איתור סניפים וכפרי בוגרים
לרגל שנת התשעים לבני עקיבא נרצה לחבר את החניכים ליסודות שהתנועה מושתתת עליהם. בפעולה זו נעסוק בסמל התנועה ובהמנון התנועה. נברר מדוע צריך סמל והמנון בכלל, ונקשר את הסמל ואת ההמנון לחיי החניכים.
ציוד נדרש:
סמלים, שלטי תשובות, סמל גדול, המנון גדול, דפים ועטים (ביום חול), רשימת ערכים מצולמת כמה פעמים.
שלב א – מי צריך סמלים?! – 20 דקות
אפשרות א: שחקו עם החניכים שני מקלות: הניחו שני מקלות במרחק של כשלושים ס”מ זה מזה.
החניכים יעמדו בטור, וכל חניך בתורו יצטרך לקפוץ מעל המקלות בלי לגעת בהם.
החניך האחרון צריך לקפוץ קפיצה גדולה, ולפי המרחק שהגיע אליו קובעים את המקום של המקל השני בסבב הבא.
אפשרות ב: שאלו את החניכים: כמה קפיצות על רגל אחת אתם יכולים לקפוץ בדקה? בקשו מהם שיתחלקו לזוגות ויספרו זה לזה מהו מספר הקפיצות שהם משערים שיצליחו לקפוץ.
מדדו דקה והחניכים יקפצו בה, ולאחר מכן בקשו מהם שיספרו לבני הזוג שלהם כמה קפיצות הצליחו לקפוץ.
כנסו את החניכים במעגל. פזרו על הרצפה סמלים של קבוצות שונות (נספח 1).
שאלו את החניכים: מה המשמעות של הסמלים האלה? האם יש להם חשיבות בעיני מי שמשתייך לקבוצה שהם מייצגים?
דמיינו קבוצת כדורגל שאין לה סמל או מדינה שאין לה המנון. האם החוסר הזה משפיע עליה השפעה מסוימת? למה?
האם יש קשר בין המשחק ששיחקנו לבין המשמעות של סמל? מהו? אפשרו לחניכים לחשוב על רעיונות, וסכמו על פי המשחק שבחרתם לשחק:
המקלות שהנחתם היו המטרות שלכם במשחק.
מספר הקפיצות שחשבתם שאתם מסוגלים לקפוץ בדקה היה המטרה שלכם במהלך הדקה שבה קפצתם.
הסמל נותן לקבוצה קריאת כיוון, מטרה. הוא מעניק לה משמעות ומבטא את הייחודיות שלה, משהו חזותי שאפשר להזדהות איתו.
בסמל ובהמנון של הקבוצה מובעים הערכים המרכזיים של הקבוצה, והם משמשים קריאת כיוון ומטרה לחברי הקבוצה, ממש כמו המקלות או מספר הקפיצות.
הדגימו: בהמנון מדינת ישראל מדובר על הגעגועים של העם היהודי למדינה עצמאית ולארץ ישראל. מה זה דורש מאיתנו כאזרחי המדינה?
(לשאלה זו יכולות להיות הרבה תשובות נכונות: היחס ליהודי התפוצות, פיתוח המדינה, ירידה מהארץ ועוד. המטרה של השאלה היא לפתח אצל החניכים הבנה שההמנון קורא לאזרחי המדינה לממש ערכים מסוימים, והיא משמשת הקדמה לכך שגם המנון בני עקיבא דורש מחברי התנועה דברים מסוימים.)
גם לנו בתנועת בני עקיבא יש סמל משלנו והמנון משלנו, ובהם נעסוק בפעולה הזאת.
שלב ב – מכירים את הסמלים שלנו! 20 דקות
שאלו את החניכים בפתיחה למשחק: עד כמה אתם מכירים את סמל התנועה ואת המנון התנועה?
בשלב זה המשחק מתחלק לשלבים. בכל שלב בוחרים שלושה מתנדבים.
בכל שלב יש שאלה מסוימת על הסמל או על ההמנון, לדוגמה: מתי כתבו את המנון התנועה?
כל אחד משלושת החניכים שנבחרו יקבל תשובה; רק אחת התשובות נכונה (נספח 2).
כל אחד יציג בתורו את התשובה שלו ויקבל 15 שניות להסביר לשבט למה התשובה שלו היא התשובה הנכונה. החניכים המתנדבים לא ידעו איזו מהתשובות היא התשובה הנכונה.
הכינו דפים מראש, ועל כל דף כתבו תשובה אחת, כך שכל מתנדב יאחז בתשובה ששייכת לו, כדי שלשבט יהיה קל יותר לזכור מי מהמתנדבים אמר איזו תשובה.
בסוף כל סבב השבט צריך להחליט מהי התשובה הנכונה.
לאחר המשחק שאלו את החניכים: מי מכם ידע את התשובות לרוב השאלות? למי התחדשו דברים? האם חשוב בכלל שהחניכים בתנועה יכירו לעומק את הסמל ואת ההמנון? למה?
