מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

מְגַלִּים את היהודים בגלות – מגלים את עצמנו!

מְגַלִּים את היהודים בגלות – מגלים את עצמנו!

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
קליטת עליה
  • פעולה ממערך
2 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

רציונל:

מהי יהדות התפוצות? מה הקשר שלנו אליה כתנועה, כנוער, כיהודים? הייתכן שאין קשר בכלל בינינו ובין יהודי העולם והעלייה לארץ?
בפעולה ננסה להבין מהי יהדות התפוצות, נדון בסוגיות הקשורות בה ונפנים את גודל המחויבות שלנו כלפיה ואת עומק הקשר שלנו אליה.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יכירו נתונים המשקפים את מצב יהדות התפוצות והעלייה לארץ היום.
  2. החניכים יבררו את מקומם לנוכח העובדות שהוצגו וידונו כיצד יש להתייחס לנתונים.
  3. החניכים ייצרו לוח או רשימה שיפרטו את הגלויות שמהן הגיעו משפחותיהם, ובכך יחוו את הקשר שלהם ליהדות התפוצות ולעלייה.

ציוד נדרש: (רשות)

כדורלוח או גיליון שאפשר לרשום עליו, מפת העולם.

 

מהלך הפעולה:

שלב א – מהי בכלל יהדות התפוצות?

בשלב זה ננסה לחשוף את החניכים בצורה חווייתית למצב יהדות התפוצות והעלייה לארץ. נאבחן את רמת החיבור והידע שלהם בתחומים אלו וננסה לשקף להם את חוסר הידע ואת הריחוק הרגשי שהם חשים בקשר לנקודות האלה.

מוצעות כאן שלוש מתודות אפשריות; בחרו מהן את האפשרות המתאימה ביותר לשבט שלכם.

אפשרות 1 – נכון או לא נכון
הקריאו רשימת עובדות הנוגעות ליהדות התפוצות ולעלייה ארצה (נספח 1). בקשו מהחניכים להחליט בכל עובדה אם היא נכונה או לא (אם מתאים לשבט, לצד כל עובדה מצורף מעט מידע המרחיב אותה, ואפשר לקרוא אותו ולהעשיר את המתודה).
 – במשחק זה נשקף לחניכים את חסך הידע הגדול שלנו בתחום למרות חשיבותו.

 

אפשרות 2 – משפטים ורקיעות
הקריאו משפטים על יהדות התפוצות ועל העלייה לארץ (נספח 2). בקשו מהחניכים לרקוע ברגל כאשר הם מסכימים עם המשפט.
 – במשחק זה נעמיד בסימן שאלה את רמת החיבור הרגשי שלנו לתחום העלייה ויהדות התפוצות.

 

אפשרות 3 – מסירות קהילות יהודיות

שחקו עם החניכים מסירות בכדור, ועם כל מסירה החניכים יתבקשו לנקוב בשם של מדינה מסוימת שיש בה קהילה יהודית.
 – במשחק זה נחשוף את החניכים למספר העצום של הקהילות היהודיות בחו”ל ונשקף להם את חוסר המודעות שלנו לתפוצתן.

 

שלב ב – למה שיהיה לי אכפת מיהדות התפוצות?

ראינו בשלב הקודם שלמרות חשיבות הנושאים בעינינו, רובנו לוקים בחוסר מודעות אליהם ובחוסר מעורבות בקידומם. העובדה הזאת יכולה לעורר אצלנו שאלה: אם אנחנו לא מתעסקים בזה, אולי זה לא כזה ביג דיל? מה חשוב כל כך בעלייה לארץ ובקליטת עלייה? האם אנו באמת צריכים להיות קשורים לזה? (הפנו שאלות אלו לחניכים).

אם מתאים, אפשר לעבות את הדיון בעזרת טיעוני נגד:

  • עניי עירך קודמים. יש לנו די צרות בארץ ישראל. לא מוזר שנשקיע כל כך הרבה משאבים באנשים שאפילו לא גרים כאן?
  • שיעור לא מבוטל מהיהודים הגרים בחו”ל הוא אזרחי ישראל לשעבר שבחרו לרדת מהארץ. למה שנעזור להם?
  • אם הם בחרו לגור בגולה, אולי הם בכלל לא ציונים? מה להם ולנו?
  • יכול להיות שדווקא השהות של הקהילות בחו”ל מסייעת לישראל הרבה יותר. אולי עדיף שלא יעלו?

 

שלב ג – אכפת לי!

למרות השאלות הנוקבות שהעלינו בדיון נראה שלא השתכנענו בחוסר נחיצות החיבור שלנו ליהודי העולם ולהבאתם ארצה. עשו ניסוי עם החניכים:

תלו דף על הקיר ובקשו מכל חניך וחניכה בתורם לספר על הגלויות שהגיעה מהן משפחתם. כל מדינה תירשם על הדף עד שתיווצר רשימת הגלויות שמהן התקבץ השבט, וכך יפנימו חברי השבט את קשרם הישיר ליהודים שבגלות.

