תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד להכנה מראש:

2 רולטות מבריסטול עם מחוג מחובר בסיכה מתפצלת, שלטים (מומלץ מקרטון ביצוע), אביזרים ותלבושות.

מהלך הפעילות:

שלב א’ – “לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח”

כל חניך בתורו מקבל את הרולטות, כאשר על אחת הרולטות רשומים רגשות (שמח, עצוב, כועס) ועל השנייה דמויות מהבית (אמא, אבא, אח , אחות.)

הוא מסובב את 2 הרולטות וצריך לספר מקרה שאירע לו בבית המערב את אותה דמות ואת אותו רגש. לדוגמא: אם לחניך יצא ברולטה אחת “כועס” וברולטה השנייה “אח”, הוא צריך לספר על מקרה שבו כעס על אחיו או שאחיו כעס עליו.

בסוף כל מקרה נשאל את החניך למה הוא הרגיש כך? כיצד הוא התנהג באותו מקרה ? איך ההתנהגות השפיעה על האח (או על כל דמות אחרת)? איך הוא הרגיש בסיומו של אותו מקרה ? וכו’.

בסיכומות של דבר נסכם שבעצם לכל אחד קורים מקרים בבית שבהם הוא מרגיש כועס או עצוב, וצריך לדעת איך להתנהגומה לעשות. גם כשקורים מקרים משמחים – צריך להבין מה שימח אותנו, וגם אז להתנהג בצורה נבונה.

(הערה: הרעיון של החלק הזה הוא שהחניך יבין שהנושא נוגע בו אישית ולא מנותק ממנו, ובנוסף שיפתח וידבר קצת על רגשות – דבר שחשוב לא פחות, במיוחד לילדים אלו.)

שלב ב’ – “עצור, עצור, עצור…”

נחלק לכל חניך “שלט” שיש עליו את הסימונים של play, stop. (בהתאמה לרמתם, כלומר אם הם מתקשים אז לצייר סימן של עצור ולרשום “עצור” וכדו’, ואם הם ברמה גבוהה יותר אז להוסיף סימון של “קדימה”, “אחורה” וכדו’.)

נציג לחניכים, באמצעות תלבושות ואביזרים ובצורה היתולית סיטואציות מחיי המשפחה, בהם הם מתנהגים שלא כיאות. המטרה של החניכים היא ללחוץ ולצעוק stop בכל פעם שהמדריכים מתנהגים בצורה לא הולמת.

לאחר שהחניכים “לוחצים” על ה stop המדריכים שואלים אותם מה לא בסדר בהתנהגות שהוצגה, ואם יש להם רעיונות לפתרונות נוספים טובים יותר.

בהמשך אנחנו או 2 חניכים יציגו את הפתרון הטוב יותר (שוב, גם פה העניין תלוי ברמת החניכים)- לא לפני שהחניכים לחצו על play כמובן ! (חניכים מתקדמים יותר ילחצו על כפתור ה”אחורה” כדי “להחזיר” את הסיטואציה לנקודה המבוקשת).

סיטואציות לדוגמה: אחים רבים על המשחק במחשב, הורים כועסים על הבלאגן בחדר של הילד, אחיות רבות על חולצה, אחים רבים על קוביית השוקולד האחרונה, אמא כועסת שהילד לא הולך לישון, ילד מרעיש כשאבא ישן.

הרעיון של חלק זה הוא , שהחניכים יבינו שיש כמה דרכים לפתרון כ בעיה, ושאחת הדרכים יעילה והולמת יותר מזולתה. (הערה: אם הפתרונות מגיעים מהחניכים עצמם – נהדר, אך גם אם לא אפשר לשאול שאלות מכוונות, או לחלופין  שהמדריכים יציגו עוד פתרון ואז ישאלו את החניכים איזה פתרון עדיך לדעתם).

בסופו של חלק זה נסכם שכשקורים מצבים כאלו במציאות כדאי לעצור ולחשוב איך הכי טוב לפתור אותם, כמו שעשינו בהצגה. כמובן שיש להגיע לכך שסבלנות וויתור הם הדרך הטובה ביותר.

שלב ג’ – “שני אחים”

נסיים בסיפור (אפשר גם להמחיז):

מעשה בשני אחים… אחד רווק והאחר בעל משפחה, אשר עיבדו שדה אחד בשותפות, אותו שדה ירשו מאביהם, ולמרות ההסכם לחלק ביניהם את היבול, היה כל אח מגניב לרעהו מנה אחת אפיים, כי כל אחד חשב את אחיו לנצרך יותר. זה משום שאחיו הוא בעל משפחה ומתחייב בהוצאות גדולות לפרנסתה. וזה , משום שאחיו הוא רווק ואין לו ילדים אשר יפרנסוהו לעת זקנתו. וכאשר גילו זה את מעשה אחיו, שכל אחד דואג לרעהו, חרד למצבו הכלכלי של השני ומשתדל להיטיב ולהוסיף לטובת הזולת, נפלו זה על צווארו של זה והורידו דמעות של שמחה, של גיל, של אהבה  ואחווה. ובמקום שירדו הדמעות על האדמה יצאה בת קול והכריזה “פה יבנה ביתי”!

נסכם ונאמר שכאשר כל אחד קצת מוותר ומתחשב באח / במשפחה, כולם יוצאים ברווח ושמחים.

סיכום

שיחקנו את משחק הרולטה וסיכמנו שלכל אחד קורים מקרים בבית שבהם הוא מרגיש כל מיני רגשות, וצריך לדעת איך להתנהג ומה לעשות. אם אלו רגשות טובים – כיצד לשמר אותן, ואם אלו רגשות לא טובים – כיצד להתמודד איתן.

לאחר מכן, הצגנו סיטואציות ושלטנו בהן עם השלט, כשהרעיון היה להבין שיש כמה דרכים לפתרון כל בעיה, ושאחת הדרכים יעילה והולמת יותר מזולתה, וכדאי לשבת ולחשוב כיצד לפתור כל דבר.

לבסוף סיפרנו את הסיפור על שני האחים, וסיכמנו שכאשר כל אחד מתחשב כולם יוצאים מורווחים.