מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

יאללה, הפקר

תקציר הפעולה

בפתחו של נושא השבוע, “יחס האדם לרכושו”, נתחיל ללמוד ולבחון מהי משמעותה של שמיטת רכושו של האדם ולהבין היכן זה פוגש אותנו בחיי היום-יום.

מטרות הפעולה

  • החניכים ילמדו על משמעותה של שמיטת קרקעות.
  • החניכים יבינו כיצד מצווה זו שייכת אלינו כיום.
  • החניכים ישתפו היכן נושא זה פוגש אותם בחיים האישיים שלהם.

מהלך הפעולה

 

שלב א –

הכינו משחק ‘חפש את המטמון’: החביאו ברחבי הסניף את כרטיסיות המשחק (נספח 1). בחרו מכל האפשרויות את הכרטיסיות המתאימות ביותר לשבט שלכם גם מבחינת רמה וגם מבחינת העניין.
הכינו לחניכים מפה של רמזים שיעזרו להם למצוא את הכרטיסיות שהחבאתם. אם תרצו, תוכלו לחלק את השבט לקבוצות ולשלוח כל קבוצה למצוא חלק מהכרטיסיות, והקבוצה שתמצא ראשונה את כל הכרטיסיות תנצח. אחרי המשחק אפשר לחלק לכל החניכים צ’ופר שיהיה מעין מטמון.

 

שלב ב –

לאחר סיום המשחק ומציאת כל הכרטיסיות נרצה להתעמק במצוות שמיטת הקרקעות והכספים בפני עצמה. בקשו מכל קבוצה לקרוא את הכרטיסיות שמצאה. הכרטיסיות יכילו פרטי מידע, מקורות וסיפורים קצרים על שמיטה.

 

בשלב זה ניחשף אל המצווה, נפגוש את הגדרתה במקורות וגם במציאות, נראה השלכות שלה וכיוונים שבהם היא יכולה להשפיע עלינו. כדי לפשט את הדברים לחניכים הכרטיסיות ממוספרות: נתחיל מהמצווה עצמה, ומשם נתפתח להלכות. נסו להסביר לחניכים מה היא בדיוק מצוות שמיטת הקרקעות והכספים.

 

שלב ג –

לאחר שקצת העמקנו במה הן בכלל שמיטת הכספים והקרקע נרצה להתבונן איפה שמיטת הרכוש תופסת אותנו היום, אם בכלל.
בקשו מהחניכים לחלק את הכרטיסיות לשתי קטגוריות, מה רלוונטי לנו היום ומה לא, זאת אומרת מה נגע בנו, למה התחברנו, מה נראה לנו קשור לחיים שלנו היום ומה לא. נסו לדייק עם החניכים מה בדיוק יש בכל כרטיסייה, למה זה יכול להיות קשור אלינו ולמה לא, ויחד להבין אם זה רלוונטי וקשור למציאות. יחד נגלה מה ממצוות שמיטת הכספים מדבר אלינו ומה לא.

 

שלב ד –

פתחו דיון עם החניכים לאור המקורות שקראנו והחלוקה שעשינו: האם שמיטת קרקעות וכספים קשורה אלינו? אם לא, איך היא יכולה להיות קשורה אלינו? במהלך הדיון יחד ניפתח להבין ולחקור את מצוות שמיטת הרכוש. נתחיל את המהלך בדיון על המצווה עצמה, למה אנחנו לא מכירים או חיים אותה בימינו. נבחן אם היינו רוצים משהו אחר ומה אנחנו יכולים לאמץ לעצמנו לקראת המערך.

 

שאלות לדיון:

  • האם אתם חושבים שיש כרטיסייה שצריכה לעבור מקום? מדוע?
  • מדוע לדעתכם מצוות שמיטת הקרקע והכסף אינה רלוונטית היום או מוכרת פחות?
  • האם ככה לדעתכם צריכה להיראות מצוות השמיטה היום?
  • איך היינו רוצים שהמצווה תיראה היום?
  • מה התחדש לנו על מצוות השמיטה? האם הכרנו את מצוות שמיטת הקרקע והכסף? מה גילינו בפעולה?

 

שלב ה –

סכמו את הפעולה: מצוות שמיטת הרכוש היא מצווה הדורשת מכל חקלאי לשמוט את הקרקע שלו, זאת אומרת לא להתפרנס ממנה כמו שהיה רגיל בכל שנה ורק לקיים אותה. זאת אומרת, הוא יכול לעשות אך ורק את המינימום ההכרחי, אך לא לגדל גידולים חדשים או לטפח את הקרקע. נוסף על כך חובה עלינו לשמוט את כל החובות כדי שלא יהיו עוד אנשים שחבים לאחרים את כספם.

