תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’ | כיסופים לאורך הדורות

• לימוד בקבוצות: חלקו את החברים לקבוצות ותנו לכל קבוצה קטע ושאלות מהנספחים. אם הקבוצה קטנה, בחרו כמה קטעים לכל הקבוצה.
  הקטעים מייצגים מגוון של כיסופים, ציפייה והמיה לארץ, להתיישבות ולגאולה (אם יש לכם רעיון לקטעים נוספים, אולי כאלה שקשורים לסניף או לעיר או ליישוב שלכם, מומלץ להביא אותם).
  בקשו מהחברים לקרוא יחד בקבוצות את הקטע ולאחר מכן לדון בשאלות שמתחתיו.
  כנסו את כולם ובקשו מכל קבוצה לספר בכמה מילים על הקטע שקיבלה.
• שאלו את החברים:
  – מה משותף לכל הקטעים שקראנו?
  – ראינו כי ליהודים בכל הדורות ובכל קצוות תבל היה חלום משותף. מה מאפיין את החלום הזה? אילו חוטים שוזרים את התקופות ואת התפוצות – תכונות, רגשות, עשייה?

שלב ב’ | לראות את הטוב

• משימה: שתפו את החברים-
  לקראת יום העצמאות השבעים וחמישה למדינה החליטו בתאגיד השידור להקרין בטקס הממלכתי סרטון שבו אנשים מספרים למה טוב לחיות במדינת ישראל. כל אחד ואחת מכם התבקש להצטלם ולדבר על משהו אהוב במדינה או בחיים בארץ: מקום, אדם, אווירה, אירוע מסוים, חוויה מיוחדת וכו’. על מה הייתם מספרים?שמעו את התשובות בסבב.

שלב ג’ | אז והיום

הציגו שאלה למחשבה:
מה היה קורה לו היו עושים סרטון דומה בשנת הקמת המדינה, והמשתתפים היו אנשי המעברות, חברי הקיבוצים ותושבי הערים העבריות? מה היו התשובות שלהם?
הזמינו את החברים לשתף במחשבותיהם ולאחר מכן הזמינו אותם לדון:

• מהם ההבדלים בין התשובות שלהם לתשובות שלנו?
  (הערה למנחים: מטרת ההשוואה היא להראות שהמציאות שלנו היום אינה מובנת מאליה. השתדלו להכווין את הדיון לשם).
• האם בעקבות המחשבה על ימי קום המדינה עולות לכם תשובות נוספות? דברים נוספים שאתם אוהבים במדינה או שאתם מודים עליהם?

סיכום

מדינת ישראל שאנחנו זוכים לחיות בה היא בשבילנו מציאות ברורה. אולי לפעמים לא ברור לנו הטוב שבה, ואנחנו צריכים לזכור להודות על ההתפתחות המדהימה, על השגשוג ועל הצמיחה שלה (אפשר לשלב תשובות שהחברים ענו) לא רק ביום העצמאות הבא אלא בכל יום.
כל הטוב הזה נבנה בחסדי שמיים גדולים ועל גבי כיסופים והמיה של שנים ארוכות ודמעות וחלום של יהודים רבים. מדוד המלך דרך רבי יהודה הלוי עד יהדות אתיופיה ורוסיה – דורות רבים נכספו לחיים יהודיים במדינה יהודית.
לפעמים הטוב השופע והמובן מאליו מטשטש את הדרך שהייתה עד אליו, וגם אותה צריך לזכור, כי ממנה אנחנו שואבים את הבירור להמשך הדרך.

נספחים

נספח 1: הכמיהה לציון

1.
“שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה
הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים
שׁוּבָה ה’ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע
בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו”
(תהלים קכה)

>> בשוב ה’ את “שיבת ציון” – מהי לדעתכם אותה שיבת ציון שאליה המזמור מצפה?
>> לפי הפרק והדימויים שלו (חלום, נחלים במדבר, עבודה בשדה), איך ייראה תהליך הגאולה?
>> נקודה למחשבה: האם כבר הגענו לתקופה המתוארת, “אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה”?

