איתור סניפים וכפרי בוגרים
בפעולה זו נעמוד על ההבדל שבין צדק חברתי לצדקה בחברה ונבין כי בכל גישה הערך המרכזי אחר: בגישת הצדק החברתי מוצבת השאיפה לייצר חברה שוויונית ומאפשרת מבחינה כלכלית, ואילו בגישת הצדקה מוצבת השאיפה למלא את החוסר ואת הצורך של העניים שבסביבתנו.
הגישה האחת פועלת על ידי מחאות חברתיות הדורשות שוויון ומתן הזדמנויות שוות לכולם בכל התחומים, והאחרת פועלת על ידי הקמת עמותות וארגוני חסד וצדקה, התנדבות מלאה ופתיחת הלב והכיס.
חפצים וכלים לפתיחה הפעולה, כרטיסיות ארגונים (נספח 1), שלטי ‘צדק’ ו’צדקה’, הגדרות מילוניות של צדק ושל צדקה (נספח 2), מאמר של הרב שי פירון (נספח 3), תעודות זהות על ארגונים ועל עמותות (נספח 5), דפי מידע על ארגונים ועל מחאות, כותרות מהחדשות (נספח 6), כרטיסיות תכונות (נספח 7).
מטרת הפתיחה להתנסות במצב שמתאפשרת בו עשיית צדק או צדקה.
כל אחד מהחניכים יקבלו את אותה משימה: להכין סלט מירקות רבים ככל האפשר, להכין כדורי שוקולד או לבנות את המגדל החזק והיציב ביותר (אפשר להוסיף עוד רעיונות). שימו לב: כל אחד צריך לבצע את המשימה לבדו (או בזוגות, בהתאם למספר החניכים בשבט). את המצרכים פזרו בין החניכים כך: כל חניך יקבל כמות גדולה של סוג אחד (בלבד!) מהמצרכים. למשל, במשימת הכנת הסלט רק חניך אחד יקבל עגבניות, רק אחד יקבל מלפפונים, רק אחד יקבל בצל סגול, רק אחד יקבל ערמת סכינים וכן הלאה. במשימת בניית מגדל רק אחד יקבל קוביות, רק אחד יקבל מקלות ‘קפלה’, רק אחד יקבל כוסות חד-פעמיות וכו’.
החניכים צריכים להבין כי עליהם לסחור זה עם זה כדי שיוכלו להכין את המוצר המוגמר. בזמן הזה צפו בהתנהלות שלהם. אם הפעולה מועברת ביום חול אפשר גם לצלם סרטון של ההתנהלות ולהראות לחניכים אחר כך כיצד התנהגו.
שקפו לחניכים את המציאות שהמשילו: כל אחד התחיל עם נתונים אחרים, והם גילו שיש צורך לעזור זה לזה כדי להתקדם הלאה. האם מוטב שמההתחלה המדריכים יחלקו שווה בשווה לכולם ומי שהכי מהיר ומוכשר ינצח, או שיש טוב בזה שנצרכו זה לזה? השאירו את הדיון פתוח והמשיכו לשלב הבא.
מומלץ לעורר את הדיון עם השאלות האלה:
בקשו מהחניכים לחלק את הארגונים שפגשו לעיל על פי הקטגוריות הללו. לאחר מכן בקשו מהחניכים לחשוב מה ההבדל בין המושגים, ובררו את ההבדלים איתם יחד. בנספח 2 יש הגדרה מילונית לכל אחד משני המושגים, אפשר להניחן על הרצפה בשל שלב משלבי הדיון, כשתראו לנכון לעשות זאת.
אפשרויות לימוד: קריאת הקטע (נספח 3), קריאת המאמר כולו (נמצא להדפסה ברקוד בהרחבות למדריכים), לימוד מקורות (נספח 4) שעליהם מבוסס המאמר.
סכמו: לא סתם המילים ‘צדק’ ו’צדקה’ קשורות זו לזו. לרוב צדק העסוק בהיבטים חברתיים, בניסיון לתקן ולשפר מציאות חברתית כללית, ואילו הצדקה מתמקדת בעזרה ובמתן מענה לאדם המצוי במצוקה מסוימת.
בשלב זה תפגישו את החניכים עם מגוון מחאות חברתיות ועם מפעלי החסד הקיימים.
