רציונל החודש - אדר

 או: איך נצליח לעשות חודש אדר משמעותי בסניף?

“ותעזרני ברחמיך לקיים ולקבל את ימי הפורים בשמחה גדולה, ונזכה שיומשך קדושת הארת הפורים, קדושת מדרכי ואסתר, עלינו ועל זרענו ועל כל עמך בית ישראל. ונזכה לקיים את כל המצוות הנוהגות בפורים בקדושה ובטהרה ובלב טוב ובשמחה גדולה, ותתן שמחה בלבנו עד שתתפשט השמחה בידינו ורגלינו, ונזכה אז להמחאת כף וריקודין דקדושה בשמחה גדולה לשמך באמת”.

(ליקוטי תפילות, תפילה י, קכא)

עומדים אנו לפני חודש אדר. האביב כבר מתקרב, כוחות החיים עומדים לצאת ולפרוץ החוצה במלוא עוזם בע”ה. חודש בדיוק לפני חג הפסח, חג הגאולה, אנו זוכים לחג מלא בשמחה- שמחה שהתגברנו על הקמים עלינו, שמחה על קבלת התורה המחודשת מרצון, שמחה על הורדת המסכות ועל היכולת להיות עצמנו, לפגוש את הגודל שלנו באמת… לא סתם אומרים חז”ל על פורים שהוא כה קדוש, עד כדי כך שיום הכיפורים הוא כ-פורים. משווים את היום הקדוש ביותר בשנה- שהוא כמו פורים, כ-פורים ממש.

אבל אז את מסתכלת על הסניף, הקהילה והסביבה, ואומרת לעצמך: הדברים הם נכונים, אבל מה הקשר ביניהם לבין פורים בסניף שלי, איפה החבר’ה שלי מסתובבים בפורים, מה הם עושים בכל חודש אדר (בסניף ומחוצה לו)… יש התמודדויות רבות- ואני מתלבטת איך להגיב, מה לענות, איך לדבר עם האנשים. אני יודעת שלא מספיק לי רק שלא ישתו בסניף או שלא יעשו שטויות גדולות מדי. אני רוצה שהם יעשו דברים גדולים, שיוציאו את האנרגיות המעולות שלהם על דברים שמוסיפים טוב וברכה בעולם.

אז מה עושים? מאיפה מתחילים?

דבר ראשון, עליך לזכור שאת בעלת הבית של הסניף. חשוב שתובילי את הדברים. איזו אווירה היית רוצה שתהיה בסניף במהלך החודש? זה תלוי בך, היא לא תגיע לבד מעצמה, צריך לעמול עליה… איזו שמחה אנחנו רוצים? במה היינו רוצים שהסניף יגדל מתוך הפעילות בחודש הזה? העניין הוא לא שאנחנו כמחנכים נהיה ‘כבדים’ או ‘משביתי שמחות’ שלא נותנים להשתולל. אלא- להציב בפני החבר’ה את יכולת הבחירה, במה הייתם רוצים שהסניף יתקדם, שהחניכים שלכם יעלו, בעקבות חודש אדר הזה? ננסה אפילו להסתכל על החניכים שלנו בעוד עשר שנים, ונשאל את עצמנו שוב איך היינו רוצים שהם יהיו בעוד עשר שנים? ומה זה דורש ממני היום כמחנך שלהם? איך חודש אדר יכול לעזור לי להגיע לשם?

כדאי לך לנסות לחשוב על הדברים לעומק מול עצמך, ולאחר מכן להעלות את השאלות לדיון מול צוות ההדרכה. מתוך כך, נסו לתכנן את הפעילויות שיהיו במהלך החודש, וכן נסו לקבוע כללים ברורים- מה מותר בחודש הזה בסניף, וממה אנחנו רוצים להימנע.

חודש אדר טומן בחובו הזדמנויות רבות, באופן כללי ובסניף בפרט. התוכן שאפשר ליצוק לתוך החודש הוא עצום- הן מצד הלימוד והבירור, הן מצד העשייה והן מצד יצירת החבורה.

