איתור סניפים וכפרי בוגרים
קומונריותזמן חורף. חורף עכשיו, והכול כמו מתכנס בתוך עצמו. החיים עוברים ל'נהיגת
חורף', מאיטים, נרגעים. הבריות ממעטות לצאת מביתן, שעות האור מתקצרות. הגשם והקור עוטים על כולנו שכבות עבות של מלבושים, שכבות המגנות מן הרטיבות ומַצניעות מן העין, מעבירות את מרכז הכובד מן החוץ פנימה, מן ההופעה אל ההתבוננות. נדמה בטעות כי רק אילוצי מזג האוויר מעבירים את מוקד ההתרחשות מרשות הרבים אל רשות היחיד, אך גזרה היא שיצאה מלפני ריבון העולם: "עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח, כב). חוק הוא שחקק ריבונו של עולם בבריאה שברא, ולפיו העולם זקוק לחורף ולא רק במובן המעשי של ירידת הגשמים המרווים את האדמה. העולם זקוק לחורף המלווה בלילות הארוכים, העולם מבקש להתבונן פנימה בטרם ייחשף לעין השמש. האדם, הקרוי על שם האדמה, משווע ממש כמותה להרוות עצמו בטל חיים, לינוק תורה, להעמיק בתוככי נפשו, על מנת למצוא את האות המיוחדת לו, האות שאותה עליו לחקוק ביריעת הקלף של העולם.
.
(הרב ליאור אנגלמן, מתוך עלון 'באהבה ובאמונה')
.
אנחנו כבר בעיצומו של החורף. נכנסנו למעין שגרה בסניף (פחות או יותר..). עבודה פנימית, איטית, בלי אירועים מזהירים או נוצצים. עמל של חורף. אז מה אני אמורה לעשות עכשיו? מה אמור להיות סדר היום שלי, כיצד אמור להראות השבוע שלי? איך אני מצליחה להוביל, ולא רק להיות מובלת לפי מהלך האירועים והפניות אלי?
.
בחודש הזה אנחנו מתחילים את תהליך החורף. אין הוא נגמר בחודש זה, אלא ממשיך מכאן והלאה בע"ה לכל החודשים הבאים. נעבוד כאן בשלושה צירים עיקריים:
שלושת הצירים מתרחשים כל הזמן בו זמנית, ומתקדמים יחד. אין כאן ציר שסיימנו, ואז מתחילים לעבוד על ציר חדש, אלא שלושת הצירים שזורים יחד בעבודה השנתית שלי. כל זאת, כאשר המטרה שלי היא משותפת לשלושת הצירים גם יחד: להצליח לגדול ולהתקדם בעבודת ה' בשמחה ובלקיחת אחריות כלל ישראלית (כפרטים וכחבורה), ומתוך כך לעמול לחנך לכיוון זה את החניכים שלנו. (אגב, גם כאן אין שלבים, אלא הדברים באים יחד: בע"ה כאשר אני כמדריך מתאמץ לחנך את החניכים שלי לקודש וללקיחת אחריות, גם אני גדל מתוך כך. זהו מעגל שבע"ה כולם מתגדלים בו…).
המדריך הפרטי– המשך הדברים שכבר דיברנו עליהם בעבר. שיחות אישיות עם כולם לפי סבב (ולא רק כשקורה משהו מיוחד), תשומת לב לפרטים הקטנים- מבטים, שפת גוף, איך הוא מרגיש מול המד"שים שלו ובכלל בתוך הסניף. האם שמח לו, במה אפשר לסייע לו, במה הוא צריך הובלה שלי, חיזוק ותמיכה…
עבודת הצוות השבטי- יציאה למסע עם כל אחד מהצוותים. בניית עבודה חינוכית המותאמת להם ולחניכים שלהם. גם כאן, זה אומר ישיבות צוות שבטיות קבועות לפי סבב, בהן יש: חשיבה משותפת, פתרון בעיות, בדיקה איפה אנחנו אל מול המטרות שהצבנו ומתוך כך- חשיבה על המשך החודש. (פירוט לגבי ישיבות צוות שבטיות- בקובץ נפרד).
