מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

'חיים בתנועה!'

פעולה מס'1

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
משך הפעולה
עד שעה
מערך
ללא
9 מדריכים אהבו את הפעולה
עמוד הפייסבוק של המרכז

מטרות הפעולה

 

  1. החניכים יתרגשו ויתחברו למערך על ידי הפגשתם עם כוח התנועה, גודלה חזונה.
  2. לבנות בסיס להבנה עמוקה של מרכיבי חזון התנועה בהכרת היסודות המרכזיים שלהם – שנדבר עליהם במהלך החודש הקרוב.

 

הרחבה למדריכים:

  1. “רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו. קב שלו חביב עליו ע”י שעמל בו” (ברטנורא על המשנה, בבא מציעא ג, ו).
  2. “יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ” (תהלים קכח, ב).
  3. “עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם” (משלי יב יא).

.

הכנות וציוד נדרש:

  • קופסה עטופת גומיות עם סיפור התנועה בעשרה חלקים
  • ציר מחולק
  • פתקים עם שמות כל השבטים
  • איור מוגדל של הסמל על בריסטול, מפורק למרכיביו
  • כרטיסיות מפעלים והסבריהם למשחק הזיכרון

.

מהלך הפעולה:

.

  • הכרת סיפור התנועה מראשיתה
  • בירור ערכי התנועה דרך ניתוח מרכיבי הסמל
  • היכרות עם מגוון מפעלי התנועה
  • סיכום

 .

א. הכרת סיפור התנועה מראשיתה

.
חלקו את השבט לשתי קבוצות וערכו תחרות ביניהן: כל קבוצה תקבל קופסה קטנה, עטופה בגומיות שיכסו אותה לחלוטין, שבתוכה יהיו כמה פתקים שכתוב בהם סיפור בני עקיבא בחלקים. הניחו על הרצפה ציר שיחולק לעשרה חלקים, ועליו יוכלו החניכים להניח את המשפטים שבקופסה ברצף הנכון. ברגע שתאמרו שמתחילים, על כל קבוצה לקרוע את נייר הדבק מהקופסה (אתגרו אותם…) ולהתחיל לסדר את המשפטים בסדר הנכון על הציר. הקבוצה הראשונה שתסיים – תנצח!

.
הפתקים:
.

  1. לפני 86 שנה לא הייתה תנועת נוער לנוער הדתי בארץ ישראל.
  2. בשנת התרפ”ט יסד יחיאל אליאש את תנועת הנוער ‘בני עקיבא’.
  3. יסודות בני עקיבא הם
  4. שמירה על התורה ועל מצוותיה; ובקצרה ססמתה היא:
  5. תורה ועבודה. ומה המטרה?
  6. לחנך דור עברי נאמן ומסור לתורתו, עמו וארצו, החי על עבודתו ברוח התורה.
  7. בשם המטרה הזאת פועלים הרבה סניפים ומפעלים רבים ברחבי הארץ היום. הסניף הראשון שהוקם
  8. היה בירושלים, ומאז התפתחה התנועה והקימה קיבוצים, מושבים ורשת אולפנות וישיבות תיכוניות.
  9. בשנה שעברה חגגה תנועת בני עקיבא 86 שנה, ואנו מאחלים לה שתגדל ותפרח.
  10. קדימה, בני עקיבא, הידד במעלה!

.
לאחר שהחניכים יסדרו את המשפטים חשוב להבהיר שמטרת התנועה היא: “לחנך דור עברי נאמן ומסור לתורתו עמו וארצו, החי על עבודתו ברוח התורה”.
.

פזרו על הרצפה את כל שמות השבטים של בני עקיבא לאורך השנים:
.

