לכל תנועה יש שם

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’-

המדריך ישאל את החניכים אם הם יודעים מדוע הוריהם בחרו עבורם דווקא את שמם הפרטי. כדאי לבקש שכל חניך ישאל את הוריו קודם הפעולה – על מנת לבוא לפעולה מוכן. אפשר לעשות סבב בין החניכים שיספרו על בחירת הוריהם.

אופציה ב’: נפזר על הרצפה כרטיסים עם שמות של מפלגות, תנועות נוער, חברות וכדומה, ונבקש מכל חניך    לבחור כרטיסיה ולהסביר מה השם מייצג ומה המשמעות שמאחורי השם (לדוגמא: תנועת הנוער הצופים/מחנות עולים, מפלגת הבית היהודי, “רשת” (זכיין טלוויזיה בערוץ 2), אוניברסיטת בר-אילן, ישיבת מרכז הרב, בית חרושת עלית/אוסם, לונה פארק, אגד, בנק הפועלים, פלאפון  וכיוצא בזה…).

.

שאלות לדיון:

לפי מה בחרת בהסבר שנתת? האם הכרת את החברה/תנועה קודם?

בשביל מה נותנים שמות? אולי אפשר בלי?

האם אפשר להסביר את הקשר שבין שם החברה ובין הערכים והמטרות שהיא מייצגת?

.

שלב ב’–

נחלק את השבט לקבוצות. כל קבוצה תמציא שם חדש לתנועה, עם הסבר מדוע נבחר השם.

כל קבוצה תציג את השם שבחרה, ושאר הקבוצות ינחשו מדוע נבחר שם זה.

.

שלב ג’-

ראינו כי לשם ישנה חשיבות והוא מצביע על רעיון שרוצים להביע.

אם כן, מדוע אנו קרויים על שם ר’ עקיבא? נשאל את החניכים- מה ידוע להם על רבי עקיבא?

.

נחלק לכל חניך כרטיס (בנספח). מקצת הכרטיסים יהיו כרטיסי שאלות ומקצתם כרטיסי תשובות. חניך שבידו כרטיס תשובה, יקרא את תוכן הכרטיס שלו וחניך שבידו כרטיס שאלה שתואמת לתשובה, יקרא חזרה את השאלה.

.

אופציה נוספת: טריוויה רבי עקיבא- נחלק את השבט לשלוש קבוצות. לכל קבוצה יש 2 דקות לענות על חמש שאלות (בנספח) שניתנו להן. הקבוצה שענתה נכון על מספר השאלות הגדול ביותר- ניצחה.

.

שלב ד’-

נספר לחניכים על חייו של רבי עקיבא (בנספח). הערה למדריכים: על מנת להפוך את סיפורו של ר’ עקיבא ליותר חי עבור החניכים, ניתן להמחיז את סיפור חייו. את החלק המדבר על חייו יציג המדריך בגוף ראשון כשהוא לבוש כבאותה תקופה. את החלק המספר על מותו וגבורתו ניתן לספר לאחר שהמדריך יוריד את בגדי ההצגה ויחזור, כביכול, לתקופתנו. מדריכות יכולות להתחפש לרחל ולספר את ספורו של ר’ עקיבא דרך עיני אשתו.

.

לאחר הסיפורים נשאל את החניכים:

מדוע אם כן אנו קרויים על שמו של רבי עקיבא? במה היינו רוצים להידמות לו?

נקרא את הקטע שכתב יחיאל אליאש, מייסד התנועה, על הבחירה בשם “בני עקיבא” (בנספח).

.

הערה: בנספח מס’ 4  ישנו קטע לעיונך מדבריו של הרב בר שאול, שנאמרו בפתיחת הסניף ברחובות, מדוע אנו קרויים “בני עקיבא” ולא “בני רבי עקיבא”. אפשר להשתמש בו להעשרה נוספת לסיום הפעולה ולסיכום דבריך.

.

