"כדי להגשים חלום אחד קטן..."

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך היחידה:

 

שלב א’:

כפתיח ליחידה זו שתעסוק בכוחו של האידיאליסט, אנחנו מבקשים להתחיל ולהתבונן דווקא באדם הנורמטיבי: זה שלומד להסתפק באופן בו מתנהלים חייו ובאופן בו העולם סביבו מתנהל ולא מאמין בכלל שמשהו יכול להיות אחרת.. הבנה זו שסביר להניח שמלווה גם את החניכים שלנו בנקודות שונות בחייהם, תשמש לנו בהמשך קרקע להבנה לאן אנחנו בכ”ז שואפים..

 

 

חלק את החניכים לשלוש קבוצות ותן לכל אחת מהקבוצות אחד מהכרטיסים הבאים. בכל אחד מהכרטיסים מופיע סיפור שמתאר את חייו של אדם שבהקשר מסוים בוחר לא לשאוף אל מעבר לסיטואציה שבה הוא חי.. אי השאיפה אל המעבר מתבררת בכל המקרים הללו כטעות קריטית שמונעת מהאדם להתקדם ולמצות את כישוריו: בתחום הכלכלי, בתחום הבריאותי ובתחום הרוחני. 

 

 

משה הוא בחור שנולד למשפחה ללא אמצעים כלכליים. אבא של משה מובטל כבר כמה שנים ואמא של משה עובדת כקופאית במכולת קטנה. משה הוא בחור מבריק עם כשרון שכלי יוצא דופן. עובדה זו אובחנה לראשונה ע”י המורים של משה בבי”ס שנדהמו מיכולת הקליטה המהירה והחדה שלו. המנהל בבי”ס היסודי בו למד משה ניסה לשכנע את משה ואת הוריו לשלוח את משה לתוכנית של תלמידים מחוננים בה יקבל משה אתגר לכישוריו השכליים ויוכל להתפתח ולהתקדם באופן משמעותי. ההורים של משה לא כ”כ הבינו על מה המנהל מדבר ונתנו למשה להחליט לבד מה הוא רוצה לעשות. מה משה בחר? קשה לומר את המילה “בחר” בהקשר זה, כי משה בסה”כ העדיף להישאר בעולם המוכר והקטן שלו, לגדול כמו אבא שעבד במפעל ואולי למצוא את עצמו יום אחד גם הוא מובטל בבית, עצוב ורואה טלוויזיה כל היום..

 

נסו לחשוב: אם הייתם פוגשים את משה בנקודת ההכרעה – מה הייתם אומרים לו? מה הייתם מייעצים לו? מה הייתם עונים לתשובות שהיה הוא נותן לכם בתגובה לניסיון השכנוע שלכם? 

 

 

רונית התייתמה מהוריה כשהיתה בת שתיים עשרה: אבא שלה נפטר מדום לב שנגרם לו כתוצאה מעלייה בלחץ דם ואמא שלה נפטרה מסיבוכים בכליות שנגרמו גם הם מלחץ דם לא תקין.. היום רונית היא כבר אישה גדולה: בת 32 אמא לארבעה ילדים קטנים ומתוקים.. ועכשיו היא מתחילה לצערה להבין מה עבר על הוריה: היא מרגישה את הקושי שלה לעלות במדרגות ואת הלחץ דם שמטפס לשחקים בכל פעם שהיא מתעצבנת על משהו. מה עושים? בעלה של רונית מנסה לשכנע אותה להתחיל בדיאטה קפדנית שתעזור לה לשמור על לחץ דם נורמאלי ולהירשם לאחד ממכוני הכושר הקרובים שיעזרו לה לשמור על הגוף שלה. ורונית? יש שיגידו שהיא עצלנית, אבל היא מרגישה שאין מה להילחם בגורל: אבא שלה נפטר בגיל צעיר מאד כתוצאה מלחץ דם גבוה וגם אמא שלה נפטרה בגיל צעיר מאותה סיבה בדיוק. ואם כך קרה לאבא וכך קרה לאמא אין מה לנסות להתאמץ ולהילחם אלא להבין שזה המצב. 

 

נסו לחשוב: אם הייתם פוגשים את רונית לאחר השיחה שהיתה לה עם בעלה – מה הייתם אומרים לה? מה הייתם מייעצים לה? מה הייתם עונים לתשובות שהיתה היא נותנת לכם בתגובה לניסיון השכנוע שלכם? 

