איתור סניפים וכפרי בוגרים
פעולה ממערךאחרי שהבנו בפעולה הקודמת את חשיבות הדרך, את משמעותה ומה היא נותנת לנו, עלינו להבין מה זה דורש מאיתנו למעשה. אנו רוצים שהחניכים יבינו מהן התכונות שנדרשות מהם כאנשים שיובילו בהמשך בעם ישראל ובציבור בדרך תורה ועבודה – והן מבט לאומי הכולל ודאות, סבלנות, שותפות ואמונה בדרך, כפי שנפרט בפעולה.
לסיום נלמד על המשברים והקשיים שיש בדרך, ואף על ההרגשה שהולכים אחורה ולא קדימה. הכלים להתמודד הם הבנה שצריך ליישם את התכונות שדיברנו עליהן במהלך הפעולה, וכך נבין שלא באמת הולכים אחורה אלא יש עיכובים ונצרכת סבלנות.
מקורות להרחבה:
נספחים 2, 3, 4, 5, מקרן ומחשב.
בשלב זה נרצה ללמוד על התכונות המובאות (נספח 1).
ודאות בדרך
חלקו את השבט לשתי קבוצות – האחת תקבל לוח משחק סולמות ונחשים והאחרת לוח משחק ריק (נספח 2), שבו כל אחד יכול להתחיל איפה שהוא רוצה וגם אין נקודת סיום ברורה אלא המדריכים מכריזים על המנצח (קבוצות גדולות יכולות לשחק בכמה לוחות במקביל). בהתאם לזמן אפשר להחליף בין הקבוצות.
אחרי המשחק שאלו את החניכים:
סכמו: גם כשהדרך קשה ויש נפילות, כאשר יש יעד ברור קל יותר לצעוד אליו בבטחה. בשבועות הקודמים דיברנו על הרצון להוביל ולמלא שליחות מסוימת, וחשוב לשים לב שאנו צועדים במשימות גדולות אל עבר חזון גדול. אף על פי שהדרך יכולה להיות קשה, חשוב להיות בתחושת ביטחון שאנחנו מתקדמים לשם כל הזמן, וגם כאשר יש נפילות הן רק נפילות קטנות בהשוואה למטרה הגדולה. מה שחשוב הוא שלא לשחק במשחק בלי דרך, בלי יעד. יש לזכור את היעד תמיד ולהיות בטוחים שבסוף נגיע אליו.
סבלנות
חלקו לחניכים את מקורות הלימוד (נספח 3).
שאלו את החניכים:
סכמו: אמנם כעת דיברנו על הגאולה, אבל הדברים נכונים לכל תהליך ותהליך שנרצה לעשות בעם ישראל. הדברים אינם קורים בן רגע, ויש להתאזר בסבלנות גדולה כדי להגיע לסוף התהליך. אמנם זה לא פותר אותנו בכהוא זה מלפעול ולהמשיך להניע את התהליך; יש להמשיך ולדחוף ללא הרף, ואף על פי כן יש להתאזר בסבלנות.
שותפות
שחקו את משחק ‘המכונה’ (נספח 4).
שאלו את החניכים: מה מיוחד במשחק הזה?
סכמו: גם אם אדם אחד מתחיל את התהליך ולוחץ על כפתור ההפעלה במכונה, שום דבר לא יזוז עד שלא תהיה שותפות מלאה בין כל חלקי המכונה. לכל אחד תפקיד אחר, חלק אולי חשובים יותר וחלק פחות, אבל כולם הכרחיים בשביל לייצר את תנועת המכונה – כדי לייצר את עם ישראל. ברגע שדבר אחד לא יעבוד, כפי שראינו, המכונה תיתקע.
כמו שבצבא צריך לוחם וגם טבח, שהרי בלי הטבח הלוחם לא יוכל לאכול, כך גם בעם ישראל יש משימות שונות ומגוונות, ואנו חלק מעם ישראל ושותפים למשימות של עם ישראל והולכים יד ביד עם הציבור, לא מעליו אלא בשותפות.