סיכום

ראינו כי שם מסמל מהות, ולא סתם נקראנו “בני עקיבא”. ראינו את תכונותיו המעולות של רבי עקיבא, אמונתו, לימוד התורה שלו, מסירות נפשו… נוכחנו לדעת עד כמה זו זכות גדולה לנסות וללכת בעקבותיו. שנזכה בע”ה!

.

נספחים

.

נספח מס’ 1- שאלות על רבי עקיבא

באיזה גיל החל ר’ עקיבא ללמוד תורה? (-40 שנה)

מי הייתה אישתו? (-רחל)

אצל מי עבד? (-כלבא שבוע)

במי מרד ר’ עקיבא? (-ברומאים)

מה היו מלותיו האחרונות? (שמע ישראל…)

מה עשה ר’ עקיבא כשראה שועלים בהר הבית? (-צחק)

למה התמסר ר’ עקיבא בחייו? (-לימוד תורה)

כמה תלמידים היו לו? (-24,000)

מה ניתן ללמוד מר’ עקיבא? (-אהבת תורה, אמונה וחזון, שילוב בין קודש לחול)

איזה תופעת טבע שכנעה את ר’ עקיבא ללכת ללמוד תורה? (-אבן ששחקו אותה המים)

במה עסק ר’ עקיבא לפני שנהיה תלמיד חכם? (-רועה צאן)

הכלל שהכי מזוהה עם ר’ עקיבא הוא: …. (-ואהבת לרעך כמוך)

מה הבטיח רבי עקיבא לרחל אישתו? (-ירושלים של זהב)

עד איזה גיל היה ר’ עקיבא רועה צאן? (עד גיל 40)

מה ביקשה רחל מרבי עקיבא בתמורה לנישואין עמו? (שילך לבית המדרש ללמוד תורה)

לפני שר’ עקיבא החל ללמוד תורה, מה היה יחסו לתלמידי חכמים ומה היה אומר? (-“מי ייתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור”)

כיצד מת ר’ עקיבא? (-בבית האסורים הרומי כשבשרו נשקל במקולין- במסרקות של ברזל)

אימרה של ר’ עקיבא שמשמעותה שאין רע. (-כל מה שעושה הקב”ה, הכל לטובה)

תכונה ידועה וחזקה של ר’ עקיבא. (-צניעות)

השלם את המשפט: רבי עקיבא דרש תלי___  _____ _____  (-תלים של הלכות)

.

נספח מס’ 2 – ר’ עקיבא – מונולוג

אל תסתכלו עלי ככה… היום אני אולי נראה לכם מכובד, אדם גדול, כן, ב”ה הצלחתי להעמיד בעם ישראל 24,000 תלמידים, אבל עד גיל 40 הייתי ממש עם הארץ. לא קראתי , לא כתבתי, לא ידעתי מה זה בכלל תורה.

כן, האדם מסוגל לעבור הרבה במשך חייו. האמת היא שאהבתי את הטבע. הייתי מסתובב לי עם עדרי הצאן של כלבא שבוע ופשוט נהנה, לא הייתי צריך יותר מזה. איך החיים שלי השתנו? אה… זה בזכות אישתי הנפלאה. היא מספרת שהיא פשוט הביטה בי וראתה שיש לי תכונות טובות… זה לא כל כך נעים לי לספר בקול רם, אבל אם אתם שואלים… והרי אנחנו חברים… אז בינינו… היא כך מספרת, ראתה שאני מעולה וצנוע. היא שאלה אותי אם אני מוכן לקדש אותה, אבל היה לה תנאי – אם אנחנו מתחתנים, אני חייב ללכת ללמוד תורה בבית המדרש.

