איתור סניפים וכפרי בוגרים
קומונריות"תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו" (תהלים פא, ד) – בהתחדשות השנה, כח החידוש מוסיף קדושה בנבראים, כעין התחלת היצירה, וגם הכח הפנימי והמכוסה שבנפשנו מתגלה ומשלים את הנפש בדעות ובמעשים.
"כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" – אף על פי שאין אנו מכירים את עומק הטוב המכוסה בנפשות ישראל, והדבר הוא בשבילנו כחוק, שאין אנו יודעים את טעמו, אבל לאלקי יעקב, להשם יתברך אלוק-כל-הנפשות, הוא משפט מוטעם ומבואר, כי הוא יודע עד כמה ראוי להכריע לצד זכותנו, מצד כח הקדושה הפנימי, הצפון והמכוסה.
(מדבר שור, דרוש ח', הראי"ה קוק זצ"ל)
סיימתן את הסל"ק, ועכשיו- הגיע הזמן להתחיל לפעול בשיא המרץ.
אך לפני שאנחנו באים לתקן את כל העולם, דרושה למידה יותר מעמיקה שלנו את השטח (או בשפת הסל"ק- אבחון). בחודש זה, ההתעסקות העיקרית שלנו תהיה למידת השטח, משתי סיבות עיקריות:
א. השדר שאנחנו נותנות בסניף הוא קריטי: אני לא באה מבחוץ כדי לשנות אתכם. אני באה ללמוד מכם על המצב הנוכחי, ולאחר מכן מנסה לבנות אתכם יחד חלומות- איך להתקדם קדימה. יחד.
ב. דרושה הרבה ענווה לתפקיד הזה. אני באמת לא יודעת הכל. כדי להתחיל לפעול- אני חייבת להכיר היכרות הרבה יותר מעמיקה את השטח, הרבה מעבר לכל הסיפורים ששמעתי. אם לא אכיר את השטח טוב לעומק- אפעל בכיוונים לא נכונים וחבל. ככל שאלמד יותר טוב ואצליח ליצור תמונה יותר רחבה (על המצב בסניף, על האנשים עצמם), כך אצליח להיכנס בצורה יותר חלקה לסניף ולפעול בו נכון.
דבר ראשון, לקבוע שיחות היכרות עם כמה שיותר גורמים בסביבה שלי- ברשויות (ראש עיר/מועצה/מזכירות, מח' חינוך, תקציבים), במתנ"ס, ועד הורים וכו'. כך הם יכירו אותי, וגם אני אכיר אותם ואת המציאות סביבי טוב יותר. כדי לתכנן את הזמן שלך כמו שצריך- תפתחי את לוח החודש (שמצורף כאן), תתקשרי לאנשים שאיתם את רוצה להיפגש, ותקבעי פגישות לחודש הקרוב.
מומלץ להגיע לישיבה עם דף ועט, לרשום לפעמים דברים מרכזיים (אבל כמובן לא לשבת ולסכם אותם…). זה גם עוזר לך לא לשכוח, וגם משדר רצינות ונכונות ללמידה.
מצורפת טבלה שיכולה לעזור לך להתכונן לישיבות:
***שימי לב גם למי מבין האנשים מקובל/כדאי/ראוי לתת כרטיס שנה טובה מהסניף…
***כמובן, אל תיקחי את כל מה שאומרים לך בשיחות אלה כאמת מוחלטת. הכל בערבון מוגבל. אח"כ תוכלי לברר את הדברים אצל אנשים מהסניף יותר לעומק.
דבר שני, כדאי מאד לקבוע שיחות אישיות עם כל מדריך ומדריכה. ולמה?
א. להכיר כל אחד ואחת יותר לעומק. לשמוע מה יש להם להגיד על הסניף, על הצוות וכו'. יש משהו בהיכרות של אחד על אחד, שלא מתאפשר תמיד בישיבת צוות של כולם ביחד.
ב. לפעמים כשמגיעה קומונרית חדשה, יש תחושה למדריכים שהם "מכניסים אותה לתפקיד". אנחנו היינו פה לפניך, אנחנו יודעים יותר טוב ממך. כשאת עושה שיחה עם כל מדריך, את בעצם משדרת- אני "מכניסה אתכם לעבודה איתי". זה הזמן שלך לשמוע הרבה, ומצד שני- גם להגיד דברים שחשוב לך שידעו.
