היכרות עם ציבור החרדים

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה – מי שם? (5 דקות)

 

פזרו על הרצפה כמה כותרות מהעיתונות על הציבור החרדי (נספח 1). ספרו לחניכים שהפעולה תעסוק בציבור החרדי, ובקשו מהם לנסות לתאר: מה המסר של הכותרות האלה? מהם המאפיינים של הציבור החרדי שעולים מהכותרות? באיזו נימה הוא מוצג, חיובית או שלילית?

ספרו להם שבמדינת ישראל חיים כמיליון חרדים, גודל אוכלוסייה דומה לגודל הציבור הדתי-לאומי. שאלו את החניכים: לדעתכם, האם אפשר להציג את כל הדתיים כמקשה אחת? אפשר להגיד שכל הדתיים הולכים לטייל בגולן בקיץ או שכל הדתיים עובדים בהוראה? מובן שלא; הציבור גדול מאוד ומכיל הרבה סוגי אנשים, ואי אפשר להכליל את כולם תחת כותרת אחת.
אז למה על הציבור החרדי אנחנו מסתכלים בצורה כזו מכלילה וחדגונית? רק כי זה מה שהתקשורת מציגה?

בפעולה זו ננסה להכיר קצת יותר מקרוב את הציבור החרדי, להבין שלא כולם מקשה אחת “שחורה” ומאיימת.

 

שלב א – רגע, למה להתחבר?! (15 דקות)

 

הסבירו לחניכים: בחלק הקודם דיברנו על הדרך שבה ניגשים להיכרות עם הציבור החרדי – בצורה אמיתית-פנימית ולא סטיגמטית. ננסה בשלב הזה ללכת צעד אחד אחורה.
שאלו את החניכים כפתיחה לשלב הזה (אין צורך לפתח דיון ארוך): למה בעצם כדאי לנו להתחבר לאנשים שונים בעם ישראל? מה יצא לנו מזה?

חלקו את החניכים לקבוצות של ארבעה עד שבעה. תנו לכל קבוצה כרטיסיית מקרה שיש בו ביטוי לעוצמת האחדות של עם ישראל (נספח 2).
בשבטים קטנים אפשר לבחור מקרה אחד או שניים ולדון בו כל השבט יחד. בשבטים גדולים במיוחד אפשר לחלק לכמה קבוצות את אותו סיפור.
בקשו מכל קבוצה לקרוא את הסיפור יחד ולדון בשאלה המצורפת בסוף הקטע.
לבסוף ערכו סבב, וכל קבוצה תציג את המקרה שהיה לה ואת המסקנה שלה.

שאלו את החניכים: אם לא הייתה ערבות הדדית בעם ישראל, האם הסיפורים האלה היו יכולים להתרחש? למה? מה ההשלכות של חוסר אחדות, של ניתוק בין חלקי העם השונים? מהי החשיבות של שיפור הקשר בין חלקי העם השונים? איך עושים את זה?

סכמו את הדיון: האחדות בעם ישראל היא מרכיב חיוני שמשפיע על הרבה מההתנהלות של החברה שלנו. בחברה בעלת ערבות הדדית, כשאנשים דואגים זה לזה, גם למי שבסביבה הקרובה וגם לרחוקים יותר, אפשר להגיע למקרים מאוד מיוחדים, כמו אלו שקראנו עליהם עכשיו. אלו דברים שיכולים לקרות רק אם יש אחדות, אם אנחנו עסוקים במה שמחבר בינינו, ולא מתמקדים בהבדלים אלא מגדילים את הקשר.

 

שלב ב – נעים להכיר! (20 דקות)

 

שאלו את החניכים בפתיחה למשחק: עד כמה אתם מכירים את הציבור החרדי?

חלקו את השבט לשתי קבוצות. פרסו על הרצפה לוח איקס-עיגול גדול, וחלקו לכל קבוצה שלטים של איקס ושל עיגול.

לפני כל תור הקבוצה מקבלת פתק ובו שאלה או משימה (נספח 3). רק לאחר שהשלימו את המשימה נכון הם יכולים להניח על הלוח את האיקס או את העיגול. לאחר שהקבוצה סיימה את המשימה והניחה את הסימן שלה על הלוח, התור עובר לקבוצה הבאה.

אפשר לשחק את המשחק פעמיים.

 

שלב ג – בואו נדבר על זה (10 דקות)

 

אספו את החניכים ושאלו אותם: מי ידע את רוב העובדות מהשלב הקודם? למי רוב העובדות היו חדשות? מה אתם מרגישים בנוגע לנתונים החדשים שלמדתם? אילו תחושות עולות בכם בהסתכלות על החברה החרדית?