 

איציק לומד בכיתה י”ב בתיכון מקיף באחת מערי ישראל. כל החבר’ה שלו בכיתה עסוקים כל הזמן בתוכניות לקראת השנה הבאה: מיונים ליחידות סודיות בצבא, ימי סיירות וכו’.. שבוע שעבר הגיע לכיתה של איציק ראש ישיבת הסדר לעניין את החבר’ה במסלול של לימודי תורה שמשלב בתוכו שירות צבאי. רוב החבר’ה ישבו ולא ממש התעניינו בדברי הרב, הם כבר חלמו על מדי צה”ל שעוד רגע ממש יעלו על בגדיהם.. באיציק משהו בשיחה הזו נגע: ללמוד תורה, לנסות לברר מי אני ומה אני, להתחבר לעולם רוחני ולבחור לחיות קצת אחרת מאיך שאני גדלתי.. הרב שקלט את העיניים הבוהקות של איציק בזמן השיחה, לקח אותו בסוף לשיחה אישית וניסה להבין מה התוכניות שלו להמשך.. איציק נבהל וישר ענה: תודה הרב, אני עם החבר’ה הולך לצבא ישר אחרי התיכון…

 

נסו לחשוב: אם הייתם פוגשים את איציק בשיחה שלו עם הרב – מה הייתם אומרים לו? מה הייתם מייעצים לו? מה הייתם עונים לתשובות שהיה הוא נותן לכם בתגובה לניסיון השכנוע שלכם? 

 

בקש מכל אחת מהקבוצות לדון במקרה שקיבלה בהתאם לשאלות למחשבה שיש בסוף כל כרטיס. במידה והחניכים שלך מלאי מרץ, תוכל לבקש מהם להכין הצגה של הדו שיח שבסיטואציה שקיבלו.

 

לאחר שכל אחת מהקבוצות דנה במקרה אותו קיבלה, אסוף בחזרה את כל הקבוצות ובקש מנציגי הקבוצות לספר/להציג את המקרה שקיבלו ולפתוח קצת את הדיון שהיה אצלם בקבוצה.

שאל את החניכים:

• מה המכנה המשותף בין שלושת המקרים שבהם דנו?
• נסו לדמיין את מסלול החיים של כל אחת משלוש הדמויות בשתי האפשרויות שעמדו בפניה בסיטואציה.
• מה רע בהסתפקות במועט והרי כבר המשנה באבות קובעת: “איזהו עשיר השמח בחלקו”?

 

העימות מול המשנה במסכת אבות יכול להיעשות בצורה דרמטית יותר מאשר שאלה בחלל האוויר: תוכל לכתוב את המשנה על בריסטול ולומר שבטיעונים של הדמויות הושמעה הטענה הבאה: אנחנו הולכים על פי דברי חז”ל שהורו לנו שהעשיר הוא זה שמסתפק במועט ועל כן לא צריך לשאוף אל מעבר למה שיש לך כעת…

 

סביר להניח שהשימוש בדברי המשנה בהקשר זה, יקפיץ את החניכים שלך והדיון יהפוך להיות סוער:

• מתי צריך להסתפק במועט?
• מתי צריך לשאוף לעוד?

 

כדאי להזכיר שכוונת חז”ל במשנה ממסכת אבות היתה להסתפקות במועט בצדדים החומריים של החיים בהם לפעמים השאיפה לעוד מטרטרת את כל חייו ועיסוקו של האדם, אך כמובן שחז”ל מצפים מהאדם שישאף קדימה להתפתח ולצמוח..

 

בשלב זה כדאי לעבור לשלב הבא..

 

שלב ב’:

 

לאחר שבשלב הפתיחה של יחידה זו הבנו שפעמים רבות ההסתפקות שלנו בעולם הקיים מותירה את האדם ללא התקדמות וללא מיצוי הכישורים שלו, אנחנו מבקשים בשלב זה להתקדם עוד צעד אחד קדימה ולבחון מה מאפיין אנשים אידיאליסטיים שאנחנו מכירים: האידיאליסטיות מתחילה מחוסר נחת שיש לאדם מהמציאות  ומכך שהוא לא מוכן לקבל ש”מה שהיה הוא שיהיה” אלא הוא חולם על משהו אחר.. הדוגמאות שבהן נעסוק בשלב זה הן דוגמאות של אנשים שפעלו ועשו משהו למען עם ישראל, אע”פ שאידיאליסטיות יכולה להיות גם בכוחות שאדם משקיע להתקדמות המידות שלו.. חשוב מאד בעיסוק בדמויות לחדד את ההבנה שיש באידיאליסט משהו לא מציאותי ולא ריאלי, כיוון שהוא חולם למעבר ממה שקיים עכשיו. האידיאליסטיים הגדולים שהפכו עולמות זכו מן הסתם לזלזול ולגלוג כשהתחילו לחלום בקול..

 

 

לפניך רשימה של ארבעה אנשים אידיאליסטיים שפעלו למען עם ישראל בתקופות ובצורות שונות. אנחנו מבקשים דרך המפגש עם דמויות אלו להעצים בחניכים את ההבנה שאידיאליסט, בשונה מהדמויות שפגשנו בשלב הראשון של היחידה לא מוכן לקבל את המציאות כפי שהיא אלא חותר לשנות אותה.. אנחנו מציעים שתבחר מבין ארבעת הדמויות שתיים שנראה לך שידברו אל החניכים שלך ותערוך בהקשר שלהם את הדיון המוצע ביחס לכל אחת מהדמויות.