גרעינים א-ז | נתיבות | עציון | גאולים | איתנים | מתנחלים | הטירה | אמונים | יבנה | נחלים | מרחבים | חלוצים | נטעים | עלומים | אורים | שחל | מגשימים | גלבוע | נחשון | להגשמה | יחדיו | מוריה | הראל | צורים | שחם | שובה | ישורון | כיסופים | גולן | רעות | עמיחי | אריאל | היובל | התחיה | צוריאל | עמיעד | אלישיב | אחוה | ידידיה | החלוץ | דרור | עצמאות | הצבי | המבשר | עמישב | נחלה | ברמה | אחדות | אמונה | שלם | נריה | התקומה | יחיעם | עוז | קוממיות | עמיצור |

אלעד | לביא | אחיה | נצח | שבות | דביר | הגבורה | להבה | נעלה | איתן | נאמן | אביחי | ציון | מורשה

.
כל שבט כאן הוא שכבת גיל שלמה של אנשים שהיו חניכים, צעקו, שיחקו, עברו פעולות, יצרו מופעי דגלנות, השתתפו בחודשי ארגון, צבעו קירות, נהיו מדריכים, היו לבוגרים, לחלק מהם יש ילדים ואפילו נכדים שעכשיו חניכים בסניפים, אולי אפילו הם בעצמם בנים או נכדים של אנשים כאלה! לא ייאמן כמה התנועה עברה ועוברת; זמנה משתרע על יותר מ-85 שנה, עוד מלפני קום המדינה!
.

 ב. בירור ערכי התנועה דרך ניתוח מרכיבי הסמל

.
הסמל מורכב מכמה פריטים המייצגים ערכים חשובים לתנועה, וכולם קשורים יחד באמצעות סרט שעליו כתוב ‘בני עקיבא’. הכינו מראש איור מוגדל של הסמל על בריסטול, מפורק למרכיביו:
.

  • שני לוחות הברית שהאותיות תי”ו ועי”ן בולטות בהם.
  • חרמש וקלשון (בימין).
  • ענף של עץ זית (בימין).
  • שיבולת חיטה (בשמאל).
  • סרט שרשום עליו ‘בני עקיבא’ (המאחד את הכול לחטיבה אחת).

.
חלקו את החניכים לקבוצות קטנות לפי גודל השבט ותנו לכל קבוצה חלק אחד של הסמל. בקשו מכל קבוצה לחשוב ולשתף מה החלק הזה מסמל בבני עקיבא. אין כאן נכון ולא נכון – כל קבוצה תתאר את מה שהיא חושבת ואת מה שהיא מבינה מתוך ההיכרות שלה עם התנועה, וכך תוכלו לראות איך החניכים רואים את התנועה, באילו ערכים הם יודעים שבני עקיבא דוגלת ולאילו ערכים הם אינם מודעים כלל. פעילות זו יכולה לתת לכם אינדיקציה מעולה ולסייע לכם לכוון את המערך הקרוב ובכלל.
.

חלקו לכל קבוצה את הפירוש האמתי של הסמל, דברו עליו מעט והרחיבו בעניין.
.

  • הלוחות מייצגים את מרכזיות התורה והמצוות בתנועה – מעשרת הדיברות ועד הכתרים שקשר רבי עקיבא לאותיות התורה. הלוחות נמצאים במרכז הסמל כדי להראות שאנו מאמינים בכל התורה ובכל המצוות, ושהתורה עומדת במרכז האידאולוגיה שלנו. האותיות תי”ו ועי”ן מייצגות את הססמה של בני עקיבא – תורה ועבודה.
    .
  • הקלשון והחרמש מייצגים עבודה בכלל ובייחוד עבודת האדמה, קשר לאדמת ארץ ישראל, עבודת כפיים – היכולת שלנו לעבוד ולכלכל את עצמנו. בני עקיבא מאמינה שיש חשיבות ביציאה לעבודה, בייחוד בעבודת אדמת ארץ ישראל. עבודת האדמה תחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל. אנו עובדים לא רק על מנת להרוויח כסף אלא כדי לעזור ולפתח את החברה שסביבנו. הקלשון והחרמש מדגישים את חשיבות העבודה בעצמנו ובעבורנו.

.

