איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
קומונריות
ישנם הרבה מאד תחומים עליהם כדאי לעבוד עם המדריכים בחודש הזה. כאן בחרנו להתמקד ב-3 תחומים: קירות, הצגות ויישומי נושא.
לפניכן הצעה לעבודה עם המדריכים: בתחילת כל תחום מובאות שאלות, אותן אפשר לפתוח לדיון עם המדריכים, לעזור להם להגיע יחד לתובנות ולהחלטות לקראת החודש. לאחר שאלות הדיון ישנם דגשים, רעיונות מעשיים והערות לך כקומונרית על כל נושא.
בהצלחה רבה!
למה חשוב שהחשיבה תתעורר על ידי דיון, ולא רק על ידי אמירות שלך?
ברגע שהם צריכים לחשוב על הנושאים, הדברים נכנסים הרבה יותר עמוק בלב. אלו הם החלטות שהם קיבלו בעצמם, אלו מחשבות שעלו להם בעצמם- ולא מתוך ‘אנשי חינוך’ או אנשים שמנסים להלביש עלינו ערכים מבחוץ. בוודאי אין זה סותר את ההארות שלך לגבי הדברים שנאמרים, והכוונה שלך את הדיון לכיוונים חיוביים שמקדמים. דיון לא מונע ממך להגיד את הדברים שחשוב לך שיעברו, אלא מטרתו היא להגיע למצב שכל האמירות הללו יגיעו מהם בעצמם. בסופו של דבר, את מסכמת, מרחיבה, מדגישה ומתקנת כשצריך.
למה חשוב הדיון בקבוצות קטנות?
לפעמים יש חבר’ה דעתניים יותר שמשתלטים על הדיון וחייבים להגיד את דעתם, ולעומתם שתקנים שלא מתחשק להם לדבר- כי לא חשבו על הדברים לעומק, או שחושבים שמה שיש להם להגיד הוא לא חשוב מדי.
בקבוצה קטנה (אך לא קטנה מדי)- יש מקום לביטוי לכמה שיותר הרבה דעות, יש פחות התלהמות והרבה יותר הקשבה והבנה בין כל השותפים לדיון.
לפעמים בדיון אפשר להתברבר ולגלוש לנושאים אחרים שלא קשורים. לכן כדאי שאת תעברי בין הקבוצות ותקשיבי (לא כשוטר אלא כמקשיבה ומתעניינת). אפשרות נוספת היא לבקש מכמה בוגרים שיבואו לסייע ולהנחות את הדיונים בקבוצות.
שאלות לדיון:
מדוע אנחנו צובעים בכל שנה את הקירות מחדש? לא חבל? גם הציורים בשנה שעברה היו יפים…
למה בני עקיבא בחרה שאחת הדרכים המרכזיות להטמעת נושא חודש ארגון יהיה ע”י צביעת קירות?
מה המטרות שלנו בצביעת קירות?
מי מחליט אלו ציורים יהיו? מי מצייר/כותב? ממתי מתחילים לצייר ולצבוע את הקיר?
מה הקשיים שיש במשימה הזו?
מה עושים עם הקירות ה’כלליים’ בסניף, שלא שייכים לשום שבט?
נקודות חשובות:
הרבה מדריכים לחוצים מהצורה בה ייראו הקירות של השבט, מה הורים, בוגרים או חברים יחשבו עלינו. ראינו לא פעם אחת, שמדריכים צבעו מחדש קירות בלילה האחרון לאחר שהחניכים הלכו, כדי שיהיה כבוד לשבט. בסופו של דבר, לעיתים השותפות והמעורבות של החניכים באה לידי ביטוי בפס או שניים שהם צבעו…
חשוב לזכור ולא להתבלבל! לפעמים אנחנו עלולים לטעות ולא לשים לב לכך. אין מטרה לצבוע סתם חדר. הציור הוא עוד דרך, עבורנו כמדריכים, להעברת הנושא לחניכים.
המטרה היא שבעזרת הציור יופנם המסר. כשזאת המטרה שלי כמדריך- אז אני מבין שרוב העשייה צריכה לבוא מצד החניך. החניך הוא שותף פעיל בכל השלבים- בחשיבה, בתכנון ובביצוע עצמו (ולא אני המדריך הוא זה שאחשוב על רעיון, אצייר, אתן לחניכים שלי לצבוע קצת ואשפץ אחריהם…).
