מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

נעים להכיר – קיימות!

סוג הפעולה
פעולה | משחקים | עשייה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד שעה
מערך
  • מתאים ליום חול
4 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

נתחיל מההתחלה, מהי קיימות?

המהפכה התעשייתית שהתחוללה לפני כ-200 שנה לימדה את כולנו להשתמש בחומרי גלם כמו פחם, נפט וגז טבעי. היא הפכה את חיינו לקלים יותר: מכונות ומפעלי ענק עובדים בשבילנו. ככל שעבר הזמן למדנו להשתמש במשאבי הטבע שימוש טוב ויעיל יותר ולצרוך מהם עוד ועוד. ואולם משאבי הטבע הולכים ומתכלים בקצב מהיר יותר מהקצב שנדרש להתחדשותם. המהפכה התעשייתית ושימוש היתר במשאבים גרמו לזיהום סביבתי (אפקט החממה) ולחוסר במשאבי טבע. בעקבות השינויים הסביבתיים התחדש בעולם בשנים האחרונות שיח על ערך הקיימות. הקיימות שמה לה למטרה להאריך את קיומם של מגוון מוצרים בחיינו כדי למנוע ניצול יתר ובזבוז של משאבי הטבע.
ערך הקיימות אינו זר לנו, אנחנו נפגשים בו בתורה פעמים רבות, כגון באיסור ‘בל תשחית’ ובמדרש “תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך”. בפעולה זו נראה איך אנחנו מחדדים בחיינו את ערך הקיימות ומשתייכים אליו מתוך התורה ומתוך הבנה שאלו חיים ערכיים ומתוקנים יותר.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו את מושגי הקיימות ואיכות הסביבה.
  2. החניכים ילמדו על ערך הקיימות מתוך השקפתה של התורה.
  3. החניכים יציעו דברים יצירתיים שאפשר לעשות על ידי מחזור חפצים ויפרסמו את רעיונותיהם בסניף או ברחבי היישוב.

מקורות להרחבה:

ספר החינוך מצווה תקכט ,’בל תשחית’

ציוד נדרש:

  • קפלות או דלי ופקקי בקבוקים
  • דף שאלות טריוויה
  • לוח כוורת, איקס-עיגול או סוכריות לטריוויה
  • תדפיסים של המדרש למדריכים ולחניכים
  • דפים
  • טושים
  • נייר דבק
  • דף התחייבות גדול ודפי התחייבות אישיים לכל חניך וחניכה
  • מגנט

מהלך הפעולה:

פתיחה – גולד טיים:

המחישו לחניכים מהו משאב שמתבזבז מהר יותר מהקצב שבו הוא מיוצר באמצעות אחת משתי אפשרויות:

  1. חלקו את השבט לקבוצות של עד חמישה ובקשו מהם לבנות מגדל מקפלות. לאחר בניית המגדל בקשו מכל קבוצה לפרק את המגדל שבנתה.
  2. תנו לחניכים דלי קטן ופקקים של בקבוקים. בקשו מהחניכים למלא את הדלי במים באמצעות הפקקים בלבד כמה שיותר מהר. כשהחניכים יסיימו למלא את הדלי במים, רוקנו אותו בבת אחת.

שאלו את החניכים: כמה זמן לקח לכם לבנות את המגדל (או למלא את הדלי), וכמה זמן לקח לפרק את המגדל (או לרוקן את הדלי)?
אילו הייתם בונים המון מגדלים (או ממלאים המון דליים), וכל דקה מישהו היה מפרק את המגדל (או מרוקן את הדלי), האם הייתם מצליחים לעמוד בקצב ולהספיק לבנות כל מגדל שפורק (או למלא כל דלי שרוקן)?

בכדור הארץ שלנו יש משאבי טבע מופלאים שה’ ברא לנו ומשמשים אותנו רבות בהמון מוצרים, כמו עצים, שמשמשים אותנו לייצור נייר, נפט, גז טבעי ועוד רבים. לצערנו הגענו למצב שאנו צורכים יותר משאבי טבע ממה שיש בעולם שלנו. לכן בשתי הפעולות הקרובות נעסוק בנושא הקיימות ונחשוב יחד איך אנו יכולים לצמצם את השימוש במשאבי הטבע ולשמור יותר על העולם שלנו.