  • ענף עץ הזית מייצג טהרה כמו שמן המנורה; שלום בינינו ובין השם ושלום בעולם, כפי שייצג ענף עץ הזית אצל נח והיונה; אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל; חלק מסמלה של מדינת ישראל. חמשת העלים שעל הענף מייצגים את חמשת השבטים בבני עקיבא.
    .

ענף עץ הזית נמצא על הסמל כדי לסמל את חשיבות הטהרה בעבורנו. אנו מקווים לראות עוד אנשים טהורים המייחלים לבניין בית המקדש, לשוב ולהדליק את המנורה בשמן הזית הטהור. כבר מזמן המבול, בימי נח, כשהיונה שבה לתיבה וענף עץ הזית בפיה, ועד היום – לאחר שעברנו קשיים ואסונות רבים כל כך, אנו מאמינים שעלינו לקדם את השלום בישראל ועלינו לשאוף לעשות את העולם למקום בטוח וטוב יותר.
.

בזכריה ד יש נבואה החוזה כיצד על החלקים הרוחניים והגשמיים להתאחד על מנת להביא את הגאולה. הנבואה קוראת למלך, המייצג את הגשמיות, ולכהן, המייצג את הרוחניות, לפעול יחד ולזכור שכל כוחותיהם באים מלמעלה. זכריה רואה בחזונו מנורה ושני ענפי עץ זית משני צדיה. חזון זה מייצג את שני הכוחות – הגשמי והרוחני – הפועלים עם המנורה, המספקת להם כוחות מהקב”ה. חזון זה נבחר לסמל מדינת ישראל, ובהצבת ענף עץ זית בצדו של סמל בני עקיבא אנו מייצגים את הקשר שלנו למדינת ישראל ולמסר של נבואת זכריה.
.

“וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָה רֹּאֶה וָאֹּמַר רָאִיתִי וְהִנֵה מְנוֹּרַת זָהָב כֻּלָהּ וְגֻּלָהּ עַל רֹּאשָהּ וְשִבְעָה נֵרֹּתֶיה עָלֶיה

שִבְעָה וְשִבְעָה מוּצָקוֹּת לַנֵרוֹּת אֲשֶר עַל רֹּאשָהּ: וּשְניִם זֵיתִים עָלֶיה אֶחָד מִימִין הַגֻּלָה וְאֶחָד עַל שְמֹּאלָהּ” (זכריה ד, ב-ג). מחמשת העלים שבענף עץ הזית שבסמל, ארבעה בשורה אחת ונוטים מעט למעלה, והעליון מוצב כשהוא מצביע למעלה. הארבע מייצגים את השבטים הצעירים בחבריא א (נבטים עד מעפילים) המובילים מאחד למשנהו, והחמישי (הרא”ה) הוא השבט הבוגר ביותר, המצביע כלפי השלב הבא. בכל שנה נבחר שם מיוחד לשבט החדש בחבריא ב (כיתה ט) שילווה אותם לכל החיים.

.

  • שיבולת החיטה מייצגת גם היא כמה דברים: את הכרת הטוב שלנו בברכת השם המצליח דרכינו; את אחדות 12 שבטי ישראל המתבטאת ב-12 המַלְענים (הזיפים שבקצה עלי המוץ, אף שבטבע יש 28); את העבודה שלנו כמקדמת את העולם. השם לא נתן לנו לחם ועוגות הגדלים על העצים אלא גרעיני חיטה, ועלינו לעמול על עיבודם לצרכינו על מנת להשלים את עולמו של הקב”ה. מסר זה מובע במדרש על רבי עקיבא:
    .

שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקב”ה או של בשר ודם?

אמר לו: של בשר ודם נאים..

אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם?

אמר לו ר’ עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצוין בבני אדם.

אמר לו: למה אתם נימולים?

א”ל: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב”ה, הביאו לי שבולים וגלוסקאות.

אמר לו: אלו מעשה הקב”ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים? (תנחומא תזריע ז).

.
החיטה והזית שניהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, וכיוון שבאמצעותם אנו מהללים את ארץ ישראל, נבחרו הזית והחיטה להיות בסמל התנועה. “אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ” (דברים ח, ח).