כשהחניך חושב על איך ליישם דרך ציור מסר מסוים- הוא מפנים את המסר, וגם כשהוא מצייר בפועל- הוא עובר עוד תהליך גדול יותר של הפנמה. החניך מפתח את המחשבה, יש לחניך רעיונות, צריך לתת לו להרגיש חלק מכל הנושא, ולהוציא ממנו את הרעיונות, לפתח אותם איתו ולתת לו ליישם. מדריך שחושב בצורה חינוכית הוא זה שלאחר יחשוב יחד עם החניכים- איך מעלים על הקיר את המסר של הפעולה. לאחר מכן, יש לנו בסניף “סביבה לימודית”- החניך מסתובב שנה שלמה ורואה מול עיניו מסר שחודר ונכנס פנימה. זה בונה בו משהו.
ערך גדול נוסף בציור ובצביעת הקירות הוא- החשיבה והעשייה המשותפת של כל השבט יחד. היצירה הייחודית שלהם כחבורה…
ואיזה יופי לראות בסוף החודש את הקירות שלנו- ציורים קצת עקומים, וגם יצאו הרבה מהקווים, אבל החניכים ישבו, חשבו, התלבטו איך להעביר את המסר על הקיר, קצת התווכחו, קיבלו החלטה יחד, ואפילו ביצעו- בעצמם… זאת היצירה שלהם!
רעיונות מעשיים:
פה יש כיווני חשיבה, אבל זה רק כיוון. כדאי מאד החניכים בעצמם יעלו את הרעיון ויבחרו…
“את הקיר הזה לא הספקנו לצבוע כי…”
ואז לכתוב את יישום הנושא שהשבט עשה במהלך החודש, תמונות ממנו, חוויות של החניכים, וכו’…
***אפשר לחלק את השבט לצוותים. כל צוות חושב על רעיון לחלק אחר בתוך הקירות שלנו, ומציע בישיבת שבט לכולם.
דגשים חשובים:
*גם קיר של שמות יכול להיות ערכי, ולא רק- “הרא”ה שליחויות”
*בזמן התערוכות (כשההורים מגיעים לראות את נפלאות הסניף)- כדאי ש-2 חניכים מהשבט יעמדו כל הזמן ליד הקירות שלהם (מותר להתחלף מדי פעם..) ויסבירו להורים על הקירות. זה מעלה ביטחון עצמי ואחריות לחניכים, מחייב הפנמה רצינית יותר של התוכן, וכן מראה להורים על שיתוף ותהליך של החניכים. כמו כן, אפשר להכין דף הסבר על נושא החודש ועל הקירות (לא כתחליף לחניכים שמסבירים).
*אם יש כמה קירות לשבט, אפשר לעשות את המהלך של החודש על הקירות, כאשר התוכן של כל פעולה במערך הוא על קיר אחר לפי הסדר. כך הקירות משקפים את התהליך אותו עברו החניכים.
*קירות חיצוניים וכלליים- גם אותם אפשר לעשות בנושא החודש הכללי, ולא רק “שבט לביא היה פה…”
-שיתוף חניכים בתכנון, בצביעה ובהסברים להורים. גם מכניס את החניכים לתמונה, נותן להם אחריות ויצירה, וגם- עוזר להם להתחבר ולהפנים טוב יותר את הנושא.
-חלוקת דף הסבר על נושא החודש והתערוכות.
-תערוכה רצינית שמעבירה גם את המבקרים תהליך רוחני קצר, ולא רק לבוא ולהגיד “איזה יופי”.
שאלות לדיון:
למה בני עקיבא בחרה שאחת הדרכים המרכזיות להטמעת נושא חודש ארגון יהיה ע”י הצגות והופעות?
מהן המטרות שלנו בהופעה בחודש ארגון- כלפי פנים (בתוך השבט) וכלפי חוץ (לקהילה)?
מה אפשר להרוויח דרך הופעה, שאי אפשר להשיג בדרכים אחרות?
מה הייתי רוצה שהחניך שלי יזכור מההופעה בעוד עשר שנים?
האם ההצגה צריכה להיות רצינית או מצחיקה?
מהם הקשיים בהם אנו עלולים להיתקל בהכנות להופעה?
נקודות חשובות:
בשביל מה צריך הופעות בחודש ארגון?