שלב א

שחקו עם החניכים טריוויה בנושא קיימות ואיכות הסביבה (נספח 1). אפשר לשלב את הטריוויה במשחקים אחרים:

  1. כוורת –
    מטרת המשחק: ליצור רצף של תאים בצבע של הקבוצה. מצד אחד של הלוח לצד השני (מאוזן או מאונך) ולחסום את רצף התאים של הקבוצה השנייה.

קבוצה שחוצה את הלוח ראשונה לאורך או לרוחב מנצחת.

חלקו את החניכים לשתי קבוצות ותנו לכל קבוצה צבע משלה.

אחת הקבוצות תיבחר להיות הראשונה, והיא תבחר תא ותצטרך לענות על שאלה.

אם הקבוצה תענה נכון, התא ייצבע בצבע שלה. והתור יעבור לקבוצה השנייה.

אם הקבוצה הראשונה לא תענה בתוך זמן מסוים או תטעה, השאלה תעבור לקבוצה השנייה.

אם הקבוצה השנייה תצליח לענות נכון, התא ייצבע בצבע שלה והתור יחזור לקבוצה הראשונה.

אם הקבוצה השנייה לא תצליח לענות נכון, התא ייצבע בשחור, והתור עובר לקבוצה השנייה.

  1. איקס-עיגול – 
    תלו לוח גדול של איקס-עיגול וחלקו את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה בתורה צריכה לענות נכון על שאלת טריוויה: אם הקבוצה ענתה נכון, היא מסמנת בלוח איקס או עיגול.
  2. טריוויה כללית – 
    שואלים את כולם יחד, ומי שעונה נכון מקבל סוכרייה.

שלב ב

אפשרות 1: הקריאו את המדרש והסבירו אותו בלשונכם או ספרו לחניכים את סיפורו של המדרש בעל פה ודונו בשאלות שאחריו (נספח 2).

אפשרות 2: הקריאו את הסיפור ודונו בשאלות שאחריו (נספח 3).

שלב ג

  • אפשרות 1: הכינו עם החניכים שלטי רעיונות קטנים למחזור ולשמירה על איכות הסביבה, ותלו בסניף או ברחבי היישוב.

בזמן התלייה של השלטים אפשר לעשות לחניכים תחרות למחזר כמה שיותר דברים שהם רואים בסביבה (לשים דברים בפח הכתום, למחזר בקבוקים שרואים בסביבה וכו’).

  • אפשרות 2: כתבו עם החניכים כתב התחייבות לשמירה על איכות הסביבה (של התחייבויות פרקטיות), וכל השבט יחתום עליו (מבנה לכתב התחייבות בנספח 4). במכתב ההתחייבות השבטי כל חניך יבחר הרגל סביבתי שיאמץ לעצמו (נספח 5).
    אפשר לשדרג את כתב ההתחייבות: להביא מגנט שאין בו צורך, לגזור ולחלק לכל חניך וחניכה. הם ידביקו עליו את כתב ההתחייבות שלהם ויצמידו למקרר בביתם.

 

סכמו את הפעולה: דיברנו על בזבוז משאבי הטבע בעולם ועל החשיבות לשמור עליהם ולצרוך מהם כמה שפחות. ראינו את החשיבות שהתורה רואה בנושא הקיימות ואת התנגדותה לצרכנות היתר. בסיום הפעולה הצענו רעיונות פרקטיים ליישום וחתמנו על מחויבותנו לשמור על איכות הסביבה.

הכריזו על תחרות שבטית: מי שיעשה הכי הרבה פעולות מחזור עד שבת (או עד הפעולה בשבוע הבא) יקבל פרס. את הפעולות אפשר לתעד בתמונה 😊

 

הצעה לצ’ופר: חלוקת כתבי ההתחייבות לכל החניכים לתלייה על המקרר בבית.

