מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

להביט למציאות בלבן שבעיניים

פיתוח נקודת מבט לאומית ומוכנות לשליחות.

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד חצי שעה
מערך
1/3
  • פעולה ממערך
4 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

פתיחת הנושא של חודש הארגון דורשת מאיתנו לצאת מהבועה העצמית אל הראייה הלאומית – הבנת החשיבות של נקודת המבט והיכולת של החברים לראות במציאות קריאה לשליחות כללית.

מטרות הפעולה

  1. החברים ילמדו דרך סיפורי האבות מהי נקודת מבט לאומית-מהותית.
  2. החברים יעמיקו בחשיבות ראייה זו ויבינו מהי הדרך לסגל אותה לעצמם.
  3. החברים ישנו את נקודת מבטם ממימוש עצמי למוכנות לשליחות הגדולה.
  4. החברים יכתבו במהלך השבוע מהי השליחות המתאימה לכל אחד ומה עליו לעשות כדי להצליח לממש אותה.

ציוד נדרש:

תמונות חלקיות, דפים עם חורים, קטעים מודפסים ושאלות מנחות.

 

גוף הפעולה:

 

שלב א:

 

חלקו לכל חבר וחברה שני פתקים: אחד עם חור קטן ואחד עם חור גדול. בקשו שיסתכלו רק דרך החור (בכל פעם דרך חור אחר), יענו על שאלות כמו: מה אני מחזיק/ה ביד? מה כתוב על הקיר? וימלאו משימות כמו ללכת אל חדר של שבט אחר בסניף או לצאת החוצה ולקרוא שלט רחוב.

 

הציגו לפני החברים חלקים קטנים מתמונות גדולות ובקשו מהם לזהות מה בתמונה (לדוגמה, הקצה של מגדל אייפל, חתיכת אבטיח מבפנים בקירוב). ודאו שהתמונות יהיו יצירתיות ומאתגרות (ראו דוגמאות בנספח 1).

 

כאנשים פרטיים אנו מוגבלים בראייה, ולכן המציאות משתקפת לנו באופן חלקי ולעיתים האמת אף נעלמת לחלוטין. היכולת לסגל לעצמנו מבט כללי מרימה את המציאות ואת האמת ונותנת לנו פתח לפעול ולשנות את המציאות באופן הנכון והמשמעותי ביותר. נבין מהי ראייה כללית ומהי החשיבות שלה להבנת התמונה המציאותית האמיתית והכוללת.

 

שלב ב:

 

קראו יחד את הקטעים המצורפים, המציגים את ייחודיות מידות האבות (נספח 2). אפשר לחלק את החברים לקבוצות, וכל קבוצה תקבל קטע אחר ותנסה לזהות איזו תכונה של האבות עולה מן הקטע שקראו. לאחר כעשר דקות התכנסו לדיון, עברו על השאלות המנחות של הקטעים ושמעו מהחניכים מהן התכונות העולות מהקטעים ומה הם חושבים עליהן. לאחר שתדברו על האבות דברו עלינו ואיך התכונות של האבות יכולות לעזור לנו לפתח נקודת מבט לאומית.

 

 

שלב ג:

 

פזרו על הרצפה כרטיסיות של משימות לאומיות הנדרשות היום. בקשו מכל חבר וחברה לבחור את הנושא שאליו הם הכי מתחברים ולנמק מדוע. חשבו יחד על כמה כרטיסיות: כיצד אפשר להצליח לגרום לשינוי בנושא? מה יכולה להיות ההשפעה שלנו על הנושא? מה זה דורש מאיתנו? מה עוצר מאיתנו לפעול בנושא?

 

  • קדושת השבת
  • שירות משותף
  • כבוד לרבנים
  • פלורליזם – קבלת כל אחד ללא גבולות
  • סוגיית הפליטים
  • השבויים בעזה
  • זהירות בדרכים

 

סיכום

 

לסיכום קראו את הקטע המצורף (נספח 3). הקטע מדבר על המבט לרחוק, מבט רחב שמביט אל האופק ורואה את התמונה השלמה ושואף לשם. כשאנו רוצים להשפיע על הלאומיות אנו חייבים לאמץ אופק רחוק, לסגל לעצמנו ראייה רחבה של המציאות ורצון לחצות את הים כדי להגיע אל האופק. אבל ראיית האופק היא גם ההבנה שלאחר כל משימה יש עוד משימות לאומיות שמחכות לנו… עד בוא הגאולה!

