מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

קשר עם הציבור החרדי

קשר עם הציבור החרדי

לוקחים אחריות משותפת

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
מעלות | מעפילים
משך הפעולה
עד שעה
נושא
ארץ ישראל | מדינת ישראל | נושא שנתי | חודש ארגון | תשעים שנה של משפחה | תורה ומצוות
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

בפעולה זו, החותמת את המערך, נרצה להביא לידי מעשה את מה שלמדנו בפעולות הקודמות, שבהן דיברנו על חשיבות האחדות בעם ישראל. ננסה להפוך את ההיכרות עם החברה החרדית ואת הרצון לחיבור עימה למשהו פרקטי שאפשר להתחיל ליישם החל ממחר בשבט, בקבוצה, או כאנשים פרטיים.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יפנימו את הצורך ליישם בחיים את הערכים החשובים להם
  2. החניכים ירצו להגביר את האחדות ואת החיבור בעם ישראל
  3. החניכים יבחרו ערך המשותף להם ולציבור החרדי שהם רוצים ליישם בחייהם

 

ציוד נדרש: כדור, קטע “ערבים זה בזה” (דף גדול, טוש, פתקים ועטים)

להרחבה-

שאל את הרב – אתר כיפה – ערבות הדדית:

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA-2/

מהלך הפעולה

 

שלב א – מי אחראי לחלום? (10 דקות)

שחקו עם החניכים ‘שמות באוויר’: החניכים עומדים במעגל, ואחד החניכים עומד במרכז המעגל ואוחז בכדור. החניך שבמרכז זורק את הכדור באוויר וצועק את שמו של משתתף אחר. המשתתף ששמו נקרא אמור לתפוס את הכדור ישירות מהאוויר.

זה לא רלוונטי רק במשחק ‘שמות באוויר’. זה רלוונטי בכל דבר בחיים: משהו חשוב לנו? אנחנו צריכים לפעול כדי שהוא יקרה. אם אנחנו לא נעשה את זה, מי יעשה את זה?

 

שלב ב – צריכים אותך! (20 דקות)

  1. בקשו מחניך אחד להתנדב למשימה. ספרו לו (בלי ששאר השבט ישמע) שהמשימה שלו היא לחשוב על מטרה שחשוב לו להתרים למענה, ולשכנע את השבט להתגייס איתו למיזם. עליו לשכנע אותם גם לפנות מהזמן שלהם ולעזור לארגן התרמות.

לאחר שהמתנדב ינסה לשכנע את השבט שאלו אותו: איך הייתה החוויה? מה ניסית להשיג מהשבט? מה היית צריך לעשות כדי שיצטרפו אליך?

  1. המשיכו את הדיון עם כל השבט ובקשו מהם לחשוב על מקרה שהם היו צריכים להיעזר בסביבה שלהם (אפשר גם דוגמאות יום-יומיות: שיעורי בית, לעבור ממקום למקום, מטען לנייד). האם קיבלתם מענה? אם לא, איך הרגשתם? מה גרם למי שעזר לכם לעשות זאת?

עכשיו חשבו מה היה קורה אילו האכפתיות הזו, העזרה לאחר, הייתה נפוצה בכל עם ישראל. דמיינו איך היה נראה העם שלנו.

  1. לסיכום הדיון למדו עם החניכים את הקטע של הרב נריה על ערבות הדדית בעם (נספח 1) וענו יחד על השאלות אחריו.

 

שלב ג – מה אני לוקח/ת הלאה? (10 דקות)

 

בשלב הראשון בפעולה דיברנו על החשיבות ליישם את הערכים החשובים לנו ולא להשאיר אותם בגדר חלומות בלבד. בשלב השני דיברנו על גודלה ועל חשיבותה של הערבות ההדדית בעם ישראל. בשלב השלישי נרצה לשלב בין השלבים, להוציא לפועל את הרצון שלנו באחדות העם.

כתבו על דף גדול את המילה “חרדים”. בקשו מהחניכים שיחשבו על הערכים שדיברנו עליהם בפעולות הקודמות ויגידו לכם מהם הדברים שחשובים לציבור החרדי. רשמו את התשובות שלהם מסביב. אם יש צורך, הוסיפו בעצמכם ערכים על פי פעולה 3.

חלקו לכל חניך פתק ועט ובקשו מהחניכים שיבחרו ערך אחד שהם מעריכים במיוחד וירשמו אותו על הפתק. אחר כך שיכתבו איך הם יכולים ליישם את הערך הזה בחיים שלהם. עודדו את החניכים לבחור במעשים פרקטיים (כבוד לזקנים – להתקשר לסבא וסבתא פעם בשבוע, לימוד תורה – לימוד יומי).

ערכו סבב ובקשו מהחניכים שישתפו מה הם כתבו.

(בשבת: הכינו מראש כרטיסיות שבהן שמות הערכים שעסקנו בהם בפעולה 3. תנו כמה דקות חשיבה לחניכים, ואחר כך ערכו סבב שיתוף.)

אחרי שהחניכים יסיימו לשתף בקשו מהם לחשוב על השבט כולו: שיבחרו יחד ערך אחד שאפשר ליישם בשבט ויציעו מיזם מסוים או החלטה שהשבט יקבל עליו כדי לקדם את הערך הזה.

 

סיכום

במערך הזה הכרנו לעומק את הציבור החרדי כדי להגביר את האחדות בעם ישראל.
בפעולה זו, המסכמת את המערך, הלכנו עוד צעד קדימה ודיברנו על התפקיד של כל אחד מאיתנו לקבל אחריות ולהגשים את הערכים החשובים לנו, והצבנו לעצמנו מטרות אישיות ומטרה שבטית שנבחרו מהערכים שקיבלנו מההיכרות עם הציבור החרדי.

 

נספחים

 

נספח 1

כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה: ”מטבע לשון זו היצוקה לנו מימי קדם, אין זו רק מימרה נאה בעלמא, רעיון של אגדה שיש עמו זרוז של מוסר. צא ובדוק במקורות ותמצא שזהו יסוד איתן ומוצק, בנין אב בהלכה, וממנו פינה לכמה גופי תורה ולכשתדייק תשכח שנעוץ כאן כל המערך הפנימי של משמרת התורה והמצווה ביחיד ובציבור” (הרב נריה, ‘צניף מלוכה’).

שאלות הבנה:

← נגד איזו תפיסה באשר למשפט “כל ישראל ערבים זה בזה” יוצא הרב נריה בתחילת הפסקה?
← מה הייחוד של המסר העולה מהמשפט “כל ישראל ערבים זה בזה”?
← מדוע הערבות היא יסוד למצוות רבות? למה ערך הערבות חשוב כל כך?
← אילו מעשים בחיינו יכולים ליישם את העיקרון של ערבות הדדית?

 

דעתך חשובה לנו