איתור סניפים וכפרי בוגרים
בפעולה הזו ייפגשו החברים עם הנחות היסוד שלהם כדתיים-לאומיים ויבררו מאיזה עולם רוחני הן שואבות. הם יבדקו האם הם מכירים את הדמויות העומדות בבסיס התורה ואת כתביהן, ישאלו האם הם מסכימים עם הדרך שהם צועדים בה, מה לדעתם צריך לחדד בה ומה מושלם בעיניהם כמו שהוא, וידברו על האיזון בין אמונה בצדקת הדרך לבין ענווה ללמוד מדרכים אחרות.
היא פוקדת אותנו פעם בשבוע, במלוא הדרה ואורה. מביאה איתה את הנשמה היתרה. כן זוהי שבת.
לשבת הרבה מטרות וכוונות, אך נודה על האמת, שלעיתים היא עוברת אצלנו ככה.
בפעולה הזו נשים את הזגש על התרבות המשפחתית בשבת. כיצד זו באה לידי ביטוי דווקא בשבת, והאם אנו נותנים דעתנו על כך.
הרב צבי יהודה הכהן קוק היה נוהג לומר שהעולם כולו עומד על “שני אל”פים”: אהבה ואמונה.
כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לעולם, נוצרת בו גם אמונה בעולם. כשאדם מגלה בתוכו אהבה כלפי עצמו, נוצרת בו גם אמונה בכוחות ובטוב שבו. כשאדם מגלה בתוכו אץ האהבה לעם ישראל, נוצר בו גם אמון שכל יהודי הוא טוב ומסוגל לטוב. כשאדם מגלה בתוכו את האהבה לקיום מצוות, נוצרת בו גם האמונה שהמצוות משפיעות עליו לטוב.
כסיום למערך זה אנחנו מבקשים להבין שאהבה איננה רק רגש שאדם מרגיש בתוכו או תודעה שאדם מבין בשכלו. אהבה קובעת את דפוס הפעולה בה אדם מתנהל בעולם. אדם אוהב מרגיש שייכות לעולם שסביבו ועל כן מבקש להשפיע עליהם, אדם אוהב מרגיש שייכות לערכים ועל כן מבקש לאחוז בהם – אבל אדם אוהב לעולם ינהג בדרך של אהבה, בדרך שמאהיבה את עצמו ואת עולם הערכים שלו על הסובבים אותו.
לאחר שבנינו את הבסיס והבנו שיש לנו אחריות וכוח להיות אנשי חזון, ננסה לגעת באחת הנקודות המשמעותיות שהתנועה חרתה על דגלה, והיא היחס שבין תורה לעבודה. נתחיל עם יעקב ויצחק אבינו, שעסקו גם הם במושגי התורה והעבודה והיחס הנדרש ביניהם, נחבר אותם לימינו אנו וכמובן נקשר אותם אל תנועת בני עקיבא. בירור הנושא הספציפי הזה הוא חשוב ומסובך כאחד. הדיון על משמעויות התורה והעבודה כיום קיבלו גוון שונה מהיחס אליהם בעבר, ולכן הגדרת המושגים כקשורה לחיינו העכשוויים היא הבסיס להצליח לגעת בחברים ולתת להם נקודות מחשבה כלפי דרך החיים שלהם.
יש סניפים בארץ ובעולם, יש פעולות ויש טיולים, יש כפרי סטודנטים, גרעיני נח”ל, גרעיני שינש”ינים, גרעיני שירות לאומי, יש קהילות בוגרים… התנועה לא מפסיקה לפעול כל הזמן, ובכל כך הרבה מישורים! שבת תנועה זו הזדמנות לעצור לרגע, להתבונן על המפעל הגדול הזה ולשאול את עצמנו: מה זו בעצם תנועת בני עקיבא? מה ערכי היסוד שלה? מה החידוש שלה בעולם? בפעולה זו נכיר את הערכים עליהם מושתת התנועה ואליהם היא מחנכת. נתמקד במושג “תורה ועבודה”, נבין את הייחודיות שלו ואת המשמעות שלו לחיים שלנו.
