קול קרא והלכתי

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה

הניחו על הרצפה דף שכתובה בו המילה “קורונה” וערכו סבב מהיר: בקשו מהחניכים לומר מילה או שתיים שמתקשרת להם עם קורונה. אמרו לחניכים שאין לחזור על אותה מילה פעמיים. אם יש מעט חניכים, ערכו כמה סבבים כאלו. גרמו לחניכים לחשוב לעומק מה הקורונה עשתה להם במילה או במשפט קצר. אם יש חניכים רבים, ייתכן שיספיק סבב אחד. המטרה היא שהחניכים יגידו מילים עמוקות יותר ממסכה, מטוש, מחלה, מגפה וכדומה. נסו לעזור לחניכים לחשוב על הקורונה גם מנקודת מבט עמוקה יותר מבחינה רגשית, נפשית ואמונית. בפתיחה נרצה שיצופו מילים כמו ‘למה’, ‘קשה’, ‘חוסר ודאות’, אולי ‘חבלי משיח’.

 

שלב א: לימוד

לאחר שבפתיחה הצפנו את התחושות שמעלה בנו המילה קורונה נרצה להעמיק את המבט שלנו על מה שהתקופה הזו הביאה איתה.

אפשרות 1: חלקו את החניכים לקבוצות של שלושה-ארבעה. חלקו לכל קבוצה את המקור (נספח 1) ובקשו מהם לחשוב על השאלות ולענות עליהן.

לאחר כמה דקות אספו חזרה את כל החניכים ובקשו מכל קבוצה לספר בכמה מילים מה הבינו.

הערה למדריכים: מומלץ לקרוא לפני הפעולה את המקור להרחבה ‘אם תלכו עמי קרי’ כדי לקבל רקע על המקור ברמב”ם.

סכמו את מה שהחניכים אמרו והוסיפו: הרמב”ם מתאר מציאות שבה צרה פוקדת את עם ישראל, והוא מנחה את העם להתפלל לה’ ולהתענות. הרמב”ם מונה שתי סיבות שבגללן מגיעות הצרות: בגלל חוקי הטבע או בגלל אוסף של מקרים שחורגים מהטבע. שתי הסיבות האלו מסירות את האחריות מהאדם וממעשיו, ולכן הרמב”ם קורא לתפוס את המציאות בדרך שלישית: המציאות מתנהלת בהתאם למעשי האדם, כלומר אם האדם עושה מעשים רעים, הוא יקבל עונש. ולכן לאדם יש אחריות גדולה למעשיו, ועליו לשים לב לקשר בין מעשיו לבין האירועים הפוקדים אותו. השאלה היא אם אכן אפשר לפרש את המציאות כולה מתוך כזו הסתכלות. האם יש לנו יכולת לנמק בהסברים רוחניים כל אירוע שפוקד אותנו? רק עצם המחשבה שיש בידינו משקפיים אלוקיים שבעזרתם נוכל להסביר את השכר והעונש במציאות היא יומרה וגאווה לא קטנה כלל!

סיימו בשאלה: ובכן, מה אנו יכולים לעשות במציאות כזו? איך אפשר להתמודד איתה בלי לנסות לפרש אותה ולהסביר אותה כך?

אפשרות 2: ספרו לחניכים כי הרמב”ם בהלכות תעניות מונה שלוש דרכים לפרש אירועים במציאות ולהתמודד עימם (נספח 1): אלו חוקי הטבע וזה מה יש, אלו חריגות מחוקי הטבע, ואירועים אלו הם תגובה על מעשי האדם.

שאלו את החניכים:

• מה משותף לשתי הדרכים הראשונות? (מסירות את האחריות מהאדם, האירועים אינם קשורים למעשיו)
• הרמב”ם אומר במפורש כי הדרך העדיפה היא הדרך השלישית. מה לדעתכם יכולה להיות המורכבות בדרך השלישית?