 

 

אחרי שתקראו את הקטע בקשו מהחברים לשתף מהן התחושות העולות להם מן השיר והסבירו את משמעותו באשר לבניית נקודת מבט לאומית.

 

 

בסיום הפעולה הסבירו לחברים את המשימה לשבוע הקרוב: נרצה שבמהלך השבוע החברים יכתבו מהי השליחות המתאימה לכל אחד ומה עליו לעשות כדי להצליח לממש אותה. עשו את זה בצורת ‘מעבירים קשר’. אחד המדריכים יתחיל, הוא ישלח הודעה לאחד החברים שבה הוא כותב על עצמו, מה לדעתו השליחות הלאומית שמתאימה לו כרגע ומה עליו לעשות כדי לממש את שליחותו בשנה-שנתיים הקרובות. החבר שיקבל את ההודעה מהמדריך יחזיר למדריך אישור על קבלת ההודעה ויכתוב בעצמו הודעה על השליחות הלאומית שלו בשנתיים הקרובות ועל הדרך לממש אותה, וישלח לאחד מחברי השבט האחרים. החבר שיקבל את ההודעה ישלח הודעת אישור למי שלפניו והודעת שליחות למי שאחריו, וכן הלאה…
מומלץ להעביר את הקשר ברשימה ידועה מראש לכל החברים (לפי האל”ף-בי”ת, רשימת שמות בבית ספר, תאריכי יומולדת או סדר אחר). אם אין סדר קבוע שמוכר לכולם שלחו לכל החניכים את הרשימה כדי שכל אחד ידע מי לפניו ומי אחריו. מומלץ שאחד המדריכים יהיה ראשון ואחד אחרון, כדי לוודא שהקשר מגיע מההתחלה עד הסוף. אם יש יותר משני מדריכים, פזרו את שאר המדריכים באמצע הרשימה. על כל חבר לוודא שהחבר שאחריו שלח לו הודעת אישור כדי שהקשר לא יינתק.

 

מדריכים, אל תשכחו להתחיל את הקשר. עקבו אחר הקשר ותראו שהוא מתקדם, ואם לא – אתרו את המקום שבו נתקע וודאו שהדברים ממשיכים לזרום.

 

 

 

 

נספחים

 

נספח 1–

תמונות חלקיות ושלמות

 

5 55

 

3 33

 

 

4 44

 

6 66

 

7 77

 

 

נספח 2 –

מקורות על תכונות האבות

 

אברהם אבינו: מוכנות לכל משימה

  1. “וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי” (בראשית כב, א).
  2. “ויאמר הנני:הנני לכהונה. הנני למלכות. הנני לשחוט. הנני להיהרג” (תנחומא קדום).
  3. “הקב”ה קורא בשמו של אברהם, ואברהם משיב: ‘הנני’.
    ‘הנני’ – לכל שליחות, לכל פקודה, גם לקשה ביותר, לנעלה ביותר מטעם ההשגחה העליונה.
    ‘הנני’ לכל פקודה מאת ה’, גם הקשה והנשגבה ביותר.
    ‘הנני’ – מיד וללא היסוס. ללא תנאי.
    ‘הנני’ – כולי, ללא שיעור וללא שיור.
    ‘הנני’ – בבחינה של התייצבות, מלאה, מוחלטת, לקריאת מלכו של עולם” (‘מן הבאר’, הרב אלימלך בר-שאול, עמ’ 23). 