לכאורה אלו נושאים נדושים וברורים, אבל מתוך העמקה ומבט קצת שונה ננסה להבין יחד למה בכלל כדאי לנו להילחם על הארץ. האם משתלם להישאר כאן? מה המדינה הזאת נותנת לנו? האם אנחנו בכלל צריכים להיות נאמנים למנהיגי הממשל כיום? נעמיק במטרה השלישית בחוקת התנועה: “חינוך לאהבת עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, להזדהות עם מדינת ישראל ולנאמנות לה כמדינה יהודית ודמוקרטית”, וננסה לחשוב כיצד אנחנו מצליחים להעמיק את האהבה מול השנאה הגדולה המנפצת את עמנו ואת מדינתנו.
לכל אחד מאתנו יש עצמיות, ייחודיות, אבל היופי שבייחודיות הזאת הוא שרק כשאנחנו יחד אפשר לשים לב אליה, להעשיר זה את זה ולהעניק זה לזה מהייחודיות שלנו.
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
לאחר שהכרנו את יהודי ברית המועצות נעמיק את ההיכרות עם הערכים המרכזיים של החברה הזו, נגלה את הצדדים המשותפים שיש לנו ונלמד כיצד השונות בין האוכלוסיות גורמת לגיוון ולעניין ואף מוסיפה לחברה הישראלית.
בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. כל שנה מחדש אנו נפגשים בימים אלו עם ההבנה שהכוח טמון בידיים שלנו. במסגרת של חורבן בית המקדש, ובימים של מאבקים ומחאות בארץ ובעולם, הענן הזה- של שנאת החינם- מרחף מעלינו ודורש שנשים אליו לב. בפעולה זו ננסה יחד להבין מה המשמעות של אהבת חינם מול שנאת חינם, ויחד לראות כיצד אנו יכולים לעורר ולהרבות אהבה בכדי להשפיע טוב על המציאות ולקרב גאולה.
כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן. כשאנחנו פועלים יחד אנחנו מתחזקים, בונים חוסן, נהיים לאגרוף אחד חזק בלתי מנוצח. אנחנו מגלים בימים אלו שאנחנו אחים אמיתיים, שברגע האמת כולם כולם נמצאים, עוטפים ומחבקים. כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים… אבל ביחד.
: פעולה זאת היא הראשונה במערך הקצר של זהות אידאולוגית, ובה נעסוק בבירור סולם הערכים המרכיב את אישיותנו כנוער וכפרטים, את סדר העדיפויות הערכי, וכן נברר מהי האידאולוגיה והדרך של התנועה ואיך היא נראית מנקודת מבטם של החברים.
סולם הערכים שלנו מורכב מערכים רבים ונדמה כי הוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. האם הסולם שלנו ושל הסביבה שלנו זהה?
בני עקיבא באה לשנות. ערך ההגשמה הוא אבן דרך בדרכה של התנועה, ובשביל להגשימו יש לחנך מגיל צעיר לתודעת שליחות, להבנה שמדובר במשימת חיים. נרצה שבפעולה הקרובה החניכים יצאו בתחושת שליחות גדולה לפעול מכוח התנועה ומהערכים שאליהם היא מחנכת, כשבראשם הססמה ‘תורה ועבודה’.
האידאולוגיה של הציונות הדתית ושל תנועת בני עקיבא מושתתת על שלושה יסודות: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. כל צלע במשולש הערכים חשובה בפני עצמה, ויחד הן יוצרות משולש איתן. יסודות אלו משפיעים על אורח חייו היום-יומי של כל אחד מבני הציונות הדתית, מתווים דרך ומציבים משימות לציבור כולו. בירור דרכה של בני עקיבא ושל הציונות הדתית בסיסי לכל אחד מאיתנו כדי לבחור נכון את בחירותיו על פי השקפתו.
בפעולה הראשונה במערך למדנו על משפחת עם ישראל ועל הקשר שלנו לכל יהודי. בפעולה זו נלמד להכיר את אוכלוסיית ברית המועצות מקרוב יותר. מי היא באמת? נסיר את הקטלוגים ואת התיוגים שהיו לנו ונתחבר אליה ממקום נקי ואוהב.
