איתור סניפים וכפרי בוגרים
לאחר שבנינו את הבסיס והבנו שיש לנו אחריות וכוח להיות אנשי חזון, ננסה לגעת באחת הנקודות המשמעותיות שהתנועה חרתה על דגלה, והיא היחס שבין תורה לעבודה. נתחיל עם יעקב ויצחק אבינו, שעסקו גם הם במושגי התורה והעבודה והיחס הנדרש ביניהם, נחבר אותם לימינו אנו וכמובן נקשר אותם אל תנועת בני עקיבא. בירור הנושא הספציפי הזה הוא חשוב ומסובך כאחד. הדיון על משמעויות התורה והעבודה כיום קיבלו גוון שונה מהיחס אליהם בעבר, ולכן הגדרת המושגים כקשורה לחיינו העכשוויים היא הבסיס להצליח לגעת בחברים ולתת להם נקודות מחשבה כלפי דרך החיים שלהם.
הכנות וציוד נדרש:
.
.
.
.
שחקו ‘הפס’ – מתחו קו על הרצפה ועל כולם לעמוד מצדדיו. הקריאו כמה אמירות, וכל מי שמסכים עם האמירה או חי לפיה יתקדם וייעמד על הפס. לפני כל אמירה יחזרו כולם לעמוד בצדיו.
.
האמירות:
.
.
נסו להנגיש את המושגים ‘תורה’ ו’עבודה’ למציאות שלנו היום – פזרו על הרצפה תמונות של: אברך לומד תורה, חלוץ, קצין בצבא, חבר מחתרת, תלמיד בבית ספר, איש עסקים, רב , רכז בבני עקיבא, איש נותן פרח וכד’ (נספח).
.
שאלו את החברים: מהי לדעתכם תורה כיום? מהי לדעתכם עבודה היום?
.
המטרה היא להפריך את הסטיגמה שהמושגים נוגעים רק למייבשי ביצות ולחברי מחתרות בעבר, ושגם היום יש נושאים רבים השייכים לתחום. גם קצין בצבא, מורה, חקלאי ביהודה ושומרון הוא איש עבודה, ורב, אברך ואנשי חינוך מבטאים את מושג התורה.
.
חשוב מאוד שהחברים יחשבו בעצמם מה לדעתם מבטאים המושגים היום; כל אחד יכול להתחבר לצדדים שונים שקרובים אליו יותר, וזה נפלא, העיקר ליישר קו עם הדרישה של המציאות מאתנו בימים אלו ולא להתרפק על מה שהיה בעבר.
.
.
יעקב הוא דמות תנ”כית שכבר בימי בראשית שימשה מקור לדיון על היחס בין התורה לעבודה. בקשו מהחברים להקריא את הקטע שלהלן ופתחו סביבו דיון קצר על היחס הנגלה בין התורה לעבודה לפי יעקב ויצחק אבינו:
.
הנה יעקב אבינו היה ‘איש תם יושב אהלים’ על התורה ועל העבודה, ואם כן למה נתפעל יצחק ממה שעשו היה שואלו ‘כיצד מעשרין את התבן’, וכדומה? הרי אף אם עשו שאל זאת באמת ולא במרמה, במה נחשב דבר זה לעומת עבודת יעקב אבינו? אלא שיצחק היה סבור שיעקב הוא איש בטלן ואינו בקי ברמאות, וכמו שכתב רש”י: “איש תם – כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם”, ולכן אין זו רבותא שהוא עוסק בתורה ובעבודה, אבל עשו היה ‘איש שדה’ ועוסק בענייני העולם, ואף על פי כן שאל ‘כיצד מעשרין’ וכו’, על כן היה זה חשוב ליצחק יותר מעבודת יעקב הליכה בין עולמות – תורה ועבודה. ולפיכך כשבא עשו אחר כך וסיפר ליצחק את מעשה הערמה שעשה לו יעקב בברכות, אמר אז יצחק: עכשיו אני רואה שיעקב בקי בענייני רמאות עוד יותר ממך ואף על פי כן הוא עוסק יומם ולילה בתורה, אם כן הרי הוא חשוב יותר ממך לכן ‘גם ברוך יהיה’ (בעל חידושי הרי”מ, סיפור מפי חתנו).
.
.
.
הקריאו את השאלה שלהלן:
.
