מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

"ללכת ללכת כמה שאפשר" – הליכה בדרך התנועה

דרך ההליכה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

: אחרי שהבנו מהו עניין ההובלה בעזרת נקודת המבט המהותית-לאומית –השליחות – ניגע בהבנת הדרך שבה אנו כתנועה עושים זאת.

מטרות הפעולה

 

  1. החברים יבררו את משמעות הדרך בתפיסת התנועה.
  2. החברים יבררו מהן התכונות הנדרשות מאדם ההולך בדרך לאור תפיסות תורה ועבודה.
  3. החברים יציעו דרכי התמודדות עם מצבים שבהם הדרך מגיעה למשבר, על ידי שימוש בתכונות הנדרשות מאדם המוביל בדרך.

ציוד נדרש:

שאלות למסלולים, כרטיסיות עם מצבים.

 

מהלך הפעולה:

 

שלב א:

 

אפשר לפתוח את הפעולה בשתי צורות:

 

  • בניית מסלול מכשולים שיש בו שאלות (נספח 1) שעל המתמודדים לענות עליהן מהר ככל האפשר כדי להמשיך.
  • כל החברים עומדים בשורה – ובכל פעם תשאלו שאלה (נספח 1). מי שענה נכון יתקדם צעד, ומי שלא – יישאר במקום. הראשון שיגיע לצד השני של החדר הוא המנצח.

 

מטרת המשחקים: חוויית התהליך שעוברים כדי להתקדם בדרך.

 

שאלו את החברים:

  • מה המטרה – להגיע מהר לסוף או לעבור את כל השאלות בדרך?
  • האם התהליך משמעותי למטרה הסופית? האם הוא מסייע? מקשה? מאט?

 

סכמו:
הדרך משמעותית ומהותית לתוצאה. בדרך האדם לומד על עצמו, מכיל את המציאות ומגלה אותה לאט לאט, מנתח ובוחן אותה, וכך בונה בעצמו ידע וכוח נוספים ומרחיב את היכולת לפעול פעולה מדויקת ובוגרת יותר. כמו כן כשאנו עוברים דרך כדי להשיג תוצאה מסוימת התוצאה הופכת למיוחדת יותר, שהרי כל אחד יכול פשוט ללכת לצד השני של החדר; אבל מי שהגיע לצד השני בזכות שענה נכון על כל השאלות בדרך יצר משמעות לתוצאה הסופית.

 

  • מה אפשר לעשות כדי להפוך את הדרך למשמעותית? מה זה דורש מאיתנו? (תשובות לדוגמה: לעשות נקודות עצירה בדרך שבהן אנו מעבדים מה התהליך שעברנו עד עכשיו, לפקוח את העיניים, ללכת בנחת ולספוג את מה שקורה.)

 

שלב ב:

 

קראו את הקטעים המצורפים (נספח 2) ודונו עליהם. נסו להפגיש את החברים עם משמעות המושג ‘דרך התנועה’. בני עקיבא הולכת בדרך תורה ועבודה; המציאות הנפשית של אדם הפועל ברבדים אלו תלויה לא מעט בסבלנות, בתהליך של קמעא-קמעא, בשייכות לקבוצה מכלל ודאות בנוגע לכך שיש ‘תקווה לאחרית’.

 

 

שלב ג:

 

 

אחרי שהבנו מהי הדרך ומהם מרכיביה בנוגע לתורה ולתנועה, נפגיש את החברים עם הקשיים העלולים לצוץ בתהליך וננסה יחד למצוא פתרונות ולהתגבר עליהם.

 

חלקו כרטיסיות, שבכל כרטיסייה מצב המעלה שאלה.

 

  • תמיד מדברים איתנו על חשיבות לימוד התורה, ואני ממש אוהב ללמוד וזה באמת נראה לי חשוב מאוד, אבל כשזה מתנגש לי עם דברים אחרים קשה לי לוותר. הרי בסוף זה לא משנה אם אלמד עוד דף גמרא או אלך עם חברים לים…
  • כרגע הפחד תוקף אותי בכל מקום: אני מפחדת להסתובב ברחוב, ללכת לקניות, לעלות לאוטובוס. חוסר הביטחון מחלחל עמוק ולא מרפה, ואני כבר מדמיינת שכל ערבי מוציא עליי סכין. מציאות החיים נהייתה מטורפת – איך חיים ככה?
  • כמה כבר אפשר לחכות לבית מקדש? למציאות של טוב מוחלט? השנה בתשעה באב כבר לא הצלחתי להתחבר באמת לאובדן. גם ככה אני לא מבינה מה זה אומר… אז למה לסבול בגלל זה שלושה שבועות?
  • החברה החילונית דומיננטית מאוד בכל רובדי החיים, והרצון שלנו הוא לרומם את המציאות ולקדשה. כיצד אנו יכולים לפעול במציאות ולהגדיל את נוכחות הקודש וההלכה? כיצד אפשר לרומם את החול?