עם ישראל הוא עם אחד, ואנחנו בתנועה רוצים לחזק את האחדות בתוכו. בהמשך לפעולה הקודמת, שדיברה על הקשר בתוך העם, נרצה בפעולה הזו לקחת את הקשר צעד קדימה. להכיר קבוצה נוספת בעם שלנו בלי לשפוט אותה שיפוט חיצוני ושטחי. בפעולה זו נכיר לעומק את האוכלוסייה החרדית.
עם ישראל הוא עם אחד, ואנחנו בתנועה רוצים לחזק את אחדותו. בהמשך לפעולה הקודמת, שעסקה בקשר בתוך העם, נרצה בפעולה הזו לקחת את הקשר צעד קדימה ולהכיר קבוצה נוספת בעם שלנו בלי לשפוט אותה שיפוט חיצוני ושטחי. בפעולה זו נכיר לעומק את האוכלוסייה החרדית
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
לאחר שהבנו שמשפחת עם ישראל מורכבת מגוונים שונים ומקהילות שונות נרצה לגעת בקהילה מסוימת – יהדות התפוצות. נרצה ללמוד עליה ולהכיר את המאפיינים שלה, איך אנו מתייחסים אליה ומי היא באמת. נרצה לגעת בה באמת, בלי סטיגמות ובלי הכללות.
בפעולות הקודמות עסקנו בחיבור לחברה החרדית כדי לחזק את האחדות בעם ישראל. בפעולה זו נכיר לעומק את הערכים המרכזיים בציבור החרדי כדי להגביר אצל החניכים את ראיית הטוב ולבסס את המכנה המשותף בינינו לבינם.
ציוד נדרש: נספחים מודפסים
“מתחילים הכי חזק, ולאט ולאט מגבירים”.
זה הזמן לפעול למען החיבור בין חלקי העם, לקבל אחריות וליזום מעשים המקרבים ומדגישים את היותנו משפחה אחת גדולה, אוהבת ומלוכדת.
בפעולה זו, החותמת את המערך, נרצה להביא לידי מעשה את מה שלמדנו בפעולות הקודמות, שבהן דיברנו על חשיבות האחדות בעם ישראל. ננסה להפוך את ההיכרות עם החברה החרדית ואת הרצון לחיבור עימה למשהו פרקטי שאפשר להתחיל ליישם החל ממחר בשבט, בקבוצה, או כאנשים פרטיים.
אי-שם בגלות הרחוקה לפני הרבה שנים חלמו אנשים רבים על גאולה, על שיבה לארץ ועל הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. אך התנועה הציונית המעשית הייתה בראשיתה תנועה חילונית כמעט לגמרי, וציבור שומרי התורה והמצוות בעם ישראל חוו קושי גדול מולה. חלום השיבה לארץ התממש אחרת מכפי שחלמו אלפיים שנות גלות. בפעולה הראשונה בחודש ארגון נתבונן במתח שבין התקווה והאידיאל השלם לבין התממשותו במציאות.
ערכי העשייה שמשתנים מעת לעת בעטיין של התמורות שחלות במרוצת הדורות, מותירים אותנו, נוער שמנסה להגשים ולתרום לבניין העם והארץ, מבולבל חסר מעש ותוהה, האם עדין ישנו קשר בין הרעיונות שמייצגת הסיסמא תורה ועבודה ובין דרכה המעשית. למה, אם כן, הפער קיים? האם אפשר אחרת?
האם אנו מכירים את התנועה אליה נכנסנו זה עתה? פעולה לשבטים זרעים ונבטים, בואו נתחיל מהתחלה…
החניך יכיר באחריותו על בטיחותו ובטיחות סביבתו בדרך והחניך ייחשף לנקודת מבטו של הנהג ולמגבלותיו
החל מסיומה של מלחמת העולם השנייה החלו ניסיונות שונים לקביעת ימי זיכרון והנצחת השואה. חלקם היו קשורים לקהילות יהודיות מסויימות (כמו יהודי הונגריה שיום הזיכרון שלהם נקבע בכ’ בסיוון) חלקם לגטאות מסויימים ועוד. בשנות ה50′, שנים מעטות לאחר הקמת המדינה, עלה הרצון בכנסת ישראל לקבוע יום זיכרון ממלכתי לשואה. סביב שאלה זו התנהל ויכוח עקרוני בין אנשי השמאל הציוני (מפ”ם, אחדות העבודה, הקיבוץ המאוחד) לבין אנשי הציונות הדתית (‘המזרחי’, המפד”ל)
ויכוח זה העלה שאלות מהותיות – איך יוצרים זיכרון קולקטיבי? מהם הדברים עליהם יש לתת את הדגש? מה צריך להיות מקומו של המרד בגטאות בזיכרון הקיבוצי הישראלי וכו’.