 

נספחים:

נספח 1 –

שאלות טריוויה:

  1. מהו מחזור?

 א. שימוש חוזר בחומר שהושלך לאשפה

 ב. שימוש מחזורי בחומר שהושלך לאשפה

 ג. הפיכת פסולת לחומר גלם שישמש לייצור חומר חדש

 ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה

 

  1. מהו פלסטיק מתכלה?

א. פלסטיק המתפרק בטבע

 ב. פלסטיק שאינו מתפרק בטבע

 ג. יריעות פלסטיק המשמשות לחממות

 ד. פלסטיק שאפשר לזרוק בפח רגיל

 

  1. מה מאלו לא ניתן למחזר?

א.  עגבניות

 ב. עצים

 ג. פחם, שמן וגז טבעי

 ד. תירס

 

  1. כמה זמן נדרש לפחית אלומיניום להתפרק?

א.  20–40 שנה

ב.  80–100 שנה

ג.  10–30 שנה

ד.  150–200 שנה

  1. כמה עצים נוכל להציל אם נמחזר טונה אחת של נייר?

א.  17 עצים

ב.  4 עצים

ג.  20 עצים

ד.  10 עצים

 

  1. כמה פעמים אפשר למחזר זכוכית?

א.  10 פעמים

ב.  ללא הגבלה

ג. 80 פעמים

ד. 20 פעמים

 

  1. על פי מה מחלקים את הזכוכית כדי שיהיה אפשר למחזר אותה ביתר קלות?

א. לפי עובי הזכוכית

 ב. לפי גודל הזכוכית

 ג. לפי צבע הזכוכית

 ד. לא מחלקים אותה

 

  1. דשן אורגני המורכב מירקות רקובים מאפשר לאדמה לאגור יותר מים

 נכון

 לא נכון

 

  1. מה הם גזי חממה?

א. גזים הנמצאים בתוך חממה חקלאית

 ב. גזים הגורמים לחום להישאר באטמוספרה של כדור הארץ

 ג. גזים המיוצרים על ידי השמש

 ד. כל התשובות נכונות

 

  1. מהי שרשרת המזון?

א.  סוג של שרשרת לצוואר העשויה משאריות מזון

 ב. יחסי הזנה בין יצורים חיים, יחס של טורף-נטרף

 ג. סוג של אוכל

 ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה

 

  1. איזו מדינה ממחזרת יותר?

א. אוסטרליה

 ב. אוסטריה

 ג. צרפת

 ד. ארצות הברית

 

  1. לאיזה חומר נדרשות כ-1,000 שנים להתפרק?

א.  פלסטיק

 ב. זכוכית

 ג. נייר

 ד. אלומיניום

 

  1. אם מחליפים נורה רגילה בנורת פלורסנט, אפשר לחסוך ___ אנרגיה.

א.  25%

ב.  50%

ג.  40%

ד.  75%

 

  1. תרופה שאינה בשימוש יכולה להיזרק או להישפך לכיור.

 נכון

 לא נכון

 

  1. מהו קומפוסטר?

א.  סוג של מחשב

 ב. מתקן לחיסכון במים

 ג. פח ביתי למחזור שאריות מזון

 ד. סוג של אוכל טבעוני

 

  1. מהי קיימות בהקשר של איכות הסביבה?

א. יכולת ההישרדות של האדם בטבע

 ב. מערכת שהמגוון הביולוגי ופוריותה נשמרים לאורך זמן

 ג. איכות החיים של החי והצומח

 ד. הישרדות בתנאי טבע קשים

 

  1. מה לא מאפיין פסולת מסוכנת?

א.  פסולת שעלולה להתלקח

 ב. פסולת שעלולה להחליד

 ג. פסולה שעלולה להסריח

 ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה

 

  1. איך אומרים קומפוסט בעברית?

א. זבלה אורגנית

 ב. רקבובית

 ג. זבלונית

 ד. דשונת

 

  1. מוצרים העשויים מקלקר (כוסות חד-פעמיים וכדומה), אינם מתכלים לעולם

 נכון

 לא נכון

 

  1. קומפוסט מכיל את כל המזונות שלהלן מלבד ______.