 

הרחבה למדריכים ללמוד על מצוות שמיטת הרכוש. אם מתאים, אפשר לשלוח לחניכים לקראת המערך:

  • מה היא שמיטת כספים? https://www.youtube.com/watch?v=UXNFj4eTdAU
  • מהי שמיטה – סרטון של כאן com/watch?v=_sxp_NBY_5g
  • חיות כיס הוציאו פודקאסט על מהי שמיטה מהפן הכלכלי, שיכול לתת אור דווקא על הפן שקשור לרכוש בשמיטה

https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=25221

 

שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה. מצוות אלו עוסקות בעזיבת אחיזתו של האדם בנכסיו הגשמיים, והן מתחלקות לשתי קבוצות: שמיטת קרקעות, המתקיימת באיסור על עבודת האדמה והנאה מתוצרתה, ושמיטת כספים, המתקיימת במחיקת חובות. הרמב”ם מונה תשע מצוות שמיטה מהתורה: שש מצוות של שמיטת קרקעות ושלוש מצוות של שמיטת כספים (ויקיפדיה).
– 1-
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה. המצווה כוללת מצוות עשה להשמטת החוב ושני איסורי לא תעשה: אחד לתביעת החובות שהושמטו על ידה, ושני להימנעות מהלוואה מחשש ששמיטת כספים תשמט את ההלוואה. המצווה אינה חלה על הלוואות שטרם הגיע זמנן להיפרע או על חובות שאינם מהלוואות. המצווה נוהגת בזמננו רק מדרבנן. המצווה חלה רק על הלוואות ליהודים, ואינה חלה על הלוואות לגויים.

 

על מנת למנוע מצב שבו אנשים מסרבים להלוות מחשש שמצווה זו תגרום להם להפסדים, התקין הלל הזקן בסוף תקופת בית שני תקנת חכמים הנקראת פרוזבול, המאפשרת לגבות את החובות חרף מצוות שמיטת כספים, על ידי הצהרה על העברת החובות לגביית בית הדין, דבר המונע את השמטתם. בימינו משתמשים רוב שומרי המצוות בפרוזבול, ובכך הופכים את שמיטת הכספים למצווה שכמעט אינה מתקיימת בפועל. גם הבנקים בישראל משתמשים בהסדר זה (ויקיפדיה).

-2-

נספחים

“וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ” (שמות כג, י–יא).
– 3 –

 

“הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה’ וְהָיָה בְךָ חֵטְא” (דברים טו, ט).
– 6 –

 

“מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט הַמַּלְוֶה בַּשְּׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, ב) ‘שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ’. וְהַתּוֹבֵעַ חוֹב שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית עָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו, ב) ‘לֹא יִגּשֹׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו'” (רמב”ם, משנה תורה, זרעים ט, א).
– 8 –
“מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ וַעֲבוֹדַת הָאִילָן בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב) ‘וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה” וְנֶאֱמַר (שמות לד, כא) ‘בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת’. וְכָל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ אוֹ הָאִילָנוֹת בְּשָׁנָה זוֹ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ד) ‘שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר'” (רמב”ם, משנה תורה, זרעים א, א).
– 7 –
כבר כתבתי במשפטים במצות שמטת קרקעות (מצוה פד), מה שידעתי בשרש המצוה, ושמיטת כספים גם כן, אחר אותו הטעם נמשך, ללמד נפשנו במדות מעלות מדת הנדיבות ועין טובה, ולקבע בלבבנו הבטחון הגדול בשם ברוך הוא, ואז תכשר נפשנו לקבל טוב מאת אדון הכל כלול בברכה והרחמים, וגם נמצא מזה גדר חזק ומחיצה של ברזל להתרחק מאד מן הגזל ומן החמדה בכל אשר לרענו, כי נשא קל וחמר בנפשותינו לאמר אפילו הלויתי ממוני והגיע שנת השמטה אמרה תורה להשמיט ביד המלוה שלא לגזל ושלא לחמד משלו לא כל שכן שראוי לי להתרחק עד הקצה האחרון? (ספר החינוך).
– 9 –
“פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל וְגוֹ’, הִתְקִין הִלֵּל לַפְּרוֹזְבּוּל” (משנה, שביעית י, ג).
– 10 –