 

יצחק אבינו – אמונה תמימה והתגברות על הפחד האישי

“‘ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה’ (כב, ז). באותה שעה נפל פחד ויראה גדולה על יצחק… והרגיש בדבר במה שעתיד להיות. בקש לומר ‘איה השה לעולה’, אמר לו: הואיל ואמרת, הקב”ה בחר בך. אמר: אם בחר בי הרי נפשי נתונה לו. על דמי צר לי מאד… כשבא לשחוט, אמר לו: אבא, אוסרני ידי ורגלי מפני שהנפש חצופה היא וכשאראה את המאכלת שמא אזדעזע ויפסל הקרבן, בבקשה ממך אל תעש בי מום. מיד ‘וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט’. אמר לו: אבא, לא תודיע את אמי כשהיא עומדת על הבור או כשהיא עומדת על הגג שמא תפיל את עצמה ותמות” (מדרש תנחומא וירא כג).

 

 

יעקב אבינו – אמת ובניית בסיס לאומי

יעקב הנחשב בית, הוא אבי העם היהודי – דמותו וחייו המרתקים והמענינים מפורטים היטב בחומש בראשית.

כל הישגיו, בניית ביתו עושרו ובניינו הוא השיג במאמצים, בהתגברות על מכשולים וקשיים. יעקב כאיש תם יושב אהלים גדל מתוך לימוד וחכמה ולמרות כל הקשיים בחייו הוא מצליח לבנות בית נאמן לעם היהודי המבהיר לנו – לכל אדם אישיות משלו, תכונות אופי והתנהגות המאפיינת דמותו ותכונותיו. שהרי לכל אחד מבניו היה אופי שונה מאחיו. מכאן אנו לומדים חכמת חז”ל – חנוך לנער ע”פ דרכו, כל אחד זכאי לכלים חינוכיים המתאימים לו. יעקב עסוק כל הזמן בבנייתו של יעקב לדורות, להפיכתו של יעקב – ליעקב אבינו. יעקב שראוי לרשת את הארץ את ארץ ישראל ולממש ההבטחה של בורא עולם לאברהם אבינו – הוא הראשון שמעמיד את עם ישראל על שנים עשר שבטים – כדי לרשת את ארץ ישראל. והכל בשליחות רוחנית ואמונית. נאמר על יעקב ‘איש תם יושב אהלים’, איש ישר והגון המלא רוחניות, הלומד כל הזמן – כדי לחדד מוחו התורני. כן מציין הנביא מיכה – ‘תתן אמת ליעקב חסד לאברהם’. ‘האמת’ מייחדת את יעקב. תורת ישראל היא נצחית – אינה משתנה. המציאות לעומתה משתנה כל הזמן. יעקב הנחשב לאיש תורה – איש אמת, לעומתו עשו – כאיש שדה – נחשב למציאות זמנית ומשתנה. לימוד התורה החדירה בו אופי של אמת. התשתית הבסיסית והיצוקה של העם היהודי, של תורת ישראל בנויה על ‘תתן אמת ליעקב'” (ד”ר יחיאל שרמן, ‘מבוא לפרשת תולדות’).

 

שאלות מנחות:

  • מהי הדמות המצטיירת מן הקטע ומהן תכונותיה?
  • כיצד התכונות מתבטאות ביחס לנקודת מבט לאומית (כלומר מבט שיוצא מה’אני’ ומסתכל על כלל הציבור הישראלי והיהודי בעולם) ? האם הן חשובות גם היום?
  • האם האבות מתווים קו מנחה לדורות, או שמא הם סיפור שהיה בעבר ואינו משפיע על עתידנו כעם?
  • כיצד אנו יכולים לסגל לעצמנו נקודת מבט לאומית הממשיכה את מהות מידות האבות כפי שראינו בקטעים?

 

 

נספח 3 –

קטע קריאה

 

הביטו אל האופק 
אל המקום שבו מתחברים 
מים ושמיים.
הביטו אל האופק 
ושאפו תמיד להגיע אליו,
אל מקום החיבור.
וכשתגיעו אליו
תגלו שבעצם נקודת האופק התרחקה,
ושוב תביטו אל המקום 
שבו מתחברים מים ושמיים 
ושוב תשאפו להגיע אליו.
כי זו מטרת האדם,
להתקדם הלאה,
ולשאת מבט אל האופק.

דעתך חשובה לנו