מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

היכון....

היכון....

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | זרעים | יובל | מעלות | מעפילים | נבטים | ניצנים | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
מסעות | טיולים | מנהיגות | חגי תשרי | מובילים בדרך תו"ע - נושא תשע"ח
מדריך 1 אהב את הפעולה

תקציר הפעולה

בפעולה זו נרצה להכין את החניכים לקראת המסע מבחינת התכנים אותם הם יפגשו ולתת פתיח אודות השיח שיהיה במסע על נושא המנהיגות העצמית לאורו של דוד המלך.

מטרות הפעולה

  1. החניכים ילמדו על דמותו של דוד המלך כמנהיג.
  2. החניכים יבינו שבשביל להיות מנהיג כמו דוד המלך הדרך צריכה להתחיל במנהיגות העצמית ביום-יום.
  3. החניכים ידונו על מאורעות בחייו של דוד המלך כנגזרות של מנהיגותו.

 

 

 

מקורות להרחבה

ספר הכוזרי מאמר ג אותיות ב-ה. החבר שם מסביר למלך כוזר על מושל המדינה שהוא ראשית לכל חסיד ומושל ברוחו.

 

ציוד נדרש

מחשב ומקרן/רמקולים. נספחים.

 

גוף הפעולה

שלב א – דוד המלך כמנהיג

חלקו לחניכים את נספח 1 ובקשו מאחד החניכים לקרוא.

לפי הצורך, הסבירו לחניכים את הרקע לדברים ואמרו להם במקור הראשון שהמלחמה בגולית הייתה מלחמת ישראל בפלישתים וגולית קילל את ד’, ובמקור השני שמדובר בכך ששאול המלך רדף אחרי דוד ע”מ להרוג אותו ושאול עמד על פתח המערה שדוד היה בתוכה ושם התנהל הויכוח בינו לבין אנשיו.

 

כעת שאלו את החניכים

– אילו תכונות אנו מוצאים בדוד בסיפורים אלו?

– אילו תכונות, לדעתכם, שייכות למנהיגות?

 

סכמו ואמרו לחניכים שאפשר לראות במקורות אלו קנאות לשם ד’, שליחות לעמ”י, ענוה, התגברות, כוח שכנוע ועוד.

 

שלב ב – המנהיגות מתחילה אצלי

חלקו לחניכים את נספח 2 והסבירו להם, לפי הצורך, שמדובר במשיחת דוד למלך ע”י שמואל הנביא ושמואל עובר על כל אחיו של דוד וד’ אומר לו שהוא לא בחר בהם, עד שאומרים לו שיש עוד אח אחד קטן שנשאר על הצאן.

אמרו לחניכים שמעלותיו של דוד המלך התחילו כבר שם, בעוד הוא נער קטן, שהיה עניו ולא חיפש את המשיחה והיה עסוק בעבודה של רעיית הצאן.

 

לשבטים קטנים: ספרו או הציגו, בהתאם לשבט, להם את נספח 3.

אמרו להם שכל מה התכונות הטובות שאנו מוצאים אצל אנשים גדולים הן בגלל שהם התחילו בקטן, בדברים היום יומיים, ולאט לאט הטמיעו את התכונות הללו אצלם עד שהגיעו לאן שהגיעו (אפשר לתת להם דוגמא בקצרה מתוך המתודה על רועי קליין או עמנואל מורנו), וזה בעצם מה שהילד רצה לומר בסיפור, שבשביל לשנות את העולם בדברים הגדולים, צריך להתחיל באדם ה’קטן’. בשביל להנהיג את העולם צריך קודם להנהיג את האדם עצמו.

 

לשבטים גדולים: הקרינו להם את הסרט על רועי קליין בקישור https://goo.gl/Hf3RJU או סרקו את הברקוד:

1

 

 

או, לחלופין, השמיעו להם את השיר של אודי דוידי על עמנואל מורנו בקישור: https://goo.gl/517YGZ או סרקו את הברקוד וספרו להם את הסיפור בנספח 4.