 

וזה הוא גופו של פרוסבול, כלומר, זהו עיקרו של שטר זה: מוסרני לכם פלוני ופלוני דיינין שבמקום פלוני את חובותי, שכל חוב שיש לי אצל פלוני הואיל ונמסר לבית דין, שאגבנו כל זמן שארצה. והדיינים חותמים למטה, או העדים ודי בכך.
ושואלים: לגופו של דבר, ומי איכא מידי [והאם יש דבר] דמדאורייתא משמטא [שמן התורה משמטת] שביעית את החוב, והתקין הלל שלא משמטא [תשמט?] אמר אביי: מדובר בשביעית בזמן הזה, בזמננו, וכשיטת רבי היא.
דתניא [שכן שנינו בברייתא], רבי אומר: נאמר בפרשת שמיטת כספים: “וזה דבר השמטה שמוט” (דברים טו, ב), בשתי שמיטות הכתוב מדבר: אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים. וכיון ששתי השמיטות הוקשו זו לזו, נלמד: בזמן שאתה משמט קרקע כשהיובל נוהג – אתה משמט כספים, בזמן שאי (שאין( אתה משמט קרקע, כגון בזמן הזה שבטל היובל – אי (אין) אתה משמט גם כספים (גיטין לו).
– 11 –

 

 

“בתקופת המקרא כמעט כולם היו חקלאים, אז השמיטה הייתה עניין חקלאי. אבל שמיטה היא רעיון רחב הרבה יותר. השמיטה נועדה להיות מין שבת קולקטיבית של הציבור כולו” (תני גולדשטיין).
– 13 –
“קח לעצמך פסק זמן. אחרי שנת שמיטה האדמה מניבה יבול רב” (אובידיוס).
– 12 –

 

הרב רווח שליט”א, שנה טובה ומבורכת. קיימנו היום סיור בין המגדלים שחתמו על הסכם אוצר בית דין, רוב ככל המגדלים מצויים בעוטף עזה. אחד המגדלים, חקלאי החובש לראשו כיפת שמיים, אמר לי את הדברים הבאים, וברשותו העתקתי את דבריו (הוא הכתיב לי) ואני מביא אותם כלשונם: “בעבר הייתי חקלאי, ובמקביל היה לי גם בית אריזה. לפני שלוש שנים פשטתי רגל והפסקתי להפעיל את בית האריזה שלי. גם אבי, שעסק שנים רבות בחקלאות, פשט רגל לפני מספר שנים והעסק החקלאי שלו הפסיק לפעול. אין מה לעשות, החקלאות היא לא מקצוע פשוט, וקשה מאוד לחיות מחקלאות יהודית בארץ ישראל. ניסיתי בשנתיים האחרונות להתחיל מחדש ולגדל ירקות בהיקפים קטנים מאשר בעבר. אך עדיין, לא קל לגמור את החודש ולפרנס את משפחתי. לפני כחצי שנה פנו אליי והציעו לי להשתתף באוצר בית דין עבור צה”ל. ישבתי למעלה משש שעות במושב בית עזיאל ושמעתי מאנשיו של הרב רווח מהו אוצר בית דין ומהן המשמעויות שלו לפי ההלכה. המשמעות המרכזית מבחינתי היא שבשנה זו השכר שלי מובטח. נכון, לא אוכל ‘להתעשר’ מאוצר בית דין, אבל יהיה לי מספיק כסף כדי להמשיך להחזיק את המערכת שלי, את החממות, את התשלום לפועלים התאילנדים, את הוצאות הרכב וכן הלאה. ברור לי שההיקפים של אוצר בית דין יביאו לכך שאעבוד פחות.

“אומר לך בכנות: אשתי שמחה על כך יותר ממני. יש לי ארבעה ילדים, ובשנים קודמות פשוט לא ראיתי אותם. הייתי עובד מסביב לשעון גם בשבתות ובחגים, ופשוט לא הייתה לי משפחה. עכשיו העבודה שלי נעשית ברוגע, והתחייבתי לבית הדין שלא אעבוד בשבת או בחג. כך אוכל לחזור לחיק המשפחה. לאחרונה התחלנו גם לעשות קידוש בבית, כי אשתי באה מבית מסורתי, ואנו מבינים את הקשר שבין השמיטה והשבת. בקיצור, שנת השמיטה לימדה אותי לעבוד נורמלי ובלי להשתולל”.