 

העצימו את השאלה: מה יקרה אם נתחיל לנתח כל דבר שקורה ולחשב בעקבות איזה מעשה שעשינו או לא עשינו הוא קרה? האם לנו כבני אדם יש היכולת או הזכות לחשב חשבונות ולקבוע בגלל איזה מעשה קרה אירוע מסוים?

סכמו בקצרה: לנסות להסתכל על המציאות במשקפיים אלוקיים ולמצוא קשרים בין מעשינו לאירועים הפוקדים אותנו זו יומרה די גדולה. איננו יכולים לחשב חשבונות של שכר ועונש.

סיימו בשאלה: אם ככה, מה אנחנו כן יכולים לעשות במציאות כזו? איך אפשר להתמודד איתה בלי לנסות לפרש אותה ככה? ננסה לענות על השאלה הזו בהמשך הפעולה.

אפשרות וירטואלית

 

שלב ב: משחק וראייה רחבה של המציאות

נשיב על השאלה ששאלנו בסוף השלב הקודם. נרצה שהחניכים יחוו את התחושה שכל אירוע הוא חלק ממציאות רחבה יותר שהקב”ה מנהל והוא שמחליט מה קורה בה, ולכן איננו יכולים להבין מדוע התרחש מאורע זה או אחר.

מוצעות שלוש הצעות למשחק. אפשר לבחור איזו מהן שתתאים יותר לשבט שלכם ולמצבו.

אפשרות 1: חלקו לחניכים את חלקי הפאזל (נספח 2). כל חניך וחניכה יקבלו חלק אחד או יותר, תלוי במספר החניכים. בקשו מכל אחד להרכיב סיפור קצר על התמונה שיש בחלק שלו. לאחר סבב קצר בקשו מהחניכים להרכיב את הפאזל.

אפשרות 2: חלקו לחניכים פתקי משימות (נספח 3). אמרו לחניכים כי עליהם לבצע את מה שכתוב בפתק לפי הסדר.

אפשרות 3:

גזרו את המשפטים (נספח 4). חלקו אותם לחניכים במעורבב ואמרו להם כי זהו סיפור, וכל אחד יקריא משפט ממנו. כל אחד יכול לקבל יותר ממשפט אחד. לאחר שכולם יקראו את המשפט שלהם בקשו מהם לנסות לסדר את המשפטים כך שייווצר סיפור הגיוני. לאחר כמה דקות הפסיקו אותם והקריאו את הסיפור במלואו (נספח 5).

אפשרות וירטואלית:

לאחר המשחקים אמרו לחניכים: בחלקי הפאזל, במשחק המשימות ובסיפור כל אחד מאיתנו רואה תמונה חלקית בלבד, וברור לכולנו שהכול חלק ממשהו גדול ורחב יותר. כך זה גם במציאות. האירועים סביבנו הם חלק ממשהו רחב יותר, ועל הכול ‘מפקח’ הקב”ה, המנהל אותם.

 

שלב ג: אז מה נעשה?

כעת נרצה לפתח את תפיסת העולם שנגענו בה בשלב הקודם ולעלות שלב.

הראו לחניכים תעתוע ראייה (נספח 6). תנו להם חצי דקה לזהות את שתי הדמויות בתמונה והציגו את הפסוק:

“וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה” (שמות ג, ג).

שאלו את החניכים: מה המשמעות של המילה ‘אסורה’? למה התכוון משה כשאמר אותה?

לאחר שיענו הציגו את הפירוש של רש”י למילה:

“אסורה נא” – אסורה מכאן להתקרב לשם.

הסבירו במילים שלכם: משה רואה שהסנה בוער ואיננו אוכל. הוא מבין שאם הוא רוצה להבין למה זה, הוא צריך לצאת מהמקום שבו הוא נמצא כרגע וללכת לסנה, ללכת למקום אחר. משה מקשיב, הוא שם לב שקורה כאן משהו. שמשהו עליון ממנו מנסה להעביר לו מסר. לכן הוא יוצא ממקומו והולך למקום אחר לנסות להבין מהו המסר הזה.

