איתור סניפים וכפרי בוגרים
תרבות, תרבות, תרבות – מה זה ?
המילה תרבות מתקשרת אצלנו בד”כ למשהו שנלווה לחיים, למשהו נוסף. “ללכת לקונצרט, זה תרבותי” לדוג’. אך כדאי לנו שנתקן את משמעות המושגים.
בפעולה זו נחדש בעז”ה כי תרבות – היא אורח חיים שלם, המתבטא אצלנו בעמ”י בתורה.
תורתנו – תרבותנו.
מדריך יקר שים לב!
הגיוני מאוד שגם לך אלו מושגים חדשים, אנא שב עם יודעי דבר, ולבן איתם את הנושא לפני בואך לפעולה.
נפתח את הפעולה באמירה :
“נושא חודש ארגון השנה הוא תרבות”
נחלק את הקבוצה לשניים. כל קבוצה תקבל כרטיסים:
על החניכים למיין את הכרטיסים ל 2 קבוצו,:
“תרבותי” ו “לא תרבותי”
(מסתמא יהיו דיונים בכל קבוצה. הסתובב בין הקבוצות – ונסה לכוון את השאלה “בכלל מה זה תרבות?” )
נושיב את החניכים במעגל כשעל הרצפה מופיעה חלוקת הכרטיסים של הקבוצות.
נעבור עם החניכים על החלוקות ונשאל:
נסביר לחניכים את המושג “תרבות”.
כדאי לכתוב מראש על בריסטול את משמעות המילה על מנת שהדבר יעמוד מול עיניהם של החניכים בבהירות.
תרבות- (על פי המילון) “אוסף של כללים שנוהגים ברוב של חברה “. ז”א אורח חיים מסוים אשר על פיו חיים בד”כ חברה שלמה או עם.
יש לנו נטייה לחשוב שתרבות – זה משהו שנלווה לחיים, אך לא כך. תרבות – היא בעצם כל פרט שאנו עושים בחיינו המתלווה לאוסף של התנהגויות וכללים על פיהם אנו חיים.
אורח חיים – הצורה והמעשים שאנו עושים 24 שעות היממה – הם תרבותנו.
אמרו לחניכים – לפני שנמשיך לראות מה הקשר למה שחלקתם בשלב הראשון נסביר משהו נוסף:
נשאל את החניכים:
נכוון את החניכים למחשבה על מהו הקו המנחה אותנו
נאמר לחניכים : התורה היא אורח חיים. הכללים והמצוות בתורה בונים לנו את ההסתכלות הנכונה, את אורח החיים הנכון.
המדריך יחלק את השבט ל 4 קבוצות. לכל קבוצה יחלק סיפור (נספחים 1,2,3,4 ) כל קבוצה תקרא את הסיפור יחד.
אם המעבר לקבוצות קשה עבור חניכיך, אפשר גם לבחור סיפור אחד או שתיים ולספר בפורום רחב.
(אפשר לתת לחניכים לקרוא בפורום הגדול של השבט ).
נשאל את החניכים :
סיכום ביניים :
אם נסתכל היטב ונשים לב נראה כי התנהגותו של אברהם אבינו מגיל 3 הייתה התנהגות של חיים למען משהו. יש משהו מאוד חשוב לו שלפיו הוא מתנהג. אברהם עשה מה שעה עם טרפי אביו כי הוא האמין בה’, ולא באך אל אחר. וכל מעשיו מהבוקר עד הערב סבבו סביב עניין זה .
אותם אבותינו הגדולים התנהגו תורה. כך היה אורח חייהם. תורה ומעשים טובים אפיינו את חייהם תמיד. התורה בנתה בהם התנהגות של חסד וחשיבה של טוב. התרבות היא הכל : החשיבה, התנהגות, החלוקה לטוב ורע, לנכון או לא נכון. תורה נכנסת בדיוק במשבצת הזאת ע”י קיומה ולימודה אנחנו מתנהגים באמת ע”פ תרבותו של עם ישראל, תרבותנו – תורתינו. ומה אנחנו ? האם התנהגותנו היא התרבות על עם ישראל ? האם גם אחנו לומדים מהתורה את ההתנהגות הנכונה? ובכלל האם כל חיינו מלאים בזה , או שזה קצת נדחף לצד?
בתחילת הפעולה ניסינו למיין מה תרבות ומה לא. עכשיו , כשהסברנו את המושג וגם אמרנו שהתרבות שלנו – היא התנהגות של תורה, אז אנחנו יכולים למיין בפשטות את החלקים.