 

 

אינטרנט רימון

 

שאל את החניכים:

• מי חושב שיש בעיות באינטרנט? (זו הזדמנות טובה להציף מתוך החניכים קצת מהקשיים שמן הסתם המכשיר הזה גורם להם ולתת להם פתח לדיבור כנה ואישי יותר בהמשך)
• מי חשב פעם לעשות משהו ע הבעיות באינטרנט?
• לו הייתם משה, רונית או איציק מהסיפור, מה הייתם חושבים ועושים ביחס לאינטרנט?
• מה היו חושבים אנשים קטנים מהשורה על החלומות של הרב יהושע שפירא לפני שהתממשו?

 

 

לאחר הדיון הראשוני הנ”ל, קרא לחניכים על דמותו של הרב יהושע שפירא ועל הכוח שיש באינטרנט רימון שהוא יזם והקים.

 

 

הרב יהושע שפירא

 

מערכת אינטרנט רימון הינה מערכת מתקדמת מסוגה, שפותחה על ידי מומחי אינטרנט בעקבות המצב בו נחשפים הגולשים באינטרנט ובתוכם ילדים רבים לתכנים של פורנוגרפיה ואלימות. לעיתים רבות אף בלי שהתכוונו לכך. המערכת החדשנית והמקורית נותנת מענה לכל הצרכים של גולש המעוניין בקו אינטרנט נקי ובטוח. כמו כן, הסינון נעשה כבר על השרת ומונע מהתכנים הלא רצויים להגיע אל הגולש הביתה, ואינו משפיע כלל על מהירות הגלישה.

 

צוות מיוחד של מנהלי תוכן אחראי על מיון וקיטלוג אתרים, 24 שעות ביממה. אינטרנט רימון הינו ספק האינטרנט היחיד המאפשר לך ולבני משפחתך גלישה נעימה ובטוחה יותר, ללא חשש מחשיפה לתכנים שעלולים לפגוע בכם. אנחנו באינטרנט רימון מאמינים כי זהו עוד צעד קטן בדרך להפוך את העולם לעולם טוב יותר. מערכת זו הוקמה ביוזמתו של הרב יהושע שפירא שהבין את ההרס הרב הנטוע בעולם האינטרנט והחליט לפעול לצמצום ההרס.. הרב יהושע שמשמש כראש הישבה ברמת גן, הקדיש בשנים האחרונות שעות ארוכות להקמת הפרויקט ולהכרעה אלו מסלולים ואלו חסימות יהיו בו.

 

 

מרד גטו וורשא:

שאל את החניכים:

• מי יכול לנסות ולדמיין קצת בקול את הקשיים שעברו על היהודים שחיו בגטאות בתקופת השואה?
• מה נראה לכם הייתם חושבים לעשות, אם בכלל, בתוך הקושי שבגטו?
• לו הייתם משה, רונית או איציק מהסיפור, מה הייתם חושבים ועושים ביחס לקושי שבגטו?
• מה היו חושבים אנשים קטנים מהשורה על החלומות של מרדכי אנילביץ’ לפני שהתממשו?

 

 

לאחר הדיון הראשוני הנ”ל, קרא לחניכים על דמותו של מרדכי אנילביץ’ ועל פעולת מסירות הנפש שלו לכבוד העם היהודי בתקופת השואה.

 

מרדכי אנילביץ’

 

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח מרדכי אנילביץ’ עם קומץ חברי תנועת השומר הצעיר למזרח פולין. משם ניסה יחד עם חבריו להגיע לגבול הרומני על-מנת לפתוח נתיב עלייה לארץ ישראל דרך הים השחור. אנילביץ’ נתפס בדרכו לגבול הרומני על ידי הצבא האדום. הוא נכלא למספר ימים, וחזר לוורשה אחרי שחרורו. ורשה באותה עת כבר נכבשה על ידי הצבא הגרמני, ואנילביץ’, מזועזע מהמראות, פגש שם בפעם האחרונה את אביו, שהועסק בעבודות כפייה.