גם אנחנו, כאשר אנו רוצים להבין משהו שלא ברור לנו, שאנחנו לא מצליחים להבין, צריכים לצאת מהמקום שלנו, גם פיזית לפעמים ובעיקר מנטלית, וללכת למקום אחר, לשם. כשאנחנו משנים מקום אנחנו יכולים לנסות להיכנס לנעליים ולראש של מישהו אחר ולהבין את המצב ואולי אפילו למצוא לו פתרון. אבל המפתח הוא לצאת מעצמנו, מהמקום שבו אנו נמצאים. לאחר תשומת לב והקשבה למורכבויות שמביאה איתה הקורונה נוכל גם אנו להתמודד עימן, כפי שנתנסה בעוד רגע.

 

שלב ד: הצעות להתמודדות

בשלב האחרון בפעולה נרצה שהחניכים יציעו רעיונות להתמודדות עם האתגרים שנגיף הקורונה הביא איתו. נחלק לכל זוג חניכים אתגר מהרשימה (נספח 7) ונבקש מהם לצאת ממקומם, כפי שראינו שעשה משה רבנו, ולחשוב על דרך שבה יהיה אפשר להתמודד עם האתגר.

• אם יש יותר זוגות מאתגרים, אפשר לתת כל אתגר ליותר מזוג אחד.

לאחר שהזוגות ישוחחו ביניהם על דרכי התמודדות נכנס את כל החניכים ונבקש מהם לספר לכולם מהם הרעיונות שהציעו.

 

סיכום:

עברו בקצרה על מה שראינו בפעולה וספרו לחניכים על מה נדבר בפעולה הבאה:

בתחילת הפעולה דיברנו על ההשלכות של הקורונה על חיינו וביקשנו להתבונן במבט קצת אחר, מאמין יותר, על המציאות הזו ולנסות להקשיב ולשים לב מה הקב”ה הוא רוצה לומר לנו. למרות המורכבות שעלולה להיות בהתבוננות באירועים כבתוצאה של מעשינו, התבוננות שיכולה להביא את האדם לחשב חשבונות שמיים, כאשר נבין כי המציאות רחבה יותר והמקור לכל הקורה בה הוא הקב”ה, נוכל לפתח בנו את יכולת ההקשבה, ובעקבות אותה הקשבה לצאת ממקומנו, להיות מסוגלים לסייע היכן שצריך ולשנות את המציאות לטובה.

 

נספחים

 

נספח 1 –

הערה למדריכים: כדאי להדפיס ולהדביק על בריסטול יפה

“מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבֹא על הצבור… ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, (1) ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן… וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, (2) אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה: ‘והלכתם עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי’, כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו, (3) אם תאמרו שהוא קרי – אוסיף לכם חמת אותו קרי” (רמב”ם, הלכות תעניות א, א–ג).

* קרי = מקרה, דבר חריג ולא צפוי

• מהן שלוש הדרכים לתפוס את המציאות על פי הרמב”ם? איזה מקום תופסים מעשיהם של בני האדם בכל אחד מהמקרים?
• איזו מהדרכים היא הנכונה בעיניו?
• מה עלולה להיות הבעייתיות בתפיסה הנכונה בעיני הרמב”ם?

 

נספח 2 –

פאזל

הערה למדריכים: לפני הפעולה צריך לגזור את חלק הפאזל לפי הקווים.

 

נספח 3 –

משחק משימות

חלקו לכל חניך וחניכה פתק או שניים, בהתאם למספר החניכים בפעולה. כמובן, אפשר לשנות ולהתאים את המשימות לחניכים שלכם.

זכית להתחיל! עליך למחוא כפיים שלוש פעמים

כשמישהו מוחא כפיים שלוש פעמים עליך לעמוד ולהתיישב

כשמישהו נעמד ומתיישב עליך לקפוץ חמש פעמים במקום

כשמישהו קופץ חמש פעמים במקום עליך לעשות סיבוב כיפים (במרפק!) לכל החניכים במעגל

כשמישהו עושה סיבוב כיפים עליך להיכנס למעגל ולצעוק: “איזה כיף להיות כאן!”

