מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

אני ואתה נשנה את העולם

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
נבטים | ניצנים
משך הפעולה
עד שעה
מערך
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

תקציר הפעולה

בפעולה הקודמת הרחבנו על נושא הקיימות ואיכות הסביבה, למדנו מה יחסנו לנושא, מה מקומה של הקיימות בחיינו וסיימנו בכמה רעיונות טובים ליישום.
בתורה ובחז”ל אנו מוצאים הדרכות רבות שנועדו לשמור על העולם ועלינו מצריכה מוגזמת ולא בריאה. בפעולה הזו נבנה בחניכים יחס נכון ובריא לאיכות הסביבה, ניזהר מהפחדות ונתעסק בעיקר ב’עשה טוב’, נברר איך הנושא נכנס לחיינו עד הפרט הקטן ביותר. נבדוק עם החניכים אילו נקודות אצלנו צריכות חיזוק בנושא הקיימות וכיצד אנחנו מתקנים את עצמנו בנושא מבחינה אישיותית. מהפעולה יפיקו כל חניך וחניכה כלל שינחו אותם לצריכה נבונה של משאבי הטבע.

מטרות הפעולה

  1. החניכים יעמיקו בעמדה הנפשית כלפי בזבוז משאבי טבע.
  2. החניכים יחשבו איפה בחייהם צריך לתקן את היחס לסביבה.
  3. החניכים ישתפו בחוויות ההרגלים  הסביבתיים שאימצו לעצמם.

 

 

מקורות להרחבה:

ספר החינוך – מצוות “בל תשחית”

 

ציוד נדרש:

  • 5 פתקים לכל חניך
  • דפי היגדים
  • הסיפור ‘בית או גבעה’ (למדריכים)
  • תמונות או ציורים של מקומות
  • צ’ופר ושלב ג: “אני ואתה נשנה את העולם”

 

מהלך הפעולה:

פתיחה – גולד טיים:

הושיבו את החניכים במעגל ותנו לכל אחד חמישה פתקים. הניחו על רצפת החדר היגד אחד בכל פעם (נספח 1). מי שחושב שההיגד נכון לגביו, שם פתק אחד על ההיגד. בסיום המשחק יהיו על הרצפה במרכז החדר כל ההיגדים ופתקים עליהם. ספרו יחד כמה פתקים הונחו על כל היגד ודברו על צריכת יתר:
מתי קורה לנו שאנחנו משתמשים ביותר ממה שאנחנו צריכים?
יש איך למנוע ריבוי פסולת?
מה רע כל כך בצריכה עודפת שגורמת לריבוי פסולת? (רצוי להזכיר פה דברים שעלו בעקבות המדרש בפעולה הקודמת)

שלב א:

הקריאו את הסיפור ‘בית או גבעה?’ (נספח 2)

שאלות לדיון:

  • האם אתם מסכימים עם הילד?
  • מהי השרשרת שעליה הילד מספר?
  • אילו דברים שאנחנו עושים גורמים לפגיעה בשרשרת?
  • מה אנחנו יכולים לעשות בשביל שהשרשרת לא תיפסק? האם זה בידנו?

 

שלב ב:

חלקו את השיר ‘אני ואתה’, שכתב אריק איינשטיין (נספח 3). דברו על היכולת לשנות ולשפר. שאלו את החניכים מה דעתם, היכן הם יכולים לשנות ולשפר, מה ביכולתם לעשות, מה יכול להוביל אותם לעשייה טובה, חיובית.
האם מפריע לנו לבזבז? למה?
מה יכול לעורר אותנו לתשומת הלב לצריכה של דברים שאיננו זקוקים להם באמת?

הציגו תמונות או ציורים של מקומות ושאלו בכל אחד מהם איך אפשר לזהם ולבזבז פחות, מה גורם לנו לצרוך יותר ומתי זה קורה בדרך כלל.

 

שלב ג:

בקשו מכל אחד מהחניכים לספר למי שיושב לידם כיצד הם עומדים בהתחייבות השבטית. מי משניהם שהצליח יותר בהרגל הסביבתי שבחר לעצמו ינצח, ויספר על מעשיו למי שניצח מהזוג שלידו. ככה ממשיכים עד שיש מנצח אחד בכל השבט.

