"ראשינו בעמקי תורתה"

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

ציוד נדרש:

כרטיסי בינגו, ברקו ומחשב, פתקי שמות (נספח 2), תעודות זהות (נספח 3), תמונות (נספח 4), כלי כתיבה, תחפושות, תפאורה, כרטיסיות תושבים (נספח 5), קטע קריאה מצולם (נספח 6), חימר, אדמה לחה, דפי A4, דבק פלסטי, חול.

 

מהלך הפעולה:

א.מי אתה, גוש קטיף?

בשלב זה תציגו לחניכים את גוש קטיף, את היישובים ואת הרוח שפיעמה בהם (נספח 1) . אפשר לעשות זאת בכמה דרכים, בחרו את הדרך המתאימה לכם ביותר. אפשר לשלב כמה מתודות בהתאם לצורך ולזמן שלכם:

 

• בינגו גוש קטיף: הכינו לוחות בינגו עם שמות היישובים. שאלו חידה על אחד היישובים, ולאחר שהחניכים יגלו את התשובה, מי ששם היישוב כתוב בלוח שבידיו, יסמן אותו. הראשון שיסיים שורה או טור – ינצח. מצורף מידע עלל היישובים לבינגו (נספח 2).
• סרטוני גוש קטיף: יש כל מיני סרטונים המציגים את החיים בגוש ואת הפינוי ממנו, ומצורפים קישורים לכמה סרטונים מומלצים.
  • “לא תירא מהם – גוש קטיף”: https://www.youtube.com/watch?v=trybFT6Tp2g&t=25s
  • “גוש קטיף – מתגעגעים”: https://www.youtube.com/watch?v=iK1aIcCeU2Y
  • “גוש קטיף הסיפור שלי”: https://www.youtube.com/watch?v=8XgGptNf2WM
  • “גוש קטיף ביופיו ובחורבנו”:
    https://www.youtube.com/watch?v=z-poD9IHpQc
• למידה עצמאית: הניחו במרכז החדר פתקים עם שמות 21 היישובים בגוש (השמות בנספח 2). כל זוג יבחר את אחד היישובים ויצטרך למלא עליו תעודת זהות (נספח 3) על ידי ההיעזרות באנשים סביב, באינטרנט או בכל אמצעיי אחר. בסיום יציג כל זוג בקצרה את תעודת הזהות של היישוב שבחר.
• סיפור אישי: אם אתם מכירים מישהו שחי בגוש, אפשר להביא אותו למפגש של חצי שעה עם החניכים כדי שיספר מה היה בגוש קטיף, שיתאר את החיים בגוש ואת היסודות המרכזיים מגוש קטיף שהולכים אתו היום.

 

דברו מעט על הגירוש (היו רגישים לחניכים שהסיפור קרוב ללבם ולא ירצו לראות תמונות או סרטונים). אפשר לספר על הגירוש בקצרה ולהיעזר בתמונות (נספח 4). אם יש ברשותכם אחד מספרי התמונות של גוש קטיף, אפשר להיעזר בו (קטיף, שחר כתום, אלבום גוש קטיף ועוד).

אם יש בידכם אמצעים להראות סרטונים, אפשר להראות אחד מהסרטונים האלה:

 

• “גוש קטיף ביופיו ובחורבנו”: https://www.youtube.com/watch?v=z-poD9IHpQc
• “תפילת הנערות בגוש קטיף – תפילה לעני”: https://www.youtube.com/watch?v=2-tJBQVr-eE
• “קטיף אחרון” : https://www.youtube.com/watch?v=2J4w1myxgUg
• “זה היה ביתי!”: https://www.youtube.com/watch?v=IFN80t9OeSk
• “תיכף נשוב – אולפנת נווה דקלים”: https://www.youtube.com/watch?v=80ufcG5I9h0

 

 

אם הגיע אליכם תושב גוש קטיף, אפשר לבקש ממנו לספר על הגירוש מנקודת מבטו האישית.

 

ב. רוח גוש קטיף

נכנסים לגוש קטיף – אחרי ששמעתם קצת על גוש קטיף, הגיע הזמן לשנות את נקודת המבט, ומגורם חיצוני ששומע על המקום, בואו נהיה רגע חלק מגוש קטיף!

במתודה הזו נסו לאפשר לחניכים ‘להרגיש’ גוש קטיף. ככל שתשקיעו יותר בתפאורה יהיה קל יותר להצליח לתת לחניכים חוויה ייחודית.