הסכמתי. את הכל עשינו בסוד בלי שאבא שלה יידע על כך, אבל אתם יודעים, כזה דבר אי אפשר לשמור בסוד, וכשנודע לו על דבר החתונה הוא הוציא אותה מביתו ואמר שאין לה כל חלק בירושה שלו. כלבא שבוע היה אדם מאוד מאוד עשיר. אז באמת לא קיבלנו וילה או פנטהאוז ופשוט גרנו בגורן. אני כמובן הייתי צריך לקיים את ההבטחה שלי לרחל והלכתי ללמוד תורה, שתיים עשרה שנה. שלא תחשבו שזה היה לי כל כך קל, ללמוד תורה זו באמת משימה קשה… אבל אמרתי לכם, אני אוהב טבע. בשעות משבר הייתי יוצא החוצה להסתובב, לנשום אוויר. פעם אחת עמדתי ליד הבאר וראיתי אבן בעלת צורה מיוחדת. שאלתי את עצמי – “וואו, איך קורה דבר כזה בטבע?”

ופתאום שמתי לב שטיפות המים היורדות עליה כל הזמן הם הגורמות לכך. נזכרתי מיד, כי גם התורה משולה למים. “וכי לבי קשה מאבן? אלך אלמד פרשה אחת מן התורה”. וכך עשיתי, שלב אחרי שלב, עד שברוך ה’ זכיתי להגיע למה שאני.

“שוב פעם היו עולין לירושלים. כיוון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם. כיוון שהגיעו להר הבית, ראו שועל, שהיה  יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים, ור’ עקיבא משחק. אמרו לו: מפני  מה אתה משחק? אמר להם: מפני  מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו “והזר הקרב יומת” (במדבר א’, נא’) – עכשיו “שועלים הלכו בו”  (איכה ה’, יח’), ולא נבכה?! אמר להם: לכן אני משחק, דכתיב: “ואעידה לי עדים, נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בו יברכיהו” (ישעיהו ח’, ב’) – וכי מה עניין  אוריה אצל זכריה? והלא אוריה במקדש ראשון  וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: “לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער” (מיכה ג’, יב’). בזכריה כתיב: “עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים” (זכריה ח’, ד’). עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואת ושל זכריה מתקיימת. ובלשון זה אמרו לו: עקיבא, נחמתנו! עקיבא, נחמתנו!”

                 (מכות כד עב, ספרי עקב טו)

.

נספח מס’ 3-

“התאספנו כמה חברים וכל אחד זרק שם לחלל. מכל ההצעות שהועלו תפסה אותנו מייד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז”ל. הוא הציע את השם בני עקיבא, וזה הדליק אותנו.

ר’ עקיבא סימל בעינינו יותר מכל שם אחר, את רעיון תורה ועבודה. הוא היה  גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע עצמו בד’ אמותיה של תורה והלכה. אנו תלמידיו של ר’ עקיבא – אנו בני-עקיבא…”

(יחיאל אליאש)

.

נספח מס’ 4 – למה לא “בני רבי עקיבא” ?

בטקס הנחת אבן הפינה לסניף ירושלים (לפני הרבה שנים). שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ”ל והרב בר-אילן זצ”ל, נשאלה השאלה מדוע נקרא הארגון “בני עקיבא” ולא “בני רבי עקיבא”. ומשנה תוקף לשאלה: כי בתקופת התנאים לא מצאנו שייקרא מי מהם בשם סתם ללא תוספת “רבי”, היו שרצו לתרץ את הקושיה בשטחיות: לשם קיצור נקראנו “בני עקיבא”, שכן לא נוח לומר “בני רבי עקיבא”… אך הרב בר-אילן (והסכים עמו הרב זצ”ל) נתן פירוש אחר: תואר יוצר חיץ. תואר בא לומר שהנושא גדול מאוד ורחוק מאוד מאתנו, ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר – בניו יקראוהו “אבא” ופנו אליו בלשון נוכח “אתה”. כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון וקוראים לעצמנו “בני-עקיבא”. דוגמא לכך נמצא גם בתנ”ך, כשיצחק אומר “הקול קול יעקב והידיים ידי עשו”, אין להניח שהתכוון במלה “קול” לצליל מוסיקלי, אל שיצחק היה רגיל שעשו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אח”כ: “יקום אבי ויאכל מציד בנו” והנה מגיע עשו המדומה הוא פונה בנוכח :”קום נא שבה ואכלה מצדי” שהיא לשונו הרגילה, לשון שבקרבה, של יעקב, ועל כן הוא אומר “הקול קול יעקב” קול הקרבה של יעקב לאביו יצחק.