 

סיכום:

עברו על שלבי הפעולה וסכמו: ראינו שלפעמים אנחנו משתמשים ביותר ממה שאנחנו צריכים, ראינו למה השימוש העודף הזה גורם, והבנו שיש ביכולתנו לעשות שינוי.

שאלו: מה אתם לוקחים מהפעולה? איזה חלק הכי אהבתם? איזה חלק עורר בכם רצון לעשות שינוי?
אחרי שכמה חניכים יענו, שאלו אותם על כל השבוע האחרון: איזה חלק הכי אהבתם? איזה חלק עורר בכם רצון לעשות שינוי?

 

נספחים:

נספח 1 –

 

היגדים

  • בדרך כלל כשאני אוכל/ת חטיף, אני זורק/ת חצי ממנו לפח
  • בדרך כלל אני לא מסיימ/ת את האוכל שאני לוקח/ת איתי לבית הספר
  • לפעמים אני סתם מבזבז/ת דפים
  • אני מאבד/ת את הבקבוק שלי פעם בשבוע
  • אני לוקח/ת את הכריך לארוחת עשר בשקית חד-פעמית ולא בקופסה

נספח 2 –

 

בית או גבעה? (גלית בן צדוק)

על גבעה קטנה ליד העיר

יש חלקת טבע קטנה שכל איש מכיר.

שם יש שפע פריחה ועצים למכביר,

ואת האוויר ממלא קול ציפורי השיר.

תושבי העיר אוהבים את הגבעה

ומבלים בה כל ימות השנה.

הם נהנים מן הטבע ומהמרחב הפתוח

ונוהגים שם לטייל, לשחק ולנוח.

והנה לפתע בוקר אחד

לגבעה הגיע איש מכובד,

והכריז בקול רועד ונרגש:

כאן אבנה את ביתי החדש!

בכל בוקר אשמע ציוץ ציפורים,

העצים יעניקו לי צל בימים החמים.

הפרחים יצבעו לי את הנוף בצבעים מרהיבים,

אין ספק – החיים יהיו פה טובים!

אז ילד קטן אל האיש ניגש

ואמר לו בקול קצת מבויש:

אדוני הנכבד, הלוא אם תיאות,

לענות לי בזאת על כמה שאלות…

אם תבנה את ביתך על הגבעה הזאת,

בוודאי תיאלץ את העצים לכרות.

ואם שום עץ לא יינצל –

כיצד תוכל ליהנות מן הצל?

אין דבר, אמר האיש המכובד,

גם בלי עצים יהיה כאן נחמד.

כל בוקר מוקדם, כשאך אשכים

אוכל לשמוע שירת ציפורים.

אמר אז הילד, קצת במבוכה,

אדוני הנכבד, אנא ממך –

ציפורים לא ידורו בזו הגבעה

אם לא יהיה להן עץ למזון ומנוחה.

מילא, אמר האיש המכובד

גם בלי ציפורים יהיה כאן נחמד.

צמחים כאן רבים, ופריחה נהדרת,

איהנה מן היופי ומן התפארת.

חייך אז הילד ובנחת אמר:

כל ילד יודע זה הדבר:

הצמחים – לציפורים הם זקוקים

כדי לפזר את הזרעים הרבים.

אתה מבין, הוסיף ואמר הילד

זו דרכו של הטבע, וזו השרשרת…

ועכשיו, לחשוב שוב נדרש –

האם כאן תרצה להקים את ביתך החדש?

קימט את מצחו האיש המכובד

ומלמל: ”באמת, כבר לא יהיה פה נחמד…”

על פניו עטה מבט מאוכזב.

סובב את גבו ו…עזב.

 

נספח 3 –

 

אני ואתה (אריק איינשטיין)

 

אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה, אז יבואו כבר כולם,

אמרו את זה קודם, לפניי,

לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

 

אני ואתה ננסה מהתחלה,

יהיה לנו רע, אין דבר, זה לא נורא,

אמרו את זה קודם, לפניי,

זה לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

 

אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה, אז יבואו כבר כולם,

אמרו את זה קודם, לפניי,

לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

דעתך חשובה לנו