אנילביץ’ ארגן חבורת צעירים, שהגיעה לווילנה כדי לעזור ולנסות לפתוח משם נתיב עלייה לארץ ישראל. יחד עם חבריו להנהגת השומר הצעיר בוורשה החל אנילביץ’ לארגן את הפעילות המחתרתית של התנועה, שהתרכזה באותו זמן בפעולות חינוך וארגון תאי מחתרת. הוא הוביל קו של התנגדות ליודנראט (=המשטרה היהודית), ואסר על חבריו לקבל משרות במועצת גטו ורשה. מפורסם המקרה בו הכה שוטרים יהודים שבאו לעצור אותו לצורך משלוח לעבודות כפייה. המשטרה היהודית העלימה עין ולא הטרידה אותו שוב. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 החל אנילביץ’ לארגן את ניצני ההגנה היהודית בגטו. ב-18 בינואר 1943 הנהיג אנילביץ’ את הקרב הראשון שלו נגד הגרמנים, כאשר אלו נכנסו לגטו לבצע גירוש נוסף. אנילביץ’ יחד עם קומץ לוחמים הצטרפו לשיירת המגורשים, וברגע בו הגיעה השיירה למקום מסוים בגטו, תקפו הלוחמים היהודים את הגרמנים, על-פי סימן של אנילביץ’, והטילו לעברם רימון. מרבית הלוחמים נפלו בקרב פנים מול פנים שהתפתח ברחוב, ואנילביץ’ עצמו ניצל בזכות מעשי הקרבה של חייליו. פעולת הגירוש הופסקה לאחר ארבעה ימים, ובשלושת החודשים הבאים עסק אנילביץ’ בהתארגנות לקראת הקרב הגדול הממשמש ובא. המרד הגדול, בהנהגת אנילביץ’, החל בערב פסח, 19 באפריל 1943, עת חזרו הגרמנים בכוחות גדולים לגטו. ביום זה שלח מרדכי אנילביץ’ מכתב לחבר ובו כתב: “חלום חיי קם והיה – זכיתי לראות הגנה יהודית”.

 

הקמת מדינת ישראל:

שאל את החניכים:

• מי יכול לנסות ולדמיין עולם בו אין ליהודים מדינה כבר אלפיים שנה? אלו קשיים מתעוררים בעולם כזה?
• מה נראה לכם הייתם חושבים לעשות, אם בכלל, בתוך הקושי שבעולם בו אין מדינה ליהודים?
• לו הייתם משה, רונית או איציק מהסיפור, מה הייתם חושבים ועושים ביחס לקושי שבעולם בו אין מדינה לעם היהודי?
• מה היו חושבים אנשים קטנים מהשורה על החלומות של הרצל לפני שהתממשו?

 

לאחר הדיון הראשוני הנ”ל, קרא לחניכים על דמותו של בנימין זאב הרצל ועל מסירות הנפש שלו להקמת המדינה היהודית (חשוב להבהיר לחניכים שאמנם הרצל נפטר לפני שקמה המדינה, אבל כל המעשים שלו הם שקידמו את הרעיון והביצוע..)

 

בנימין זאב הרצל

 

בתחילת ‎1896 פרסם הרצל את ספרו “מדינת היהודים: ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים”, חיבור קצר ובו קריאה לרכז את היהודים במדינה עצמאית משלהם – ארץ-ישראל או ארגנטינה.  רוב יהודי אירופה המערבית ואף מקצת “חובבי ציון” במזרח ובמערב דחו את תוכניתו של הרצל משום שנראתה להם מרחיקת לכת, אולם רבים מ”חובבי ציון ומהסטודנטים הציונים באוסטריה ובארצות אחרות קידמו את רעיונותיו בהתלהבות. מתוך קשריו עם “חובבי ציון”, בייחוד ממזרח אירופה, בא הרצל לכלל הכרה שרק בארץ-ישראל – ולא בארגנטינה או בארץ אחרת – ירצו היהודים להקים את מדינתם.

לפיכך החליט הרצל לפתוח בפעילות מדינית. בשנת ‎1896 החל בפגישות עם ראשי השלטון העות’מאני (=התורכי), כדי לקבל מהם זיכיון להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. בשנת ‎1898 נפגש עם קיסר גרמניה בירושלים והציע לו תוכנית שלפיה היהודים יקבלו עליהם את תיקון מצבה הכלכלי של האימפריה העות’מאנית תמורת ויתורו של הסולטן על שלטונו בארץ-ישראל והסכמתו שתהיה למדינה יהודית בלתי תלויה. ואולם, מאמציו המדיניים הישירים לא נשאו פרי, וגם פגישתו עם הקיסר לא הביאה לתוצאות שציפה להן.

בד בבד עם מגעיו של הרצל עם ראשי השלטון העות’מאני, באוגוסט ‎1897 כינס הרצל בבאזל את הקונגרס הציוני הראשון – האספה הלאומית של העם היהודי החפץ בתחייתו. בקונגרס זה אושרה “תוכנית באזל”, שלפיה מטרת הציונות היא “להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ-ישראל, שיהיה מובטח על בסיס משפט העמים…”, והוקמה ההסתדרות הציונית העולמית. הרצל ניהל את דיוני הקונגרס ונבחר לנשיאה של ההסתדרות הציונית העולמית; בכהונה זו שימש עד מותו. מאז ואילך חתר בהתמדה להשגתן של שתי מטרות עיקריות: הקמת מולדת לעם היהודי בארץ-ישראל בהסכמת המעצמות, שתושג באמצעות משא-ומתן דיפלומטי, כפי שנקבע בתוכנית באזל; חיזוקה ופיתוחה של ההסתדרות הציונית עד שתהיה מסוגלת להיות גורם בעל משקל במשא-ומתן המדיני ולעמוד בראש מפעל ההתיישבות בבוא היום.

