעבורם ועתה לא תזכור לי זאת לרחם על בני?
פתח משה ואמר רבש”ע לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו עצמותי ועכשיו שגלו שלחת לי לספוד ולבכות עליהם…
באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב”ה ואמרה: רבש”ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה – ואתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש, והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן הדא הוא דכתיב (ירמיה ל”א) כה אמר ה’ קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו וכתיב: כה אמר ה’ מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו’ וכתיב: ויש תקוה לאחריתך נאם ה’ ושבו בנים לגבולם”.