אפשרות 1: בחרו שלוש מחאות חברתיות ושלושה ארגוני חסד גדולים. חלקו את החניכים לשש קבוצות, וכל קבוצה תקבל דף מידע שתכינו מראש על ארגון החסד או על מחאות חברתיות ותעודת זהות למילוי (נספח 5). אפשר לערוך תחרות בין הקבוצות: הראשונה שתמלא את תעודת הזהות – תנצח.
בשבטים שבהם יש לחניכים טלפונים חכמים אפשר לוותר על דפי המידע ולבקש מהחניכים לחפש בעצמם את התשובות.
לסיום, בחרו נציג מכל קבוצה והוא יספר לשאר חברי השבט בקצרה על הארגון או על המחאה שקיבלה קבוצתו.
אפשרות 2 (לבוגרים): העלו לדיון שאלות חשובות בעניין צדק וצדקה.
הראו לחניכים כותרות מהעיתונות (נספח 6), ושאלו אותם על כל כותרת אם מדובר בחתירה לעשיית צדק או צדקה.
בשלב זה תכוונו את החניכים לזהות באילו מהתחומים הם מרגישים כי יוכלו להשפיע ולשנות במציאות: בעשייה השייכת יותר לתחום ארגוני הצדקה או בעשייה השייכת יותר לתחום המחאות החברתיות.
ראשית, בקשו מהחניכים לרשום על פתק שלוש תכונות חזקות שיש להם (בשבת בקשו מהם לחשוב).
הניחו על הרצפה כרטיסיות תכונות (נספח 7) ובקשו מהחניכים לחלק בין התכונות הנדרשות לאדם העוסק בארגוני חסד ובין אילו הנדרשות לאדם הפועל במחאות חברתיות.
בקשו מהחניכים להסתכל בפתקים שכתבו או להיזכר בתכונות שחשבו עליהן קודם, ובהתאם לכך להגדיר איזה טיפוס הם, זה הפועל בארגוני חסד או זה המוביל מחאות חברתיות.
בפעולה הרביעית במערך על חברה וכלכלה נגענו בדמיון שבין צדק לצדקה ובהבדלים שביניהם.
כמו שלמדנו במאמר של הרב שי פירון, חברה המתמקדת בצדקה, בחסד, שמה לנגד עיניה מציאות פרטית של נותן ומקבל, הטבה מרבית של מצבו של המקבל. חברה הבוחרת להתמקד בצדק שואפת לשנות את סדרי העולם, להגיע למצב שבו לא יהיו נזקקים ועניים. נוסף על כך יש מצבים שבהם נזהה את שתי התנועות, גם נתינה והענקה לאדם הנזקק וגם חתירה ומאמץ לשינוי סדרי עולם. שתי התנועות האלה חשובות ונצרכות לנו כחברה, ועל כל אדם מוטלת האחריות לזהות באיזו מהן יוכל לתרום תרומה מיטבית.
השלב האחרון במערך הוא יציאה לעשייה. בסוף הפעולה ביררנו מהן תכונות הנפש הנדרשות לכל אחת מהתנועות, ובשלב הבא נצא לפעול.
למדריכים: כדאי לכתוב שמות של כ-15 ארגונים על כרטיסיות בגדול, ולברר על הארגונים לפני הפעולה כדי שתדעו לתת עליהם מידע. אתר עם מידע על ארגונים: http://www.ivolunteer.org.il/?CategoryID=122
“חברת החסד, מדגישה את עולמו של הנותן, הוא העומד במרכז: אנו מעדנים את מידותיו, את תאוותו לרכוש, את עיסוקו בעצמו ומבקשים ממנו להביט אל האחר. ללמוד לחיות את הזולת, להקשיב לכאבו ולצרכיו המיוחדים. חברת החסד, משלימה עם מצב העולם, ומבקשת להיטיב עם היחיד.
חברת הצדק מביאה לידי ביטוי את הכמיהה לשנות את העולם. היא לא מסתפקת בעזרה לעני, אלא מבקשת לבער את העוני. היא לא עוסקת בעידון מידותיו של הנותן אלא מבקשת להתמקד בשינוי חייו של המקבל”.
תעודת זהות לארגון חסד:
דעתכם על הארגון ______________________
תעודת זהות למחאה חברתית:
דעתכם על המחאה _______________________
יד שרה, חסדי נעמי, מאיר פנים, עזר מציון, זכרון מנחם, יד אליעזר
מחאת הדיור, מחאה נגד הסכם השילומים, מחאת הנכים, השרשרת האנושית
(לכתוב על כרטיסיות)
עוד…