כשמישהו צועק “איזה להיות כאן!” עליך למחוא כף פעם אחת

כשמישהו מוחא כף פעם אחת עליך לקפוץ עשר פעמים על רגל אחת

כשמישהו קופץ עשר פעמים על רגל אחת עליך לפתוח את החלון

כשמישהו פותח את החלון עליך לצחוק בקול גדול

כשמישהו צוחק בקול עליך לקפוץ כמו צפרדע

כשמישהו קופץ כמו צפרדע עליך ללכת לסגור את החלון

כשמישהו סוגר את החלון עליך להחליף מקום עם מי שיושב מולך

כששני חניכים מחליפים מקום עליך לרקוד במרכז המעגל

כשמישהו רוקד במרכז המעגל עליך להעביר מפקד

כשמישהו מעביר מפקד עליך לפזר נשיקות באוויר

כשמישהו מפזר נשיקות באוויר עליך להיכנס לתוך המעגל ולקפוץ פעם אחת

כשמישהו קופץ פעם אחת בתוך המעגל עליך להתחיל לעשות מורל

כשמישהו עושה מורל עליך לומר בקול: “נגמר” 

 

נספח 4 –

משפטים מסיפור

• היה היה מלך בעל חסד.כל הנתינים אהבו את מלכם, שדאג להם כמו שאב דואג לבניו.
• ולמלך הייתה בת יחידה כלילת המעלות.
• כשהגיע הבת לפרקה חשב המלך: “כיצד אוכל לבחור חתן מתאים לבתי? איך אוכל לדעת מי ראוי להיות חתני?”
• חשב המלך וחשב, ולפתע פתאום עלה רעיון במוחו.
• המלך בנה מגדל גבוה מאוד של מאה קומות. מסביב למגדל היו מאה מדרגות מבסיסו ועד הקומה האחרונה.
• גובהה של כל מדרגה היה יותר מגובהו של אדם ממוצע!
• עתה שלח המלך כרוז בכל רחבי המדינה שיודיע שביום מסוים הוא קורא לכל הבחורים האמיצים
  לבוא ולנסות לעלות לקומה האחרונה של המגדל. ומי שיצליח יזכה להיות חתן המלך!
• ובאמת ביום המיועד התאספו בתחתית המגדל הרבה בחורים שרצו מאוד לזכות להיות חתני המלך.
• הם הביאו איתם ציוד מיוחד שנועד לטיפוס על הרים תלולים והיו מוכנים לנסות את כוחם.
• המזכיר המלכותי הגיע למקום ואיחל לכולם הצלחה, האות ניתן, והבחורים התחילו בטיפוס.
• המשימה התגלתה כמאוד לא פשוטה, אבל הבחורים לא ויתרו, וכמעט כולם הצליחו לטפס למדרגה הראשונה.
• הם המשיכו לשנייה ואחריה לשלישית. עכשיו היו מותשים כהוגן.
• הם התיישבו לנוח על המדרגה הענקית בצל המגדל.
• כמה מהם אמרו: “אם התעייפנו כל כך מטיפוס על שלוש מדרגות, מה יהיה אחרי עשרמדרגות? והרי עלינו לטפס 100 מדרגות!”
• חצי מהבחורים הסכימו איתם, החליטו שאין כל אפשרות לבצע את המשימה והתחילו לרדת בחזרה.
• אבל החצי האחר המשיך במסע.
• הם עלו עוד מדרגה ועוד אחת.
• אבל אז אמר בחור אחד, שכבר היה קצר נשימה: “הרי אנחנו עוד צריכים כוח לרדת בחזרה!
  אם נעלה עוד, כבר יהיה קשה לחזור!” 
• ועוד הרבה בחורים החליטו לוותר וחזרו לתחתית המגדל.
• נשארו שלושה בחורים. הם המשיכו לעלות.
• כשהגיעו למדרגה העשירית הבינו שניים מהם שהמשימה באמת בלתי אפשרית וחזרו למטה.
• נשאר בחור אחד בלבד.
• הוא עלה עוד מדרגה ועוד אחת. כוחו הלך ועזב אותו, הוא הרגיש חלש ומותש.
• הוא התיישב על המדרגה והתחיל לחשוב: “הרי ידוע שמלכנו הוא מלך חסד וכל חוקיו ישרים והגיוניים. אם כן, איך ייתכן שיצווה לעשות משהו בלתי אפשרי? והרי המלך רוצה מאוד למצוא חתן לבתו האהובה.
• פשוט לא יכול להיות שהמשימה תהיה בלתי אפשרית! כנראה יש פה איזה סוד, ואני צריך לעשות כמיטב יכולתי”.
• הבחור נח קצת והמשיך לעלות. עוד מדרגה ועוד אחת.
• הוא הרגיש שכבר עשה כל מה שבאפשרותו לעשות.
• נעמד והסתכל על הדרך הארוכה שעוד נותרה לו.
• “אין בכוחי לעלות עד הסוף”, חשב, “אבל עוד מדרגה אחת אני יכול לעלות!”
• והוא עלה למדרגה ה-15 ונפל עליה חסר אונים.
• ופתאום קרה משהו בלתי צפוי לחלוטין.
• מקיר המגדל נפתחה דלת סתרים, והמלך בכבודו ובעצמו יצא למדרגה ששכב עליה הבחור האמיץ.
• המלך הקימו על רגליו והשקה אותו במשקה מרפא.הבחור הרגיש שכוחותיו שבים אליו.
• המלך פנה אליו ואמר: “אתה בטחת בי ועשית כל מה שהיה ביכולתך לעשות, ובכך הראית את נאמנותך! אתה ראוי להיות חתני!”
• הם נכנסו יחד למגדל ועלו במעלית עד הקומה האחרונה. לאחר כמה ימים נחוגה חתונת בת המלך עם הבחור האמיץ ברוב פאר והדר.