רעיונות מעשיים:
*אם בחרתם לעשות הצגה: אפשר ע”פ מדרש, סיפור ידוע, לחבר עם החניכים יחד סיפור (שימו לב האם החניכים מסוגלים לחבר סיפור ברמה גבוהה שמעבירה מסר. אתם מכירים את החניכים שלכם..) אולי לבקש ממשהו כישרוני שיחבר עבורכם סיפור.
*אפשר לעשות הצגה סניפית
*אפשר גם שההצגה הסניפית תהיה מעין סיפור מסגרת, וכל פעם שבט אחר מבצע את ההופעה שלו כחלק מהסיפור הכללי. (למשל: החניכים של נבטים יעלו באמצע לריקוד עם שיר שבדיוק קשור להצגה בנקודה הזו..)
*השתדלו לבחור הצגה שיש בה כמה שיותר תפקידים לכל החניכים. חבל לפספס את ההזדמנות..
*נקודה חשובה: אם עושים הצגה- שבטית או סניפית- חייבים לבדוק שההגברה תקינה ואפשר לשמוע כמו שצריך. חבל שההורים והקהל לא יבינו על מה ההצגה מדברת ויאבדו ריכוז…
*אפשר לשלב במהלך ההופעות גם קטעי וידאו (או מצגת תמונות) עם התנדבות, עשייה ופעילויות חווייתיות מיוחדות של החניכים במהלך החודש, שהביאו את הנושא לידי ביטוי מעשי.
*אם בחרתם לעשות ריקוד-
אצל בנות חשוב לשים לב לבעיות צניעות. פתרונות אפשריים:
ריקוד באולטרה סגול
ריקוד עם סטיקלייטים זוהרים
ריקוד עם נרות (בזהירות מאד!!!) או עם פנסים
ריקוד צללים (מותחים בד לאורך הבמה ושמים תאורה חזקה במקום המתאים, כך שרואים את הצלליות של הבנות, ולא אותן ממש)
*שימו לב שהמוזיקה שבחרתם היא מתאימה- מעבירה את המסר של החודש. גם למוזיקה של מעברים, או סתם מנגינות רקע- שימו לב שהמוזיקה משרה אווירה טובה, לא מוזיקה לועזית וכו’.
*לפעמים גם כדאי לתת לחניכים עצמם לבחור את השיר שעליו יעשו ריקוד. זה נותן תחושה לחניכים: זאת היתה הבחירה שלנו, המדריכים שלנו סומכים עלינו… (אולי לתת להם להעלות רעיונות, אולי לתת להם להכריע ע”י הצבעה)
**גם אם יש לכם חניכים ממש מופרעים, אל תהיו פזיזים ב”להעיף” חניך מההופעה. דווקא דרך הביטוי הזאת יכולה להיות לו מעולה, לתת לו מקום חיובי בשבט. אל תהיו עם אצבע קלה על ההדק לתת עונשים…
דגשים לקומונרית:
-לבדוק שכל החניכים מרוצים, שייראו את כולם על הבמה..
-חזרות להצגות והתנהלות בכל החודש- זמן מעולה עבורך כקומונרית להמשיך את האבחונים של תחילת שנה, לראות את הדינמיקה, לראות במה אפשר לעזור ואת מה אפשר לקדם. (מצד שני- לא להסתובב כמו שוטרת)
-הופעה- לא ארוכה מדי, שלא יהיה ארוך ומפרך
-תבדקי לפני כן קטעי קישור! אל תהיי מופתעת!
-מנחים רציניים, שלא יהיה מבזה
-להתחיל בזמן
-לא לשכוח להזמין גורמים רלוונטיים חשובים
-דבר הקומונרית- להכין מראש, שלא יישאר לרגע האחרון.
-בדיחות פרטיות זה נחמד וכיף, אבל משעמם את מי שלא מכיר.
-להסתובב במהלך החודש עם מצלמה, ולהופעות להכין סרט שמסכם את הפעילות.
שאלות לדיון:
מה אומר לכם הביטוי ‘יישום נושא’? במה הוא ייחודי לעומת פעולה, צביעת קירות או הצגה?
איך אפשר ליישם נושא שלמדנו עם החניכים?
חודש ארגון הוא זמן לחוץ ועמוס בפני עצמו. בשביל מה צריך להכניס בתוכו גם יישומי נושא?
במה יישום הנושא עוזר לחיבור של השבט, ובמה הוא עוזר להעצמת כל חניך וחניך שבו?
אילו מטרות אפשר להשיג מיישום נושא?