 

• ארגנו מגוון תחפושות – חולצות משובצות, חולצות גוש קטיף, כובעי טמבל, סנדלי שורש, מטפחות ועוד.
• הכינו תפאורה ליישוב.

 

ספרו לחניכים שמרגע זה אנו חברי קהילת ‘בדולח’ בגוש קטיף. בדולח הוא מושב עובדים דתי שעיקר התעסוקה בו היא חקלאות.

חלקו לכל אחד מהחניכים כרטיסייה עם מידע על אחת הדמויות מהמושב (נספח 5). בקשו מהחניכים להיכנס לתוך הדמות – לחשוב במשך שתי דקות מה מעסיק אותה, מתי היא קמה ומתי הולכת לישון, מיהם החברים שלה, מה היא צריכה, מה יש לה, מה משמח אותה וכו’. בקשו מהחניכים להסתובב במושב ולנהל שיחות זה עם זה בתור הדמות שלהם. כל אחת מהדמויות צריכה עזרה ממשהו מהמושב ויכולה לעזור למישהו אחר. נסו לראות מי מהחברים במושב יכול לעזור להם ולמי אתם יכולים לעזור.

אפשר להוסיף דמויות לפי הצורך (התאימו את הסיפורים כך שכל אחד יעזור למישהו ויצטרך עזרה ממישהו אחר). קחו גם אתם דמות, היכנסו אליה והיו חלק משיחות הרחוב במושב. נסו עם החניכים להיכנס לאווירת המושב, להבין מה מעסיק את האנשים, מיהי האוכלוסייה וכו’.

לאחר שכל החניכים יכירו את הדמויות האחרות ומצאו את מי שיכול לעזור להם, אפשר לעשות סבב: כל אחד ישתף במי עוזר לו ובמה (אפשר גם לבחור רק כמה שיספרו).
לאחר השיתוף חלקו לחניכים את הקטע ‘פלא חקלאי’ (נספח 66) וקראו אותו יחד.

 

ג. מתחברים לאדמה

את שלב הסיכום של הפעולה אפשר לעשות בכמה דרכים, והמטרה היא שהחניכים ישמיעו זה לזה וישמעו זה מזה את חוויות החיבור לאדמה ולארץ ישראל.

 

• תנו לכל חניך וחניכה חתיכת חימר ובקשו מהם ליצור משהו חדש שלמדו והרגישו או שהם חושבים על עבודת אדמה, על ארץ ישראל ועל חקלאות.
• צאו עם החניכים אל מקום עם אדמה או לחלופין תנו לכל חניך וחניכה שקית אוכל עם אדמה לחה, ובקשו מהם לסדר את האדמה בצורת ערוגה קטנה. שאלו את החניכים מה הם היו שותלים בערוגה אילו היה אפשר לשתול כל דבר. כלומר, כאשר אנחנו שותלים ומגדלים משהו, אנחנו מצמיחים אותו, נותנים לו לגדול. אם הם היו יכולים לשתול כל דבר, גם מחשבות, רצונות, חלומות וערכים, איזה מהדברים שנוגעים לפעולה הם היו שותלים?
• חלקו לחניכים דפים לבנים ובקשו מהם לכתוב בדבק פלסטי בשתי מילים מה למדו מאנשי גוש קטיף. אחרי שהחניכים ימרחו את הדבק, תנו להם חול והורו להם לשפוך אותו על הדף. החול יידבק לדבק, ואחרי שיתייבש, נערו את הדף משאריות החול.

 

אחרי שהחניכים ייצרו משהו מהחוויות של הפעולה היום בחול, באדמה או בחימר, תוכלו לבקש מהם לשתף ולספר מה יצרו. סכמו את הפעולה על ידי איסוף הדברים שעלו ושיתוף ברגשותיכם ובמחשבותיכם בנוגע לעבודת אדמה, חקלאות וארץ ישראל. אפשר לחזור ולדבר שוב על אנשי גוש קטיף שהגיעו לגוש קטיף כשהכול היה רק חול, ועזבו חבל ארץ שוקק חיים, מלא תנובה חקלאית שסיפקה מיבולה לכל הארץ וגם ייצאה לחו”ל מוצרי חקלאות בכמויות גדולות.