 

נספח 5 –

הסיפור המלא

המגדל הגבוה ביותר

היה היה מלך בעל חסד. כל הנתינים אהבו את מלכם, שדאג להם כמו שאב דואג לבניו. ולמלך הייתה בת יחידה כלילת המעלות. כשהגיע הבת לפרקה חשב המלך: “כיצד אוכל לבחור חתן מתאים לבתי? איך אוכל לדעת מי ראוי להיות חתני?” חשב המלך וחשב, ולפתע פתאום עלה רעיון במוחו. המלך בנה מגדל גבוה מאוד של מאה קומות. מסביב למגדל היו מאה מדרגות מבסיסו ועד הקומה האחרונה. גובהה של כל מדרגה היה יותר מגובהו של אדם ממוצע! עתה שלח המלך כרוז בכל רחבי המדינה שיודיע שביום מסוים הוא קורא לכל הבחורים האמיצים לבוא ולנסות לעלות לקומה האחרונה של המגדל. ומי שיצליח יזכה להיות חתן המלך!

ובאמת ביום המיועד התאספו בתחתית המגדל הרבה בחורים שרצו מאוד לזכות להיות חתני המלך. הם הביאו איתם ציוד מיוחד שנועד לטיפוס על הרים תלולים והיו מוכנים לנסות את כוחם. המזכיר המלכותי הגיע למקום ואיחל לכולם הצלחה, האות ניתן, והבחורים התחילו בטיפוס. המשימה התגלתה כמאוד לא פשוטה, אבל הבחורים לא ויתרו, וכמעט כולם הצליחו לטפס למדרגה הראשונה. הם המשיכו לשנייה ואחריה לשלישית. עכשיו היו מותשים כהוגן. הם התיישבו לנוח על המדרגה הענקית בצל המגדל. כמה מהם אמרו: “אם התעייפנו כל כך מטיפוס על שלוש מדרגות, מה יהיה אחרי עשר מדרגות? והרי עלינו לטפס 100 מדרגות!” חצי מהבחורים הסכימו איתם, החליטו שאין כל אפשרות לבצע את המשימה והתחילו לרדת בחזרה. אבל החצי האחר המשיך במסע. הם עלו עוד מדרגה ועוד אחת. אבל אז אמר בחור אחד, שכבר היה קצר נשימה: “הרי אנחנו עוד צריכים כוח לרדת בחזרה! אם נעלה עוד, כבר יהיה קשה לחזור!” ועוד הרבה בחורים החליטו לוותר וחזרו לתחתית המגדל.