 

סיכום

בתחילת הפעולה דיברנו על הצורך להסיר את הסטיגמות שיש לנו על הציבור החרדי, להסתכל עליו באופן אמיתי ולא כעל מכלול אחד. לאחר מכן הבנו את הכוח הגדול של עם ישראל כשהוא פועל יחד.
בשלב השני עלינו קומה ודיברנו על החברה החרדית עצמה. למדנו עובדות חדשות שיעזרו לנו להיפתח יותר ולהכיר את החברה החרדית לעומק.

לפני הפעולות הבאות במערך כדאי לכל אחד לצאת מהפעולה עם נקודה למחשבה: איך אפשר להגדיל את הקשר עם הציבור החרדי, ומה זה דורש ממני?

 

 

 

נספחים

נספח 1 – כותרות מהעיתונות על הציבור החרדי

 

 

 

נספח 2 – סיפורים על אחדות עם ישראל

 

1. מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב היקף שהוביל צה”ל ברצועת עזה. הוא החל כתגובה על “מבצע שובו אחים” של צה”ל לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם.
במהלך המבצע הביעו אזרחים רבים בישראל הזדהות עם תושבי הדרום שהותקפו ברקטות בתכיפות רבה. בין היתר הועלתה קריאה לקנות מוצרים ושירותים מעסקים בדרום כדי לתמוך בהם. מוסדות ואזרחים רבים במרכז הארץ ובצפונה אירחו את תושבי הדרום. הזדהות הובעה גם עם חיילי צה”ל שהשתתפו במבצע, ואזרחים רבים התגייסו לשלוח להם ציוד רב ומגוון, מחבילות שי ועד תחתונים וגנרטורים. זה הגיע למצב שבו פנו החיילים באמצעי התקשורת השונים אל האוכלוסייה האזרחית בהכרת טובה, אך גם בבקשה להפסיק לארגן תרומות לחיילים, מכיוון שהצטבר אצל החיילים עודף מצרכים.

(מתוך ויקיפדיה)

← מה גרם להתגייסות הכוללת של העם לעזרת החיילים ותושבי הדרום?

 

2. הפיגוע בפיטסבורג

משעות הבוקר המוקדמות מציפות את הרשת בקשות מנערה, בת שירות לאומי בקהילה היהודית של פיטסבורג, לשלוח אליה תמונות עם הכיתוב “We are with you – Pittsburgh” שנועדו לחזק את חבריה לקהילה: “בטח שמעתם על מה שקרה בשבת פה, אנשים כאן די מפוחדים אחרי הפיגוע, ורצינו שתעזרו לנו לחזק אותם קצת! שיראו שבאמת כל עם ישראל ביחד איתם”. מי שהיו אחריות לכך הן שתי נערות בשירות לאומי: נועה כברה ואלירז ורהפטיג בנות ה-19, שחוו שעות קשות ביממה האחרונה.

השתיים מתגוררות בצמוד לבית הכנסת “עץ החיים” שבו התרחש בשבת אירוע הטרור הקשה שגבה את חייהם של 11 בני אדם. “ההיענות הייתה פשוט מדהימה. עד עכשיו התגובות לא מפסיקות להגיע. אנחנו רוצות לסדר ולערוך את התגובות ביום-יומיים הקרובים ולאחר מכן לפרסם את הסרטון, שכולם ידעו: אנחנו כאן, לא מוותרים, לא נכנעים לטרור”, מספרת נעה.

(מתוך: YNET, ערוץ 7)

← מה גרם לאלפי אנשים לשלוח תמונות חיזוק לקהילה בחו”ל שהם לא מכירים?

 

3. נערכים למלחמת ששת הימים

בעיצומו של יום העצמאות תשכ”ז (1967) הכניסה מצרים כוחות צבאיים לאזור תעלת סואץ וסיני, שהיו בשליטת האו”ם. בכך הכניס נשיא מצרים את ישראל למצב חירום, שכונה “תקופת ההמתנה”, והסתיים ביציאתה של ישראל למלחמת ששת הימים.
בתקופת ההמתנה שונו כליל פניה של מדינת ישראל. רוב הגברים בגילי העבודה גויסו לצה”ל במסגרת שירות המילואים. בעורף נותרו הנשים, הילדים והקשישים. חלק גדול מן האוטובוסים של אגד היו מגויסים למטרת הובלת חיילים. תנועת האוטובוסים נתמעטה באופן משמעותי, לוחות הנסיעות לא נשמרו, והמונים המתינו בתחנות לאוטובוסים, שהופיעו באקראי ובהפרשי זמן ניכרים. בתשובה לבעיה הציעו בעלי רכב רבים טרמפים לנוסעים הממתינים בתחנות. לובשי מדים שחיפשו טרמפים אל החזיתות או מהחזיתות הביתה זכו להיסעי חינם גם ממוניות.
ביישובים שבהם הייתה תנועת חיילים גדולה, דוגמת בית שאן, הכינו תושבות מקומיות סירי תבשילים ושתייה, העמידו אותם על שולחן ברחוב וכיבדו כל לובש מדים שחפץ בכך.