2

  

סכמו ואמרו לחניכים שהגבורה של רועי והמשמעות של עמנואל לא צצו אצלם רק ברגע האחרון, אלא הם היוו את כל חייהם והתבטאו בצורה הזו. כוחות הנפש הגדולים והמידות הנעלות שלהם ושל כל האנשים הגדולים עליהם אנו מסתכלים לא הופיעו פתאום. הם עבדו עליהם מקטנותם בחיי היום יום ובהתמודדויות הקטנות, וכך – ע”י הנהגת עצמם – הם היו מנהיגים טובים גם של אחרים.

 

שלב ג – חיי דוד המלך

הציגו לחניכים מספר סיפורים מחייו של דוד המלך ובקשו מהם לומר מהן התכונות שהביאו את דוד לנהוג כפי שנהג (שימו לב לתת סיפורים המתאימים לחניכים):

– מרד אבשלום.

– דוד ויהונתן.

– העלאת ארון ד’ לירושלים.

– אי הסכמתו של נתן הנביא לבניית דוד את ביהמ”ק.

– שמעי בן גרא.

– צוואתו של דוד לשלמה בנו.

 

 

סיכום

בפעולה זו נגענו בתכונות המנהיגות של דוד המלך ומתוך כך הבנו שהדרך מתחילה אצלנו ביום יום, בפרטים הקטנים, ומתוך הדברים הקטנים אפשר להגיע לתכונות גדולות ולגדלות נפש ומנהיגות עצמית וציבורית.

 

נספחים

נספח 1

שמו”א יז, מה-מז

ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה’ צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת:  היום הזה יסגרך ה’ בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל:  וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה’ כי לה’ המלחמה ונתן אתכם בידנו:

 

שמו”א כד, ד-ז

ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר ה’ אליך הנה אנכי נתן את איביך איבך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט:  ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול: ויאמר לאנשיו חלילה לי מה’ אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח ה’ לשלח ידי בו כי  משיח ה’ הוא:  וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך:

 

נספח 2

שמו”א טז, יא-יג

ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה:  וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי פ ויאמר ה’ קום משחהו כי זה הוא:  ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו…

 

נספח 3

מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו. יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו.

הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: “אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד”.

הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע “אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל”.

בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת… להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? “אתה לא ידעת איך נראה העולם”, אמר המדען לבנו, “איך הצלחת?”

“אבא”, אמר לו הילד, “אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם.

 

נספח 4

“מספר שעות לפני הפעולה”, מספר חברו של עמנואל מורנו, “דיברנו על כל מיני מקרים שונים שיכולים לקרות לנו ומה נעשה בכל אחד מהמקרים. בעקבות תקרית המסוק המצערת שקרתה שבועיים לפני כן, בה נורה טיל על מסוק ונהרגו בו חמישה חיילים, נוצר איזה חשש מהטיסה במסוקים מעל לבנון. בעקבות כך שאל אותי עמנואל שאלה: ‘מה אתה עושה במידה וחס וחלילה המסוק שלנו חוטף טיל ונשארות לך חמש שניות לחיות עד ההתרסקות?’ עניתי לו: ‘לא יודע, אני משער שאהיה מאד עצוב ומפוחד, אעצום עיניים ואחכה שזה יגמר כמה שיותר מהר ובלי הרבה כאב’.

עמנואל חשב רגע ואמר: ‘מה שאני אעשה, וזה גם מה שאתה צריך לעשות, זה להגיד ‘שמע ישראל’. הסתכלתי עליו ואמרתי לו: ‘מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת שניה אחרי כן המסוק יתרסק וכולנו נמות’.

אז אמר לי עמנואל משפט שמלווה אותי עד עכשיו, וימשיך ללוות אותי כל חיי: ‘אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות האלה משמעות לחייו, ושאיפה למה שאחריהם, משמע, לכל החיים שלו יש משעות, אך אם לעומת זאת לאדם נשארו חמש שניות לחיות, ואיננו מבין את חשיבות השניות הללו, אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו, כי אנחנו לא חיים בשביל לספק את היצרים, או ליהנות ולחיות את הרגע, אלא החיים הם שלב נוסף בדרך אל השלב הבא’.”

דעתך חשובה לנו