מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

קטעי לימוד בנושא אהבת ישראל ואחדות עם ישראל

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעה
מערך
6 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מקור 1 –

“דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני שמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם ‘חרדים’ ו’חפשים’ […] ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים – שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה והשני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד מרוצה מעמדתו – הרי הוא סותם את הדרך של התיקון וההשתלמות משני הצדדים […] ועוד עיכוב שני, מה שהוא איננו קל מהראשון, כמו קיר ברזל עומד לפנינו בין מחנה למחנה, וההארה הכללית ממקור האחדות האלוקית הקדושה המוכרחת להיות שורה על ישראל הגוי כולו, הרי היא מתעלמת מעניינו, והננו ממששים כעורים באפילה […] והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, ובייחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקותו יקרים להם באיזה מידה שהיא. נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי” (מאמרי הראיה, עמ’ 76).

 

שאלות לדיון:

  1. איזו תופעה מתאר הרב קוק?
  2. מהן שתי הבעיות שנוצרות בעקבות תופעה זו?

 

 

מקור 2 –

“כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (שמות יט, יא) – מלמד שאם היו חסרים עד אחד – אינו כדאי (עם ישראל) לקבל (את התורה). (מכילתא שמות, יתרו).

ובמדרש דברים רבה (ז, ח): אמר רבי שמעון בר יוחאי: מניין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה שכינה נגלית עליהם? דכתיב: “כי ביום השלישי ירד ה’ לעיני כל העם על הר סיני” (ומופיע גם כן אפילו אם היה חסר עובר במעי אימו – הרומז על כל הדורות העתידיים – כהסבר מו”ר הרב ראובן ששון שליט”א) יש כאן פלא שחייבים לשים לב אליו” (מתוך “אהבת עולם אהבתיך, על טוב ה’ ואהבתו הנצחית”, הרב חננאל אלרן).

 

שאלות לדיון:

  1. מה זה אומר לנו שהתורה ניתנה לישראל רק בתנאי שכולם היו שם?
  2. מה זה אומר על הקשר שצריך להיות לנו עם כלל עם ישראל?

 

מקור 3 –

“אמר רבי חנן שלש שלומות הן, נהר צפור וקדרה, נהר דכתיב הנני נוטה אליה כנהר שלום, צפור דכתיב, כצפרים עפות כן יגן ה’ צבאות, קדרה דכתיב ה’ תשפות שלום לנו, אמר ר’ חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו” (בבלי, ברכות נו ע”ב).

 

שאלות לדיון:

  1. מה ההבדל בין שלום נהר לשלום ציפור לשלום קדרה?

# הערה לקומונרית: שלום ציפור הם שני דברים שמצליחים לחיות זה ליד זה.

שלום נהר הם אוסף דברים זהים (טיפות מים) שיחד יוצרים דבר אחדותי וגדול.

שלום קדרה הם אוסף דברים שונים (מצרכים) שהשילוב ביניהם יוצר דבר משובח יותר (תבשיל).

  1. איך הייתם מתארים את היחסים שלכם עם החברים שלכם? איזה סוג שלום שורר ביניכם?
  2. איך הייתם מתארים את היחסים שלכם עם אנשים שונים מכם, אנשים שאתם לא מכירים? איזה סוג שלום שורר ביניכם?
  3. מהו לפי דעתכם השלום האידאלי’?

 

מקור 4 –

“צריך אדם להיות מחובר תמיד עם תמצית הטוב הא-להי המקושר בשורש הנשמה של כנסת ישראל כולה ובזה הוא זוכה לתשובה. כי תמיד יגלו נגד עיניו גרעונותיו וחטאיו, שהם נובעים ממקור ההתנכרות, שהתנכר לאומה הא-להית. שהיא צור חוצב ומקור כל הטוב שבו. אל יבהל מלהיות מחובר עם שורש נשמת האומה כולה, אע”פ שבהסתעפות הענפים הפרטיים נמצאים ג”כ רשעים וגסים, אין זה מגרע במאומה את האור הטוב הא-להי של כללותה. וניצוץ נשמת א-לוה שרוי הוא גם בכל הנפשות הפרטיות היותר נפולות. ומתוך שכנסת ישראל חובקת בקרבה את הטוב הא-להי לא רק לעצמה כ”א לכל העולם, ליקום כולו, הרי הוא בא מתוך הדבקות העזה בתוכיות נשמת האומה – לדבקות בא-להים חיים, ע”פ הברכה הא-להית המלאה כל, ואור שכינה שורה עליו בכל הדרה ועוזה” (אורות התשובה פרק יג פסקה ג).

 

שאלה לדיון:

מה לפי הרב קוק יעזור לשוב בתשובה? מדוע?