 

 

 

נספחים

נספח 1 –

רקע כללי על גוש קטיף

 

גוש קטיף היה חבל של 21 יישובים ששכן בחבל עזה. אלי-סיני היה היישוב הצפוני ביותר בגוש ומורג היה היישוב הדרומי ביותר בו. היאחזות נח”ל קטיף הייתה המקום הראשון שהוקם בגוש, ב-1973, ונווה דקלים היה היישוב הגדול מיישובי הגוש. בגוש פעלו שישה בתי ספר ותלמודי תורה, שלושה מוסדות תיכוניים, שש ישיבות, שלושה כוללים, ארבע מדרשות ומכינה קדם-צבאית אחת. החקלאות הייתה ענף מרכזי של תעסוקה בגוש: חקלאי גוש קטיף ועובדיהם עיבדו 4,500 דונם אדמה, רובם חממות, וייצרו 320 אלף טונות תוצרת חקלאית בשנה.

במשך שנים חטפו תושבי גוש קטיף פצמ”רים מהיישובים הערביים הסמוכים אליהם וסבלו פיגועי ירי וחדירות מחבלים, ולמרות זאת המשיכו לגור שם באמונה גדולה שזה המקום שבו הם צריכים להיות למען עם ישראל ומדינת ישראל. הרוח של גוש קטיף הייתה מלאת חלוציות, אהבת הארץ, אהבת האדמה ומסירות נפש למען האומה מתוך תורת ארץ ישראל הגדולה.

בהחלטת הממשלה פונו בקיץ תשס”ה תושבי 21 היישובים מבתיהם, ואדמת הגוש נמסרה לערבים. חלק מהמפונים הקימו יישובים בנגב ואחרים הצטרפו לקהילות בכל רחבי הארץ.

 

נספח 2 –

שאלות ומידע לבינגו

1. בדולח – איזה יישוב קרוי על שמה של זכוכית?

פרטים נוספים: המושב נקרא כך כסמל לחקלאות בחממות זכוכית. ביישוב התגוררו 50 משפחות, ומרבית חברי המושב עסקו בחקלאות מתקדמת וגידלו פלפלים, עגבניות וירקות ללא תולעים.

2. אלי סיני – שם של יישוב המזכיר את מקום קבלת התורה.

פרטים נוספים: ביישוב גרו 85 משפחות.

3. עצמונה – יישוב שהייתה בו מכינה קדם-צבאית.

פרטים נוספים: שמו הרשמי של היישוב הוא בני עצמון. ביישוב התגוררו 95 משפחות. בתחילה היה המושב מושב שיתופי. במשק השיתופי היה שטח של יותר מ-5,000 דונם גידולי שדה בחבל הבשור, 12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות. ביישוב פעל תלמוד תורה אזורי לבנים ולבנות, ולמדו בו 550 תלמידים.

4. גדיד – שם הפעולה של קטיף התמרים.
   פרטים נוספים: ביישוב חיו כ-600 משפחות.
5. גן אור – גן לא חשוך.

פרטים נוספים: ביישוב גרו 50 משפחות. הוקמה שם ‘מדרשת טוהר’, לבנות שבה שילבו לימודי קודש עם לימודים אקדמיים.

6. גני טל – לאחר הגירוש הקימו תושביו יישוב חדש במועצה אזורית נחל שורק, ששמו זהה לשם היישוב המקורי (שימו לב שגם נצר חזני עונה להגדרה זו).

פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 75 משפחות. ענף הכלכלה העיקרי במושב היה חקלאות, ובפרט גידול פרחים וירקות אורגניים, בעיקר לייצוא, וכן זרעים, צמחי תבלין וצמחי נוי.

7. דוגית – סירה קטנה.

פרטים נוספים: היישוב שכן על חוף היה הצפוני של חבל עזה. מרבית תעסוקת התושבים הייתה מהים: שירותי הצלה, ברכות דגים, חקלאות ימית, שירותי תיירות, מסעדות דגים ועוד. ביישוב התגוררו 20 משפחות.

8. כפר דרום – מכון התורה והארץ שכן שם (מכון התורה והארץ עד היום הוא מכון העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי במצוות התלויות בארץ).
   פרטים נוספים: הוקם לפני קום המדינה ונהרס בידי הצבא המצרי במלחמת העצמאות. לאחר מכן הוקם מחדש עםם החזרת השטח לאחר מלחמת ששת הימים. ביישוב חיו 70 משפחות.
9. כפר ים – יישוב קטן ששכן ממש על הים.