.

  • הסרט מייצג את החיבור של כל החלקים יחד, את השאיפה למציאות אידילית, וכתובה בו שם התנועה.

.
סיכום ביניים:

עלינו לכבד את הסמל וללבוש אותו בגאווה על בגדינו. כאשר אנו רואים את הסמל עלינו לזכור כמה מסרים חשובים הוא כולל.

אפשר להדגיש את קדמות התנועה ואת הסמל בעזרת הכתבה שלהלן, והיא יכולה לשמש מעין מעבר וסיכום בין שני החלקים:
.

“תעלומת הסמל הראשון של בני עקיבא: מחפשים חניכים שהיו על רכבת קסטנר”

תנועת הנוער בני עקיבא מציינת 85 להיווסדה, וביום השואה הבין-לאומי מנסה לפתור ת%d7%a1%d7%9e%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%a7%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%a8עלומה היסטורית: מיהם הילדים שציירו על קרון של “רכבת קסטנר” את סמל התנועה – הפעם הראשונה המתועדת שלו? בתנועה מקווים לאתר את הילדים או את צאצאיהם.

לציון יום השואה הבין-לאומי ברחבי העולם מפרסמת היום (ב) תנועת הנוער בני עקיבא תמונה היסטורית של ילדי “רכבת קסטנר” מתקופת המלחמה, כשעל הקרון נראה לראשונה הלוגו של תנועת הנוער. בתנועה מנסים כעת לאתר את הילדים שבתמונה.

לרגל 85 שנה להיווסדה של “בני עקיבא” פועלים בתנועת הנוער למציאת הילד שצייר את סמל התנועה על הקרון, ואולי לשפוך בכך אור על פעילותם של חניכי התנועה באותה תקופה.

אם הילדים כבר אינם בין החיים, אולי בניהם או נכדיהם יכולים לספר על הנסיבות שבהן צולמה התמונה. בתמונה נראים עשרות ילדים מצטופפים ומציצים מבעד לפתח הקרון ומחייכים, כשבצדה השמאלי של התמונה נראה סמל התנועה.%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%90-%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%a7%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%a8-2

“רכבת קסטנר” יצאה לשווייץ ביוני 1944 מבודפשט, הונגריה, ונסעו בה יותר מ-1,680 יהודים, רובם ילדים שנלקחו ממחנה ברגן בלזן בדרכם אל החופש. רכבת זו נקראה על שם יוזמה, הפעיל הציוני ישראל קסטנר, שפועלו בתקופת השואה שנוי במחלוקת.

“החיבור האישי לסיפור ההיסטוריה הוא נדבך חשוב ומחבר. איתור הילדים יוכל להאיר באור נוסף את סיפור ההצלה ופעילותה הענפה של בני עקיבא בימים האפלים ההם”, הסביר מזכ”ל בני עקיבא דני הירשברג. בתנועה מתכוונים לשמר את התמונות והמידע שייאסף בארכיון בני עקיבא לצורכי לימוד.

.

ג. היכרות עם מגוון מפעלי התנועה

.

  1. אפשרות א: שחקו ‘תמנון’ – במרכז מגרש עומד ‘תמנון’, משתתף עם כדור, ועל המשתתפים לעבור מצד אחד של המגרש לצדו האחר. התמנון מנסה לפגוע בעוברים בלי לזוז ממקומו, ומשתתף שנפגע נעמד במקום ונהיה חלק מהתמנון. משימתו – לפסול עוברים נוספים עם הכדור. המשתתף האחרון שנשאר – מנצח.

.
אפשרות ב: שחקו תופסת – אלא שהפעם קבוצה אחת תופסת וקבוצה אחת שבורחת. השתדלו לשבץ בקבוצה התופסת יותר משתתפים. אחרי שנראה שקל להם לתפוס את כולם, שאלו למה, והסבירו שזה כמובן בגלל שהקבוצה התופסת גדולה.