(מתוך ויקיפדיה, כיכר השבת, יד בן צבי)

← מה גרם לתושבים רבים במדינה להתגייס לקראת מלחמת ששת הימים?

 

4. מתגייסים להציל את רוני

ההכנות לחתונתה של כהן לבן זוגה בר ערמון נקטעו לאחר שהתברר שחלתה בסרטן מסוג לוקמיה. הארוס שלה יצא בקמפיין לגיוס תורם מח עצם שיכול להציל את חייה של אהובתו – “מתגייסים להציל את רוני”.

ערמון כתב פוסט מרגש בדף שלו בפייסבוק, וזכה למאות שיתופים. “רוני כהן היא אשתי לעתיד, ולפני חודש התהפכו לנו החיים”, הוא כתב. “היא לא הרגישה טוב, בבוקר הגענו למיון, בצהריים הודיעו לנו שיש לה לוקמיה (סרטן הדם) ובערב היא כבר מצאה את עצמה מחוברת לכימותרפיה. בספטמבר היא אמורה להיות אשתי. היא תהיה אשתי, אבל רק אם אצליח להציל אותה. הדרך היחידה להציל אותה היא על ידי מציאת תורם מתאים עבורה להשתלת מח עצם”.

במהלך מבצע ההתרמה לרוני נאספו 16,200 דגימות חדשות למאגר מח העצם של “עזר מציון”. מנהלת המאגר, ד”ר ברכה זיסר, סיפרה בסוף מבצע ההתרמה: “התרגשתי לראות את ההתגייסות של רבים כל כך למען רוני, כדי לתת לה תקווה. זהו עם ישראל בשעתו היפה”.

“אנחנו בטוחים שהאנרגיה החיובית שכולכם שולחים לה תעזור לה להחלים הכי מהר שאפשר. תודה רבה לכולם על ההירתמות, ההתעניינות והאהבה”, סיכמה המשפחה.

(מתוך אתר עזר מציון)

← מה גרם ל-16,200 אנשים לבוא ולבדוק אם הם מתאימים לתרום לרוני מח עצם?

 

5. מחזירים את יהודה הישראלי הביתה

יהודה הישראלי, שהיה לוחם בסיירת רימון של חטיבת גבעתי, נפצע פצעים קשים במבצע צוק איתן כשיצא לאתר את גופתו של סרן הדר גולדין ז”ל. הישראלי נפצע בראשו והוגדר תקופה ממושכת צמח. בחודשים האחרונים הוא החל לתקשר עם בני משפחתו וחבריו, והוחלט להשיבו הביתה ולהמשיך את הליך השיקום בבית שביישוב עפרה.

לפני כשבועיים ביקשה משפחתו של הישראלי ממשרד הביטחון סיוע בבניית יחידת דיור המותאמת לצרכיו כדי שיוכל להמשיך את הליך השיקום בביתו. כפי שפורסם בערוץ 10, במשרד טענו כי מכיוון שמדובר בהתנחלות, הבנייה בלתי חוקית. בעקבות כך פנתה אימו של הישראלי, איריס, במסר ישיר לראש הממשלה וביקשה שיטפל בעניין. במקביל פתחו חבריו בפרויקט גיוס כספים באתר “הדסטארט”, ובתוך שעות גייסו כ-600 אלף שקלים, סכום המספיק לבניית יחידת הדיור.

“זה מדהים, כולי צמרמורת ודמעות. יש טוב בעם ישראל”, אמרה האם איריס ל-ynet. “עוד כשיהודה נפצע הרגשנו את החיבוק החם של העם, אבל עכשיו זה ממש המם אותי. אני ממש מודה לעם ישראל ומקווה שהסיפור שלנו ייפתר במהרה ויהודה יוכל לשוב הביתה”.

(מתוך YNET)

← מה גרם לכל כך הרבה אנשים לתרום כסף ליהודה ומשפחתו?

 