פרטים נוספים: היישוב הוקם בידי שתי משפחות בתחומו של כפר נופש נטוש של קציני הצבא המצרי, ובהמשך הצטרפו עוד שתי משפחות.

10. כרם עצמונה – הוקם בתחילה בידי דור שני של יישוב אחר עם שם דומה.

פרטים נוספים: יישוב קרוונים קטן שהיה ליד עצמונה.

11. מורג – היישוב הדרומי ביותר בגוש קטיף, ושמו של כלי חקלאי.
    פרטים נוספים: ביישוב חיו 300 משפחות.
12. נווה דקלים – היישוב הגדול ביותר בגוש קטיף.

פרטים נוספים: היישוב הגדול ביותר בגוש קטיף; מנה 500 משפחות. ביישוב היו המוסדות המרכזיים והשירותים שניתנו לתושבי הגוש – משרדי המועצה, שירותי הדת והבריאות, בתי ספר, ישיבות, אולפנה ומוסדות חינוך נוספים, מרכז מסחרי ואזור תעשייה. ביישוב פעל גם סניף אריאל.

13. ניסנית – קרוי על שם פרח הגדל בחולות.

פרטים נוספים: יישוב מעורב (דתיים וחילונים), שהתגוררו בו 300 משפחות. הגדול שביישובי צפון הרצועה.

14. נצר חזני – היישוב הראשון בגוש קטיף.

פרטים נוספים: נקרא בהתחלה קטיף ולאחר מכן שונה שמו לנצר חזני, על שמו של מיכאל חזני ז“ל, מי שזכה לכינוי ‘אבי ההתיישבות הדתית’ והיה מתומכיה הנלהבים של ההתיישבות בחבל. 

15. נצרים – את שמו של היישוב נתן לו רחבעם זאבי על שם מחנה פליטים סמוך.
    בתחילת דרכו הוקם כהיאחזות נח”ל, ועבר גלגולים מספר עד שהתבסס כיישוב קהילתי דתי. בעת פינויו התגוררו בוו כ-60 משפחות.

אנשיו עסקו במקצועות חופשיים ומצאו תעסוקה מחוץ ליישוב, וחלקם התפרנסו מחקלאות. ביישוב היו בית כנסת, מדרשה ליהדות, מכון למורשת יהודי עזה, בית מדרש ובתי ספר.

היישוב התפרסם בעיקר מאחר ששכן במובלעת יהודית בין מרכזי אוכלוסייה ערבית צפופה, ומסיבה זו נוצר ויכוח האם קיימת הצדקה לקיומו של היישוב המבודד למראה עלותו הצבאית והכלכלית הגבוהה. לדברי המצדדים בקיומו של היישוב, הוא הוקם משיקולי ביטחון מובהקים, שהעיקריים שבם הם יכולת השליטה על נמל עזה ואפשרות פיקוח על המועבר דרכו.

16. פאת שדה – אחת המצוות שמקיימים עם העניים בשדה.

פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 20 משפחות דתיות, חילוניות ומסורתיות.

17. קטיף – יישוב על שמו של חבל הארץ שעליו אנו מדברים.

פרטים נוספים: ביישוב התגוררו 60 משפחות.

18. רפיח ים – היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל של לפני הגירוש.

פרטים נוספים: רוב התושבים התפרנסו מחקלאות חממות מתקדמות. ביישוב פעלו מתפרות פרטיות ששיווקו את מוצריהן לרשתות האפנה המובילות בישראל. ביישוב התגוררו 25 משפחות.

19. שירת הים – היישוב הצעיר ביותר בגוש.

פרטים נוספים: קם 4.5 שנים לפני הגירוש מגוש קטיף, בכ“ב במרחשוון תשס“א, 20 בנובמבר 2000, כתגובה ציונית לפיגוע הרצחני באוטובוס הילדים של כפר דרום שהתחולל באותו הבוקר. היישוב מנה 16 משפחות.

20. שליו – נקרא על שם העוף שאכלו בני ישראל במדבר.

פרטים נוספים: ביישוב חיו 11 משפחות.

21. תל קטיפא – יישוב שהוקם כחווה חקלאית ואחר כך הפך ליישוב.