• לאחר תקופה של חורף, מגיע זמן של אירועי שיא בסניף. הרבה חניכים מגיעים, גם אלה מחב”ב שלא נמצאים באופן סדיר בסניף. זה הזמן ליצוק תוכן רוחני, לנצל את הזמן שנמצאים הרבה חבר’ה. אפשר ללמוד בחברותות / להעביר שיחות על נושאים שקשורים לאדר, כגון: מידת השמחה, מחיית עמלק, מידת הביטחון, “לא יכרע ולא ישתחווה” וכו’.
• מותר גם במסיבת פורים עצמה להכניס תכנים ערכיים, ולא רק מסיבת תחפושות…
• “שוק פורים” הוא הפנים של הסניף. רשויות, הורים, בוגרים, חניכים וסתם אנשים מהשכונה/ישוב מגיעים. אפשר להעצים את השוק ולעשות אותו סביב נושא חינוכי/רוחני, ולא רק “שוק מהאגדות”.. רעיונות בע”ה בהמשך.
• במהלך החודש חבר’ה לוקחים יותר פיקוד, מוציאים אל הפועל כוחות שלא תמיד ידענו שקיימים אצלם (וצריך לשים לב טוב לכוחות האלה, ולהמשיך להעצים אותם גם בהמשך השנה. להמשיך לתת אחריות על דברים בסניף או בכלל בישוב/שכונה)
• אירועי פורים מאפשרים הזדמנויות לחיזוק הקשר בתוך החבורה, וכן מביא מקפצה לקשר עם הקהילה שסביבנו. אם רק נדע לנצל..
• איך אפשר להכניס גודל ועוצמות לכל פעילות החודש? בשביל זה צריך לשבת ולתכנן. לא לזרום.

פתיחת החודש

• ישיבת פתיחה לפני תחילת החודש עם צוות ההדרכה. בירור משותף לאן היינו רוצים להוביל את הסניף בחודש הזה (כמו שפירטנו קודם). כדאי לדבר על הפוטנציאל שקיים, גם על ההתמודדויות, להעלות רעיונות לכל החודש (לימוד, חוויה, עשייה), וחלוקת אחריות מפורטת. לחלק למדריכים לוח חודש, לבדוק איך מכניסים כמה שיותר דברים משמעותיים, מבלי לפגוע במבחנים שלהם או בפעילויות שיש להם בבתי הספר.
• אפשר לעשות הרקדה סניפית/אזורית, שיחה לפתיחת החודש, התנדבות.. שיורגש שחודש אדר נפתח! (ושלא יורגש רק בבתי הספר, באולפנות או בישיבות..)
• הכתרה. להיזהר שלא יפגעו במדריכים או חבר’ה מהסניף. לעשות לפני כן ישב”צ עם הצוות של השבט, לראות איך אפשר להכניס ערכים וקודש ולא רק צחוקים ושטויות רדודות.. תלווי את מה שקורה, אל תסכימי שזה יישאר בגדר הפתעה.
• לא לשכוח- לצלם כמה שיותר. תמיד הכל נראה בתמונות הרבה יותר שמייח J אפשר לתלות בסניף- לוח תמונות בשילוב עם הערות מצחיקות. עושה אווירה מצוינת.. את לא חייבת לעשות בעצמך. כדאי שיהיה משהו בסניף בתפקיד “צלם”, מישהו שהתפקיד שלו לעדכן את התמונות בלוח וכו’.