שלב ג – מה לי ולזה? 20 דקות
חלקו את חברי השבט לשתי קבוצות. לקבוצה אחת תנו דף שבו מילות ההמנון (נספח 3), ולקבוצה השנייה תנו דף שבו סמל התנועה (נספח 4).
גודל הקבוצה המומלץ לדיון הוא שישה עד עשרה חניכים. בשבטים גדולים אפשר לחלק לקבוצות רבות יותר, ובשבטים קטנים אפשר לערוך את הדיון בקבוצה אחת.
בקשו מכל קבוצה לבחון אילו ערכים נרמזים בסמל או בהמנון (לפי מה שקיבלו).
הנחו אותם על ידי שאלות: מה המילים בהמנון אומרות? מה עומד מאחוריהן? מהם המרכיבים של הסמל? מה הם מסמלים?
ביום חול: חלקו דף ועט לכל קבוצה ובקשו מהם לכתוב את הערכים שהם מוצאים.
אם החניכים שלכם יתקשו במשימה, חלקו לכל קבוצה רשימת ערכים (נספח 5) ובקשו מהם למצוא איפה לדעתם הערכים רמוזים בסמל או בהמנון.
למדריכים: מומלץ מאוד לעבור קודם על הרשימה ולמצוא את הקשר בין הערכים לבין הסמל וההמנון.
כנסו את החניכים וערכו סבב שבו כל חניך וחניכה יגידו לאיזה ערך התחברו, ומדוע.
בשבטים גדולים אפשר לערוך את הדיון בקבוצות.
שאלו: האם יש ערך מסוים שאנחנו יכולים לעשות איתו משהו? לדוגמה, אם חניכים התחברו לערך של אחדות בעם ישראל (“על דגלנו כולכם חנו מסביב”), הם יכולים לעשות פעולה משותפת עם תנועת נוער אחרת, לשלוח מכתבים ליהודים בתפוצות ועוד.
תנו לחניכים להציע הצעות בעצמם, לפי הערך שהתחברו אליו.
אם רלוונטי, אפשר להגדיר הצעה אחת – הצעה מעשית – וליישם אותה בזמן הקרוב. בשבטים שזה פחות רלוונטי אפשר להישאר בגבולות הדיון הרעיוני, במתודה שמיישמת לחניכים את מה שלמדו בשלב הראשון: להמנון ולסמל יש משמעות בעיני חברי הקבוצה, והם קוראים לחברי הקבוצה לפעול על פי הערכים שרמוזים בהם.
סיכום
עברו על שלבי הפעולה: בהתחלה דיברנו על חשיבות הסמל לקבוצה כקריאת כיוון והצבת מטרות. אחר כך למדנו על סמל התנועה ועל ההמנון שלה, ובשלב השלישי ניתחנו את הערכים שהם מבטאים ואת הקשר של הערכים אלו אלינו, כחניכים בתנועת בני עקיבא.
עלינו להבין שלסמל התנועה ולהמנון שאנחנו שרים בשבת יש משמעות מבחינתנו כחברים מתנועת בני עקיבא. סמל אינו רק ציור שמדפיסים על החולצה, וההמנון הוא לא רק שיר נחמד.
הסמל וההמנון מבטאים את הערכים המרכזיים של התנועה וקוראים גם לנו לממש ערכים מסוימים. בשלב הראשון כדי ליישם את הדרישה צריך להכיר אותם לעומק, ובשלב השני – להבין את הדרישה ולהוציא אותה לפועל.
נספח 1 – סמלים
נספח 2 – משחק “מכירים את הסמלים שלנו!”
סמל בני עקיבא הראשון – למעוניינים להדפיס
נספח 3 – מילות ההמנון
יַד אַחִים לָכֶם שְׁלוּחָה, הַנֹּעַר הֶחָבִיב
עַל דִּגְלֵנוּ כֻּלְּכֶם חֲנוּ מִסָּבִיב
יַזְהִיר לָכֶם כּוֹכַב תּוֹרָה
דַּרְכְּכֶם סוּגָה בָּעֲבוֹדָה
בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ה´ עָלֹה נַעֲלֶה!
קָדִימָה, בְּנֵי עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה!
מוֹלֶדֶת זוֹ, אֶרֶץ אָבוֹת, אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
מִידֵי אַבִּיר יַעֲקֹב לָנוּ מוֹרָשָׁה
רָאשֵׁינוּ בְּעִמְקֵי תּוֹרָתָהּ
כַּפֵּינוּ בְּרִגְבֵי אַדְמָתָהּ
בְּלֵב אַמִּיץ וּבְעֶזְרַת ה´ עָלֹה נַעֲלֶה!
קָדִימָה, בְּנֵי עֲקִיבָא, הֵידָד בַּמַּעֲלֶה!
נספח 4 – סמל בני עקיבא
נספח 5 – רשימת ערכים
אחדות בעם ישראל
תורה ועבודה
ביטחון בצדקת הדרך
הליכה בעוז קדימה
אמונה בה’
ארץ ישראל
שרשרת הדורות