איתור סניפים וכפרי בוגרים
.
נציג לפני החניכים את הרקע להקמת המדינה: עם התקרב מועד סיום המנדט הבריטי, על פי החלטת מועצת האו”ם, היה צורך למהר ולקבל את ההחלטה הגורלית: האם להקים מדינה. ההחלטה לא היתה פשוטה והיו כרוכים בה שיקולים רבים, עד שאפילו הערכת ראשי הצבא היתה 50% שהמדינה החדשה תשרוד, ו-50% שלא…
נראה לחניכים קטעי עיתונות מקוריים מאותה התקופה (מצורפים בערכה), המדווחים על המצב הקשה ואי הוודאות של הציבור היהודי בארץ.
נערוך עם החניכים משפט ציבורי: אם הם היו חיים באותה תקופה, האם היו מקימים מדינה או לא?
לשם כך נחלק את השבט לשתי קבוצות ולשופטים. על הקבוצה הראשונה להביא טיעונים ולתמוך בהקמת המדינה, ועל הקבוצה השניה להביא טיעונים שכנגד. כל קבוצה תקבל כרטיסים שיסייעו לה לשם כך. שימו לב, עליהם להביא טיעונים אשר מתייחסים לתקופה שלפני קום המדינה, ולא מנקודת מבטנו כיום.
כל קבוצה תמנה עורך דין ראשי שייצג את הקבוצה, וכן 2-4 עדים (העדים יכולים להיות: נשיא ארה”ב, ראש ממשלת בריטניה, ערבי, ניצול שואה, מפקד ב”הגנה”, דוד בן גוריון וכו’, כיד הדמיון הטובה…). על הקבוצות לנסח את שאלות עורכי הדין ואת העדויות. בנוסף לכך, יכולה הקבוצה להציג את טיעוניה בכל האמצעים שירצו, להכין מסמכים, מוצגים משפטיים וכו’. אפשר להביא מראש (או להכין מחומרים שנמצאים בסניף)- תחפושות, בגדים ואביזרים שיכולים לסייע בהצגת המשפט.
לאחר מכן נתכנס ונערוך עימות, באמצעות הסנגור, הקטגור, העדים וכמובן- חבר השופטים. לאחר שמיעת העדויות והסיכומים יקבעו השופטים את פסק הדין.
מדריכים יקרים, שימו לב: במהלך המשפט נסו לדחוק את הצד שבעד הקמת המדינה ולהראות עד כמה אין זה אחראי ושקול לקחת סיכון שכזה- בהקמת מדינה בזמן זה.
לאחר סיום המשפט, נבקש מהחניכים להצביע מה דעתם- בעד או נגד, בלא קשר לזהות הקבוצה בה השתתפו. נשאל את החניכים:
נקרא עם החניכים את דבריו של הרב שלמה אבינר בשם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, על הנס בהקמת המדינה, ואת דבריו של הרב גבי קדוש- “והתבוננו חסדי ה'” (מצורפים בהמשך הערכה). תוכלו גם לבחור את אחד הקטעים, לפי מה שמתאים לחניכים שלכם.
נשאל את החניכים:
נסכם את המהלך ונסביר כי אין ספק שיד ההשגחה העליונה היתה כאן וסובבה את כל המהלכים. קרו ניסים גדולים- הן בקבלת האומץ להחלטה על הקמת המדינה למרות הכל, והן מצד התוצאות המעשיות שלאחר תקומת המדינה. אולם ניסים אלה לא הסתיימו. אפשר לראות לאורך השנים איך ה’ מסייע לנו שהמדינה תמשיך להתקדם ולהתפתח, ונותן לנו רוח גבורה להתגבר על כל המכשולים שבדרך. בהסתכלות שכזו, עלינו להרבות בתפילה להמשך הניסים האלו ורוח הגבורה שתתחזק בקרבנו, עד לביאת גאולה שלמה בע”ה.
שאלו את הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל מדוע קבעו את “יום העצמאות” ביום הכרזת המדינה, הרי יש לקבוע יום טוב זכר נס שאירע, ולכאורה- לא אירע שום נס ביום זה. מתאים היה לקבוע זכר לנס באחד הימים שלאחר מלחמת השחרור, שאז יצאנו ממוות לחיים, והיה זה זכר לנס ההצלה?
והשיב הרב צבי יהודה, שהנס הגדול אכן אירע ביום הכרזת המדינה, שבו התגברנו על כל היסוסנו ועל כל פחדינו מפני הערבים ומפני אומות העולם, וקמנו והכרזנו על הקמת מדינת ישראל. התעוררות הופעת גבורה זו לעיני כל אפסי ארץ, היא היסוד לכל הניסים שהתגלו לאחר מכן במלחמות וכו’.
(הרב אבינר, טל חרמון)
המזמור הפותח את תפילות יום העצמאות מתחיל ב”הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו” ומסתיים במילים: “יראו ישרים וישמחו… מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'” (תהילים קה’). לימדנו דוד המלך את יסוד ההודיה. בכדי להגיע באמת להודיה לה’, בכדי לראות בכל מפעלותיו של הקב”ה בעולם- חסד, בכדי להכיר בכך שה’ הוא במדרגת הטוב הנצחי וחסדו הוא לעולם, צריך להיות במצב נפשי מרומם של ישרים שמתבוננים שכל הנהגתו של ה’ יתברך בעולם היא חסד.
כיצד מגיעים למדרגת הראיה את מעשי ה’ ומתוך כך לשמחה? אלא, בזמן של מעבר בין חושך לאור ובין גלות לגאולה, יש צורך לפקוח עיניים ולהתבונן בדרכי ה’. לצורך כך נדרשת מאיתנו ענווה, פרטית וציבורית, לדעת שהקב”ה מנהל את עולמו והוא גואלנו לפי דרכיו. הופעת האפשרות של הקמת מדינה בארץ ישראל וקיבוץ גלויות לאחר אלפיים שנות גלות הינה נס ופלא. הקב”ה מוריד ומעלה מלכים ומנהיגים, הופך מהפכות, מלחמות ותהליכים היסטוריים בעלי משמעות בכדי להביאנו לעצמאותנו, ‘בכל הקב”ה עושה שליחותו’, לו בידינו הדבר, נראה שהיינו מייעצים לקב”ה להופיע את עצמאות וגאולת ישראל באופן אחר.
ב”ה שזכינו בדור זה לקיום מצוותה של תורה להיות שליטים על הארץ עם מלכות וממשלה, צבא ומשטרה, ואף זכינו לקיבוץ גלויות ולבניין הארץ. זכינו להיות דור של גאולה. על כך יש לנו את הזכות והחובה להודות לה’, גואל ישראל, ביום העצמאות. מועדים לשמחה לגאולה שלמה.
(הרב גבי קדוש, “גרעינים לשבת”)