לפני כל ישיבה, הכיני לעצמך כמה שאלות מראש (לא חייבים להיצמד אליהן. להיפך- עדיף שהשיחה תזרום ותהיה טבעית כמה שיותר). אם יש לך דברים שחשוב לך להגיד- רשמי לעצמך בצד, שלא תשכחי.
חשוב לקבוע עם כל המדריכים, לא לשכוח אף אחד. גם כאן, כמו עם הישיבות עם האח"מים שהזכרנו קודם- אפשר פשוט לקבוע עם כולם לחודש וחצי הקרובים, ולתכנן את הזמן מראש.
לאחר כל שיחה, רשמי לעצמך נקודות מרכזיות שעלו מתוכה. כדאי מאד לרשום, אח"כ קשה לזכור מה בדיוק כל אחד אמר. מומלץ להכין קלסר מסודר, ובו תתייקי את סיכומי כל השיחות והישיבות שלך. מתוך כך, גם תוכלי לזכור מה היה, עם מי ישבת, מתי ומה נאמר שם, ומצד שני גם תוכלי בטווח רחוק לראות ולעקוב מקרוב אחר תהליכים שקרו לאט לאט.
רעיונות לשאלות לפתיחת השיחה עם מדריך/ה:
בד"כ לכל סניף יש מסורות- מה נהוג לעשות בכל חודש. אנחנו לא מזלזלים במסורות האלה, אך בודאי שאנו רוצים בכל שנה להתקדם עוד מדרגה, לעלות עוד קצת. יחד עם זאת, בחודש הראשון לתפקידנו- לא כדאי לעורר הרבה מדי שינויים מיד בהתחלה. בע"ה יש לכך שנה שלמה. הרבה מדי דרישות ורצון לשינויים מיד בהתחלה עלולים ליצור התנגדות גדולה ותחושה לגבי הקומונרית ש"היא באה הרגע, וכבר רוצה לשנות אותנו". לכן ניזהר לא לעשות שינויים גדולים מיד בהתחלה.
מצד שני, אנחנו כן יכולות לתת רעיונות חדשים, לראוות איפה החבר'ה עומדים ביחס לזה ולעודד לכך. לא ללחוץ- אלא להציע או לשמוע רעיונות שלהם. מתוך ענווה לשמיעת דעתם, ולא מתוך קביעה ש"ככה צריך, וככה זה בסניף שאני באתי ממנו". יחד איתם, כדאי לבחור רעיון מרכזי משמעותי שאותו אנחנו רוצים לעשות בחודש זה.
מצורפים רעיונות לחודשים אלול-תשרי. מקווים שיכולים להיות לכן לסיוע.
החודש הראשון זהו הזמן שלך להציג את עצמך גם לקהילה ולהורי החניכים. זה לא אומר שאת צריכה לעבור דלת-דלת ולספר את קורות חייך, אך מצד שני- חשוב שיידעו שבאה קומונרית חדשה. זוהי גם הזדמנות להציג בקצרה את ה'אני מאמין' שלך ומעט על עצמך באופן כללי, וכן שיידעו כיצד אפשר לפנות אליך כשירצו. המכתב לא צריך להיות ארוך, אלא קצר ותמציתי.
אמנם נכנסת לשרות לאומי, אך אין זה אומר שאת לא צריכה לדאוג לעצמך. מותר לחזור הביתה, לקבל כוחות, מותר לאכול, לשתות ולישון… מותר להכיר את הבנות בדירת השרות ולהנות איתן… אל תשכחי שאת לא לבד במערכה. יש לך מחוז שעומד מאחורייך ורוצה לעזור בכל דבר. ספרי לרכז/ת המלווה (מעבר לתהליכים המתרחשים בסניף) גם על תקן הבוקר, דירת השרות, הרכזת, אם יש בעיות כלשהן וכו'. את לא צריכה להתמודד עם דברים לבד! יש לך מחוז ותנועה שיכולים לסייע, גם אם אלו לא דברים ששייכים לסניף. אל תהססי להתקשר ולספר.
בהצלחה רבה!