מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

לקחת אחריות על חיי

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
מערך
1/3
  • וידאו
  • מתאים ליום חול
8 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבינו כי האחריות על חייהם מוטלת עליהם בלבד.
  2. החניכים יתמודדו עם דילמות רלוונטיות מהחיים הקשורות ללקיחת אחריות על החיים.
  3. החניכים ייפגשו עם סיפורים אמיתיים בהם ניכר כי על האדם לקחת אחריות על עצמו.

מהלך הפעולה

שלב א’-

נתחלק לקבוצות. כל קבוצה קיבלה דילמה (נספח מס’ 1). עליהם לדון ביניהם מה דעתם בעניין ומה הם היו עושים בסיטואציה כזו. לאחר מכן נחזור למעגל וכל קבוצה תספר על הדילמה איתה נפגשו ומהו הפתרון לדעתם.

 

לאחר דבריהם, נסביר שיש משותף בין כל הדילמות- כולם מסירים מעצמם אחריות, או מפילים את האחריות על משהו אחר. אולם בסופו של דבר, הדרך בה החיים שלהם ייראו- זו אחריות שלהם בלבד! למשל הבחור שהתעצבן כי לא התקבל לאוניברסיטה- בסופו של דבר אם יתייאש מכך- הוא בעצמו יהיה זה שיפסיד מכך, כיוון שלו לא יהיה מקצוע. לא אף אחד אחר… לא יעזור לזרוק האשמות ואחריות על אנשים אחרים.

 

שלב ב’-

נראה לחניכים את הסרטון על אנשים שמעשנים- https://www.youtube.com/watch?v=VLDUVJraDD8

(בסרטון רואים אנשים שמעשנים אך לא מוכנים להביא לילדים קטנים אש. הם אומרים להם: “סיגריות זה הזבל הכי גדול בעולם, אם הייתי יכול הייתי זורק את זה!”)

 

נשאל את החניכים: מה גורם לאנשים להתנגד לכך כל כך מצד אחד, ומצד שני להמשיך בזה בעצמם? מדוע האנשים חייכו כאשר ראו את הפתק בסיום?

 

שלב ג’-

נכתוב על שלט את מילות המשנה באבות מפי הלל הזקן: “הוא היה אומר: אם אין אני לי- מי לי, וכשאני לעצמי- מה אני, ואם לא עכשיו- אימתי”. נשאל את החניכים מה אומר להם המשפט הזה, ואיך הוא קשור לכל מה שעברנו בפעולה עד עכשיו.

 

נסביר לחניכים שאם אני לא אדאג לעצמי- אף אחד לא יעשה זאת במקומי. האחריות היא רק עלי. איך שאני רוצה שהחיים שלי ייראו- זוהי בחירה שלי ולא של אף אחד אחר. באחריותי הדבר.

 

נספר לחניכים על הלל הזקן (זה שכתב את המשנה איתה נפגשנו), שלא נתנו לו להיכנס ללמוד תורה בבית המדרש כי לא היה לו כסף. מה עשה? עלה לגג והקשיב מהחור של הארובה! למרות הסיכון הגדול שבכך. הוא יכול היה לומר: ‘רציתי ללמוד תורה אבל לא נתנו לי, לא אשמתי’. אבל הוא לקח אחריות על החיים שלו. הוא ידע- אם אני רוצה ללמוד תורה, זו אחריות שלי! צריך להשקיע, לעבוד!

 

שלב ד’-

נשמיע לחניכים את השיר “בסוף העולם” של אהוד מנור ונחלק את מילות השיר (נספח מס’ 2). נבקש מכל אחד לבחור שורה מתוך השיר שהכי דיברה אליו ונגעה בו, ולהסביר מדוע.

 

סיכום

בפעולה ראינו כיצד פעמים רבות אנו יכולים להטיל אחריות על אחרים שבגלל הדברים לא הצליחו כמו שרצינו. אבל מסתבר שכל האחריות טמונה בנו. כל אחד מקבל את המציאות כמו שהיא, ועכשיו עליו להחליט מה הוא עושה בנדון, איך הוא משנה את פני הדברים. האחריות לחיים שלנו- טמונה בכל אחד מאיתנו.