אך שאלה גדולה יותר עלינו לשאול, מה פתאום דווקא “בני עקיבא”, למה לא “בני טרפון” או “בני ר’ יוחנן”? גם שם זה לבטח היה משתרש אצלנו! ואכן, לא לשווא נפלה הבחירה על ר’ עקיבא כי ר’ עקיבא מגלם באישיותו את אותו חזון שאליו אנו מחנכים. הוא עמוד התורה שבע”פ ולמעשה עמוד ההלכה, כי התוספתא, המשנה, הברייתא, הספרא והספרי “כולהו אליבא דר”ע”!

הוא גדול מרביצי התורה בישראל. עשרים וארבעה אלף תלמידיו, אין הם סתם מספר סטטיסטי הם מראים את כוחו הגדול של האיש כמחנך דגול וכמורה הדור. הוא גדול בנסתר. שכן ר’ עקיבא דרש תלי תלים של הלכות על כל תג ותג שבתורה אולם קווים זערערים, שבעינינו אין להם שום משמעות, הפכו בפי ר’ עקיבא לתורה ולעולם מלא. ואל נשכח שבין הארבעה שנכנסו לפרד”ס (לקבלה) יצא בשלום רק ר’ עקיבא.

הוא מנהיג גדול – מנהיג רוחני של מרד שלם. ואע”ג שתוצאה מעשית לא הייתה לו, לאותו מרד, מכל מקום, השפעה חינוכית רבה נודעה לו ברעננו את כוחות העם ובהעמיקו את התקוות המשיחיות בלב ישראל. צירוף של גדול המנהיגים, גדול המחנכים וגדול התורה, הם שמהווים סמל ומופת לדרכנו החינוכית – מעשית…

נשאל – והרי אין אנו דומים כלל לר’ עקיבא! לא גדולים כמוהו, לא מחניכם כמותו ולא מנהיגים כמוהו! אך התשובה פשוטה: עצם התלכדותנו הציבורית מאפשרת לנו למלא תפקידים שהיחיד אינו יכול למלאותם, והגלומים באישיותו של המנהיג, המחנך והגאון – רבי עקיבא.

בדורנו זקוקים אנו לאופק רחב. לא יכול לבוא אדם ולומר “אני את נפשי הצלתי” ודי. אנו אומרים בפירוש שברצוננו לכבוש את כוח הארץ, ואת כל היהדות להכניס בעול התורה – ואנו מחנכים גם לכך. אל נשכח, מה שיש היום – אתמול לא היה עוד, ושלשום לא חלמנו עליו, ואלמלא יצאנו במבט רחב לפני הדור – כי גם אז את שיש לנו היום לא היה לנו. ואם לעתיד נוסיף ונרחיב מבטנו, נשיג יותר מאשר אנו יכולים להעלות אף בדמיוננו!  לא לחינם דווקא “בני עקיבא” הם שחוללו את המהפכה הגדולה – “המהפכה בישיבות” ויצרו את הטיפוס בן-הישיבה החדש של היום, לא לחינם זכינו אנו לכך שהכוח הדוחף של ההתיישבות החקלאית-דתית בארץ, היה שלנו, כי לנגד עינינו עמד כוח התנופה של ר’ עקיבא, כסמל חינוכי, ואליו הרגשנו קירבה אבהית. אין ספק, אין רבי עקיבא מתבייש בבנים כ”בני-עקיבא” ומי ייתן וירבו לו כאלה.. .

                                                              (הרב אלימלך בר-שאול)

 

להורדת והדפסת הפעולה