מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

" מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשרָאֵל"

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעתיים
מערך
1/3
  • פעולה ממערך
מדריך 1 אהב את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מהלך הלימוד:

 

אנו מבקשים בכל יום שלוש פעמים קיבוץ גלויות, אך מהי הבקשה המסתתרת בברכה זו באמת, בקשה לחזור לארץ או אולי בקשה לחזור למהות היהודית? ואולי בעצם אנחנו מבקשים על עצמנו – אולי נידחי עם ישראל הם גם אנחנו?

שלב א’

מתוך תפילת עמידה

“תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ וְשא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשרָאֵל” 

זוהי הברכה העשירית בתפילת עמידה, הראשונה שמתמקדת בייעוד הלאומי של עם ישראל לאחר רצף ברכות המתמקדות בצרכיו הפרטיים של המתפלל.

  • נסו לדייק: על מה אנו מבקשים בברכת קיבוץ גלויות?
  • מה משמעות כל בקשה?

 

שלב ב’

בפירושו לפסוק כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ (ישעיהו יח, ג), מסביר רד”ק כך:

“…וזה דרך משל: כי כשירצה אדם לקבץ עַם ישא נס בהרים כדי שיראו הנס למרחוק ויבאו, וכן יתקע בשופר וישמעו הקול למרחוק ויבאו – כן יקבצו בני ישראל אל ארצם מפה ומפה בעת הישועה; וכן הגוים יביאו אותם ויקבצו אותם כאלו נשאו להם נס ותקעו בשופר”.

 

  • כיצד אנו מבינים את הברכה בעקבות דברי רד”ק?
  • אם כן, מה פשר המילה ‘חירות’ המופיעה בנוסח הברכה? מהי חירות? מהי בקשה לחירות? כיצד היא באה לידי ביטוי במציאות? מה הקשר בין הבקשה לחירות לבין הברכה על קיבוץ הגלויות?

 

שלב ג’

ברכת ‘קיבוץ גלויות’ מבוססת על פסוק מספר ישעיהו:

ישעיהו כז, יג

“וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם”

מלבי”ם מצביע על כפילות בפסוק, ומסביר מה ייחודה של כל ‘קבוצה’:

מלבי”ם על אתר

יתקע בשופר גדול, ויהיה הקיבוץ הכללי, וקרא אותם (את אלו) שבארץ אשור – אובדים, כי נשכח מקומם ומציאותם עד קץ, ואותם שבארץ מצרים – הם רק נדחים” 

  • מה מחדש מלבי”ם בהבנת הברכה?
  • נסו להגדיר במילים שלכם ובמונחים אקטואליים: מיהם האובדים? מיהם הנידחים?
    מי מהם נמצא במצב חמור יותר על פי מלבי”ם? ולדעתכם?
  • האם היום יש יהודים שהייתם מגדירים ‘אובדים’ או ‘נידחים’? את מי? מדוע?

 

שלב ד’

ראינו כי יש הפרדה בפסוק בין מי שהם רק רחוקים גאוגרפית לבין מי שהתרחקו גם מבחינה מהותית, וכי גם בברכה שאנו אומרים בתפילה אנו נדרשים לשתי הבעיות האלה:
תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ – בקשה על הריחוק הרוחני,
וְשא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ – בקשה על האיחוד הפיזי.

הפסוקים בספר דברים (ל, ג–ו) המתארים את שיבת עם ישראל לארצו, מטשטשים את החלוקה הברורה ל’שתי הבעיות’ שעסקנו בהן עד כה:

“וְשָׁב ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה׃

אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃

וֶהֱבִיאֲךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃

וּמָל ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ”.

 

  • נסו לחלק: אילו מהפסוקים מדברים על שיבה פיזית? אילו מהפסוקים מדברים על שיבה רוחנית?
  • האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהדרך המעורפלת והמעורבבת שבה בוחרת התורה להתנסח כשהיא מדברת על שתי ה’שיבות’ האלה?

 

שלב ה’

הרב קוק בחר לסיים את דברי ההקדמה לספרו ‘אורות התשובה’ בפסוקים שהבאנו מספר דברים, ולא בכדי; הרב קוק ראה בשני החלקים – השיבה לרוח והשיבה לארץ – חלק אחד.
על הפסוק “אם יהיה נדחך בקצה השמים” שואל הרב: וכי יש גולים בשמיים?!
אלא שאלו גולים שהתרחקו ממהות היהדות, השמיים מסמלים את התשובה על ההתרחקות הרוחנית.

כשאנו מבקשים על הגשמת הייעוד הלאומי של עם ישראל, אנו מבקשים על שני רבדים – חומרי ורוחני.
ראינו גם כי שני החלקים הללו משתלבים לגמרי זה בזה והופכים תהליך אחד, שבו הפיזיות מדגישה את הרוחניות, ולהפך. רק השלמת שני הרבדים יוצרת מציאות שלמה, קיבוץ גלויות וגאולה אמיתית.
הבנה עמוקה זו של הברכה מרחיבה גם את ‘קהל היעד’ שאליו היא פונה ועליו היא מדברת.

לסיום, חשבו:

  • על איזה רובד לדעתכם אנו מתפללים היום?
  • האם התפילה לקיבוץ גלויות נוגעת לגולים בלבד? האם גם על הגולים אנו מתפללים בשני הרבדים, או שאנחנו רוצים רק בשובם ארצה במובן הגאוגרפי?
  • האם אתם מצליחים להרגיש כי הברכה מדברת גם עליכם, תושבי ארץ ישראל? איך?

דעתך חשובה לנו