ויכוח זה נגע בשאלות עומק של החברה הישראלית והשפיע רבות על עיצוב דמותה ועל עיצוב זיכרון השואה.
בפעילות זו נכיר את העמדות השונות שעלו בשאלת קביעת יום זיכרון ממלכתי לשואה, ונעלה שאלות על עיצוב הזיכרון ומשמעותו.
“…היה גם חצי זוג תפילין של יד שהיה כל היום בתנועה. הילדים היו מניחים אותו ומתפללים. פעם החליפו בעד כיכר לחם ספר משניות והיו לומדים משניות. קבוצת ילדי בעלז למדו שיעורים כסדרם כמעט בכל יום…” (מ. אליאב, אני מאמין).
בתוך כל התופת הנוראית הזו, התעקשו יהודים בתקופת השואה להקפיד על שמירת מצוות. למה? מה יש בתורה ובמצוות שגורם ליהודים רבים כל כך לאחוז בהם אפילו תמורת חייהם? בפעולה נעסוק בשאלות אלו ונראה כיצד כל זה יכול להשפיע על חיינו כיום.
“[…]היה גם חצי זוג תפילין של יד שהיה כל היום בתנועה. הילדים היו מניחים אותו ומתפללים. פעם החליפו בעד כיכר לחם ספר משניות והיו לומדים משניות. קבוצת ילדי בעלז למדו שיעורים כסדרם כמעט בכל יום” (מ’ אליאב, אני מאמין).
בתוך כל התופת הנוראית התעקשו יהודים בימי השואה להקפיד על שמירת מצוות. למה? מה יש בתורה ובמצוות שגורם ליהודים רבים כל כך לאחוז בהן אפילו תמורת חייהם? בפעולה נעסוק בשאלות אלו ונראה כיצד כל זה יכול להשפיע על חיינו כיום.
בחודש האחרון העמקנו את ההיכרות שלנו עם הזהות היהודית שלנו ושל הסובבים אותנו. עסקנו במקום של התורה בזהות הזאת ובחשיבות של לימוד תורה על ידי כל אחד ואחד מעם ישראל. ליישום המערך יצא השבט לפעילות משותפת עם קבוצה נוספת סביב עם ישראל, ארץ ישראל, לימוד תורה או ערך יהודי מסוים. בפעולה זו החניכים יבחרו את אופי הפעילות ויתכננו אותה.
אילו היינו מספרים לסבא של סבא שלנו שאנו בתנועת נוער דתית בארץ ישראל, חיים בביטחון ומדברים עברית, הוא לא היה מאמין לנו. דורות רבים חלמו על מציאות שאנו סבורים שהיא מובנת מאליה. בפעולה זו נפנה את המבט להתגשמות חלום התורה פה בארץ, נתבונן במה היא באה לידי ביטוי ונלמד כיצד קידם אותה הרב חיים דרוקמן זצ”ל.
– כן כן גם לך!
– לי ??????
-כן, כן גם לך יש השפעה
– אבל אני לא סופר, לא במאי ואפילו לא רב
– התרבות היהודית מתעצבת על ידי רבנים, סופרים ואנשי רוח.
ולכן יש לכל אחד מאתנו תפקיד משמעותי בעיצוב התרבות, ובייחוד תרבות הפנאי שלנו.
(במהלך יחידה זו נתייחס בעיקר לתחומי תרבות הפנאי בהם עסקנו בתחנות (מוזיקה , טלוויזיה, עיתונות וגיבורי תרבות).
מהו חלום?
