איתור סניפים וכפרי בוגרים
מדריכים יקרים ומדריכות יקרות!
פעולות אירועי אייר עוסקות בתהליך לאומי, מגלות לגאולה, ומתפרטות לנושאי יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום ירושלים ול”ג בעומר. השנה הושם דגש מיוחד באירועים אלו מתוך מחשבה על המעורבות שלנו – כיחידים וכתנועה – בשותפות ובהובלת נושאים לאומיים השזורים בימים אלו.
בשלב הראשון עברו היטב על המערכים המוצעים. הושקעו בהם זמן רב ומחשבה רבה כדי שיהיו רלוונטיים לחניכים שלכם, משמעותיים ומהנים.
בשלב השני חשבו איך תהפכו את הפעולות האלה לאירועים שבטיים מכוננים, שמחים ומשמעותיים. אירועים אלו דורשים מעט יותר השקעה מפעולה רגילה, וההשקעה כדאית ומשתלמת!
הצעות: 1) ארגנו שירי רקע מתאימים; 2) קשטו את חדר הפעילות בהתאם לנושא הפעולה; 3) שלחו הזמנות מיוחדות לפעילויות; 4) הכינו כיבוד הקשור לאירוע.
חשבו על דרכים מקוריות ליצור אווירה ייחודית. מהלכי הפעילות מתאימים לכך.
השנה אנחנו חוגגים יום הולדת 70 למדינתנו האהובה. במהלך 70 השנים האלה התקדמה המדינה והשתנתה, התפתחה ועברה תהפוכות רבות. בפעילות חגיגית זו נרצה לחבר את החניכים לתהליכים ההיסטוריים המשמעותיים שקרו; לתת נקודת מבט רחבה דרך התמקדות באירוע משמעותי אחד שקרה בכל עשור. אנחנו רוצים להגביר את אווירת החג וההודיה על כל צעד והתקדמות שקרו.
בפעילות הזאת אנחנו רוצים לחגוג יום הולדת למדינה. כדי שהפעילות תהיה חווייתית ושווה באמת, כדאי להשקיע בתפאורה. תלו דגלים, הכינו שלטי מזל טוב ושלטי 70 מקושטים; אפשר להכין זרי יום הולדת, עוגה חגיגית בציפוי לבן ולתלות סרטים – כל מה שישרה אווירה טובה ומשמחת.
לצורך הפעילות עצמה אספו שבעה ארגזים בכמה גדלים, וכל אחד מהם עטפו בנייר עטיפה חגיגי ובסרט. כמו כן הכינו מנייר רצף ציר זמן ארוך מחולק לשבעה – על פי שבעת העשורים של המדינה.
הכניסו את החניכים לחדר המקושט. השמיעו שירים ברקע, הסבירו את המהלך ופשוט התחילו.
בכל סיבוב יבחרו החניכים בקופסה, וכדי לפתוח אותה יצטרכו לענות על חידה. בקופסה יחכה להם אירוע משמעותי מימי המדינה. הם יצטרכו לשבץ את האירוע בציר הזמן ואחר כך תהיה הפעלה שקשורה לאירוע ההוא או לעשור ההוא במדינה. האירועים מצורפים כאן על פי סדר; לפני שתכניסו אותם לקופסאות ערבבו אותם כדי ליצור עניין.
האירועים המצורפים כאן הם הצעות בלבד, ואפשר לשנותם ולהחליפם למה שקרוב לליבכם וחשוב לכם שהחניכים ישמעו עליו.
בנספח 1 (מצורף בpdf) יש פירוט קצר על מה שאירע בכל אירוע שצוין ורעיון לפעילות באותו הקשר.
בסיכום הפעולה יופיע לנגד עינינו ציר זמן חגיגי ובו אירועים משמעותיים שקרו בשבעים שנות המדינה. עכשיו הגיע הזמן להפוך את הידע לחיבור אישי. עברו על כל האירועים: הדגישו שכל האירועים האלה, גם הקשים, בסופו של דבר מעידים על התקדמות איטית אך נחושה של חזון מדינת ישראל בעם ישראל, של הגאולה ממש. חשבו: מהן הסיבות שבזכותן אנו שמחים בקיומה של מדינת ישראל? למה אנו שמחים שהיא חוגגת יום הולדת?