כלי שיכול לעזור מאד לעבודה הזו בתוך הצוותים- זה 'תוכנית אב', מערך פעולות מובנה לפי שבטים, שיתחיל בחודש זה. המדריכים יקבלו בע"ה הכשרה להעברת 'תוכנית אב' במהלך סמינריון ההדרכה. תפקידך הוא לעזור להם לתרגם את זה לעבודה עם השבט, לאור מאפייני השבט והמטרות שהצבנו לעצמנו.
(קצת על 'תוכנית אב להדרכה': כמו שבוודאי כבר שמעת בסל"ק, 'תוכנית אב' פירושה מערך פעולות מובנה לפי שבטים, שבו בכל שנה כל שבט עוסק בנושא מסוים, אחת מלבנות היסוד של הציונות הדתית. המטרה היא שכאשר חניך מסיים את שנותיו כחניך בחבריא א', אנחנו יודעים שהוא נפגש לעומק עם סוגיות היסוד של- עם ישראל, ארץ ישראל, תורה, ערכי בני עקיבא, בעקבות הרב קוק וכו'.
מטרה נוספת היא לאפשר למדריכים כלי לעבודת עומק עם החניכים, בנושא המתאים לגיל החניכים, על פי שם השבט שלהם. מערך זה מאפשר להם לברר נושא לעומק, לחיות את הנושא בצורה חוויתית, ליישם אותו בחיי השבט ולקחת אחריות עם השבט סביב הנושא.)
בניית החבורה- הובלת צוות ההדרכה בחשיבה חינוכית ובעבודה בסניף, אך יותר מזה: בבניית הרצונות האמיתיים שלהם, יצירה של חבורת אנשים עובדי ה', שעוברים יחד תהליך פנימי, ופועלים מתוך כך בסניף. בקבצים המצורפים נחשוב יחד- מה אומר חיבור אמיתי בין האנשים, איזה דיבור היינו רוצים שיהיה שם ואיך אפשר לחולל אותו, אילו נושאים אנו רוצים להעלות בתוך החבורה, אילו חוויות אפשר לחוות יחד, איזו לקיחת אחריות תהיה בחבורה וכו'. כמובן שכל זה נכון ברמת צוות ההדרכה, אך יכול להיות גם בקבוצות אחרות בסניף: גרעין, חב"ב, השבט החדש, הבנות של חב"ב/צוות וכו'. על כך יהיה פירוט בהמשך.
נחזור ונדגיש: קצת מאיים להסתכל על שלושת הצירים האלה, כל כך הרבה עבודה. זה נכון. אבל נזכור שמכאן מתחילה העבודה, לאט לאט, כל סניף בקצב שלו, כל קומונרית בקצב שלה. זוהי העבודה החינוכית האמיתית, לא זוהרת, לא פרויקטים מפוצצים.. עבודה שנתית, לאט לאט, לטווח רחוק. "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה".
**הארה לתחילת החודש:
אפשר להתחיל ליישם את הדברים עליהם דיברנו כבר מיד בתחילת החודש:
הדבר הראשון שאנחנו מתעסקים בו בתחילת החודש הוא- קבלת המדריכים מסמינריון הדרכה. בע"ה אנחנו מקווים שהם חזרו עם חוויות משמעותיות ותובנות לגבי העבודה בתוך השבט, וגם בחיים שלהם מול עצמם. פעמים רבות לאחר שחוזרים מסמינריון עם רוח גדולה, יש נפילה בחזרה אל המציאות. "זה נכון שהחלומות גבוהים, אבל המציאות- רחוקה מאד משם…". התפקיד שלך הוא לעזור לו לגשר את הפער הזה, להצליח להביא את אותם חלומות ורצונות שהצלחנו לברר במהלך הסמינריון- אל תוך החיים שלנו, לאט לאט, שלב אחרי שלב, בלי להתייאש, כשזה לוקח הרבה מאד זמן.
עיכול הסמינריון והעמל להביא אותו לידי ביטוי בחיים יכול להיעשות לפי שלושת הצירים שדיברנו עליהם בהתחלה –
.