בדף מקורות זה נדון בשאלה מהו חלום בכלל: האם חלום קשור רק ללילה או שאפשר לחלום גם ביום? האם חלום נמצא בשליטתנו? ומה ההבדל בין חלום משמעותי לפנטזיה?
לאחר שראינו בפעולות הקודמות את הצלחת תהליך הגאולה על אף המחלוקות שקדמו לו, ואולי בזכותן, ואת חשיבותן של מחלוקות אלו לעם ישראל, בפעולה הזאת ננסה להתמודד עם המציאות המפולגת שאנו חיים בה כיום. מאחורי הדעות והקבוצות השונות עומדים אנשים שיש לנו ברית משותפת איתם מעצם היותם יהודים, וכולנו יחד אחראים לפעול להמשך תהליך הגאולה. המחלוקות כנראה יימשכו תמיד, אך עלינו לשאול את עצמנו: כיצד נוכל לחיות יחד על אף קיומן?
בפעולה הראשונה במערך למדנו על משפחת עם ישראל ועל הקשר שלנו לכל יהודי. בפעולה זו נלמד להכיר מקרוב יותר את העולים מברית המועצות. מי הם באמת? נסיר את הקטלוגים ואת התיוגים שהיו לנו ונתחבר אליהם ממקום נקי ואוהב.
אני לא חילוני, וגם לא חטאתי כל כך הרבה, אז תכל’ס- אין לי כל כך הרבה מה לחזור בתשובה. התשובה לא נועדה בשבילי… האמנם???
לקראת יום גוש קטיף נכיר לחניכים את גוש קטיף ואת מפעליו, ננסה להבין את חשיבותו של יום זה ואת הערך המוסף שלו ובסופו של דבר נקבל עלינו משהו לאור הפעולה שחווינו. נבין במהלך הפעולה כי מה שאנחנו רוצים לשמר מגוש קטיף הוא את המהות, את הערכים ואת דרך החיים של התושבים. דברים אלו רלוונטיים היום, שכן העשייה והפעילות נמשכים, וגם הערכים ודרך החיים של תורה ועבודה שהיו בגוש קטיף.
דווקא במלחמה של האור מול החושך, של הטוב, המוסר והצדק אל מול רוע גמור, קריאת ההננו שלנו בקרב חברי בני עקיבא היא ביחד! אנו מבקשים לפעול מתוך אחדות בתוכנו ובתוך עמנו לאור ההבנה שהיא זו שמחזקת אותנו ובעז”ה רק ביחד ננצח. עם ישראל מתגלה באחדותו בימים אלה ואנחנו נוסיף לעלות עוד קומה באחדותנו, להתחזק ולחזק בה.
לאחר שהבנו שמשפחת עם ישראל מורכבת מגוונים שונים ומקהילות שונות, כעת נרצה לגעת בקהילה מסוימת: ביהדות התפוצות. נרצה ללמוד עליהם ולהכירם – את המנהגים והמאפיינים שלהם, איך אנו מתייחסים אליהם ומי הם באמת. נרצה לגעת בהם באמת, בלי סטיגמות ובלי הכללות.
“מתחילים הכי חזק, ולאט ולאט מגבירים”. זה הזמן לפעול למען החיבור בין חלקי העם, לקבל אחריות וליזום מעשים המקרבים ומדגישים את היותנו משפחה אחת גדולה, אוהבת ומלוכדת.
בפעולה זו, השלישית במספר, נעסוק בנושא קבלת עול מצוות בהיבט מעשי ורעיוני. נבחן את רעיון המחויבות מכמה כיוונים ונעסוק במשמעות הקבלה לעומת החובה.
אביזרים: חבילת כוסות, תנ”ך
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
“את אחיי אנוכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (בראשית לז, טז). כולנו מכירים את סיפור יוסף ואחיו. כולנו יודעים לתמוה על השבטים שהתנכרו לאחיהם. אך האם יכול להיות שגם אנחנו מתנהגים כך לפעמים? מתנכרים לחלקים מסוימים בעם? לא מבינים את החשיבות שבאחדותנו? האם אנו מבינים שכל חלקי העם הם אחינו ובשרנו, ועלינו לבקש את החיבור איתם? בפעולה זו נעסוק בקשר החזק והעוצמתי של עם ישראל ונבקש ליצור חיבור בין חניכינו לבין אוכלוסיות שונות בעם.