א.  ירקות

 ב. פירות

 ג. בשר

 ד. ירקות ופירות מיובשים

 

  1. מדוע עדיף לאסוף סוללות בפח נפרד ולא לזרוק לפח רגיל?
  • אין צורך לזרוק סוללות לפח נפרד
  • בתוך הסוללות יש חומרים רעילים שעלולים לדלוף ולהגיע למי תהום
  • הסוללות לא מתכלות לעולם, אז עדיף שיהיו בפח נפרד
  • אף אחת מהתשובות איננה נכונה

 

תשובות:

1ג, 2א, 3ג, 4ב, 5א, 6ב, 7ג, 8 נכון, 9ב, ב, 11 ב, 12 א, 13 ד, 14 לא נכון, 15 ג, 16 ב, 17ג, 18 ב, 19 נכון, 20 ג. 21ב

 

נספח 2 לימוד:

“רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ” (קהלת ז, יג).
“רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ, רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ” (קהלת רבה ז, יג).

לאחר הקראת המדרש שאלו את החניכים:

  • מה הבעיה בבזבוז ובצרכנות מוגזמת?
  • הקב”ה שם עלינו אחריות לשמור על העולם ולוודא שלא יקלקלו אותו. מה אנחנו עושים בשביל לשמור עליו? במה כדאי שנשתפר?

כתבו את תשובות החניכים על דפים ותלו את הדפים על הקיר.

 

נספח 3 סיפור:


“יום טיול יוענק לאנשי היישוב שיצבור כמות מרבית של מחזור מכל סוג שהוא”, זה היה נוסח ההודעה שהכריז עליה המשרד לאיכות הסביבה לפני כחצי שנה. סיגלית, מנהלת מחלקת שפ”ע (=שיפור פני העיר) בעיריית אריאל, התאמצה לחשוב איך היא מעודדת את הציבור הרחב להשליך אשפה ייעודית למחזור. בהגיע ההודעה למשרדי העירייה ערכה ישיבה עם ראש העיר סמי, והוחלט על רכישת מכלי מחזור בכמות גדולה ופיזורם ברחבי העיר.

כחודש ימים מאז החל הציבור להשתמש במכלים בדקה סיגלית את כמות המחזור וראתה שהיא נמוכה מהתחזית. ואז הבריק לה רעיון מעניין. היא חשבה לרגע על המסלול שעושים הניירות הנזרקים לאשפה רגילה ולא למחזור ודמיינה לעצמה תחושת עצב מסוימת ש”חווים” אותם ניירות: “הרי אנחנו שירתנו את משרדי העירייה החשובים”, יאמרו אותם ניירות לעצמם, “שירתנו את התלמידים החמודים בבתי הספר, ובעצם את כל תושבי העיר אריאל. זה מה שמגיע לנו?! להשליך אותנו לאשפה שבה נירקב ונתכלה? למה לא נחזור לשרת את הציבור היקר? הרי אפשר להשליך אותנו למכל מחזור מיוחד בצבע כחול שיחזיר אותנו למפעל לייצור ניירות, ולאחר כמה חודשים נתחדש ונשוב לשרת את הציבור!” כך התגלגלו בראשה של סיגלית הרהורים עצובים של הניירות שהושלכו למכלי הצפרדע הירוקים, המיועדים לאשפה ביתית רגילה.

“יפה”, החמיאה סיגלית לעצמה, “אבל מה עושים עם הדמיונות האלה?” תהתה. והינה בשולחן השבת, כשילדיה מספרים מה למדו השבוע בבית הספר, סיפר רוני על משה שלא היכה את היאור כי הכיר לו טובה על ששמר עליו בהיותו תינוק בתיבה. המורה הגדירה התנהגות זו של משה במילים “הכרת הטוב אפילו לדומם”. ההורים שיבחו את רוני על הרעיון המקסים שהביא הביתה מבית הספר, ואצל אימא סיגלית הרעיון הזה השתלב יפה עם הדמיונות שלה. “פשוט מאוד. חובת כולנו להכיר טובה לניירות ששירתו אותנו בבית הספר ובכל בית, לבקבוקים שהכילו את המים והמיצים לסוגיהם ששתינו לרוויה וכו'”. כך המשיכה סיגלית את דמיונות מסע המחזור של היישוב אריאל.