אמון
הקריאו לחניכים את הסיפור על חוני המעגל והחרוב (נספח 5). הזכירו לחניכים את הסיפור על הבמבוק מהפעולה הקודמת. אפשר להראות להם סרטון כדי להזכיר להם אותו (נספח 6).
סכמו: אנו מאמינים בדרכנו גם אם לא תמיד רואים את ההתקדמות. אנו ממשיכים לצעוד בדרך ולפעול ומאמינים שיש התקדמות כל הזמן, גם אם היא מתחת לפני הקרקע.
שאלו את החניכים:
אפשר לסכם את האדם שהולך לאור התכונות הללו במשפט אחד: “אדם הבטוח בדרכו גם אם יהיו לו מכשולים, ממשיך ללכת ולא מתייאש מדרכו הארוכה, דוחף את חבריו ומסייע להם ואף מסתייע על ידם ומאמין שהדרך מתקדמת גם אם נראה שצועדים במקום”.
לא פשוט לחיות לאור התכונות הללו, אך זה מה שנדרש מאיתנו בתור אנשי תורה ועבודה הרוצים להוביל תהליכים בעם ישראל.
הזכירו לחניכים את הנושא שבחרתם לעשות בו יישום נושא בפעולה ‘אני ואתה נשנה את העולם’, ושאלו אותם מהם לדעתם הקשיים שיכולים להיות בדרך למימוש המטרה . שרטטו טבלה על גיליון נייר, ובצד אחד שלה רשמו כל קושי שעולה. בקשו מהחניכים להציע דרכים להתמודד עם הקשיים הללו , ומלאו את הדרכים שהם מציעים בצד השני של הטבלה ששרטטם.
דיברנו בפעולה על התכונות הדרושות לאדם ההולך בדרך תורה ועבודה, על החשיבות של כל תכונה בפני עצמה וכן על חשיבות החיבור של כולן בתוך כל אחד ואחד מאיתנו כאנשי תורה ועבודה.
אלו התכונות האמורות להוביל אותנו בדרכנו ובהשפעתנו על עם ישראל, והן שירוממו אותנו מעל לקשיים וייתנו לנו את הכוחות להמשיך ולפעול בדרכנו.
תכונות המנהיג
ודאות בדרך – יש לנו ודאות בדרך תורה ועבודה, אנו בטוחים שאנו הולכים בדרך הנכונה. אנו מאמינים שדרכנו היא נכונה ושעל ידי ההליכה בדרך הזו נראה בסופו של דבר גם פירות בע”ה.
סבלנות – יש לנו סבלנות לתהליכים בעם ישראל, סבלנות לדרך הזו. אם אנחנו רוצים שינוי לאומי אנחנו חייבים להבין שיש צורך בהרבה סבלנות.
שותפות – הבנה שאנחנו חלק מכלל, אנחנו שותפים לציבור ולא מתנשאים מעליו. אנחנו הולכים עם הציבור בדרך ולא מובילים אותו. לכולם יש משימות וכל אחד ממלא אותן ממקומו.
אמון – אמון בדרך הזו, שגם אם לא רואים את ההתקדמות (ובדרך הזו זה קורה הרבה), צריך להאמין שדברים קורים ויש להם השפעה.
סולמות ונחשים
מקורות
מקור א – מתוך ספר ‘לזמן הזה – ניסן, אייר, סיון’ של הרב חיים דרוקמן, בהוצאת המכון התורני אור עציון, עמ’ 294
“מוטל עלינו לפעול להנסת הצללים. אך יש לדעת שכדי שלא יהיה צל, אין דרך אחרת מאשר ריבוי אור […] התגברות על השלילה אפשרית אך ורק באמצעות ריבוי חיוב. יש צורך להוסיף הרבה חכמה והרבה צדק במדינה, ועוד הרבה יותר אמונה. אמונה בד’, בתורתו ובמעשיו המתרחשים לעינינו; להאמין שכל מה שהתחש בדורות האחרונים איננו מקרי, אלא פעולת יד ד’ לגאולת ישראל.