פרטים נוספים: תחילה הוגדר המקום ‘חווה חקלאית’ של כפר דרום. חודש אחרי שעלו על הקרקע נרצח יצחק רבין ז”ל, והכול הוקפא. שמו של המקום בא מתל קטיפא – תל ארכאולוגי מהתקופה הכנענית הסמוך לו, שנתן לכל גוש קטיף את שמו. במיקומו הגאוגרפי הבטיח היישוב את הישארותה של יחידת שטח גדולה בתחומי הגוש – רצועת חוף של ארבעה ק”מ. היישוב נתקל בבעיות הקמה ואישורים מצד הרשויות, אך עלה אט-אט על דרך המלך בזכות נחישות המתיישבים. ביישוב חיו 15 משפחות.

 

נספח 3 –

תעודת זהות

 

שם:___________

תאריך הקמה:_____________

תאריך פינוי:_____________

מספר משפחות:_______________

אופי המקום: _________________________________________________________________ _________________________________________________________________________.

תעסוקה עיקרית: ____________________________________________________________.

עוד שני דברים שיש לכם לומר על המקום: _____________________________________________ ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

נספח 4 –

תמונות הגירוש

  

 

נספח 5 –

קהילת בדולח

 

1. שושנה זגדון – בת 76, בעלה נפטר לפני עשר שנים וקבור בגוש קטיף. יש לה בן שגר במושב ועוד בת שגרה במושב גדיד, לא הרחק. שושי היא הסבתא של כל המושב. בכל יום שישי נכנסים אליה כמעט כל תושבי המושב לאכול קוסקוס של יום שישי. היא אוהבת לפטפט ולספר על הימים הראשונים של המושב ומחכה שאחד הנכדים יבוא כדי לעזור לה לסדר באלבום תמונות חדשות שפיתחה.
2. לילי דמארי – בת 48, אם לשישה ילדים. עובדת כגננת ביישוב עצמונה הסמוך ונוסעת לשם מדי יום. בנה הגדול חנן לומד בישיבה התיכונית בנתיבות, ושאר הילדים לומדים בבתי ספר בגוש. לילי אוהבת לשבת עם חברות בבית הקפה ‘הסלון של רותי’ בנווה דקלים, ומחפשת מישהו שיוכל לקחת את חנן לישיבה מחר בבוקר.
3. גלאור זגדון – תלמיד כיתה י”א, הנכד של שושי. חזר היום מוקדם מהתיכון ויש לו זמן פנוי עד אחר הצהריים. רוצה לנסוע לים לגלוש, ומחפש גלשן מאחד החבר’ה.
4. עמוס שאער – אב לארבעה מושבניקים צעירים. חקלאי. נוסע מחר בבוקר לנתיבות לקנות צינורות חדשים, רוצה להתחיל ללמוד חברותא בין מנחה לערבית ומחפש שותף לדרך.
5. לירון מואטי – במושב יש גן אחד, רב-גילאי. לירון היא כמעט הכי גדולה בגן, ובשנה הבאה היא עולה לכיתה א’. אלופת הבנייה בחול של המושב, ורוצה שמישהו יביא לה ספר מהספרייה בנווה דקלים.
6. שחר שהואט – לומדת בגן דבורה במושב. אימא נסעה למרפאה בנווה דקלים והשאירה לה ארטיקים במקפיא, ובינתיים היא בונה מערה בחול ליד הבית ומחפשת מישהו שיעזור לה.
7. שירה חג’ג’ – אשכנזייה, עלתה מארצות הברית, נשואה לעומר חג’ג’. חמותה מגיעה השבת והיא רוצה להפתיע אותה ולהכין קוסקוס, ולכן צריכה שאחת השכנות תלמד אותה איך עושים את זה.
8. מאור כהן – בן 17, לומד בנווה דקלים. בדרך כלל מנצל ימים עם מזג האוויר טוב לצאת עם הגלשן שלו לים, אבל עכשיו הוא חייב לסיים עבודה באנגלית, אז לא יצא היום לגלוש. הוא לא מצליח לסיים אותה לבד, ואבא ואימא לא יודעים הרבה יותר ממנו.