 

במוצאי שבת פתחו קבוצה בווטסאפ, ובמהלך השבוע כל אחד יעלה אליה רעיונות וישתף בה פתרונות שעולים לו בנוגע לנושאים שדיברתם עליהם. תפקידכם הוא לתפעל את הקבוצה במהלך השבוע הזה: לשלוח כתבות שקשורות לעניין, לשאול שאלה יומית, לצטט ציטוטים של מגוון אישים וכדומה.


 

נספחים

 

נספח 1 –

שאלות למסלול המכשולים

 

  1. באיזה תאריך הוכרז על הקמת מדינת ישראל?
    ה’ באייר תש”ח
  2. מתי נכנס עם ישראל לארץ בפעם הראשונה?
    בימי יהושע
  3. מי עמד בראש העולים לארץ בעלייה הראשונה מגלות בבל?
    זרובבל
  4. איזו מלחמה פרצה לאחר הכרזת המדינה?
    מלחמת העצמאות
  5. מה שוחרר במבצע יפתח?
    אצבע הגליל
  6. איזו דרך נפרצה במבצע נחשון?
    תשובה: הדרך לירושלים
  7. באיזו עיירה מתרחשת עלילת הסרט ‘טוביה החולב’?
    אנטבקה
  8. מה שוחרר במבצע עובדה?
    אילת והערבה
  9. באיזה מבצע הועברו שיירות לירושלים?
    הראל
  10. מה היה שמה הקודם של מדינת תאילנד?
    סיאם
  11. מהו הספר הראשון בקובץ כתובים, ומהו האחרון?
    הספר הראשון בקובץ כתובים – תהילים, האחרון – דברי הימים ב.
  12. “הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ”, שיר של רחל המשוררת. מה שמו?
    זמר נוגה
  13. בן כמה היה יוני רכטר כאשר הלחין את השיר ‘דמעות של מלאכים’?
    16
  14. איזה שיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הילדים הראשון?
    ‘למה ככה’
  15. מיהי הדמות על השטר של 100 ש”ח?
    יצחק בן צבי
  16. לחמש מדינות זכות וטו במועצת הביטחון של האו”ם: רוסיה, ארה”ב, סין… מהן שתי המדינות הנוספות?
    בריטניה וצרפת
  17. איזו מדינה שוכנת בתוך עיר?

הוותיקן

  1. זִמְרִי היה מלך בישראל. כמה זמן מלך?
    שבוע
  2. בבגרותו גילה טרזן את שמו האמיתי. מהו?

ג’ון קליינטון

  1. מהו הצבע העליון בקשת?
    אדום

 

 

 

נספח 2 –

מקורות

 

  1. תהליכיות וחיפזון

המהר”ל, נצח ישראל פרק מז

 

ומפני ההבדל הזה שיש בין גאולה ראשונה ובין גאולה אחרונה, נאמר בגאולה ראשונה “ואכלתם אותו בחפזון כי בחפזון יצאת ממצרים”. ובגאולה אחרונה כתיב (ישעיה נב, ב) “כי *לא* *בחפזון* *תצאו* משם וגו'”, *ולמה* החלוף הזה. ובמכלתא (שמות יב, יא) *”כי* *לא* *בחפזון* תצאו”, לפי שנאמר בגאולת מצרים “ואכלתם אותו בחפזון”, זה חפזון מצרים. רבי יהושע בן קרחה אומר, זה חפזון ישראל. אבא חנן אומר, זה חפזון שכינה, אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר (שיה”ש ב, ח) “קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים”. יכול אף לעתיד [לבוא] כן יהיה בחפזון, תלמוד לומר “כי לא בחפזון תצאו”, עד כאן. וביאור ענין זה, כי מפני שהגאולה הראשונה לא היתה גאולה נצחית, שהרי לא היו נגאלים רק לשעה. וכך היה ענין הגאולה גם כן, דומה לאור הברק שנראה ברקיע לשעה, ומיד עובר. ולא היתה הגאולה הראשונה דבר תמידי קיים. ולפיכך היה יציאתם בחפזון גם כן, כי כל דבר שאינו קיים תמידי הוא עובר במהירות לשעה. אבל הגאולה אחרונה, שהוא גאולה נצחית מבלי שנוי כלל, רק תמיד קיים. ולכך לא יהיה לדבר זה חפזון, כי החפזון מורה על דבר שהוא לשעה, וירא שמא יעבור הזמן, לכך ממהר מעשיו. אבל דבר שאינו לשעה, אינו ממהר. והדברים האלו מבוארים מאוד. והתבאר לך ענין החבור הנצחי שיהיה לעתיד במהרה בימינו אמן.

 

  • על פי הקטע, מה ההבדל בין גאולה ראשונה לשנייה?
  • מהו לדעתכם הקשר בין חיפזון לגאולת שעה ובין תהליך ארוך לגאולת נצח?
  • מדוע יש ערך גדול כל כך לעבודה תהליכית ואיטית המזמנת גאולת נצח?