למוחרת התייצבה סיגלית לעבודה כהרגלה, ובפיה בשורה לראש העיר סמי. “נרתום למשימה את כל המחלקות של העירייה בהוצאת קריאה משותפת, מנוסחת יפה, לכל עובדי העירייה ותושבי העיר, ובמרכזה הרעיון של הכרת הטוב כלפי כל מי שמשרת אותנו יום-יום בבית, בבתי הספר, במשרדי העירייה ובכל מקום, הלא הם הניירות, הבקבוקים, מכלי הקרטון ועוד”. למבוכתו הקלה של ראש העיר למשמע הרעיון הסבירה סיגלית שהייעוד האמיתי לכל הפסולת הזאת הוא החזרתה לשימוש הקודם. זהו גם כבודה הראוי. “תחילה”, הוסיפה ואמרה, “על מחלקות העירייה לשמש דוגמה. בעקבותיהן יצטרף גם ציבור התושבים”. ראש העיר קיבל את הרעיון, בירך את סיגלית על ההברקה והוציא הודעה מסודרת מטעמו לכל המחלקות. כחודש לאחר פנייתו לעובדי העירייה יצאה ההודעה לכלל הציבור. ההצלחה הייתה גדולה. שיחת היום בעיר הייתה “הכרת הטוב אפילו לדומם”.

ועדת הפרסים של המשרד לאיכות הסביבה ישבה בתום תקופת המבצע. לשולחנה הגיעו דו”חות של ערים רבות על כמויות המחזור שנאסף בהן. את עיני ראש הוועדה צד הסיפור המיוחד של העיר אריאל. “אולי כמות המחזור שלהם לא במקום הראשון”, אמר, “אבל המסר שהביאו איתם הוא מעל הכול, ועל כך זוכה העיר אריאל בפרס הראשון. אני רוצה לאמץ את הרעיון של הכרת הטוב לדומם כחלק מתוכן הקריאה שלנו לאזרחי המדינה לעידוד המחזור. תודה לעיריית אריאל ובמיוחד לסיגלית”, סיים דבריו ראש הוועדה.

תושבי העיר אריאל אכן זכו ביום טיול יישובי, ולשולחנה של סיגלית הגיעו תודות וברכות מכל התושבים.

הצעה לדיון:

  1. מה גרם להגברת המחזור בעיר אריאל?
  2. מדוע חשוב לדעתכם להכיר טובה גם לדומם? הרי אין לו תחושות.
  3. מדוע זכתה העיר אריאל בפרס אף על פי שכמות המחזור לא הייתה הגדולה ביותר?
  4. האם גם ביישוב שלכם מכירים טובה לדומם?

 

נספח 4:

 

אנו, חברי שבט ______מסניף ____________

מתחייבים לשמור על הסביבה ולאמץ את ערך הקיימות!

נפסיק לבזבז ונתחיל להתחשב בעולם הטוב שה’ ברא לנו.

במיוחד נשים לב ל___________________________

________________________________________

________________________________________

בעזרת ה’ נעשה ונצליח!

על החתום:

________________________________________

 

נספח 5:

–    מצמצים שימוש בחד פעמי

–          נמנעים מאוכל מעובד ותעשייתי

–          הולכים ברגל ממקום למקום ומוותרים על אוטובוס או רכב

–          מפרידים אריזות לפח הכתום

–          מדפיסים פחות

–          משתמשים בבקבוק רב פעמי

–          מוותרים על קשיות

–          מפרידים ניירות לפח כחול

–          מביאים מהבית שקיות רב פעמיות לקניות בסופר

–          מקפידים על הדלקת אור ומזגן רק כשחייבים

–          מפרידים זכוכית לפח הסגול

דעתך חשובה לנו