נספח 3 – פתקי שאלות ומשימות

1. פתחו ישעיהו סו, ה. הסבירו מהי משמעות המילה “חרדים” בפסוק (תשובה: חרדים לשמוע את דבר ה’. לפי רש”י: הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו)
2. מהם שלושת הזרמים המרכזיים בחברה החרדית? (תשובה: חסידים, ליטאים, ספרדים)
3. לחרדים יש כמה עקרונות מנחים בבחירת הבגדים:
   צניעות – לבוש המכסה את רוב חלקי הגוף, מביע ענווה וצניעות.
   כבוד וניקיון – האדם עומד לפני הקב”ה, ועל כן עליו ללבוש בגדים מכובדים ונקיים.
   התבדלות מן הגויים – בגדים שונים מהנהוג אצל הגויים.
   אבלות – הצבע השחור מסמל את האבלות על חורבן ירושלים.
   כובד ראש – לבוש מכובד המתאים לתפקיד שמוטל על האדם למלא בעולם.
   המשימה שלכם: נסו לחשוב על ערך של תנועת בני עקיבא שמתבטא בתלבושת שלנו (תשובה: תלבושת צנועה והופעה פשוטה ההולמת חברי תנועה וציבור דתי. סמל התנועה שמבטא את ערכי “תורה ועבודה” על חולצת התנועה ועוד).
4. קחו תנ”ך והרכיבו משפט על פי המילים האלה:
   ישעיהו נד, יג, מילה 3
   שמות יב, מט, מילה 1
   בראשית ב, יא,מילה 4
   בראשית יח, יד, מילה 3
   נחמיה י, כד, מילה 3
   (תשובה: לימוד תורה הוא דבר חשוב)
5. בחרו את התשובה הנכונה: מהו שיעור החברה החרדית באוכלוסיית ישראל? 5% / 1% / 9% (תשובה: 9%)
6. לפניכם כמה נתונים, התאימו כל אחד לזרם המתאים לו – ליטאים או חסידים:
   ערך מרכזי: לימוד תורה, ערך מרכזי: דבקות בה’, מייסד: הגאון מווילנה, מייסד: הבעל שם טוב, טיש, סידור בנוסח אשכנז, מגבעת, שטריימל, פאות ארוכות, פאות מאחורי האוזניים
   (ליטאים: ערך מרכזי – לימוד תורה, מייסד – הגאון מווילנה, סידור בנוסח אשכנז, מגבעת, פאות מאחורי האוזניים. חסידים: ערך מרכזי – דבקות בה’, מייסד – הבעל שם טוב, טיש, שטריימל, פאות ארוכות).
7. פתרו את החידה:
   התנועה שלי התפתחה במזרח אירופה
   וגדלה עד בלי די.
   יחי אדוננו מורנו ורבנו!
   קוראים לי תלמידיי.
   גור וסאטמר, ברסלב וחב”ד
   לכל אחת מנהיג מיוחד
   לימוד התורה ממלא את כל יומי
   וכל תלמידיי באים להתייעץ איתי.
   מי אני?
   (תשובה: אדמו”ר – רב העומד בראש כל חסידות)
8. איזה ערך חשוב בחברה החרדית עולה מהתמונות שמולכם?  
9. התאימו בין המסגרת הלימודית לגיל של הלומדים בה:
   “חדר”, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים.
   14–17, אחרי החתונה, 3–13, 17 עד החתונה.
   (חדר: 3–13, ישיבה קטנה: 14–17, ישיבה גדולה: 17 עד חתונה, כולל אברכים: אחרי החתונה)
10. לאיזו מפלגה שייך הסמל הזה, ומה פירוש שמה?
    (תשובה: מפלגת ש”ס – התאחדות הספרדים שומרי תורה)
11. לפניכם כמה ביטויים ביידיש, אחת השפות המרכזיות בציבור החרדי. התאימו בין הביטוי לתרגום שלו:
    גזינטע וינטר, אַ קלאַפ פֿאַרגייט-אַ וואָרט באַשטייט, דע פיש שטינקט פון קאפ, װאָס מאַכסטו
    הדג מסריח מהראש, מכה עוברת – מילה נשארת, חורף בריא, מה שלומך
    (גזינטע וינטר: חורף בריא, אַ קלאַפ פֿאַרגייט-אַ וואָרט באַשטייט: מכה עוברת – מילה נשארת, דע פיש שטינקט פון קאפ: הדג מסריח מהראש, װאָס מאַכסטו: מה שלומך)
12. מהן הערים בעלות ריכוז האוכלוסייה החרדית הגדול ביותר? (ירושלים, בני ברק)
13. במדינת ישראל יש כמה יישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, והם נבנו מלכתחילה עבור הציבור הזה. מנו שמות שני יישובים.
    (אלומה, אלעד, בית חלקיה, ביתר עילית, בני ברק, יסודות, כפר חב”ד, מודיעין עילית – קריית ספר, מיצד – אספר, מעלה עמוס, מתתיהו, עמנואל, קוממיות, קריית יערים, רכסים, תל ציון, תפרח)
14. כמה יהודים חרדים מתגוררים בארצות הברית? כמיליון וחצי / 750,000 / כחצי מיליון.
    (תשובה: כחצי מיליון)
15. מהם “צבאות השם”, “בנות בתיה” “היכלי ענ”ג” ו”פרחי הדגל”? (תנועות נוער חרדיות)
16. ציינו שם של מסגרת בצבא שמותאמת לציבור החרדי (הנח”ל החרדי, נצח יהודה, שח”ר – שילוב חרדים בצה”ל)

להורדת והדפסת הפעולה