שאלה: שמעתי יותר פעם אחת שהתורה היא תורת חיים, כלומר היא מתחברת אל החיים ומשתלבת בהם. זהו רעיון נפלא, אני מאוד מזדהה אתו. הוא תרם להעמקת הקשר שלי לתורה ולמצוות. אבל יש הלכות אחדות שאינן מסתדרות עם החיים שלי. אולי אצל אחרים זה שונה, אבל אצלי הן מתנגשות עם החיים ואני לא מתחבר אליהן. מה לעשות? שמעתי פעם שהתורה נועדה לשרת את החיים, ולא להפך. האם זה נכון?
.
שאלו:
.
.
הקריאו את התשובה:
.
תשובה: תורתנו היא תורת חיים. היא תורת חיים לא רק מפני שאנו מצווים לחיות חיי תורה ולא רק מפני שתוכנם המרכזי של חיינו הוא התורה, אלא מפני שאנו מאמינים שיש לתורה זיקה עמוקה לחיים. היא אינה מנותקת מהם אלא משתלבת בהם ברמה הבסיסית ביותר. שני פנים לתורה. הפן האחד הוא שמימי. התורה היא נשגבה ועליונה, מרחפת מעל האדם, שורשה בשמי השמים, היא “גזירת מלך” כלשונו של המהר”ל. אך קיים גם פן שני. התורה נפגשת עם האדם, עם הווייתו האנושית, עם הרגשותיו וכמיהותיו. היא מתחברת עם האדם. לכן גדולי ישראל לא נמנעו ממתן טעמים פשוטים ו’אנושיים’ למצוות. הם ידעו שמצוות התורה מלאי סודות כמוסים שאין האדם מסוגל לחשוף, אבל הם רצו להדגיש שהתורה מתחברת עם החיים, היא מסייעת לעיצוב נפש בריאה ולבניין חברה תקינה, ואפילו דואגת לשמירת בריאות הגוף. רבים התפלאו על טעמי המצוות לרמב”ם הכוללים נימוקים ריאליים ואנושיים. לדוגמה, כתב הרמב”ם (ב’מורה נבוכים’) שהחֵלֶב נאסר באכילה מפני שהוא מזיק לבריאות. האם זהו כל טעם האיסור?! ודאי שלא. אבל הרמב”ם רצה להדגיש שהתורה היא תורת חיים, משתלבת אפילו עם חיי הגוף של האדם, על אחת כמה וכמה עם חייו הנפשיים, השכליים והרגשיים. רעיון זה איננו רק אמירה עקרונית יפה. הראי”ה קוק זצ”ל סובר שהוא חובה. כלומר, האדם נדרש להרגיש שהתורה היא תורת חיים ולחוות את הקשר הטבעי של התורה עם החיים. הרב משתמש במונחים: מוסר טבעי או ‘דרך ארץ’. וזו לשונו: “המוסר בטבעיותו, בכל עומק הודו וכוחו האיתן מוכרח להיקבע בנפש ויהיה מצע לאותן ההשפעות הגדולות הבאות מכוחה של תורה” (אורות התורה, יב ב). הרב מדגיש שצורך זה מתייחס לא רק לכלל התורה אלא ל”כל דבר של תורה” (שם, שם, ג). כמובן, קיימות רמות נוספות של קיום התורה, חלקן נשגבות ונפלאות, המבטאות את העיקרון שהמצוות הן “גזירות מלך” המתנשאות מעל הארץ, אבל מדגיש הרב שיש לבסס אותן על אדני הארץ (שאל את הרב, אתר כיפה).
.
.
מושגי ‘תורה’ ו’עבודה’ אינם סותרים זה את זה, להפך – הם משלימים ומרחיבים זה את זה. האדם אינו יכול לחיות חיי מעשה משמעותיים ללא תורה שמלווה אותו, מעמיקה אותו, מעצימה ומכוונת, וכן אדם שלומד תורה אך אינו מגשים, בחיי היום-יום השוטפים שלו את מסירות העשייה, את המצוות, שהתורה אינה נעשית בשר מבשרו בטבעיות – גם הוא מחסיר חלק גדול מדרך החיים האמתית והמשמעותית.
.
.
הקריאו את המכתב שכתב הרב קוק לחברי התנועה באחד מכינוסיה:
.