מה יישום נושא דורש ממני כמדריך- לפני מעשה, תוך כדי, ולאחריו?
נקודות חשובות:
בתוך כל הלחץ של הקירות וההצגות…
בשביל מה? למה זה טוב???
רעיונות מעשיים:
יישום הנושא של השבט יכול להתבצע ב-2 כיוונים:
תוכלו לעשות את אחד הדברים, או את שניהם.
אם בחרתם בעשייה והתנדבות:
תוכלו לבחור איתם-
-האם זה משהו שניקח על עצמנו בתוך השבט?
-האם זה משהו שנבחר להעלות את המודעות אליו ברמה הסניפית?
-האם אנחנו רוצים לצאת לפעול כלפי חוץ, מחוץ לסניף?
כדאי לעשות ישיבת שבט שבה החניכים יחליטו- “איך אנחנו בוחרים ליישם את הנושא שלנו? “
כדאי שגם אתם תגיעו עם קצת רעיונות לערב הזה, אבל תשתדלו כמה שיותר שהרעיונות יגיעו מהם (תתפלאו לראות עד כמה הם מקוריים כשנותנים להם את האפשרות והאמון שהם מסוגלים…)
לאחר קבלת ההחלטה המשותפת לאן פנינו מועדות, נחלק אחריות בין החניכים. שימו לב שהחניכים אכן מסוגלים לבצע את האחריות הזאת, ואנחנו לא דורשים מהם יותר מדי, מעבר ליכולתם (לחניכי שבט נבטים ניתן אחריות שונה לביצוע מאשר לחניכי שבט מעפילים…).
כדאי להיות עם אצבע על הדופק, לשאול את החניכים האם הם מסתדרים באחריות שלהם, האם אפשר לעזור להם במשהו. אם הם לא מצליחים- אל תתעצבנו עליהם. עשו את זה יחד איתם!
דוגמא: חניכות שבט מעלות, החליטו ש”עולים לתורה” עבורן- הוא חיבור שלהן למצות הדלקת הנרות בשבת. לכן הן החליטו ביום שישי בצהרים ללכת לחלק נרות לשבת במדרחוב.
שתי בנות הלכו לקנות נרות, שלוש בנות חיפשו קטע יפה שממחיש את המשמעות של שבת, הדפיסו אותו, ונתנו למדריכה לצלם. 5 בנות צבעו את הדפים וארזו בתוך שקיות. ואז יצאו כולן יחד…
ולא לשכוח לצלם הכל!
אם בחרתם בפעילות חווייתית, אפשר לעשות:
מפגש עם דמות מיוחדת שקשורה לנושא שלכם, סרט שממחיש את הנושא, נסיעה למקומות מיוחדים (כותל, קבר רחל, מעיין, מוזיאון, מפעל חסד, גרעין תורני- מקומות שמגשימים בפועל את הנושא שלכם..), פעילויות בסגנון “סוף הדרך”.
דגשים לקומונרית:
-אפשר להכניס בלוח ניקוד קטגוריה של ניקוד לשבט שיצא ליישום נושא השבוע, לשבח אותו ליד כל הסניף, לעודד את החניכים לזה, להלהיב אותם.. ולדבר על החשיבות…
-כדאי שכל שבט ילך לפחות פעם אחת במשך החודש עם החניכים ליישום נושא.
-אפשר להכניס מסורת של יום קבוע בשבוע שבו אין פעילות של צביעת קירות / הצגות וכו’ אלא ביום הזה עוצרים ובתוך כל ה”לחץ” יוצאים לעשייה/ התנדבות
-יישום הנושא לא חייב להיות רק שבטי- אפשר גם לצאת יחד כל הסניף!
נקודות חשובות באופן כללי לקומונרית:
-חשיבה עם הצוותים על הקירות וההצגות ומעקב על התכנים. לא להיות מופתעת בסוף החודש.
-לבדוק שבתוך כל העשייה ואולי חילוקי הדעות- לא נשארו מדריכים מאחור..
-תחרות גלויה וסמויה בין שבטים ובין מדריכים. אחד התפקידים החשובים שלך הוא לעשות ‘שלום בית’, להשרות אווירה טובה, לבדוק איך כל מדריך מוצא את מקומו ומוסיף את הטוב שהוא יכול להוסיף…
-לתת פידבקים כל הזמן. (לא להגזים סתם, אחרת לא תהיי אמינה..)