בפעולות הקודמות עסקנו בחיבור לחברה החרדית כדי לחזק את האחדות בעם ישראל. בפעולה זו נכיר לעומק את הערכים המרכזיים בציבור החרדי כדי להגביר אצל החניכים את ראיית הטוב ולבסס את המכנה המשותף בינינו לבינם.
הנושא השנתי הוא נפש יהודי הומייה, אבל מה זה אומר הומייה? בפעולה זו ננסה להבין כיצד המושג המיה מבטא בעצם כוח פנימי שמניע את האדם לפעול בעולם. המיה היא הקול המעורר אותנו לחיות חיים של חיבור, של השייכות שלנו כפרטים אל העם, תהליך שפועם ומדרבן אותנו לחיות חיי משמעות וחיי מעשה.
“שלומית בונה סוכת שלום”. מכירים את השיר? ובכן, מסתבר שהמשוררת ידעה על מה היא מדברת. בפעולה זו נלמד לימוד חווייתי על חג הסוכות ועל הקשר שלו לשלום וחיבור בעם ישראל. נדבר על מגזרים, סטיגמות ואיך הקורונה קשורה לזה. יהיה מעניין.
כמו שכולנו יודעים דוגמא אישית היא אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר בתהליכים חינוכיים. אחרי כל המילים, כל הפעולות וכל המשחקים נעשה לחניכים שלנו: מה שבאמת עובר ומשפיע זה האישיות שלנו בעצמה.
מה שנעשה ומה שנאמר כשזה לא מתבטא בהתנהגות שלנו בחיי היום יום – לא יוכל לעולם לעבור אל החניכים… מתסכל? אולי, אבל אמיתי וגם מכריח אותנו המדריכים להיות תמיד בתהליך של התקדמות והתפתחות אישית שהיא מפתח להדרכה ולהשפעה על החניכים שלנו.
ההבנה הזו מלווה אותנו גם במערך זה ועל כן כסיכום לעיסוק באהבת עם ישראל, אנחנו מבקשים ביחידה זו להפגיש את החניכים עם מספר מודלים ודמויות בהיסטוריה היהודית שיכולות להיות עבור כולנו דוגמא אישית לאהבת ישראל.
“עמדתי בתוך מעגל גדול של אנשים ששרו בקול רם: “עם ישראל חי, עם ישראל חי” ניסתי להרגיש מה אני חושב על המשפט הזה: מה זה בכלל עם ישראל? והאם הוא באמת חי? כן, אני יודע שמשה ורבקה וזיו ואופיר ורחלי ושי הם יהודים וכולם חיים ונושמים. אבל עם ישראל, הוא עם חי? כשאני פותח את החדשות לפעמים נראה לי שהעם הזה בתהליכי גסיסה מתקדמים..
בתוך המחשבות המייאשות האלה, התנוצץ בי לפתע זיכרון: נזכרתי בימי המלחמה האחרונה בה דגלי ישראל עם הכתובית אנחנו ננצח, מילאו את תחנות האוטובוס, נזכרתי במשלוחי האוכל והממתקים ששלחו נשים מכל הארץ לחיילים וליושבים במקלטים, נזכרתי בכאב שפילח את ליבי בכל פעם ששמעתי על חייל שנפל ואפילו לא הכרתי את שמו וישר ידעתי: עם ישראל חי!!!!”
לאחר שביחידה הקודמת עסקנו בהבנה שהציווי “ואהבת לרעך כמוך” מצווה עלינו לחיות בו יש אכפתיות ואהבה בין אדם לרעהו, ננסה ביחידה זו לרומם את ההבנה הזו אל המושג: עם ישראל. המושג עם הוא מושג מופשט שייתכן ומורכב להבנה לחניכים צעירים בשבט ניצנים, ובכך זאת ננסה.. נזכור ונבין שבשעות משבר מתגלה בתוך העם שלנו האחדות והאכפתיות שביקשנו ביחידה הקודמת, ונבין שמה שמתגלה בשעת קושי קיים שם בעצם תמיד מאחורי כל הקליפות של המריבות והוויכוחים של השגרה.. נחזיר את האמונה שלנו בחיותו של עם ישראל וממילא נגדיל את האהבה שלנו אליו.