2.
“וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ אֶל בֵּית אֱ-לֹוהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלָ‍ִם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”
(ישעיהו ב, ב–ד)

>> אילו דברים הנבואה מבטיחה שיתגשמו ב”אחרית הימים”?
>> מה דעתכם על החזון הזה? האם כך דמיינתם את הגאולה? (חשוב לציין שנבואות אחרות מאירות חלקים שונים בתהליך)

3.
“צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?
מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם
רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ,
וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל
חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ…
מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר
נִגְלוּ אֱ-לֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירָיִךְ!
מִי יַעֲשֶׂה לִי כְנָפַיִם וְאַרְחִיק נְדוֹד,
אָנִיד לְבִתְרֵי לְבָבִי בֵּין בְּתָרָיִךְ…
יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי
חָרְבוֹת שְׁמָמָה אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ…”
(מתוך ‘ציון הלא תשאלי’, רבי יהודה הלוי)

>> אילו תחושות עולות בכם בעקבות קריאת השיר?
>> האם אנחנו בארץ היום עדיין מרגישים חיבה כזו כלפיה?

4.
“בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת
וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל
אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל.
מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם הַמֶּלַח
נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחְרֵשׁוֹת,
אָנוּ עוֹד נִטַּע לָךְ וְנִבְנֶה לָךְ,
אָנוּ נְיַפֶּה אוֹתָךְ מְאוֹד.
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט
וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים,
עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת
הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים.
הַמִּדְבָּר – אָנוּ דֶּרֶךְ בּוֹ נַחְצֹבָה,
הַבִּצּוֹת – אֲנַחְנוּ נְיַבְּשֵׁן.
מַה נִּתֵּן לָךְ עוֹד לְהוֹד וָשֹׂבַע,
מָה עוֹד לֹא נָתַנּוּ וְנִתֵּן”
(שיר בוקר, נתן אלתרמן)

“פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה”
(‘פה בארץ חמדת אבות’, ישראל דושמן)

>> אילו דברים חלמו החלוצים שיהיה כאן בארץ?
>> בימינו שפת התורה כבר פרחה, והארץ לבושה שמלת בטון ומלט. הביצות התייבשו, יש כבישים במדבר. האם השירים האלו עדיין מעוררים בנו משהו או שהשאיפה המובעת בהם התגשמה?

5.
“בִּרְחוֹבֵנוּ הַצַּר
גָּר נַגָּר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפו
וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר
אִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת
וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר,
וּשְׁנָתַיִם שֶׁהוּא
כְּבָר אֵינוֹ מְנָגֵּר
וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ
לִבְנוֹת כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא,
עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא
לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לו
כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לו
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לו
מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם”
(‘על כפיו יביא’, יורם טהרלב)

>> “והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו” – מה חשבתם על החלום? מה אתם מרגישים כלפי הנגר?
>> כל האנשים בשיר מתוארים “מוזרים”, זקנים, יושבים בחדרים מאובקים. האם אתם חולקים איתם את החלומות שלהם או שהם אינם מתאימים לתקופתנו?

6.
יהדות אתיופיה
בשנת 1862 יצאה קבוצה מקהילת ביתא ישראל בעקבות אבא מהרי, נזיר ומנהיג רוחני, למסע רגלי לעבר ארץ ישראל. בשם האהבה לארץ הם היו מוכנים לעזוב את ביתם ולצאת לדרך קשה, ורבים מתו במהלכה.
בסופו של דבר ניסיון העלייה לא צלח.

יהדות רוסיה
רוסיה הקומוניסטית ניסתה למחוק כל זהות לאומית שאינה רוסית והתנכלה קשות ליהודים ששמרו על דתם או פעלו בארגונים ציוניים מתוך מטרה לצאת מהמדינה ולעלות לארץ. יהודים רבים נשפטו, נכלאו ונשלחו למחנות עבודה בתנאים מחפירים לעונש על פעילותם. ואף על פי כן המשיכו הארגונים הציוניים לפעול, ואסירי ציון לא ויתרו על חלומם לעלות לישראל.

>> מה הניע יהודים להקריב את חירותם ואת חייהם בשביל להגיע לארץ?
>> ברוך ה’ אנו לא צריכים לחצות ארצות או להיאבק במשטר כוחני כדי לגור בארץ ולבנות אותה. האם מפעמת בנו היום אותה מסירות לחיים כאן?