בשבטים שבהם מעט חניכים אפשר לשלוח את החניכים לשאול את שאר חברי הסניף, ולקבץ בסוף את כל המדינות על הדף. בשבת אפשר לסמן את המדינות המוזכרות בנקודה אדומה (גזורה מבריסטול) על מפת העולם.

 

סיכום

שאלנו בדיון למה בכלל אנחנו מתעסקים ביהודי הגולה ואיך הם קשורים אלינו. במשחק הקודם ראינו עד כמה הנושא הזה קשור באופן אישי לכל אחד ואחד מאיתנו; כולנו, לפני דור, שניים או שלושה, היינו יהודי התפוצות.

זכינו והיינו לעולים חדשים שהיום כבר מבוססים בארץ וגאים ביהדותם ובישראליותם.

כל קבוצה מיוחדת שאנו חלק ממנה – השבט, הסניף, ארץ ישראל כפי שהיא נראית – היא תוצאה ישירה של קיבוץ הגלויות שמתחולל בשנים האחרונות, ואינו יכול להתחולל בלי עזרת היהודים אלו לאלו. כמו שראינו בתחילת הפעולה, הסיפור הזה עדיין לא נגמר. עכשיו שאנחנו כבר בסוף תהליך העלייה שלנו הגיע תורנו להושיט יד ולעזור לאחים שלנו שרק עכשיו מתחילים את דרכם.

נקודה למחשבה: איך אנחנו עושים את זה? האם זה סיוע פיזי בלבד? ואולי גם סיוע מנטלי? האם המודעות לתחום מספיקה?


נספחים

נספח 1 – נכון או לא נכון

  • מספר העולים ב-2017 הוא הנמוך ביותר בעשר השנים האחרונות.

(נכון. הגבוה ביותר היה ב-2015, ועמד על 27,908 עולים.)

  • נכון לשנת 2017, שיעור העולים מצרפת הוא כ-50% מכלל העולים.
    (לא נכון. שיעורם הוא 10% בלבד. לעומתם, שיעור העולים מברית המועצות לשעבר הוא 63% מכלל העולים.)
  • רוב יהודי העולם חיים היום בארץ ישראל.
    (לא נכון. מתוך יותר מ-13 מיליון יהודים החיים ברחבי תבל, 41% בלבד חיים בישראל.)
  • מסקרים שנערכו עולה כי אחד מכל ארבעה יהודים בעולם חש צורך להסתיר את יהדותו. (נכון. באירופה אחד מכל שני יהודים חש כך.)
  • בזימבבואה יש קהילה יהודית.
    (נכון. וגם בנמיביה, בקניה, בקונגו ועוד.)
  • באיראן חיים כיום כ-10,000 יהודים.
    (נכון.)
  • בישראל חיים כיום כ-1,250 אסירי ציון משוחררים, כולם יוצאי ברית המועצות לשעבר.
    (לא נכון. בקרב 1,250 אלו יש גם יוצאי ארצות ערב ואתיופיה.)
  • בכל שנה פועלים בתפוצות כ-1,500 שליחי הסוכנות היהודית ומעודדים עלייה לארץ.
    (נכון. פעילותם נעשית ב-45 מדינות בעולם.)
  • הראשון בהיסטוריה שהוביל גל עלייה יהודי משמעותי היה ישעיהו הנביא לאחר חורבן בית שני.
    (לא נכון. אלו היו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון שלאחר חורבן הבית הראשון.)
  • במגילת העצמאות קרא דוד בן-גוריון ליהודי התפוצות בבקשה לתמיכה ולעלייה ארצה. (נכון. “אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל”.)
  • אזרחי ישראל המתגוררים בגולה זכאים להצביע בבחירות.
    (נכון.)
  • מחקרים מוכיחים כי הנוער היהודי האמריקני מרגיש ציוני יותר מהוריו.
    (לא נכון. הדור הצעיר מזדהה פחות עם מדינת ישראל ומגדיר עצמו קודם כאזרח ארץ מגוריו ורק לאחר מכן כיהודי.)
  • ב-15 השנים האחרונות ירושלים היא העיר שקלטה הכי הרבה עולים.
    (נכון. ירושלים קלטה 33,999 עולים חדשים, ואחריה תל אביב, שקלטה 27,817 עולים.)

 

נספח 2 – משפטים

  • אני מחובר/ת ליהדות התפוצות
  • יצא לי לעזור בקליטת עולים חדשים
  • אני מכיר/ה עולה חדש
  • לדעתי מדינת ישראל צריכה לקדם את העלייה לארץ
  • לא נראה לי שעלייה וקליטת עלייה הן עניינים שקשורים לבני עקיבא
  • הייתי שמח/ה לעזור לעולים חדשים, אבל אני לא יודע/ת איך
  • אני חושב/ת שלנוער קשה להשפיע בתחומים כלל-לאומיים כאלה
  • אני חושב/ת שמי שבחר שלא לגור בארץ צריך להסתדר לבד ולא לצפות לסיוע ממדינת ישראל

דעתך חשובה לנו