ללכת לבית הכנסת – זה הכי תרבותי שיש ! – לשבת כל היום מול הטלוויזיה, ועוד לראות תוכניות לא טובות – זה ממשל לא התרבות שלנו.
נאמר לחניכים שכעת אנו רוצים לראות האם אנו באמת יודעים להצביע מהי תרבות ומה לא.
ועל כן נשחק משחק:
נקריא סיפור (נספח 5 ) על הילד רובי (אחלה, ילד עם קצת נפילות !…)
כל פעם שרובי יעשה משהו תרבותי, או בכלל, יופיע משהו תרבותי – ישראלי בסיפור נמחא כף פעמיים , בכל פעם שרובי יעשה משהו לא תרבותי נמחא כף פעם אחת.
בהצלחה!
בתחילת הפעולה למדנו מהי תרבות – ראינו כי תרבות היא אוסף של כללים, אוסף של מעשים והתנהגויות הבונים לנו אורח חיים שלם.
למדנו וראינו גם שלעמ”י יש תרבות מיוחדת משלו. תרבות ישראלית -יחודית. התרבות הזאת היא תורה. תורה במושג הרחב – שמתבטאת בכל רחבי החיים. התורה שלנו מלמדת אותנו כל מיני מעשים והתנהגויות על פיהם אנו צריכים לחיות ולעשות.
תורה – היא התרבות שלנו – המכלול השלם של חיינו.
ראינו כי אנחנו לא לבד. וכי גדולים וטובים ממנו (וזה היה על קצה המזלג) כבר חיו שנים ודורות עפ”י התרבות הזאת.
עלינו להמשיך את השושלת התרבותית הישראלית. אם אנחנו רוצים להיות אנשים תרבותיים עלינו להוסיף ולהתמיד בתורה ולהבין כי ע”י לימודה יבנה אורח חיים טוב על פי תרבותינו בעמ”י. תורה היא החיים האמיתיים שלנו, השאר הוא נלווה.
ביצעתם יפה להפליא את מחיאות הכפיים במקום המתאים. ראו בעצמכם שכרגע אתם, ב”ה יכולים להצביע מה תרבותי ומה לא. לימדתם והראתם לרובי מה שלנו ומה לא שלנו. כך גם עלינו להתנהג על כל צעד ושעל של חיינו. ראינו שכל שניה יכול להיות לנו מצב של תרבות.
בעצם , כל החיים!
וזיכרו – ! על מנת להיות אנשים תרבותיים צריך להתנהג כל הזמן עפ”י תורה – באורח חיים שלם. ובעזרת ה’ שנזכה!
הערה למדריך
אפשר עכשיו גם לעבור על המיונים ולראות יחד איתם מה תרבותי ומה לא .
מושג התרבות, ובמיוחד התרבות הישראלית – כתורת ה’ אלוקים חיים – אינו פשוט (לא רק לכם – גם לנו…), אך אל דאגה. אט אט יתבאר המושג ויש עוד הרבה מה ללמוד. בסה”כ אנחנו רוצים שהחניך ידע, אפילו כאכסיומה, שהתרבות שלנו היא תורה. שהתרבות שלו באופן אישי, היא גם תורה.
אנו מקווים כי כאשר יגדל עוד בעז”ה ילמד וידע רבדים נוספים.
נבטים – התרבות המשפחתית
בנושא זה נלמד על כל מה שקשור לבית ולמשפחה בעמ”י. כל ההתנהגויות, המידות והמצוות אשר התורה (המנחה התרבותית שלנו ) מלמדת אותנו על התנהגות בבית, בין אחים. על כיבוד הורים, ועל חשיבותו של השלום בבית. על פתיחת הבית בפני אורחים וחברים ועל מאור הפנים והחביבות, כן גם על ייחודה של השבת – בפאן המשפחתי.
נראה איך כל אלו ועוד, הם סימני ההיכר של עם ישראל, ועלינו ללכת לפיהם, כי אלו הם אורחות חיינו.
ניצנים – התרבות החברתית
בפרק זה נלמד ונכיר את חיי החברה על פי התורה. אל איך שהתורה מעצבת אותנו להתנהגות מוסרית טובה – תרבותית בחיינו הקהילתיים. תרבות החסד והלשון הנקייה והטובה, כבוד ושמירה על חפצי זולתי, הם רק חלק מקו האופי המיוחד של עמ”י.
נראה בעז”ה איך עלינו להתמיד ולהקפיד באורחות חיים אלו- על כל צעד ושעל בחיינו .