9. ברק לוגסי – השתחרר מצה”ל לפני שלושה חודשים, חזר עכשיו מטיול בתאילנד ורוצה לחזור לגור קצת בבית ההורים. מתלבט במה לעבוד עכשיו. פחות מעניין אותו להצטרף לאבא במשתלה של עצמונה; הוא רוצה לעבוד בחממות של העגבניות או הפלפלים, וחוץ מזה החליט ללמוד בקביעות בין מנחה לערבית.
10. ראובן שרעבי – בעל שטחים רחבים מאוד של חקלאות בגוש. רוצה לחבר את הצעירים של המושב למקום ומוכן לספק עבודה בחממות שלו לבוגרי המושב המעוניינים בכך. מחפש להכניס מישהו חדש כאחראי חממות הפלפלים. זקוק למישהו שיצא מהגוש הערב – אחיין שלו החייל משרת במחסום כיסופים (מחסום צבאי שעוברים דרכו כשנכנסים ויוצאים לגוש) והוא רוצה להעביר לו עוגות שאשתו הכינה.
11. שילת שרעבי – אשתו של ראובן. למדה עיצוב והפקת אירועים, ובפועל היא רכזת הקהילה של בדולח כבר 15 שנה. מחפשת מישהו שיעזור לה לארגן את הטיול של המושב בקיץ.
12. קרן בן נעים – לומדת באולפנת נווה דקלים בכיתה י’. עובדת שלוש פעמים בשבוע בצהריים כעוזרת ספרנית בספרייה של הגוש בנווה דקלים. מחר היא רוצה להגיע הביתה מהר ככל האפשר, לכן היא מחפשת טרמפ היישר משם למושב.
13. דוד מימון – חקלאי. עובד בחממות חסה בשותפות עם אחיו מגן-אור. מחפש דרך להעביר לאחיו מכונת ריסוס במשך הערב. דוד הוא ה’בעל קורא’ של המושב, והוא קורא בתורה כמעט בכל שבת ובאמצע השבוע.
14. יאיר סבן – בן קצת יותר מ-12 וחצי, בשנה הבאה חוגג בר מצווה. אוסף צדפים בכל פעם שהוא מגיע לים ושומר אותם בארגז גדול בבית. מחפש מישהו שילמד אותו לקרוא בתורה.
15. ניצה סבן – אימא של יאיר. עובדת במועצה האזורית, שנמצאת במרכז המסחרי של נווה דקלים, בין הספרייה לחנות הכולבו של אהרון. מחר יש לה ישיבות עד מאוחר, והיא תחזור למושב בשעות אחר הצהריים-ערב. מתחילה לארגן את הבר מצווה של יאיר. הם יחגגו באולם במושב, אבל צריך לוודא שיהיה מעוצב יפה, כי המבנה כבר קצת ישן.
16. מאיר חדד – חקלאי, יש לו שטחים גדולים של חממות של עלים ירוקים (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ועוד). בדרך כלל הוא לוקח את הילדה לגן שלה בעצמונה (היא בגן שפה), אבל מחר בבוקר יגיע המשגיח לבדוק שהחממות שלו עומדות ברף של כשרות הירקות ללא תולעים. מאיר מחפש מישהו שאפשר לסמוך עליו שייקח את הקטנה לגן בעצמונה.
17. גל אזולאי – סיימה תואר ראשון בחינוך מיוחד ורוצה להתחיל בשנה הבאה תואר שני בתרפיה באמנות. לקראת תחילת הלימודים עושה עבודה אמנותית על הבית שלה בגוש קטיף ומחפשת צדפים שאפשר להשתמש בהם. כרגע בחופש בבית, מחפשת משהו מעניין לארגן או דרך לעזור למישהו במושב.
18. רזיאל מזוז – תלמיד כיתה ח’ בחטיבת הביניים האזורית בנווה דקלים. צריך לכתוב עבודה לשיעור הלכה על העניין ההלכתי שיש בירקות ללא תולעים, ומחפש מישהו שיסביר לו איך בדיוק בודקים את העלים ומה עושים החקלאים כדי לעבור את הבדיקות של משגיחי הכשרות.
19. ניר שאער – גבוה ורזה, אלוף הכדורסל של המושב ומשחק בנבחרת של הגוש. הרגע חזר ממשחק במגרש וממש בא לו ארטיק, אבל אין מכולת בבדולח. בערב נוסע עם ה-4X4 של אבא לאימון של הנבחרת בגן-אור.

ינון קדוש – מזכיר המושב. נוסע הערב לתערוכה של ציירת מגוש קטיף שמציגה ציורים שלה בגלריה בתל אביב. מחפש ילד מחטיבת הביניים שילווה את ההסעה של הכיתות הקטנות לבית ספר.

 

להורדת והדפסת הפעולה