לאחר הקונגרס הציוני הראשון פעל הרצל להקמתו של בנק ציוני, שנועד להיות הבסיס הכספי למשא-ומתן עם השלטון העות’מאני (תוכניתו היתה לשלם תמורת הזיכיון להתיישב בארץ ישראל). הרצל הניח שעם סיומו המוצלח של המשא-ומתן יוקמו המוסדות הכלכליים הדרושים לפיתוחה של הארץ ולארגון תנועות העלייה וההתיישבות בה. הבנק, שנקרא “אוצר התיישבות היהודים”, הצליח לגייס הון קטן בלבד, בשל התנגדותם של בעלי הבנקים היהודיים הגדולים באירופה לציונות המדינית.

 

 

מאבק בתוכנית העקירה:

שאל את החניכים:

• מה הקושי שעבר על החברה הישראלית ועל תושבי גוש קטיף בפרט בזמן שלפני ביצוע תוכנית העקירה?
• מה נראה לכם הייתם חושבים לעשות, אם בכלל, בתוך הקושי בתקופה שקדמה לביצוע תוכנית העקירה?
• לו הייתם משה, רונית או איציק מהסיפור, מה הייתם חושבים ועושים ביחס לקושי שליווה את התקופה שלפני העקירה מגוש קטיף?
• מה היו חושבים אנשים קטנים מהשורה על החלומות של שטרנברג ושאר אנשי גוש קטיף?

 

לאחר הדיון הראשוני הנ”ל, קרא לחניכים על דמותו של ערן שטרנברג ועל מסירות הנפש שלו למאבק בתוכנית העקירה שהוא כל כך האמין בו.. 

 

ערן שטרנברג

 

שטרנברג בן 29, גדל בקרני שומרון, ולמד בישיבת ההסדר בחיספין. לפני שבע שנים התחתן עם תושבת גני טל, ולאחר כשנה השתקע בגוש. ארבעת ילדיו היו מבני הדור שלישי בגוש קטיף. הוא סטודנט לתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, שזנח את לימודיו לטובת המאבק בתוכנית ההתנתקות. לפני כשלוש שנים החל לעבוד במחלקת הדוברות במועצה האזורית, תחילה בהתנדבות, ובהמשך בשכר. כשנכנס לתפקידו כתב תוכנית שנתית מסודרת ומפורטת ליעדי מחלקת דוברות, הסברה, ותיירות של המועצה אבל מאז תוכניתו של שרון טרפה לו את הניירות, וזרקה אותו היישר לאור הזרקורים, במוצב הקדמי של המאבק בהתנתקות.

שטרנברג לא נבהל מהמשימה שהוטלה עליו. הוא התגלה כדובר מקצוען ורהוט שמסוגל להנפיק הודעה מנוסחת היטב לעיתונות תוך מספר שניות. ניסוחיו בהירים, נחרצים, והוא נוהג להרבות בשימוש בדימויים כדי לגוון את מסריו. גם כשהוא מתראיין בשידור חי נשמע שטרנברג כאילו הוא מקריא מהדף. יש לו הרבה בטחון עצמי, הוא מאלתר, והוא לא נתקף גמגום כתוצאה משאלות קשות, ומהתקפות שלוחות רסן. כשהתארח בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 הוא לא היסס להעיר לקירשנבאום שהתפרע עליו בשידור שעליו לשמור על מקצועיות וניטרליות ושהתנהגותו חצופה. 

כדובר, שטרנברג לא רק הגיב לאירועים, הוא גם דאג לייצר חומרים לקליינטים שלו. במהלך השנתיים האחרונות הוא הקפיד לצלם כמעט כל אירוע בגוש קטיף בעצמו. הוא עשה לעצמו הרגל להסתובב ברחבי ממלכתו כשהוא חמוש במצלמת סטילס, ובמצלמת וידאו כדי לצבור חומרים שיוכל להעביר לכלי התקשורת המועדפים עליו. אגב, לא כל הצלמים בגוש קטיף אהבו את זה.

 

 

כל הדיונים בכל הדמויות יובילו את החניכים להבנה שבניגוד לדמויות שפגשנו בשלב הראשון של היחידה שהיו פאסיביות וקיבלו את המציאות כפי שהיא: הדמויות שפגשנו ביחידה זו הן אחרות: רואות את המציאות וחולמות שיהיה אחרת: שיהיה  אינטרנט נקי, שיהיה מאבק יהודי מכובד בגרמנים, שיהיה בית לעם היהודי ושלא תתבצע תכונית ההתנתקות..