ב”ה. יום י”א לחדש ניסן תרצ”ד. יקירי לבבי “בני עקיבא”. עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי, ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר. חזקה מאד היא תקותי שאתם תדעו איך לשאוב ממעיני הישועה, שבכלל הם הולכים ונפתחים לישראל וארצו. לרוחו ורגש חירותו, למרות כל הסבוכים, המעצורים והצרות ברוח ובחומר שהננו בתור חלק מכלל ישראל סובלים כל כך מהם בפרק המעבר של הזמן הקשה הזה. ממעינות האלה, תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים, להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו. מרבי עקיבא אורן של ישראל אשר בשמו אתם נקראים בבחינת איגודכם, היו נא מכוונים לשלשת הסימנים המציינים לנו לדורות את קדושתו העליונה, שהם: ראשית אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי, הדעה היסודית שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם זאת התורה שהיא “חיינו ואורך ימינו”. השנית ההכללה “כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא” פלגים רבים הולכים וזורמים, מתניתין, תוספתא, ספרי, ספרא וכו’ אבל הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא (עיין סנהדרין פ”ו). התורה תורת חיינו כל פלגיה המתגלים ברוח וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים, ולאחדם עם מקורם הברוך לנצח אנו נדרשים. נברך בתורה תחילה ונמצא את הארץ אשר אבדה לנו על אשר לא ברכו בתורה תחלה (עיין בבא מציעא פ”ה). והשלישית היא מדת רבי עקיבא המיוחדה, שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה, להיות לנו לאור עולם, התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל, ובר כוכבא נפל ועמו נפל ישראל בבחינת חירותו הלאומית, בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא, ולא תקום פעמים צרה, ולא לחנם לחם ישראל מלחמת קיומו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל. לכו אחים ובנים חביבים בכח זה, בכח ד’ גואל ישראל, אל ירך לבבכם, אל תערצו מכל קולות של צווחות וקל גסים. ד’ עמנו, ובשמו ותורתו נדגול ונעשה חיל, לקרבת גאולתנו ופדות נפשנו, בישע צור ישראל אשר הננו לעדי עד עמו וצאן מרעיתו. בברכה, חיים, שלום, חדות רוח וקושט סלה. נאמן אהבתכם אברהם יצחק הכהן קוק (זרעים שנה א, חוברת א, תרצ”ז).
.
.
.
השיר ‘איזון’ של חנן בן ארי מבטא באופן עמוק ויפה מאוד את הפערים בחיינו. שילוב התורה והעבודה אינו מתרחש רק בפער בין לימוד תורה בישיבה ליישוב הארץ; המאבק הפנימי דורש איזון כמעט בכל תחום בחיים. מתוך השיר נסו עם החברים להבין כיצד המושגים פוגשים אותנו כיום בפרט ובכלל, והאם אנחנו יכולים ליצור איזון אמתי שיצליח להוביל אותנו לחיי תורה משמעותיים מספקים ומלאים ברוח עשייה לאומית.
.
איזון (חנן בן ארי)
.
אני חושד שנעשיתי בינוני
דווקא אחרי שכבר חשבתי שאני
מתעלה באופן לא זמני
באה המציאות ועוררה את זיכרוני
אני אדם, מעפר באתי ולעפר אני אשוב
הרוח המנשבת בי קרירה
בכל מצב שמנסה אני לשמור על הגרוב
אני מקדים או מאחר בפעימה
.
אני צריך כיוון, איזון
כדי לצאת מהניוון
מינון
בין רוח–נפש–נשמה
בין הרצון לעשייה
אש–רוח–מים–אדמה
בין היראה לאהבה
.
האם אפשר להיות קדוש
ולהישאר נורמלי?
להיות חופשי
בלי לעשות כל מה שבא לי
להתבגר
ולהישאר טוטלי
להתאבד על החלום באופן רציונלי
למצוא ת’רגש בשגרת הריפיט
לשים תחפושת ולזכור ת’תכלית
ליצור פאנק-היפ-הופ ולשמור על הביט
ושעדיין יקראו לזה מוזיקה יהודית?
מכל הגלויות מהן הגעתי
אפשר ליצור יבשת
אפגניסטן, הונגריה ופרס המתחמשת
אני רוצה מיזוג
הופך הפכים לזוג אבל בשביל שזה יהיה תענוג
.
אני צריך כיוון…
.
הנפש לא פראיירית
ואת מה שחשבת שחסכת
ברבות השנים היא תגבה ממך עם ריבית של משכנתא
תאזן את הכוח
שלוט בלב עם המוח
ואז תוכל להשתחרר
ולזרום
ולחלום…
.
אתה צריך אשפוז
חפוז
אחינו אל תהיה שבוז
תזוז
מן העצבות אל השמחה
מחידלון לעשייה
תצא מתוך ההפכה
משעבוד לגאולה
אתה צריך אשפוז
.
.
Teacher writing on a Chalkboard Clipart