מדובר בתהליך שאיננו קצר כלל וכלל. אנו רגילים לשיר ‘עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה’. אך אין זה רק שיר, כי אם מציאות! יש שיודעים לשיר את השיר, אך באופן מעשי, כשהתהליך מתארך, ובייחוד, כשמתגלים בו קשיים וסיבוכים, כשניצבים בפני בעיות קשות – מאבדים את העשתונות.
עלינו להפנים שמדובר בתהליך ארוך ומתמשך, שיש בו גם ירידות, אך בסופו של דבר, הוא בוודאי יושלם!”
מקור ב
“מפני שהגאולה הראשונה לא היתה גאולה נצחית, שהרי לא היו נגאלים רק לשעה. וכך היה ענין הגאולה גם כן, דומה לאור הברק שנראה ברקיע לשעה, ומיד עובר. ולא היתה הגאולה הראשונה דבר תמידי קיים. ולפיכך היה יציאתם בחפזון גם כן, כי כל דבר שאינו קיים תמידי הוא עובר במהירות לשעה. אבל הגאולה אחרונה, שהוא גאולה נצחית מבלי שנוי כלל, רק תמיד קיים. ולכך לא יהיה לדבר זה חפזון, כי החפזון מורה על דבר שהוא לשעה, וירא שמא יעבור הזמן, לכך ממהר מעשיו. אבל דבר שאינו לשעה, אינו ממהר”.
המפעל
חלקו את השבט לשתי קבוצות.
כל קבוצה היא ‘בית חרושת’ למוצר מסוים שיבחרו. החניכים צריכים לתכנן מכונת ייצור שהחלקים שלה הם כל החניכים בקבוצה. המכונה צריכה לייצר את המוצר שבחרו על ידי שרשרת שלבים של פעולות החניכים. המשחק הוא משחק דמיון, החניכים אינם צריכים לייצר כלום אלא רק להמציא שלבים לייצור מוצר, לתת לכל חניך שלב בייצור שכולל תנועה וקול ולייצר מכונה שמובילה את כל התהליך של הייצור ככה שלכל חניך יש תפקיד עד לסיום הסופי של המוצר.
בעת שהמכונה עובדת אין לדבר כלל – לכל חניך מותר לעשות רק את התנועה שלו ולהשמיע רק את הקול שלו.
לדוגמה: הקבוצה החליטה לייצר נעלי ספורט. החניך הראשון מדליק את המכונה (תנועת לחיצה ומשמיע קול ביפ), החניך השני ‘חותך’ חומר לסוליה (תנועה של חתיכת סכין ומשמיע קול ‘תיק תק’), החניך השלישי ‘מעצב’ את הסוליה (תנועת קיפול ומשמיע קול ‘פמפום’) וכן הלאה…
לאחר כשבע דקות של תכנון העמידו את החניכים קבוצה מול קבוצה (הקבוצות יסתדרו לפי הסדר שהמכונה דורשת), וכשתיתנו אות – שתי המכונות צריכות לפעול. החניכים צריכים ‘לייצר’ 20 מוצרים מהר ככל האפשר. תפקיד המדריכים הוא לבחון שכל החניכים מפעילים שלב במכונה, לכל אחד מהם תנועה וקול והם שומרים על הסדר של המכונה עד שלב המוצר הסופי.
חוני והחרוב
“אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק (חוני) היה מצטער על (הבנת) מקרא זה: ‘שיר המעלות בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים’ (תהלים קכו, א). אמר: האם ייתכן שיישן אדם שבעים שנה ברציפות בחלום?! יום אחד היה מהלך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. אמר לו: ‘חרוב זה, עד כמה שנים צריך להמתין כדי שיטען פירות?’ אמר לו: ‘עד שבעים שנה’. אמר לו חוני לאיש: ‘האם ברור לך שתחיה עוד שבעים שנה?’ אמר לו אותו האיש: ‘אני מצאתי את העולם נטוע בחרובים, כמו ששתלו עבורי אבותיי – כך אני שותל לבניי'” (תענית כג ע”א).
סרטון במבוק