 

אידיאליסט מוכן לחלום ולראות קדימה גם אם הכל נראה לא בדיוק ריאלי ואפשרי.. 

 

שלב ג’:

 

לאחר שבשני השלבים הראשונים של היחידה ניסינו להבין שהקרקע בה גדל אידיאליסט היא פער בין עולם מצוי לעולם רצוי. פער שגורם לאידיאליסט חוסר נחת ורצון לעולם אחר.. ננסה בשלב זה לחדד את ההבדל בין סתם “קוטר” שמגלה חוסר נחת בקיים אבל חוסר הנחת גורמת לו בעיקר למרירות כלפי המציאות לבין אידיאליסט שחוסר הנחת גורמת לו לחלום על עולם אחר ובהמשך, כפי שנראה ביחידות הבאות, גורמת לו לפעול לשם מימוש החלום שלו.

 

כמובן שדמותו של “הקוטר” שהיא פעמים רבות דמותנו במראה, מגלה נקודה אמיתית בתוכה והיא: חוסר הנחת בקיים, ועל כן נבין בהמשך שגם אותו ניתן לרתום לעשייה חיובית..

 

 

קרא לחניכים את המכתב הבא: (אתה יכול להוסיף לו עוד שורות ומילים באותה הרוח…)

 

יאללה, נמאס לי ממה שקורה פה. הכל רע והכל שחור.. חשבתי שאני אגיע והכל יהיה מוכן כבר ויהיה מושלם, ובאתי ומה אני רואה? כלום!!! למה אף אחד לא עושה את מה שהוא אמור לעשות? איפה שלום שהבטיח לדאוג לעניינים הטכניים של הארגון ואיפה יוסי שהבטיח שידאג לתוכנית שתוסיף תוכן ומשמעות? ואיפה ריקי שהבטיחה, ואני ממש זוכר שהיא אמרה את זה בפה מלא שהיא תדאג לכל מה שקשור לכספים בארגון..

למה אף אחד לא עושה את מה שהוא צריך לעשות?

למה הכל כאן נראה כמו שנראה?

 

 

שאל את החניכים:

• האם לפי דעתכם כותב המכתב עונה להגדרה: אידיאליסט?
• למה לא בעצם… גם הוא בשונה ממשה, רונית ואיציק, לא מוכן להסתפק בקיים והיה רוצה שיהיה אחרת?
• מה ההבדל בין האידיאליסטיים שפגשנו בשלב הקודם לבין כותב המכתב?

 

נסה להעיר את החניכים בדיון ותן תשובה לכל תגובה שלהם שתחדד להם שאם הגדרנו אידיאליסט כמישהו שלא מסתפק במה שיש,  לכאורה גם כל קוטר שרואה את חצי הכוס הריקה ומתלונן למה אין מים גם בחצי השני של הכוס – הוא אידיאליסט..

 

לאחר כמה דקות של דיון, הזמן שני חניכים ואמור להם שאתה עומד להקריא להם סיטואציה ושכל אחד יצטרך להגיב לסיטואציה בהתאמה לאפשרות שתתן לו. כדאי להגיד לחניכים שהם יכולים להוסיף עוד משפטים מעבר למשפט שכתוב בכרטיס, אך עליהם להגיב בהתאמה לרוח שהעולה מהכתוב..

 

מיכה נכשל במבחן באנגלית כשאמא שלו שאלה אותו מה קרה במבחן הוא ענה:

אפשרות א’: המבחן היה קשה והמאוורר שבכיתה לא הפסיק לעשות רעש ולא יכולתי להתרכז.

אפשרות ב’: כנראה לא למדתי מספיק טוב… בפעם הבאה אתכונן יותר..

 

שוטר עוצר את מיכל לאחר שעברה את המהירות המותרת בכביש. כשהוא שואל אותה מה קרה, היא מסבירה:

אפשרות א’: שמתם את התמרור שמורה על המהירות המותרת במקום שאי אפשר לראות וכל המכוניות שסביבי נסעו הרבה יותר מהר ממני

אפשרות ב’: כנראה שטעיתי.. פעם הבאה אקפיד יותר לציית לחוקי התנועה..

 

רונן מאחר לפגישה חשובה שיש לו בעבודה.. הבוסית עצבנית וכשהוא נכנס באיחור היא מעירה לו על כך.. רונן מגיב:

אפשרות א’: עזבי אותי, זה ממש לא אשמתי: הילדים עשו קצת צרות הבוקר בהשכמה ואח”כ היו פקקים מטורפים בכביש..

