איתור סניפים וכפרי בוגרים
“תוך כדי הארוחה הוא היה מקשיב לרדיו, לשיעורי התנ”ך של נחמה ליבוביץ, ואומר לי שאלמד כמוה” (עדינה בר-שלום על אביה, הרב עובדיה יוסף). מעבר לשיטת הלימוד הייחודית של נחמה, בעצם לימוד התורה שלה פתחה נחמה פתח לנשים רבות אחריה ללמוד ולעסוק בתורה. בפעולה הזו נרצה לברר מה הניע את נחמה ומה היה מצב לימוד התורה הנשי בתקופתה. נוסיף ללמוד עליה ועל דרך פעולתה ונתחבר גם אנחנו למטרה הגדולה שלה: חיבוב התורה על לומדיה.
ציוד נדרש: נספחים רלוונטיים
שלב א –בשלב הזה נרצה לברר עם החניכים מה היה החידוש בלימוד התורה הנשי שהביאה נחמה מתוך הבנה של המצב באותה תקופה. היא הבינה שבקרב נשות ישראל התורה נשארה מאחור בעוד הרבה תחומי דעת אחרים התקדמו והתפתחו.
חלקו את החניכים לשתי קבוצות: קבוצה אחת הולכת על שתי רגליים והקבוצה השניה עומדת על רגל אחת. העמידו את החניכים בשורה, עמדו בקצה החדר, מול החניכים, ושאלו חידות (נספח 1). חניך שחושב שהוא יודע את התשובה יתקדם לקראתכם שני צעדים. אם הוא צודק, הוא יקבל נקודה. בסוף המשחק החניך שירוויח את מספר הנקודות הגדול ביותר ינצח.
שאלו את החניכים:
איך היה לרוץ על שתי רגלים? ולהתקדם על רגל אחת? איזו קבוצה התקדמה מהר יותר? איך זה להתקדם רק באמצעות רגל אחת?
נראה שבאמת לא הגיוני לרוץ קדימה כשרגל אחת נשכחת מאחור. נספר לחניכים שבתקופה של נחמה זה היה המצב. הבנים רצו על שתי רגליים, עסקו בתורה ובעבודה, והבנות למדו מקצועות חול, התקדמו והשכילו, אבל רגל חשובה מאוד נשכחה מאחור: לימוד התורה!
שלב ב – תנו לחניכים רקע על התקופה: כמה שנים לפני לידתה של נחמה ליבוביץ התפתחה תנועת ההשכלה. יהודים ברחבי הגלות החלו לומדים באוניברסיטאות מקצועות כלליים ומדעים (רפואה, הנדסה, פילוסופיה ועוד). הם למדו היטב את שפת המדינה והחלו משתלבים יותר ויותר בין הגויים בגלות.
התורה עברה במהלך אלפי שנות הגלות מאב לבן, וכך המשיכה לעבור גם בתקופת ההשכלה, במקביל ללימוד מקצועות החול. הלימוד היה לימוד חי, מצורת החיים של האב, אך כמובן גם לימוד ישיר מהספר, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
אך מה יהיה עם הבנות? עד אותה תקופה היה מקובל שהבת לומדת בבית מאימה מוסר והלכות לתפעול הבית היהודי, ולא מעבר לכך. בתקופת ההשכלה הבנות כמו הבנים החלו יוצאות ללמוד באוניברסיטאות, מתפתחות בלימודים הכלליים. והתורה מה יהא עליה? פער חריף וגדול נוצר בין הידע הרחב שהיה לבנות במקצועות הכלליים לבן הידע הבסיסי והחיבור שלהן לתורת ישראל.
נחמה נולדה בתקופה הזו. היא חייתה את הפער הגדול הזה והבינה שלא יכול להיות שהנשים ישכילו במדע ולא יעמיקו בה בעת בלימוד התורה. בימיה של נחמה לא היו נשים רבות שהקדישו את חייהן ללימוד התורה, אבל נחמה שקעה באוהלה של תורה, פתחה פתח לנשים רבות אחריה להעמיק בתורה ווידאה שגם נשים אחרות יוכלו ללמוד תוך כדי עבודתן.
שלב ג – בקשו מכל חניך וחניכה לחשוב על משהו שהם אוהבים במיוחד.
שאלו:
הקריאו לחניכים קטע מריאיון שנעשה עם נחמה:
“מראיין: ומה בעצם מטרתך הכללית בעבודה זו?
נחמה: חיבוב התורה על לומדיה. יש להראות ללומד שאין התורה ספר מן הספרים שגומרים אותם, אלא שיש להפוך בה ולהפוך בה, ששבעים פנים לה ובכל פעם שאתה חוזר ולומד אותה, מתגלה פן חדש שבה, שאין באים עד חקר דבריה ואין דולים את מימיה”.
שאלו את החניכים:
בדיון עם החניכים נקפיד שהתשובות יבואו מהם, מהחוויה שלהם בלימוד תורה.
לסיכום ערכו סבב, וכל חניך וחניכה יספרו על מפגש או על רגע מתוק עם התורה שהותיר בהם רושם.
נספח 1 –
חידות תורה
הערה למדריך: התאם את רמת הקושי של החידות לחניכים. טוב שיהיו חידות שלא תהיה להם תשובה עליהן, אבל בדוק שיש מספיק חידות עליהן החניכים ידעו לענות.