 

 

  1. שייכות ומשמעות התורה ועבודה בנושא האחדות

 

הרב צוקרמן, הספד

על פרשתנו, או יותר נכון בפרשתנו, פרשת אמור, יש אמרה מעמיקה של הזהר, שעליה אנחנו רוצים לתת את הדעת, ולהשתדל גם להבין אותה. על הדבר הזה שאנחנו אומרים בתפילת מנחה, “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”, אומר על זה הזהר: “בארץ אינון גוי אחד”, בארץ ישראל עם ישראל הוא גוי אחד, בחוצה לארץ אין עם ישראל נחשב כגוי אחד. ואיך אמר אותו רשע: “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים” – כשהוא בין העמים, הוא מפוזר ומפורד. ולא רק מפני שהיהודי האמריקאי צריך להיות לויאלי לאמריקה, והיהודי הרוסי צריך להיות לויאלי לרוסיה, והיהודי הצרפתי צריך להיות לויאלי לצרפת, ומשום כך גם קורה לעיתים, וזה בהיסטוריה שלנו לצערנו קרה הרבה הרבה פעמים, שהנה יהודי עומד מול יהודי, כי זה לוחם למען צרפת וזה לוחם למען גרמניה; אבל לא רק מבחינה זו, אלא מבחינת מהותה של האומה הישראלית, בחוצה לארץ הם אינם גוי אחד, אלא עם מפוזר ומפורד.

 

מה עושה אותנו לגוי אחד? יש שני דברים – א”י או תורתה. ואני מדגיש בכוונה ‘תורתה’, יכולתי לומר ‘התורה’ וזה גם נכון, התורה עושה אותנו לגוי אחד גם כשלא היינו עדיין בארץ ישראל, אלא היינו בדרכנו לא”י – התורה עשתה אותנו לגוי אחד. ובאמת, לפני קבלת התורה, “ויחן שם ישראל כנגד ההר”, אומר על זה רש”י: “כאיש אחד בלב אחד”. קבלתה של התורה, או אולי אפילו במילים אחרות, ההכנה לקבלת התורה, הפכה את האומה הישראלית כאיש אחד בלב אחד, וזהו המשמעות האמיתית של עם אחד. בשעה שאנחנו לא נמצאים במצב של כאיש אחד בלב אחד, אין אנחנו עם אחד, אלא מפוזר ומפורד. יתר העמים, הם גם נחשבים עם כשהם אינם כאיש אחד בלב אחד. אגב, הגאון מוילנא כבר העיר על כך, שגם על המצרים כתוב בתורה דבר, אלא שם כתוב “בלב אחד כאיש אחד”, ואומר על זה הגאון, אצל אומות העולם המטרה לפעמים הופכת אותם לאיש אחד – כשיש מטרה משותפת, כשיש עניין משותף. האומה הישראלית – לא מטרה, לא עניין, אלא במהותה היא כאיש אחד בלב אחד. על כן אצל מצרים נאמר “בלב אחד כאיש אחד”, כי הלב האחד, הרצון האחד אז, הרדיפה אחרי ישראל כל אחד ואחד מתוך המחשבה שלו להציל את ממונו, זה הפך אותם להיות כאיש אחד; אבל ישראל שעמדו מול ההר, “ויחן שם ישראל”, החניה הייתה כאיש אחד, וזהו שיצר את הלב האחד.

 

  • מהו הגורם המאחד אותנו?
  • מדוע האיחוד קורה דווקא במדבר? האם יש משמעות לדרך, לתהליך שהוא הגורם לאיחוד? אם כן, מהי המשמעות?
  • מדוע חשוב להיות שייכים לא רק בהגדרה אלא גם בלב?
  • לדעתכם, האם השייכות מובילה למחויבות ומשמעות?
  1. ודאות ובטחון בגאולה

 

שו”ת חת”ם סופר, יו”ד סי’ שנו

אי אפשר לו בשום אופן להאמין שתהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת, ושאם יפול היסוד תפול החומה, חלילה […] ושנאמר אילו היו ח”ו חטאינו גורמים שיגרש ה’ אותנו גירוש עולם […] המפני זה רשאים הם [=ישראל] לפרוק עול מלכות שמים או לשנות קוצו-של-יוד אפילו מדברי רבנן? חלילה! אנחנו לא נעבוד ה’ לאכול פרי-הארץ ולשבוע מטובה – לעשות רצונך אלהי חפצתי, ועכ”פ ועל כל אופן עבדי ה’ אנחנו, יעשה אתנו כרצונו וחפצו; ואין זה [=ביאת המשיח] עיקר ולא יסוד כלל לבנות עליו שום בנין. אך כיוון שעיקר יסוד הכל – להאמין בתורה ובנביאים, ושם מובטחת גאולתנו האחרונה […] א”כ מי שמפקפק על הגאולה הרי כופר בעיקרי האמנת התורה והנביאים.

 

  • מה אומר החת”ם סופר בקטע על ודאות הגאולה? מאין הוא מביא אסמכתא לכך?
  • האם יש חשיבות להיות בטוח בגאולה? האם ה’ משפיע על המציאות היום-יומית אם אנחנו בטוחים בגאולה או לא?
  • מה לפי הקטע גורם ודאות וביטחון?

דעתך חשובה לנו