אפשרות ב’: כנראה לא חישבתי נכון את הזמן. אני מתנצל..

 

 

שאל את החניכים:

• מה ההבדל בין שתי אפשרויות התגובה?

 

 

הסבר לחניכים שיש בפסיכולוגיה שני מושגים חשובים:

מיקוד שליטה חיצוני – אדם שתמיד מאשים את מה שלא טוב בעולם החיצוני: האנשים שסביבי לא היו בסדר, הכל היה מקולקל ורועש ולכן לא הצלחתי וכו’ וכו’.

מיקוד שליטה פנימי – אדם שתמיד מחפש היכן הוא היה לא בסדר בסיטואציה וממילא כיצד הוא יכול לקחת אחריות לתיקון המצב..

 

 

סכם את השלב הזה בכך שאידיאליסט בניגוד לדמויות שפגשנו בשלב הפותח של היחידה, הוא אכן אדם שלא מסתפק בקיים אלא חותר לעולם טוב יותר, אך בניגוד לכותב המכתב שפגשנו בשלב זה הוא אדם שחי עם מיקוד שליטה פנימי ומחפש את האחריות שלו עלמה שלא מוצא חן בעיניו…

 

 

שלב ד’:

 

במידה ונראה לך שהחניכים שלך כבר עמוסים בתכנים ושכדאי לעשות הפסקה, אנחנו מציעים לעשות את ההפסקה בשלב זה, ולהמשיך ביום שלישי בהמשך השבוע. כמובן שבפתח הפעולה ביום שלישי כדאי לחזור על מה שעברנו עד השלב הזה ביחידה בשבת ולהמשיך הלאה..

 

עד כה עסקנו בעיקר בהבנה שאידיאליסט מתחיל להיוולד בפער שבין הרצוי למצוי ובחוסר הנחת שפער זה יוצר בו. חוסר הנחת איננה נחווית אצלו על ידי זריקת אחריות החוצה, אלא ע”י שאלות פנימיות בהן הוא נדרש להשיב: איך היה רוצה שהעולם יראה אחרת? שאלות אלו הן שיובילו אותו בהמשך (כפי שנראה בפעולות הבאות) גם לעשייה.

 

בשלב זה ננסה להבין מה עוזר לנו לבחון את הפער הזה וללמוד להיות אידיאליסטיים. במילים אחרות: מדוע הדמויות מתחילת היחידה לא ראו את הפער ואילו אנחנו מנסים למצוא אותו לחיות ממנו. 

 

הנקודה אליה אנחנו מבקשים להגיע בשלב זה היא שהאידיאליסט מונע מחלום שדרכו הוא פוגש ורואה את כל המציאות וממילא מגלה חוסר נחת מהפער שבין החלום שיש בו לבין מה שהוא מוצא בחוץ. בניגוד לאדם הפשוט שאין לו חלומות, אלא הוא רואה את מה שיש. הבנה זו היא חשובה מאד כיוון שפעמים רבות מצטייר האידיאליסט כאדם מעשי שאין לו קשר של ממש לעולם הרוח וההתמקדות שלנו בשתי היחידות במערך זה היא בדווקא בדמות האידיאליסט עוד לפני היישום המעשי שלו בפעולה הממשית. התמקדות זו תובעת מהאדם לעשות הרבה עבודה פנימית לפני מסירות הנפש המעשית שמעמיקה ומכוונת בהמשך גם את כל המעשה.

 

 

לפניך שתי אפשרויות כיצד לערוך שלב זה עם החניכים. נסה לחשוב איזו אפשרות מתאימה יותר לחניכים שלך..

 

 

אפשרות 1: איבר חשוב

 

תן לכל אחד מהחניכים שלוש כרטיסיות בצבעים שונים, כאשר כל צבע יסמל את אחד מהאברים בגוף (כדאי לכתוב על הכרטיס את מה שהצבע מסמל). לדוגמא:

 

• כרטיס כחול: יסמל ידיים ורגליים.
• כרטיס צהוב: יסמל ראש ולב.
• כרטיס חום: יסמל פה ועיניים.

 

אמור לחניכים שאתה עומד להקריא רשימה של בעלי מקצוע שונים ושכל אחד יצטרך לחשוב איזה איבר בגוף הכי חשוב ומשמעותי לאותו בעל מקצוע ולהרים בהתאמה את הכרטיס בצבע הנכון. כמובן שרוב בעלי המקצוע חייבים את כל האיברים, עליך למקד את החניכים: מה האיבר הכי חשוב לדעתם..