הגרש”ז רווח שליט”א אחז את המכתב בידו והתרגש עד דמעות. הנה חקלאי יהודי, שניסה לעבוד את האדמה בארץ ישראל ולפרנס באמצעותה את משפחתו, אך לא הצליח לעשות זאת. וכעת, דווקא בזכות שהוא שליח בית דין, הוא אינו עובד יותר בשבתות ובני משפחתו, אשתו וילדיו, קיבלו אבא חדש. אבא שלא מתרוצץ כל הזמן בבית האריזה שלו ומנסה להרוויח עוד כסף. אלא אבא רגוע ושלו שעושה קידוש בליל שבת, יושב עם הילדים, שומע אותם ומשחק איתם. אותו חקלאי אולי עדיין לא מקיים את כל המצוות, אך הוא כבר הבין שמי שמקיים את רצון הקדוש ברוך הוא רק מרוויח. טוב לו כעת הרבה יותר מאשר קודם. הוא מקבל משכורת מסודרת, הוא עובד פחות, ובכל זאת הוא כבר לא פושט רגל. החקלאי נמצא יותר עם בני משפחתו והוא מקדיש להם יותר זמן איכות. זאת היא ברכת השמיטה!
(מאתר השמיטה של ישראל)
– 14 –

 

תקופת המתכת, עידן הברזל
מזכיר לי חיה מחזון דניאל
חיית המתכת חיית הברזל
כל כך דומה שאני מתבהל…

בשנת אחת לבלשאצר מלך בבל
חזון בחלום ראה דניאל
ותעלינה ארבע חיות גדולות מהים
וכל חיה מסמלת מלכות בעולם
והרביעית שונה ומשונה מקודמותיה
מפחידה ואימתנית ותקיפה בתנועותיה
בשיני ברזל גדולות אוכלת וגורסת
והשאר בציפורני נחושת דורסת
ועשר קרניים לה והקטנה מתוכם צומחת וגדלה
וצצות בה כעיני בני אדם
ופה מדבר גדולות מתרברב
סופה להתקטל ולהתחרב

חיית המתכת חיית הברזל
מלכות משונה שחזה דניאל
תקופת המתכת עידן הברזל
כל כך דומה שאני מתבהל…

כל המגדלים המשוננים האלה הנוגסים בתכלת
כל השפיצים האלה בגרפים
ברזל כתנין, מתכת כפרד
ברזל כציפור, מתכת ג’ירפה
ברזל מצופה מתכת ערמומית
מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים
פרצוף של שפחה, לא עושה עניינים
עם הרשת הכי גדולה של סוכנים כפולים
כל המחשבים האלה
המרדימים האלה, העוקרים האלה
את אצבעותינו… מעולמנו…

תקופת המתכת, עידן הברזל
הזו הרביעית שראה דניאל
בחזיונות לילה אז בבבל
האם זה עכשיו שוב מתגלגל…?

גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
ומשווקת את זה כחופש דיבור
מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת
עצם לתחקירני זכות הציבור
קרניים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום,
פה לא מפסיק ללהג
אומר מה לרצות, מה לחשוב,
מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג
והמונים המונים חצי אוטומטי
הלומי פטישוני כסף סמויים
רצים רצים מפוקדי ריצודים מהבהבים
עטופים במגילה של תנאים וזכויות
מסוממי קדמה והתפתחויות
לעבוד בלי דעת ולשרת
לשמש ולשמן את
חיית המתכת חיית הברזל
לכל מקום יגיעו יונקותיה
שלטון המתכת מלכות הברזל
בני אדם, טיפות של דם וקשקשיה

מקובל שהרביעית היא רומי
מקובל שרומי היא אדום
ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום
כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה
עם חלונות ההצצה אל הזירה
המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף
ודם מציף את תת-ההכרה
תחליף תחנות, תמיר ערוצים
תשוטט כאוות נפשך בעולם
תחשוב שאתה מחוץ לכל זה
לא נוגע לך זה שם
אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה
שאתה עוד אחד שיורה ויורה
מתרגל לחסל בלחיצת כפתור
חיית טרף גלדיאטור

תקופת המתכת, עידן הברזל
מזכיר לי חיה מחזון דניאל
חיית המתכת, חיית הברזל
כל כך דומה שאני מתבהל

 

דעתך חשובה לנו