נשארו שלושה בחורים. הם המשיכו לעלות. כשהגיעו למדרגה העשירית הבינו שניים מהם שהמשימה באמת בלתי אפשרית וחזרו למטה. נשאר בחור אחד בלבד. הוא עלה עוד מדרגה ועוד אחת. כוחו הלך ועזב אותו, הוא הרגיש חלש ומותש. הוא התיישב על המדרגה והתחיל לחשוב: “הרי ידוע שמלכנו הוא מלך חסד וכל חוקיו ישרים והגיוניים. אם כן, איך ייתכן שיצווה לעשות משהו בלתי אפשרי? והרי המלך רוצה מאוד למצוא חתן לבתו האהובה. פשוט לא יכול להיות שהמשימה תהיה בלתי אפשרית! כנראה יש פה איזה סוד, ואני צריך לעשות כמיטב יכולתי”.

הבחור נח קצת והמשיך לעלות. עוד מדרגה ועוד אחת. הוא הרגיש שכבר עשה כל מה שבאפשרותו לעשות. נעמד והסתכל על הדרך הארוכה שעוד נותרה לו. “אין בכוחי לעלות עד הסוף”, חשב, “אבל עוד מדרגה אחת אני יכול לעלות!” והוא עלה למדרגה ה-15 ונפל עליה חסר אונים.

ופתאום קרה משהו בלתי צפוי לחלוטין. מקיר המגדל נפתחה דלת סתרים, והמלך בכבודו ובעצמו יצא למדרגה ששכב עליה הבחור האמיץ. המלך הקימו על רגליו והשקה אותו במשקה מרפא. הבחור הרגיש שכוחותיו שבים אליו. המלך פנה אליו ואמר: “אתה בטחת בי ועשית כל מה שהיה ביכולתך לעשות, ובכך הראית את נאמנותך! אתה ראוי להיות חתני!” הם נכנסו יחד למגדל ועלו במעלית עד הקומה האחרונה. לאחר כמה ימים נחוגה חתונת בת המלך עם הבחור האמיץ ברוב פאר והדר.

 

נספח  6 –

תעתועי ראייה

 

סוס או כלב ים? 

 

זקנה או איזה צעירה? 

 

ברווז או ארנב? 

 

נסיכה או זקנה? 

 

 

נספח 7 –

אתגרים

• בדידות
• קשיים כספיים
• מריבות בבית
• לחץ וחרדה
• חוסר ודאות בנוגע לעתיד
• שעמום
• זמן רב מול המסכים

 

נספח 8 –

מקורות להרחבה

“ואם תלכו עמי קרי” (הרב אהרן ליכטנשטיין)

https://katzr.net/903815

 

לשמוע קול בכיו של תינוק

מסופר על בעל ה”תניא” שהיה צריך לגלות ממקומו עם נכדו, בעל ה”צמח צדק”, והתגלגל למקום מסוים ובו קיבל דירת שלושה חדרים, חדר לפנים מחדר: הכניסה לחדר הפנימי הייתה דרך החדר האמצעי. ויהי היום ובעל ה”תניא” יושב ולומד בחדר הפנימי, ה”צמח צדק” בחדר האמצעי, ובחדר החיצוני שכב תינוק בעריסה. לפתע החל התינוק לבכות. ה”צמח צדק”, שחדרו היה סמוך לחדרו של התינוק, היה שקוע כל כך בלימודו שלא שמע את בכיו של התינוק. בעל ה”תניא”, שחדרו היה רחוק יותר, שמע, הפסיק את לימודו ויצא להרגיע את התינוק. משסיים להרגיעו החזירו למקומו, חזר לחדרו, עבר דרך חדרו של בעל ה”צמח צדק” ואמר לו: “כשלומדים

להורדת והדפסת הפעולה