.
הסבירו לחניכים שממש כמו במשחקים האלה, ככל שאנו מתפרסים ליותר מקומות ונוגעים בתחומים רבים ככל האפשר, אנו משפיעים יותר על הסביבה, מורגשים בכל מקום ויכולים לשנות ולהנחיל ערכים שאנו דוגלים בהם. גם בני עקיבא התפתחה עם השנים ממש כך, התפרסה על תחומים עוד ועוד כדי להשפיע עליהם. ערכו לחניכים הכרות עם תחומים אלו.
.

  1. משחק הזיכרון: הכינו כרטיסיות עם כל שמות המפעלים וכרטיסיות הסבר על כל מפעל ומפעל, והניחו אותן הפוכות על הרצפה. חלקו את השבט לשתי קבוצות; כל קבוצה תשלח בתורה נציג, והוא ירים שתי כרטיסיות. על החניכים למצוא את שם המפעל ואת ההסבר עליו, וקבוצה שתמצא יותר זוגות – תנצח.
    .

בשנים האחרונות התנועה שמה דגש בחיזוק תחום הפעילות המעשית והחברתית (‘ההגשמה’) בתנועה, בעיקר בשלב חבריא ב, ומפתחת מסגרות נוספות מלבד המפורטות כאן:
.

סניפי עדה – נמצאים בשכונות שיש בהן ריכוז ניכר של בני העדה האתיופית ועוזרים בקליטתן בחברה.
.

שבט יובל – קבוצות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הן דתיים הן שאינם דתיים.
.

של”ף – שמיניסטים לעיירות פיתוח. בכל קבוצת של”ף יש 5–7 חברים המתגוררים יחד בדירה שכורה. בית הספר שבעיירה קולט את קבוצות של”ף ואחראי להכנתם בצורה תקינה לבחינות הבגרות ולהשתלבותם החברתית בכיתה. חברי הגרעין מגישים עזרה לימודית, מעודדים תלמידים לגשת לבחינות הבגרות, להתגייס לצה”ל ולפנות לאפיקי הגשמה עצמית, מזהים תלמידים הזקוקים לעזרה כלכלית (בעיקר למזון) ומעודדים אותם לגשת לגורמים המתאימים המטפלים בכך בבית הספר.
.

פרויקט השחר – קבוצת השתייכות חברתית של בני נוער יוצאי אתיופיה שמטרתה להצמיח מנהיגות ערכית, קהילתית מתוך הקהילה האתיופית. בני נוער אלו מהווים דגם לחיקוי ודוגמה אישית בשכונותיהם ולקהילה כולה.
.

יחדיו – פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית.
.

גרעיני נחשון – קבוצות הגשמה (מקיימת בפועל את ערכי התנועה). הקבוצות נקראות ‘גרעינים’ וססמתם היא ‘קבוצה לומדת ועושה’, לכל גרעין לימוד והתנדבות קבועים. במסגרת הגרעינים יצאו גרעיני שנת שירות העוסקים בעשייה חברתית במקביל ללימוד בישיבה ובמדרשה.
.

גרעיני יונתן לפיתוח מנהיגות בשכונות – הגרעינים מורכבים מקבוצות של בני נוער בכיתה ט-יב ונועדו לפיתוח מנהיגות והשפעה בתוך השכונות עצמן. בני הנוער, תושבי השכונות, לומדים לקבל אחריות, להאמין, לשנות את המציאות בשכונתם ולקדמה.
.

הנהגת הנוער – קבוצת חברים מחבריא ב שמטרתה לארגן מיזמים לחיזוק העשייה בקרב השכבות הבוגרות. יש ‘הנהגה מחוזית’ לרוב מחוזות התנועה ו’הנהגה ארצית’ לחיזוק העשייה בכלל התנועה.
.

פרויקט דרור – קרוי ע”ש אל”מ דרור וינברג, עוסק בלימוד ובבירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועל בעשייה קבועה במסגרת ‘גרעיני דרור’ – בהקמת מועדוניות, בפעילות בבתי ספר ובסיוע בשכונות מצוקה.
.

