איתור סניפים וכפרי בוגרים
וידאו
מתאים ליום חולנתחלק לקבוצות. כל קבוצה קיבלה דילמה (נספח מס’ 1). עליהם לדון ביניהם מה דעתם בעניין ומה הם היו עושים בסיטואציה כזו. לאחר מכן נחזור למעגל וכל קבוצה תספר על הדילמה איתה נפגשו ומהו הפתרון לדעתם.
לאחר דבריהם, נסביר שיש משותף בין כל הדילמות- כולם מסירים מעצמם אחריות, או מפילים את האחריות על משהו אחר. אולם בסופו של דבר, הדרך בה החיים שלהם ייראו- זו אחריות שלהם בלבד! למשל הבחור שהתעצבן כי לא התקבל לאוניברסיטה- בסופו של דבר אם יתייאש מכך- הוא בעצמו יהיה זה שיפסיד מכך, כיוון שלו לא יהיה מקצוע. לא אף אחד אחר… לא יעזור לזרוק האשמות ואחריות על אנשים אחרים.
נראה לחניכים את הסרטון על אנשים שמעשנים- https://www.youtube.com/watch?v=VLDUVJraDD8
(בסרטון רואים אנשים שמעשנים אך לא מוכנים להביא לילדים קטנים אש. הם אומרים להם: “סיגריות זה הזבל הכי גדול בעולם, אם הייתי יכול הייתי זורק את זה!”)
נשאל את החניכים: מה גורם לאנשים להתנגד לכך כל כך מצד אחד, ומצד שני להמשיך בזה בעצמם? מדוע האנשים חייכו כאשר ראו את הפתק בסיום?
נכתוב על שלט את מילות המשנה באבות מפי הלל הזקן: “הוא היה אומר: אם אין אני לי- מי לי, וכשאני לעצמי- מה אני, ואם לא עכשיו- אימתי”. נשאל את החניכים מה אומר להם המשפט הזה, ואיך הוא קשור לכל מה שעברנו בפעולה עד עכשיו.
נסביר לחניכים שאם אני לא אדאג לעצמי- אף אחד לא יעשה זאת במקומי. האחריות היא רק עלי. איך שאני רוצה שהחיים שלי ייראו- זוהי בחירה שלי ולא של אף אחד אחר. באחריותי הדבר.
נספר לחניכים על הלל הזקן (זה שכתב את המשנה איתה נפגשנו), שלא נתנו לו להיכנס ללמוד תורה בבית המדרש כי לא היה לו כסף. מה עשה? עלה לגג והקשיב מהחור של הארובה! למרות הסיכון הגדול שבכך. הוא יכול היה לומר: ‘רציתי ללמוד תורה אבל לא נתנו לי, לא אשמתי’. אבל הוא לקח אחריות על החיים שלו. הוא ידע- אם אני רוצה ללמוד תורה, זו אחריות שלי! צריך להשקיע, לעבוד!
נשמיע לחניכים את השיר “בסוף העולם” של אהוד מנור ונחלק את מילות השיר (נספח מס’ 2). נבקש מכל אחד לבחור שורה מתוך השיר שהכי דיברה אליו ונגעה בו, ולהסביר מדוע.
בפעולה ראינו כיצד פעמים רבות אנו יכולים להטיל אחריות על אחרים שבגלל הדברים לא הצליחו כמו שרצינו. אבל מסתבר שכל האחריות טמונה בנו. כל אחד מקבל את המציאות כמו שהיא, ועכשיו עליו להחליט מה הוא עושה בנדון, איך הוא משנה את פני הדברים. האחריות לחיים שלנו- טמונה בכל אחד מאיתנו.
מה הייתם עושים במקומו?
מה הייתם עושים?
האם יש בכך בעיה? יש צורך בשיפור?
מה אתם אומרים? מה הייתם עושים במקומו?
מה דעתכם?
מה יעשה?
בסוף העולם / מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אושרת
אתה תוכל לשכוח
את כל הימים הרעים
ובקלות למתוח
שעה למיליון רגעים.
אתה תוכל לברוח
מאביך, מאימך ומשימך
אך אפילו בסוף העולם
לא תוכל לברוח מעצמך.
אתה תוכל לפתוח
עוד פרק חדש בחיים
אתה תלמד לבטוח
באור, בריחות בצבעים.
תמיד תוכל לברוח
מאביך, מאימך ומשימך
אך אפילו בסוף העולם
לא תוכל לברוח מעצמך.
אז תיקח את עצמך בידיים
ואל תעזוב.
תיקח את עצמך בידיים
חזק וקרוב.
ותמצא כמו כולם
את הסוף המושלם
שנקרא לאהוב
בסוף העולם.
אתה תתחיל לצמוח
על אף צלקות ופצעים.
אתה תוכל לצרוח
את כל מה שטוב ונעים.
אתה תפסיק לברוח
מאביך, מאימך ומשימך
כי אפילו בסוף העולם
לא תוכל לברוח מעצמך.
אז תיקח את עצמך בידיים…