פעילויות במהלך החודש

• שיעורים, לימוד בחברותות (חניכים גדולים עם קטנים), לימוד עם ההורים.
• התנדבויות. אפשר גם לעשות תחרות בין שבטים (עם קטגוריות: מקוריות, השקעה, כמות חניכים שהשתתפו..) כשהשופטים הם מחב”ב או בוגרים.
• התנדבות סניפית- למשל שמחה בבתי חולים. לחלק מראש בין כל שבט תחומי אחריות: אחראי מוסיקה, אחראי כיבוד וכו’…, כאשר כל שבט אחראי על מחלקה אחרת- העיקר שכל הסניף ירגיש שותפות למהלך. אפשר להפוך את הפעילות הזאת לגדולה ומשמעותית, לאירוע של כל הסניף- זה יוצר התלהבות, שמחה אמיתית- מבלי שעוד הספקנו להגיד משהו ולדבר על זה.. לאחר שכל שבט עובר במחלקה שלו ומשמח, לעשות הרקדה מרכזית במתחם פתוח בתוך בית החולים, לחבר עוד ועוד אנשים…
• ברמה האזורית (כל כמה סניפים יחד), אפשר להביא תאטרון ‘פלייבק’ לחבריא ב’, שמטרתו היא להציג דילמות וסיטואציות מתוך הקהל בנושא מסוים, לשקף אותם ולמצוא זוויות הסתכלות אחרות על הדברים. זהו כלי טיפולי מדהים, בו השחקנים לוקחים סיפורים מתוך הקהל, מציגים אותם בצורות שונות, כדי להגיע לתובנות אחרות ולפתרונות בע”ה. כמו בפורים, שפעמים רבות המסכות שעלינו מגלות לא מעט על הנפש פנימה, חושפת לעיתים נקודות פנימיות ומהותיות, כך גם הפעילות הזו- מציגה ע”י תחפושות, סיפורי רקע, הצגה מצחיקה וכו’- את הנקודות היותר פנימיות של החיים.
• כדאי לתכנן מראש את הדילמות הראשונות שיועלו לבמה, כדי להציב רף מסוים. תאטרון כזה עולה לא מעט כסף, ולכן כדאי להצטרף לפעילות אזורית.

שבת ופורים

• שבת ונהפוכו. פעולות- שבט הרא”ה/שבט חדש מעבירים, או שצוותים מתחלפים. קומונר וקומונרית פורים. יש סניפים שבהם רוב המדריכים הם בפנימיות בשבת הזאת- אפשר לעשות פעולה סניפית, אולי אפילו להביא שליחים שיעשו אווירה שמחה.
• עלון סניפי. לבדוק שיהיה תוכן. לא רדוד מדי, לא מעליב. איך זה יכול להיות עלון שמרומם את האווירה ומשמח באמת?
• הגמד והענק- בתוך שבטים, בין המדריכים, בתוך חב”ב.. אפשר לעשות במהלך החודש בכלל, או ספציפית למשלוח מנות בפורים עצמו.
• קריאת מגילה- אפשר בסניף, בשילוב תנועות נוער אחרות, במתנ”ס, קריאת מגילה המונית לכל הקהילה שמסביב, בבית אבות וכו’.
• מסיבת פורים- אפשר הרקדה, שיחה, אפשר גם דברים מצחיקים.. לשבת הרבה עם המתכננים- לבדוק איך מרוממים את המסיבה, ולא משאירים אותה על הצד הרדוד והבינוני.
• מתנות לאביונים- איסוף כסף לצדקה בסניף.
• חלוקת משלוחי מנות בבית אבות/משפ’ רווחה.. (לדבר עם לשכת רווחה לפני כן)
• שוק פורים- פירוט על שוק פורים בקובץ נפרד.

תכנון החודש

מה ההזדמנויות בכל פעילות ומה זה דורש ממני כקומונרית? (מבחינת ההכוונה, ההובלה, הליווי מהצד..). תוכלי למלא את זה מול עצמך, וגם תוכלי למלאת את זה עם צוות ההדרכה שלך, בישיבות התכנון לחודש.

הפעילות:

המטרה בפעילות:
(מה הטוב שהייתי רוצה שיצמח בעקבות זה?)

מדד להצלחה:
(מה יחשב לפעילות מוצלחת לדעתי?)

התמודדויות שעלולות לעלות: (לא רק דברים לא טובים. גם דברים בינוניים- שקשה לנו להתרומם מהם בסניף..) איך להוביל את הדברים בצורה טובה?

מספר בנו של הרב משה צבי נריה, הרב נחום נריה:
אבא הסביר בשני אופנים את הפסוק: “בשוא גליו אתה תשבחם” (תהילים פט, י):
א. הפירוש המקובל – תרגיע אותם.
ב. תשביח אותם, מתוך כוחה של אותה התנשאות – תרומם אותם גבוה יותר.
כך נהג אבא בפורים. כשהיה ויכוח בצוות, אם להניח לחבר’ה להשתובב ואף להשתתף עימם תוך ניסיון להכוונה, או לדכא את ה”התפרעויות”, עמדתו של אבא היתה שיש לנצל את אותם כוחות ולהשביח אותם.
(מתוך ‘מאורות נריה’)