סיירת תקשורת – קבוצת חברים מחבריא ב שתפקידם לתעד את פעילויות התנועה ולפרסם כתבות ותוכן בענייני התנועה.
.

רגבים – שבט לעולים חדשים בגילים צעירים.
.

אחידן – שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית). ‘אחי’ – היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, ‘דן’ – שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.
.

גרעיני נח”ל – חבורות המתגייסות יחד לשירות צבאי המשלב שירות קרבי (ולא קרבי לבעלי פרופיל נמוך) עם פרק משימה לאומית בחינוך ובחקלאות.
.

גרעיני משפחות – ביהוד, בבאר שבע ובערים נוספות התאגדו משפחות מספר לפעול בדרך התורה ועבודה בשם בני עקיבא.
.

מדרשת בני עקיבא – צוות בנות שירות לאומי באגף חינוך והדרכה של בני עקיבא הבונה מערכים וסדנאות ומעביר אותם בכל רחבי הארץ.
.

גרעיני שנת שירות – בני עקיבא מפעילה גרעיני שנת שירות ברחבי הארץ במגוון תחומים בשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי. כמו כן היא מפעילה גרעין שירות ‘תורה ועבודה’ ברמת עמידר ברמת גן, שהימים בו נחלקים לימי התנדבות ולימים שבהם הבנים הולכים לישיבת ‘אורות שאול’ והבנות למדרשה על מנת ללמוד תורה.
.

סיכום:

.
ראינו את תהליך בניית התנועה והסיפור שלה מראשיתה ועד ימינו אנו; הכרנו את הערכים שבני עקיבא דוגלת בהם ומכוונת אליהם את חניכי התנועה ובוגריה, ערכים המתבטאים בכל פעולה של התנועה, בסמל שלה ובחוקה שלה, שניגע בה בהמשך המערך.

.
לבני עקיבא היסטוריה ארוכת שנים, ואפשר לראות את ההשפעה שלה על יחידים ועל תהליכים כלליים בעם בהמון תחומים. התנועה משפיעה ומתפרסת תחומים רבים כדי להשפיע בכולם; היא מכוונת ומבקשת לחנך דור נאמן לעמו, לתורתו ולארצו. החינוך אינו מתפשר והוא דורש את שותפות כל עם ישראל. דורי דורות התחנכו בבני עקיבא: ההורים שלנו, הדודים, בני הדודים, אנשי תקשורת, פוליטיקה ומדע. כחלק מהתנועה הזו יש לנו אחריות גדולה לדור הזה בעם ישראל.
.

ההיכרות עם התנועה ועם ערכיה גם ברמה המעשית וגם ברמה המהותית מאפשרת לנו להתחבר אליה, להשפיע עליה ולהצטרף לשרשרת ארוכת הדורות של המוני האנשים שחיים ומשפיעים בעם ישראל.
.

  • מומלץ מאוד בפתיחת הפעולה הבאה להראות את הסרטון שבקישור, המציג את ההתפרסות של בני עקיבא ואת שרשרת הדורות הארוכה שלה. למשקיענים – כדאי לעשות מהקישור ברקוד, להדפיס אותו על בריסטול ולחלק אותו לחניכים שיסרקו אותו ויראו אותו בפלאפון – מוסיף עניין למתודה: https://www.youtube.com/watch?v=6pd7ube53yc&feature=youtu.be

.
הצעת צ’ופר: 
הקטע של אורי אורבך ז”ל

 .

גם כשתהיה זקן בעוד 80 שנה,
גם כשתלך כפוף בעזרת הנכדה הקטנה,
גם כשכבר לא תוכל לראות בלי משקפיים,
גם כשתתחיל לשכוח איפה הנחת את השיניים,
גם כשלגמרי תשכח מקומות, אירועים ואנשים שלמדו אתך בכיתה,
תמיד תזכור מיד באיזה שבט אתה!

דעתך חשובה לנו