 

מקור 5 –

“וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ” (יהושע ו, יח).

“שמרו מן החרם – שמרו עצמכם ושמרו איש את אחיו ומפני זה אמר ‘חטא ישראל’ מפני שלא נתנו עיניהם שלא יקח אדם משלל העיר דבר” (רד”ק שם).

 

שאלות לדיון:

  1. מתי הסיפור הזה מתרחש?
  2. מה קרה בעקבות מעילת עכן?
  3. מדוע על פי הרד”ק כל העם אשם במעילת עכן?

 

מקור 6 –

“וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה’ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (יהושע ז, א).

“כי כל ישראל קשורים כגוף אחד, עד שכל איש ואיש מהם יחוסו אל הכלל כייחוס אבר מן הגוויה אל הגוויה, וכמו שע”י חולי או הפסד אבר אחד יתהווה חולי או מום בגוף כולו, כן במה שלקח עכן מן החרם נחשב כאילו מעל העם כולו, וזה מה שאמר “וימעלו בני ישראל וייקח עכן” (מלבי”ם שם).

 

שאלות לדיון:

  1. מה הקושי בפסוק על פי המלבי”ם?
  2. מה היחס בין חלקי העם?
  3. מה זה אומר לגבינו? לגבי הקשר שלנו עם יהודים אחרים?

 

מקור 7 –

רקמה אנושית אחת (מילים ולחן: מוטי המר)

כשאמות משהו ממני

משהו ממני

ימות בך ימות בך

כשתמות משהו ממך בי

משהו ממך בי

ימות איתך

ימות איתך

כי כולנו, כן כולנו,

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

 ואם אחד מאיתנו

הולך מעימנו

משהו מת בנו

ומשהו נשאר איתו.

אם נדע

איך להרגיע

איך להרגיע את האיבה

אם רק נדע

אם נדע

אם נדע להשקיט את זעמנו

אם נדע להשקיט

על אף עלבוננו

לומר סליחה

אם נדע להתחיל מהתחלה

כי כולנו,

כן כולנו,

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

ואם אחד מאיתנו

הולך מעימנו

משהו מת בנו

ומשהו נשאר איתו.

 

שאלות לדיון:

  1. מתי אנו מרגישים ככה עם אדם אחר?
  2. האם הייתם רוצים להרגיש כזו קרבה עם כל אחד בעם?

 

מקור 8 –

כל אדם צריך מישהו להתפלל עבורו (חני פרידמן)

כל אדם צריך מישהו להתפלל עבורו.

מישהו להגות שמו בשפתיים

של אמונה ותקווה וחיים.

להחיות מישהו אחר

וכל אדם צריך לב להניח עליו ידיים

של אמונה ושל ברכה

וכל אדם צריך זולת

וצריך לצאת ולהיכנס ובעיקר לצאת מעצמו

ולשכוח את עצמו

וכמה להיכנס וכמה להיות מישהו אחר

לשעה, ליום, לבכי.

להיות מישהו אחר.

כל אדם צריך לעמוד בפני אלוקיו

ולצעוק די ומספיק

הנח לו, הנח לו, הוא זהב נדיר, הוא אבן יקרה,

הוא בן שלך יחיד ומיוחד,

תן לו טוב נראה ונגלה, תן לו גם,

תן לו גם, להיות מסוגל להתפלל.

עזור לו להתפלל עבור מישהו אחר?

 

שאלות לדיון:

  1. למה חשוב שיהיה לנו מישהו להתפלל בעבורו?
  2. מה התפילה בעבור מישהו אחר מעניקה לנו?
  3. מיהו האדם שבעבורו אתם מתפללים?

 

מקור 9 –

האיש הזה הוא אחי (יאיר לפיד)

האיש ההוא – שאני שונא – העומד בהפגנות עם שלט: “מוות לערבים”, הוא בעצם אותו בן אדם שאני אוהב – המגיש מימייה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.

והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בווינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב – שמלווה לי 50$ דולר באתונה רק בגלל שאני ישראלי.

והאיש ההוא – שאני שונא – שבשם ערכים דתיים, שהוא אפילו לא מבין, תובע זכות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.

והאיש ההוא – שאני שונא – שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אליי, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שמבזבז יום שלם רק בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.

והאיש ההוא – שאני שונא – שקורא לי “אחי” למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – שאם ארצה או לא ארצה – הוא אחי. כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו, ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה.

 

שאלות לדיון:

  1. למה יש אנשים שאנחנו שונאים אפילו אם אנחנו לא מכירים אותם?
  2. מה יגרום לנו לאהוב אנשים שנראים לנו שונים כל כך מאיתנו?

 

 

דעתך חשובה לנו