“[…]היה גם חצי זוג תפילין של יד שהיה כל היום בתנועה. הילדים היו מניחים אותו ומתפללים. פעם החליפו בעד כיכר לחם ספר משניות והיו לומדים משניות. קבוצת ילדי בעלז למדו שיעורים כסדרם כמעט בכל יום” (מ’ אליאב, ‘אני מאמין’).
בתוך כל התופת הנוראית של ימי השואה התעקשו יהודים להקפיד על שמירת מצוות. למה? מה יש בתורה ובמצוות שגורם ליהודים רבים כל כך לאחוז בהן אפילו תמורת חייהם? בפעולה נעסוק בשאלות אלו ונראה כיצד כל זה יכול להשפיע על חיינו כיום.
מהי תרבות? מהו אדם תרבותי? האם יש אדם שאין לו תרבות או שאינו תרבותי? התרבות סובבת את כל חיינו, ואנחנו תורמים לה ונתרמים ממנה כל הזמן. בפעולה זו ילמדו החניכים מהי תרבות וכיצד הם משפיעים עליה.
הנושא של הקיץ הוא ‘משפחת עם ישראל’ בדגש על היכרות, חיבור ואחריות משותפת עם האוכלוסיות האלה: חרדים, יהדות התפוצות ויהודי ברית המועצות.
כדי ליצור היכרות מיטבית עם אותן האוכלוסיות עלינו להעמיק בערכים הראשוניים המאחדים את עמנו מראשיתו – אהבת העם וכל איש מישראל.
לפניכם דף לימוד המאגד פסקאות שונות העוסקות בערכים האלה כדי להעמיק ולחזק בנו את הצורך וההכרה בחיבור לאותן אוכלוסיות.
“את אחיי אנוכי מבקש”. אנחנו, חברי תנועת בני עקיבא, מכירים היטב את האידאל שלנו: אהבה אמיתית ועמוקה לכל ישראל, יהודי באשר הוא, בארץ ובגולה, דתי וחילוני, עולה או ותיק. מנקודת מוצא זו התנועה יוצאת להיכרות קטנה עם שלוש קבוצות בעם ישראל: יהדות התפוצות, החברה החרדית ויהודי ברית המועצות, ומתוך היכרות זו נלמד לאהוב באמת זה את זה ונגדיל את האחדות בעם.
בפעולה זו, החותמת את המערך, נרצה להביא לידי מעשה את מה שלמדנו בפעולות הקודמות, שבהן דיברנו על חשיבות האחדות בעם ישראל. ננסה להפוך את ההיכרות עם החברה החרדית ואת הרצון לחיבור עימה למשהו פרקטי שאפשר להתחיל ליישם החל ממחר בשבט, בקבוצה, או כאנשים פרטיים.
בקיץ הזה בחרנו להכיר וליצור שותפות וחיבור עם אוכלוסיות שאנו לא מכירים מספיק עד היום. אוכלוסיות אלו (יהודי ברית המועצות, יהדות התפוצות וחרדים) מהוות נתח גדול מאוד מעם ישראל, והגיעה העת להתחיל לפרוץ את המחסומים, סטיגמות ומרחקים שבינינו. אנו נמצאים עתה בתחילת התהליך, ויחד אתכם, נציגנו הפרוסים בכל הארץ, אנו מבקשים להתחיל בצעדים של היכרות וחיבור. מאחר והנושא הוא חדש בתנועה, אנו שולחים אתכם לעבודת שטח, בדרכי נועם ובזהירות, למצוא את האנשים שישמחו לשתף פעולה ולקדם יחד איתנו מפגשים משותפים.
בבואנו למפגש עם אוכלוסיות אלו, חשוב לזכור את הדגשים הבאים:
– היכרות נטו: מטרת המפגש היא היכרות ולא שכנוע. כלומר אנו רוצים לשמוע את הצד השני ולא לנסות לגרום לו להיות כמונו. באותה מידה חשוב לערוך תיאום ציפיות כנה שגם הצד השני לא ינסה ‘לגייר’ אותנו לצד שלו.