את ההודיה אפשר לציין בכמה דרכים:
דגל קטן שכתוב עליו “אוהבים את ישראל”. הצעה לשדרוג: להכין שירון שירי ארץ ישראל, ובסוף כל פעילות או לאחר פתיחת כל הקופסאות לשיר יחד שירי ארץ ישראל.
“באותה שעת בין ערביים שבה נודעה לראשונה לכידת אייכמן, עברה באחד מרחובות תל אביב אשה יהודיה וראתה בתימהון כי האנשים עומדים קבוצות קבוצות וקוראים גיליונות עיתונים טריי דפוס. קבוצות אנשים עומדות. כל הרחוב כאילו עומד. קוראים משהו מתוך דפים נחטפים, כבשעת הכרזת מלחמה. היא ניגשה אל אחת הקבוצות וראתה את הכתוב באותיות גדולות בראש הגיליון. אדולף אייכמן נתפס והוא כבר בישראל. היא ראתה זאת. עמדה רגע, התנודדה ונפלה מתעלפת. אנשים נשאוה אל חנות סמוכה… שם השיבו את רוחה. אשה יהודיה בערב יום חול, ברחוב, סמוך לתחנה המרכזית בתל אביב.
קומי על רגלייך אשה יהודיה. קומי על רגלייך… את יכולה לעמוד ולא להתמוטט עוד. שנים עברו מאותם ימים שבהם התאמצו אימהות יהודיות, בצעקה אחרונה, להשליך את תינוקותיהן החוצה מחדרי הרעל הנסגרים עליהן בפקודתו של אייכמן…. קומי על רגלייך אשה יהודיה. את פה, בין החיים, והערב הוא ערב חול רגיל ואדולף אייכמן נתפס בידי שלוחיה של המדינה היהודית והוא עכשיו בתוכה, והוא אולי אינו רחוק מן המקום שאת עומדת בו, אבל הוא כלוא ומחכה לדין”.
נתן אלתרמן, ‘מאזני משפט’, הטור השביעי, הקיבוץ המאוחד, עמ’ 497 (1972)
“… כאן מתנהל לא משפט רגיל, ולא רק משפט. כאן נעשה בפעם הראשונה בתולדות ישראל צדק היסטורי על ידי העם היהודי הריבוני… בפעם הראשונה שופטת ישראל רוצחי העם היהודי, לא למען נקם עמלו מתנדבים יהודים לגלות מחבואו ולא למען נקם העמידה ממשלת ישראל את אייכמן לדין בבית משפט יהודי במדינת ישראל. אנו העם היהודי הריבוני בישראל הננו גואלי הדם של ששת המיליונים היהודים, שנרצחו אך ורק באשר היו יהודים… ונדע, כי רק עצמאות ישראל יצרה התנאים הדרושים לעשות צדק היסטורי זה”.
שידור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ליום העצמאות, דבר (21 באפריל 1961)
“לעולם לא ניתן לשכוח את הרגע הראשון של משפט זה, כאשר השופטים, השופט לנדוי, השופט הלוי והשופט רווה, נכנסו לאולם בית המשפט, עם סמל המדינה ודגל הלאום מאחוריהם, והנאשם הזה, שכל מאווייו התמקדו בהשמדת העם היהודי, קם ועמד דום לפני בית משפט של מדינה יהודית סוברנית. נראה לי, כי המשמעות של קיום מדינת ישראל הריבונית, על כל מוסדותיה, הובהרה ברגע זה יותר מאשר עקב אירוע קודם כל שהוא”.
גבריאל בך, ‘מחשבות והרהורים 30 שנה לאחר משפט אייכמן’, בשביל הזיכרון 4, יד ושם (2001)
ים הכינרת – אתר ספיר (ליד ‘כרי דשא’)
תחנת צלמון
מנהרת עילבון
‘מאגר אשכול’ בבקעת בית נטופה
שלוש מנהרות – גבעות שומרון, רמת מנשה וראש העין
פיצול – קו אחד דרומה וקו אחד לגוש דן
קייס – רב
אינג’רה – מאכל מסורתי
דבו – לחם
בונה – קפה
אמהרית – שפת האתיופים
געז – שפת הקודש של האתיופים
טוקול – בית
טף – דגן שממנו מכינים קמח לאינג’רה
חג הסיגד – חג געגוע לירושלים
קמיס – תלבושת מסורתית
סוכסוכ – לרכל
אנצ’י – את
אינקוטטש – חג שמח
ביתא ישראל – שם הקהילה
אורית – תורה