דף למעביר פרשת תולדות

מעבירי פעולת ליל שבת יקרים,

זכינו, ואתם מעבירים לנו פעולת ליל שבת בשבת הקרובה.

השנה חודש הארגון עוסק בנושא 'ודור יקום וחי'.

פעולת ליל שבת היא כלי מרכזי וחשוב לבירור הנושא, לשיח עמוק, לדיון וללמידה משותפת.

בשנתיים האחרונות ראינו מעשי גבורה ותושייה רבים, גדולים וקטנים, שעשו אנשים מכל גוני העם. מעשים אלו הם מרכיב חשוב בקימה ממשבר.

השבת נרצה לעסוק ביכולת שלנו לקום עכשיו, בהווה. ננסה לברר איך מה שקורה עכשיו – בי או בעם – מניע אותי לקום ולעשות, לעבור ממצב של סטטיות לעשייה. נדבר על המעשים הקטנים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות והם בעלי השפעה גדולה, ונוסף על כך נבין כיצד אנחנו, הנוער, צריכים להרגיש ולפעול בתקופה זו.

מצורפים שלושה מקורות להשראה:

מקור 1 – סיפורם של האחים סלוטקי (מתוך הספר 'יום אחד באוקטובר', יאיר אגמון ואוריה מבורך)

צביקי, הבן הקטן שלנו, הוציא לא מזמן סטיקרים שעליהם הוא כתב משפט מאוד חזק, שאולי משקף את התמצית של הסיפור כולו. הוא כתב, "גיבור הוא אדם שאינו יכול לעמוד מנגד". כלומר, גיבור זה מישהו שרואה שמישהו אחר נמצא בצרה, ולא עומד מן הצד, לא משפיל מבט, לא מסתכל לאחור אלא משתדל לעזור. זה לא חייב להיות באקדחים שלופים ובהסתערות בקרב, אלא כל דבר. גם כשאתה בכיתה ורואה תלמיד שנמצא במצוקה ואתה עוזר לו, וגם כשאתה רואה מישהו ברחוב שצריך עזרה, ולמרות שאתה ממהר אתה עוצר רגע לעזור לו, גם זו גבורה.

ונועם וישי, הם הבינו, הם הרגישו שהאחים שלהם זועקים לעזרה. הם קיבלו צו שמונה, אבל הבינו שייקח עוד כמה שעות עד שיגייסו את כולם, אז הם פשוט קמו ונסעו. הם לא מכירים שם אף אחד, בעוטף, באופן אישי. הם פשוט הרגישו צורך לצאת ולעשות את כל מה שהם יכולים כדי להציל את אחיהם.

מקור 2 – שירה של חנה סנש 'קול קרא והלכתי' (מתוך אתר פרויקט בן-יהודה)

קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי,
הָלַכְתִּי, כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִּי לְבַל אֶפֹּל.
אַךְ עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים
סָתַמְתִּי אָזְנַי בַּלֹּבֶן הַקָּר
וּבָכִיתִי.
כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.

מקור 3 – מסילת ישרים, פרק ז–ח

חלקי הזריזות שנים, אחד קודם המעשה ואחד אחרי כן. קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצוה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו, ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים. כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש, יוכל להתחדש איזה עכוב למעשה הטוב… כי הזריזות היא מדת שלימות גדול אשר טבעו של האדם מונעה ממנו עתה. ומי שמתגבר ותופש בה כל מה שיוכל, הנה לעתיד לבוא יזכה לה באמת, אשר הבורא יתברך יתנה לו שכרו חלף מה שהשתדל אחריה בזמן עבודתו.

אך הזריזות אחר התחלת המעשה הוא, שכיון שאחז במצוה, ימהר להשלים אותה ולא להקל מעליו כמי שמתאוה להשליך מעליו משאו, אלא מיראתו פן לא יזכה לגמור אותה…

ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו, ודאי שלא יתעצל בעשית מצותיו, אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כלה הדבר להשלימו. ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.