 

נספחים

נספח מס’ 1- דילמות:

  • פיקדו בן 18.5, סיים כיתה יב’ והתגייס לצה”ל. כל חבריו בשכונה לא התגייסו וכל השבוע יושבים יחד. כל הזמן הם מנסים לשכנע אותו ש”יעזוב שטויות” ויצטרף אליהם. בנוסף לכך, פיקדו רוצה לעבוד כדי לפרנס את עצמו, ולכן מתלבט האם לערוק (-לא להגיע) מהצבא.

 

מה הייתם עושים במקומו?

 

  • חמישי בערב, כל החבר’ה חזרו מהצבא ומהפנימיות. היה לך שבוע ממש גרוע! בא לך להתפרק ולשכוח הכל. חבר מתקשר ושואל אם אתה רוצה לצאת איתם לשתות. אתה מודע לסכנות ולהשלכות, אבל כולם הולכים. אתה רוצה לשבת עם החברים, ליהנות ולהתפרק.

 

מה הייתם עושים?

 

  • אלצ’ו בן 21- סיים צבא, קיבל את המענק הכספי ובינתיים מסודר מבחינה כלכלית. בלילות הוא יושב עם החבר’ה עד מאוחר, בבקרים ישן עד הצהריים, נהנה מהחיים.

 

האם יש בכך בעיה? יש צורך בשיפור?

 

  • אסממאו בן 24, רוצה להתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית. אתמול קיבל מכתב עם תשובה שלילית- והחליט לא ללכת ללמוד. “תמיד דופקים את השחורים! גזענות! זה בגלל שאני נראה שונה”.

 

מה אתם אומרים? מה הייתם עושים במקומו?

 

  • סלמטאו בן 17, לומד בכיתה י’ בתיכון גדרה. ההורים שלו לא יכולים לסייע לו בלימודים כיוון שאינם יודעים טוב עברית. מצד שני, הם גם לא מסוגלים לממן לו שיעורים פרטיים. הוא טוען: “זו לא אשמתי! גם ככה אני לא אצליח, אף אחד לא עוזר לי! עדיף שכבר מעכשיו אצא לעבוד”, ועוזב את הלימודים.

 

מה דעתכם?

 

  • טלסו בן 20, הוא ממש רוצה לשמור שבת, אולם כל האחים שלו לא שומרים: שומעים מוזיקה בחדר, רואים טלוויזיה. הוא באמת רוצה לשמור שבת- אולם זה לא תלוי בו. כולם בבית מקשים עליו.

 

מה יעשה?

 

נספח מס’ 2-

בסוף העולם / מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אושרת

אתה תוכל לשכוח

את כל הימים הרעים

ובקלות למתוח

שעה למיליון רגעים.

אתה תוכל לברוח

מאביך, מאימך ומשימך

אך אפילו בסוף העולם

לא תוכל לברוח מעצמך.

אתה תוכל לפתוח

עוד פרק חדש בחיים

אתה תלמד לבטוח

באור, בריחות בצבעים.

תמיד תוכל לברוח

מאביך, מאימך ומשימך

אך אפילו בסוף העולם

לא תוכל לברוח מעצמך.

אז תיקח את עצמך בידיים

ואל תעזוב.

תיקח את עצמך בידיים

חזק וקרוב.

ותמצא כמו כולם

את הסוף המושלם

שנקרא לאהוב

בסוף העולם.

אתה תתחיל לצמוח

על אף צלקות ופצעים.

אתה תוכל לצרוח

את כל מה שטוב ונעים.

אתה תפסיק לברוח

מאביך, מאימך ומשימך

כי אפילו בסוף העולם

לא תוכל לברוח מעצמך.

אז תיקח את עצמך בידיים…

דעתך חשובה לנו