 

 

• מורה
• בנאי
• נהג אוטובוס
• ראש ממשלה
• טכנאי מחשבים
• שחקן כדורגל
• שחקן
• כלכלן
• עורך דין
• אידיאליסט

 

 

ביחס לכל אחד מבעלי המקצוע ערוך הצבעה בין החניכים מהו האיבר החשוב ביותר. כמובן שייתכן מאד שיתפתחו דיונים סביב חלק מבעלי המקצוע וזה בסדר, אך זכור שהמטרה שלנו היא להגיע לאידיאליסט וכאן לשאול: האם העיקר זה הידיים והרגליים – כלומר הצד המעשי של הפעולות שעושה האידיאליסט, או שהעיקר זה הראש והלב – כלומר הצד הפנימי שרואה עולם לא שלם ושואף ורוצה שיהיה אחרת..

 

 

אפשרות 2: הצגת בעלי מקצוע

 

קח את רשימת מקצועות שהופיעה באפשרו הראשונה בשלב זה. כתוב כל אחד מהמקצועות על כרטיס ותן לכל חניך להציג בפנטומימה את בעל המקצוע שכתוב בכרטיס שקיבל.

 

שאר חברי השבט יצטרכו לנחש מיהו בעל המקצוע שהחניך מציג.

 

כמובן שהנקודה המשמעותית מבחינתנו, מעבר לכיף שבפנטומימה ובצורך לנחש, היא: כיצד החניכים יציגו את האידיאליסט?? האם יציגו אותו כאיש מעשה או כהוגה וחולם…

 

לא משנה איזו אפשרות יבחרו החניכים שלך: תוכל מכאן לפתוח בדיון:

 

• מה באמת יותר משמעותי באידיאליסט: החלום או המעשיות?

 

אנחנו ביחידה זו ביקשנו להאיר את החלום שמניע כל אידיאליסט. כמובן שהצד המעשי של ה]עולות בשטח הוא קריטי לאידיאליסט: אבל הכל מתחיל מחלום פנימי ומרצון לראות עולם יותר טוב ממה שיש כעת.

 

סכם את השלב הזה בהבנה שאידיאליסט מגיע אל המציאות עם משקפיים. מה יש במשקפיים שלו? יש יכולת לראות מה אני הייתי רוצה שיהיה בעולם ולחלום על כך שבאמת יהיה כאן אחרת יום אחד..

 

 

שלב ה’:

כסיכום ליחידה זו אנחנו מבקשים להתחיל ולטעת בחניכים שלנו את ניצני האידיאליזם: את המבט שבוחן את המציאות מתוך חלום ששואף ורוצה שיהיה פה יותר טוב..

 

הנח בכל אחת מארבע פינות החדר אחד מהשלטים הבאים:

 

אידיאליסט לעולם

נסה לחשוב: מה היית רוצה שיהיה אחרת בעולם ממה שיש היום? נסה לחלום…

 

אידיאליסט לעם ישראל ומדינת ישראל

נסה לחשוב: מה היית רוצה שיהיה אחרת בעם ובמדינה ממה שיש היום? נסה לחלום…

 

אידיאליסט לתורה

נסה לחשוב: מה היית רוצה שיהיה אחרת בסניף ובשכונה ממה שיש היום? נסה לחלום…

 

אידיאליסט לסניף ולסביבה בה אני חי

נסה לחשוב: מה היית רוצה שיהיה אחרת בסניף ובשכונה ממה שיש היום? נסה לחלום…

 

אידיאליסט לעצמי

נסה לחשוב: מה היית רוצה שיהיה אחרת בעצמך ממה שיש היום? נסה לחלום…

 

בקש מהחניכים להתפזר בפינות החדר ולנוע בין כל הכרטיסים, תוך שהם מקדישים מחשבה ותשומת לב לכל אחת מהכרטיסיות. במידה וחלק זה של הפעולה נעשה כבר ביום חול: כדאי לתת לכל חניך פנקס או כמה דפים וכלי כתיבה ולבקש ממנו לכתוב לעצמו את החלומות שלו..  (אפשר גם לשים מוזיקה ברקע עם השיר: “כדי להגשים חלום אחד קטן, יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם..”)

 

לאחר כמה דקות של מעבר בפינות החדר, כנס שוב את החניכים ונהל דיון פתוח סביב שלושת הכרטיסים הראשונים (את הדיון על אידיאליסט לעצמי כדאי להותיר בתוך החניכים עצמם..):

• מה היינו רוצים לראות אחרת בעולם?
• מה היינו רוצים לראות אחרת במדינה ובעם?
• מה היינו רוצים לראות אחרת בשכונה ובסניף?

 

סיכום

 

סכם את היחידה בהבנה שאנחנו שואפים להיות אידיאליסטים והתנועה הראשונה שהמילה “אידיאליסט” מבקשת ממנו היא להתבונן אל מעבר למה שיש כרגע בעולם סביבנו: להיות מונע מהראש, מהמחשבות שלנו על איך העולם צריך להיראות, מהלב שלנו שרוצה עוד… ולכאוב בפער שקיים בין החלום למציאות..

להורדת והדפסת הפעולה