– שיח מכבד: בשיח בינינו מטרתנו להעלות על נס את המשותף בינינו שיכול ליצור חיבור ולא להדגיש את המחלוקות. אם כי, מותר לדבר גם על השנוי במחלוקת בדרכי כבוד ובשיח נקי ונעים.
בקיץ הזה בחרנו להכיר וליצור שותפות וחיבור עם אוכלוסיות שאנו לא מכירים מספיק עד היום. אוכלוסיות אלו (עולי ברית המועצות, יהדות התפוצות וחרדים) מהוות נתח גדול מאוד מעם ישראל, והגיע העת להתחיל לפרוץ את המחסומים, סטיגמות ומרחקים שבינינו. אנו נמצאים עתה בתחילת התהליך, ויחד אתכם, נציגנו הפרוסים בכל הארץ, אנו מבקשים להתחיל בצעדים של היכרות וחיבור. מאחר והנושא הוא חדש בתנועה, אנו שולחים אתכם לעבודת שטח, בדרכי נועם ובזהירות, למצוא את האנשים שישמחו לשתף פעולה ולקדם יחד איתנו מפגשים משותפים.
בבואנו למפגש עם אוכלוסיות אלו, חשוב לזכור את הדגשים הבאים:
– היכרות נטו: מטרת המפגש היא היכרות ולא שכנוע. כלומר אנו רוצים לשמוע את הצד השני ולא לנסות לגרום לו להיות כמונו. באותה מידה חשוב לערוך תיאום ציפיות כנה שגם הצד השני לא ינסה ‘לגייר’ אותנו לצד שלו.
– שיח מכבד: בשיח בינינו מטרתנו להעלות על נס את המשותף בינינו שיכול ליצור חיבור ולא להדגיש את המחלוקות. אם כי, מותר לדבר גם על השנוי במחלוקת בדרכי כבוד ובשיח נקי ונעים.
יום האחדות נוסד על ידי משפחות פרנקל, שער ויפרח לזכר בניהם נפתלי, גיל-עד ואיל הי”ד, מתוך רצון לשמר ולהרחיב את תחושת האחדות הגדולה שפיעמה בעם ישראל אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים. בפעולה זו נבין את כוחה של האחדות ואת יכולות השפעתה, ניחשף לסיפורי אחדות ונברר את הצורך בחיבור בין אנשים ובין קהילות.
לפעמים נדמה שהתורה היא מושג גבוה ומרוחק ששייך לקבוצות ספציפיות בלבד, למי שלומדים אותה או ששומרים מצוות. בפעולה זו נראה שהתורה היא נחלת הכלל ושלכל אחד ממש יש חלק מיוחד בה, חלק שאין לו תחליף. נכיר בבשורה שיש ליהדות להביא לחברה הישראלית: כאשר אחד מאיתנו או קבוצה מסוימת מרגישים שהם לא שייכים לתורה, התורה של כולנו חסרה.
החניך יפנים את מורכבות דרך תורה ועבודה וילמד שדרך תורה ועבודה שואפת ל100% בכל תחום!
לאחר בניית זהות אישית ועיצובה, העמקה ובירור של מרכיביה ובחירה להשתייך אליהם, אנו מבקשים להרים מבט ולבחון איך הזהות הזו מתקבלת בעיני החברה – לא מתוך מקום קטן שמחפש אישור אלא מתוך מקום מבורר שרוצה להשמיע בשורה עמוקה לסביבתו.
במפגש הראשון נדבר על תוויות (סטיגמות) בכלל. תווית משייכת תכונות מסוימות לקבוצה שאליה היא מוצמדת. הרבה פעמים התווית הזו אמיתית ומגיעה מתוך בחירת הזהות הקבוצתית ועיצובה, אך לעיתים היא עלולה להיות שטחית וחיצונית, לחטוא לאמת או לגרום להחמצת מהות הקבוצה. לכן יש חשיבות רבה כל כך לבירור הזהות העמוק שעשינו: הוא מסייע לנו לבחור באמת, ומתוך כך גם להשפיע על תפיסת הזהות שבחרנו.