מעלות- לחיות בפשטות
נבחן את התרבות שנמצאת סביבנו, תרבות שאנו כל-כך מושפעים ממנה, שרק מה שנוצץ ומושך תשומת לב הוא שווה. נראה שהתרבות היהודית מכוונת אותנו לחיות חיים של פשטות וצניעה חיים שבהם העיקר הוא דווקא המשמעות והעומק שלהם. חיים של שמחה מכל דבר שיש לנו בלי להשוות למה שיש לאחרים
יום בחייו של רובי
הבוקר התחיל על רגל שמאל ואבא התעכב בביה”כ, הלך למכולת לקנות לחמניות ורץ מהר להעיר את בנו רובי, אשתו ושאר הילדים קצת באיחור.
“רובי, רובי, השעה 7:15″, ” למה הערת אותי רק עכשיו? אתה יודע שאני צריך לקום מוקדם. אוף, אי אפשר לסמוך על אף אחד בבית הזה.”
רובי קם במהירות מהמיטה נטל את ידיו, ברך ושטף פנים. אימא הכינה לרובי שוקו וכריכים. רובי ברך שהכל, שתה את השוקו, אכך עוגיה, הכניס את הכריכים לתיק, בירך את אבא, אימא והאחים לשלום ויצא בריצה לביה”ס. בדרך ראה מולו איש מבוגר קורא לעזרה. רובי התעלם ורץ מהר לביה”ס. רובי נכנס לכיתה קצת באיחור אחרי שהתלמידים סיימו את תפילת הבוקר, אמר בוקר טוב וסליחה על האיחור, יצא למסדרון, השלים את תפילת הבוקר ואח”כ הצטרף לשיעור.
בהפסקה שיחק עם כולם כדורגל ואפילו עזר לדן, ששבר את הרגל ונעזר בקבייים לרדת למגרש. עם ביום הלימודים רץ רובי למכולת הסמוכה לביה”ס וקנה לו ארטיק, את עטיפת הארטיק זרק על הרצפה ואכל את הארטיק להנאתו. בדרך פגש את יובל, יובל שאל את רובי, אם הוא מגיע לסניף היום. רובי כעס ואמר: “לא, אף אחד לא הודיע לי שיש היום פעולה גם כן המדריכים הדפוקים האלה צריך…כבר.. להחליף אותם.” כאשר נכנס הביתה אמר שלום לבני הבית, סיפר לאימא איך היה היום בביה”ס נטל את ידיו וישב לאכול ארוחת צהריים.
הטלפון צלצל וסבתא הייתה בטלפון. כשסיים לדבר עם סבתא פינה את הכלים מהשולחן והלך לחדרו. רובי רצה לשחק במחשב, אך אחותו הקטנה שירה שיחקה במחשב. רובי צעק על שירה שתפנה את המחשב, כי היא כל הזמן משחקת בו וגם לו מותר לשחק מידי פעם.
היא לא הסכימה לקום וכדי שתלמד לקח לפעם הבאה רובי נתן לשירה בעיטה. שירה התחילה לבכות, הלכה לפר לאימא ורובי תפס את המחשב.
כשסיים לשחק אימא ביקשה שיוציא את הזבל. רובי הוציא את הזבל ואמא לאימא שהוא יוצא. אימא בקשה שלא יחזור מאוחר מידי. רובי הלך להתפלל מנחה. בתפילה פגש את שאול שכבר מספר ימים לא בא לביהכ”נ והוא היה חייב להחליף איתו חוויות בזמן התפילה.
כשהסתיימה התפילה הלכו שאול, רובי ושאר הילדים לראות אצל רובי את המורדים שהם לא מפספסים שום פרק. בדרך לסניף ראו את רותי בעלת הנמשים והצמות והתחילו לצחוק ביניהם. רותי לא הבינה מדוע הם צוחקים ורצה בבהלה הביתה. כשהגיעו לסניף, הגיעו קצת באיחור. המדריך היה באמצע הפעולה. הם נכנסו לחדר בו נערכה הפעולה והתחילו לספר לכולם איזה קטעים היה עם רותי. המדריך ביקש שיפסיקו, אך הם בשלהם. כשהסתיימה הפעולה, החדר בו נערכה הפעולה היה מלוכלך. כולם ניקו ביחד את החדר והלכו להתפלל ערבית. לאחר מכן ישבו בסניף ודיברו על כולם. השעה הייתה כבר עשר וממש מאוחר. רובי הלך הביתה. בבית אימא חיכתה לו ושאלה מדוע הגיע בשעה כה מאוחרת. רובי אמר: “נמאס לי לבוא מוקדם. כולם נשארים עד שעה כזו בסניף, זה לא הוגן.”
רובי התקלח, סידר מערכת לביה”ס, אמר קריאת שמע והלך לישון.