דף למעביר פרשת חיי שרה

מעבירי פעולת ליל שבת יקרים,

זכינו, ואתם מעבירים לנו פעולת ליל שבת בשבת הקרובה.

השנה חודש הארגון עוסק בנושא 'ודור יקום וחי'.

פעולת ליל שבת היא כלי מרכזי וחשוב לבירור הנושא, לשיח עמוק, לדיון וללמידה משותפת.

אנחנו נמצאים בתקופה שאנו נצרכים בה לכוחות מיוחדים, לתעצומות נפש גדולות. אחד הכלים לקבלת כוח לתקופה מיוחדת זו הוא התבוננות ברוח שעוברת אלפי שנים בעם שלנו, ההסתכלות לאחור, לשרשרת הדורות. הלמידה מהדורות הקודמים נותנת לנו תחושה של שייכות לעם הנצח שמתגבר על כל אתגר, וגם נותנת לנו כוח להמשיך קדימה בתקווה ובאמונה. נושא החודש פותח באות וי"ו, "ודור", ובפעולה זו ננסה להתחבר לדורות הקודמים ולראות איך מכוחם אנחנו ממשיכים, קמים וחיים.

מקורות להשראה

מקור 1 – סא"ל מעוז שוורץ לפני הכניסה לעזה (מתוך 'כי קרא הקול', מעוז שוורץ, עמ' 54–55)

גדוד 7, שבת שלום!

זאת שעה היסטורית.

לא יודע אם אנחנו מעכלים את הרגע הזה, לא יודע אם אנחנו מבינים באמת את גודל השעה, אבל יש פה וואחד גודל שעה. גדוד 7 יוצא למלחמה. צבא הגנה לישראל נלחם באויב… אני רק מדמיין את ה-200 חטופים והחטופות בתוך עזה, אצל האויב המנוול הזה, שחטף לנו מתינוק בן חצי שנה שנמצא בשבי עד זקנים וזקנות, המוח לא מעכל. ברוע המנוול הזה אנחנו יוצאים להילחם!

אנחנו לא לבד, ככה אני מרגיש. נמצאים איתנו כאן לוחמי דוד המלך, נמצאים איתנו המכבים, נמצא איתנו מרדכי אנילביץ' ולוחמי גטו ורשה. נמצאים איתנו לוחמי חירות ישראל, האצ"ל, הלח"י, הפלמ"ח, ההגנה, וכל הלוחמים בכל תולדות ישראל מאז נהיינו לעם. זו לא קלישאה בעיניי… כולם בסוף יילחמו כתף אל כתף. זה הולך להיות ארוך. אנחנו צריכים אחד את השני….
אני מרגיש שיש פה גודל שעה היסטורית, מעטים הדורות שיכולים להגיד "יצאנו להילחם ממש ממש בשביל המולדת", בשביל להחזיר את הכבוד שקצת הלך לאיבוד בשמחת תורה ויחזור עכשיו בענק.
אני מנסה לדמיין עוד כמה שנים טובות, כשהצעירים פה יהיו עם בנים ונכדים, הוותיקים יותר עם נכדים ונינים, יושבים על ספה בבית, והבן או הנכד שלכם ישאל אתכם: 'אבא, סבא, לפני כמה וכמה שנים נחטפו 230 תינוקות וילדים ומבוגרים, ואימהות ואבות, ושמענו שגם נרצחו באכזריות 1,400 אנשים'…

אתם תגידו לו: 'כן. אני הייתי שם. אתה יודע מה עשיתי? התנתקתי מהבית, התנתקתי מהעבודה, והלכתי להילחם'. והוא ישאל אותך: 'אבא, באמת היית שם?'

ואתה תענה לו: 'כן. אני נלחמתי ברוע הזה. היינו גיבורים, גדוד 7 אריות, וניצחנו את האויב'.

ודור לדור יספר את העמידה הגדודית הזאת, שאני עדיין לא מעכל אותה כמג"ד שהיא קורית עכשיו. לא קולט שגדוד 7 יוצא למלחמה, אנחנו יוצאים להילחם באויב!

אני סומך עליכם מאוד. אני אוהב כל אחד ואחד מכם, ומעריך כל אחד ואחד מכם על עצם היותכם פה, בחוד החנית של צה"ל. אתם הכי טובים שיש! נשיר כולם את התקווה, ושיהיה בהצלחה!

מקור 2 – 'חיי עולם', הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ, פרשת בחוקותי, עמ' 285

כשחושבים על חמישים או מאה השנים האחרונות, שייך בהחלט לדבר על הבעיה הזו; קרו במהלך התקופה כמה וכמה מאורעות רבי משמעות והתרחשו תהליכים שונים, שהשפיעו רבות על העולם ועל החיים בו. ועל כל אחד מהם צריך לשאול: מה מוסר ההשכל? מה אני לומד מזה? איזה שינוי אני יכול להגיד שאני מוציא ממנו מסקנה? השאלה הזו רלוונטית בין אם מדברים על השואה, על הקמתה של המדינה או על ההתבוללות, שלמרות שהיא איננה דרמטית כמו מאורעות אחרים, היא לא פחות משמעותית לטווח הרחוק.

מקור 3 – מן ההגדה
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם